למה לחיות באשליה? למה שלא תחייה את המציאות הטובה באמת! חלק 2... זה בחינת נפת צופים.. שהוציא מתיקות שכלו מכח אל הפעל (כי השכל הוא מתוק, והדמיון הוא מר) כל הייסורים שיש לאדם אינם אלא מחמת חיסרון הדעת! דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחיסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת... אין לו שום יסורין, ואינו מרגיש שום צער... ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה (ייסורים פיזיים בגוף), כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד, אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל... ומכל שכן שאר מיני צער ויסורין שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנל, ועקר הצער מהיסורין, הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורין עצבות וחוסר מצב רוח באים מכוח הדמיון התגברות המדמה (הדמיון) הוא על ידי עצבות. כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח, רוח נכאה, רוח רעה, שהוא מבלבל את הרוח טובה ... בעולם כלל, רק כלו טוב וכלו אחד ובאמת אין שום רע בעולם, רק כלו טוב. אך עקר הצער שיש לאדם מהיסורין שעוברים עליו, חס ושלום הוא רק מחמת שלוקחין מהאדם הדעת (השכל), עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כלו טוב, ואז מרגיש צער וכאב היסורין כי כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל הצער של היסורין שים לב שאינך מרמה את עצמך! כל אחד משטה את אחד (כל אחד בעולם מטעה מישהו אחד) והאחד הוא עצמו. הינו שהוא (האדם) טועה ומשטה את עצמו... כי כל אדם מטעה את עצמו... ...