התאבדות - מבוא
התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה. הערכות מדברות על כמיליון בני אדם המתים כל שנה כתוצאה
מהתאבדות בקרב אוכלוסיית העולם כולו, יותר מאשר במלחמות ומקרי רצח. אחוז
המתאבדים גבוה משמעותית (פי 3 ויותר) בקרב גברים לעומת נשים. השיעור גבוה במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים עד גיל 35. נהוג למדוד את
המתאבדים בכמות לכל 100,000 אנשים. בעולם כולו הממוצע עומד על כ - 16, כאשר הראשונה בטבלה העולמית היא גרינלנד עם כ - 83. בפער ניכר במקום השני, ליטא עם כ - 36, ... מדינות כמו נפאל, האיטי ואנטיגואה השעור הוא אפסי (פחות מ - 0.1).
ההתאבדות נתפסת כמעשה קיצוני ביותר ברוב רובן של החברות האנושיות, ואסורה באיסור חמור מאוד ולעתים גם חמור ביותר בדתות המונותיאיסטיות וכן בבודהיזם וההינדואיזם. תוכן עניינים: 1 גורמי
ההתאבדות 2 סימנים מקדימים
להתאבדות 3 פסיכולוגיה של
המתאבד 3.1 התאוריה של דורקהיים 4 סוגים נוספים של
התאבדות 4.1
התאבדות אידאולוגית 4.2
התאבדות בטרור ובמלחמה 4.3
התאבדות כעונש 5 היחס
להתאבדות 5.1 ביהדות 5.1.1 במקרא 6
התאבדויות בישראל 6.1
התאבדויות בצהל 6.2 אתוס
ההתאבדות בהיסטוריה של ישראל 7 טענות על
התאבדות בקרב בעלי חיים 8
התאבדות בספרות גורמי
ההתאבדות:
התאבדות היא תסמין ולא מחלה, והיא נחשבת לאקט קיצוני הנובע מסיבות אחדות או שילוביהן: בדידות, מחלה, כישלון בתחום הרומנטי, קשיים כלכליים כאבטלה או קריסת ... או התאלמנות, הם הסיבות העיקריות שבהן מסבירים אנשים ניסיון
התאבדות שעשו. אך בראש ובראשונה, הסיבה העיקרית
להתאבדות היא דיכאון. השילוב בין דיכאון לשתיית משקאות חריפים מסוכן במיוחד. גם הגירה היא גורם סיכון
לאובדנות. על פי פרופ ישראל אור - בך כל
התאבדות קשורה
לאובדן מסוג זה או אחר:
אובדן אוהב, אהוב, הערכה עצמית, דימוי עצמי, חלק אחר מן האני, מעמד, רכוש או חלק מהגוף, שלו מתלווה האימה שמבלי להשיב את
האובדן, אין עוד טעם לחיים ואין כל סיכוי לאושר. כמה מחקרים מקשרים בין רמות נמוכות של המוליך העצבי סרוטונין
להתאבדות. אין זה מפתיע, שכן מוליך עצבי זה קשור למניעת דיכאון ולהפחתת אגרסיביות. בשל חשיבותו של הסרוטונין, דיאטה מופחתת כולסטרול (הקשור לסרוטונין) מסוכנת אם היא נעשית בידי בעלי
נטייה אובדנית רצינית. נטען שתרופות נגד דיכאון, בעיקר מהדור הישן, עלולות להעלות את סכנת ה