שבעת ימי הבריאה - יום 1... האלה - במטרה לעשות בו שימוש להנאתו. התודעה האנושית קלטה את היקום גם כמידע, מידע שאין לו סוף... היא עמדה פעורת פה מול המידע האין סופי זה ואף חששה ממנו, זו התחושה האופפת את ... מאומה, היא לא הושיטה עדיין את היד פנימה. וחשך: חושך, ערימה חשוכה ששום דבר עוד לא נראה מתוכה, זה מה שפגשה. זו ואף גם זו: היא, התודעה אפילו חששה מהערימה החשוכה הזאת ומתכולתה הלא ידועה... כולנו חוששים מהלא ידוע - שמא המידע ... את התודעה והשתלטה עליה - עדיין נותרה עוד אפשרות קטנה באופק: שמא לא כך הדבר... שמא אמצא בפנים דבר שיהיה לי לעזר וישמש אותי... לכן ולמרות החשש והחשד שהיטו את כף המאזניים - ... ברגע פגישתה עם חבילת המידע האדירה שכוללת את היקום ואף את הארץ... התודעה הביטה במידע הזה וביקשה לאסוף אותו לחיקה אך התלבטה ארוכות... היא אף חששה מלהושיט את היד ולגעת בו. בסופו של דבר וכידוע לנו היא אזרה אומץ, הושיטה את היד אל תוך הערימה ולקחה ממנה חופן ועוד חופן... עם זאת החשש הזה מערימת המידע העצומה ... סופית ומעולם לא נטש אותה, לא חלף... היא ביקשה ומבקשת כל הזמן להתקרב אל הערימה הזאת ולקחת חופן אך בוודאי לא בזרועות פתוחות... לרוב זה מלווה בחשש, בספק, בפקפוק, בחוסר וודאות, ... זוהי זו התודעה האנושית בשעה שריחפה על פני המידע לדוג ממנו דג... לגעת - לא לגעת... לקחת חופן או שנים... זה קורץ לה אך היא מתגנדרת, ואולי היא חוששת. ולמעשה, לא התודעה המלאה ... רוחה התגנדרה וריחפה והתלבטה: למה לך לבחוש בערימה החשוכה הזאת ובתכולתה הלא ידועה... אילולא הרוח הזו, אני מסיק, התודעה היתה מושיטה את היד ללא חשש אל ערימת המידע ולוקחת חופן - ...