... האנושי ליהנות כי אמורה היא להפסיק להתקיים בשלב מסויים, דבר שילך וינגוס מתחושת הנהנה ויעיב עליו... ויסוד ההנאה
בהמשכיותה. זכורה לכם מהפרק הקודם הדוגמה על ארבעת ימי החופשה בדיסני? ביום הרביעי האחרון מרגישים מועקה מסויימת בלב על כי החופשה עומדת להסתיים ... אך עדיין היא לא תקנית, כי יש להוסיף לה גם את זאת: יש לגור בדיסני לנצח בלי למות, כי עצם המודעות למוות מחבלת בגורם
ההמשכיות ... יש לבנות איפוא בית בדיסני ולקנות את סם החיים בשביל לחיות שם לעד, כך ניתן ליהנות מדיסני, זו התשובה התקנית. האם קיימת ישות אנושית ... כן! ילד בן אנוש מזהה את ההנאה התקנית הזאת וטועם הלכה למעשה ממנה, זאת כי אין הוא מודע לגורמים השונים המחבלים בגורם
ההמשכיות שבשרשרת ההנאה. הילד זה יצור שחי באופוריה כי הוא אינו מזהה את האיומים עליו ולבטח אין הוא מודע לגורם החידלון, המוות - הגורם מס אחד שמאיים על כל שרשרת הנאה
והמשכיותה... הוא אינו מכיר את העיסוק בניטרול הדאגות... ילד זה יצור אנושי שחי בשלום אמיתי מושלם, לכן הוא נהנה הנאה תקנית מכל דבר גם מצעצוע ... את המוצר המושלם וליהנות ממנו, מכל דבר - צעצוע, טיול, מאכל... למעשה לא המוצר הוא האחראי לתחושת ההנאה כי - אם תחושת
ההמשכיות בהנאה ממנו היא הספקית לתחושת ההנאה, הוא יהנה כל עוד יודע שאף אחד לא יקח את הצעצוע מידו. עם זאת המוצר עצמו אינו אלא אמצעי הובלה ... הכופה - כפתה על האדם בסופו של יום לגלות הנאות מגוונות ואופקים שונים. אמור מעתה, האדם מוצא את יסוד הנאתו בתחושת
ההמשכיות מהנאה מגוונת. כלומר, לא אגיע לעולם אל ההנאה התקנית אם אדע שביכולתי להגיע רק לדיסני, ואפילו אבנה את ביתי שם... יסוד ההנאה שהיגענו אליו בפרק הקודם משנה איפוא כיוון, הגם ושומר על השלד המקורי שלו: יסוד ההנאה
בהמשכיותה. כלומר, הנאה שאין עוד סוג של הנאה אחריה - לא תגיע לפרקה. עם הופעת היסוד המעודכן הזה, הילד מפסיד במשחק כי הוא מכיר רק צעצוע אחד, ...