מחג האורים הזה אור גדול מאיר אותנו ויוצא אל העולם... והחרדה שולטים. התקציבים והמשאבים מופנים למערכת הביטחון, לצבא, למטוסים, לטנקים לפצצות הרסניות. עדיין לא השתחררנו מהפחד, מהחושך. הוא עדיין מנהל אותנו ברבדים העמוקים ביותר שלנו והמציאות משקפת לנו זאת היטב. עם לבדד ישכון, אנטישמיות, הדברים שאנו אומרים, הפעולות שאנו נוקטים, הפעולות שאנו לא עושים, כל אלו משקפים את הוויית החושך המנהלת את חיינו. משקפת את ההתניות העמוקות שלנו כעם. פרדיגמה היא תבנית מחשבה המתיישבת אצל אדם בילדותו המוקדמת, מנהלת את חייו באופן נהדר בילדות, אך באופן שגוי מאוד בבגרותו. אדם שחווה בילדותו דיכוי, ביטול והקטנה עי המבוגרים סביבו ... ואהבה, שלחיות בעוז = אהבה ושמחה. כמו לכל אחד מאיתנו גם כקולקטיב יש פרדיגמות של ילד קטן ומפוחד אשר מנהל את חיינו. הוא צורח: סכנה, הצילו, אסור להראות חולשה, קנו מטוסים, פתחו טילים, השקיעו בלוויני ריגול, בנו פצצות אטום... מאשר אי פעם. הנוסחה שהייתה טובה עבורנו כקולקטיב בשנותינו המוקדמות כבר אינה מספקת את הסחורה. נכון חלקים גדולים מהעולם מנוהלים על ידי ילד קטן ומפוחד, עי הווית חושך. אנחנו לא היחידים בעניין הזה. בעצם אנו בחברה טובה של עמים ... הכיוון. עלינו כקולקטיב להעביר את הפיקוד לבוגר שאנחנו, הבוטח, המגשים את חזונו. עלינו להרגיע את הילד הקטן שהיה רגיל לנהל את העניינים עד כה. והוא לא יוותר בקלות. הוא יצרח, ויתנגד ויהיה בפאניקה, בהיסטריה כי מבחינתו זוהי התאבדות. מבחינתו ...