... מבין שהכל אחד, הוא חוו את האלוהות בכבודה ובעצמה! כי ההבנה שהכל אחד, היא ... חיים נצחיים כמו אלוהים עצמו. אין לו גאווה, חווה את המציאות כמו שאלוהים חווה את עצמו. כי מי שיש לו גאווה חושב שיש הוא ואלוהים, אבל מי שאין לו גאווה, יודע שיש רק אלוהים!! מי שיודע את ... שמסתבכים, מי שיודע שהכל אחד ואין לו גאווה אז הוא יודע שיש רק אלוהים, ובזה ...

... שתמיד אומר, אל תהיה כמו בהמה. בהמה? במה אתה יותר טוב מהחתול? החתול חי יותר טוב ממך, הלוואי ותצליח להיות חתול. הרבי מראה על גאווה , כי הוא רוצה להיות יותר טוב מהחתול. אז אתה יכול להגיד, אם אני צריך לחיות כמו בהמה, ...

... של הצד השני תוך כדי כניסה לנעליו והבנה של מניעיו בקונטקסט של חייו. נדרשת ההחלטה לראות ולחשוב בכיוונים אחרים ולהבין שהאדם אליו הכעס מופנה אינו אדם רע בהכרח. מחילה דורשת התעלות מאוד גדולה, מעל האגו. כשיש כעס, פתאום השקפתך משתנה לגבי אותו אדם, נשכחים מלבך אירועים ...

... להציע להם כמה דברי חכמה. כדי לבצע משימה חשובה זו עלינו למצוא את הזמן והנסיבות המתאימות לכך ולעשות זאת תוך הבנה וכבוד למשימות ההתפתחותיות ולסדרי ...

גאווה - מבוא גאווה, היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם לעצמו, לתכונותיו, למעשיו ולדברים שיצר, ולעתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה. ... נהוג לכנות דבר זה כלאומנות. לעתים הערכת היתר מוקרנת מהאדם אל דברים המתייחסים ושייכים אליו כגון אנשים שמשמשים כמנהיגיו, רכושו, תפיסותיו או ילדיו. הגאווה תהיה בדרך כלל בהקשר חברתי כאשר האדם מבדיל באמצעותה בינו לבין האחרים, או בין קבוצה התייחסות שהוא שייך לה לבין קבוצות אחרות. תוכן עניינים: 1 היבטים שונים בגאווה 2 בתרבויות 3 בדתות 3.1 ביהדות 3.1.1 בתלמוד 3.1.2 הוגים יהודיים 3.2 בנצרות היבטים שונים בגאווה: כאשר תחושת הערך העצמי של אדם גבוהה במידה ניכרת מן הערך שמייחסים לו רוב האנשים סביבו, ובמיוחד כאשר תחושת הערך העצמי הופכת מנותקת מן המציאות והמחזיק בה אינו מכיר בסתירות בינה לבין המציאות = הגאווה מכונה יהירות . כאשר תחושת הערך העצמי של אדם מיוסדת לא על מעשיו והישגיו אלא על השוואה בינו לבין אנשים אחרים, וכאשר אותו אדם מדגיש את עליונותו, ... מכונה מי שמנפנף לעיני כל ביכולותיו שוויצר. בתרבויות: בתרבויות שבהן הושם דגש רב על היררכיה וציות ושבהן לא הייתה הפרדה בין אדם למוצאו או מעמדו, נחשבה גאווה אצל מי שדורג בתחתית ההיררכיה או שבא ממוצא שנחשב נחות, לרגש שלילי שיש לדכאו. תחושות דומות אצל אנשים ממעלה ההיררכיה נחשבו למעלה שיש להתגאות בה. בתנך פרשת מגדל בבל שבוניה רצו לבנות עיר שראשה בשמים, נתפסת אף היא כסמל לגאווה ויוהרה אנושית. בתרבויות יוון ורומי הייתה הבחנה בין גאווה ראויה של אדם במעשה ידיו, לבין גאווה מופרזת שנתפשה כהחצפת פנים כנגד האלים וכונתה היבריס. במיתולוגיה היוונית מופיע הסיפור על דדלוס, שבנה כנפיים שאפשרו לאדם לעוף. הוא עופף באמצעותן עם בנו איקרוס, אך זה עף גבוה מדי והתקרב לשמש והדונג ששימש להדבקת הנוצות נמס ואיקרוס צלל למימי הים וטבע. ברומא, כאשר נערכו תהלוכות לכבודו של מנצח במלחמה או קרב, נהוג היה לשים לחשן במרכבתו של המנצח כדי שישוב וישנה באוזניו: כך חולפת תהילת עולם (Sic transit gloria mundi) היינו, האדם הוא בן תמותה והתהילה חולפת. גם בימינו ישנה אבחנה בין גאווה מקורית שנותנת לאדם את הביטחון העצמי והאמביציה להצליח במעשיו ולקנות לו שם טוב ויוקרה, לבין גבהות לב שגורמת לאדם להיות יהיר, אגוצנטרי ולא חברתי. בעת החדשה אוניית הטיטניק ופרשת טביעתה בשנת 1912 מסמלת את יוהרת האדם אל מול כוחו של הטבע, שכן בוניה האמינו ופרסמו שאוניה זו לא ניתנת לטיבוע, בשל הטכנולוגיה הייחודית שלה. אחד הסממנים הבולטים של הנאציזם היה גאווה לאומית קולקטיבית יחד עם תאוות הכוח והערצתו. האמונה כי הגרמנים הם הגזע העליון ולכן ראוי להם להשתלט על כל העולם, לרדות בו, לנצל אותו לצרכיהם, ואף לרדוף את כל הגזעים הנחותים ולהשמיד אותם. ישנם חוקרים הסוברים כי לגאווה ישנם שורשים אבולוציונים. חוקרת בשם לורי סנטוס מאוניברסיטת ייל בדקה אצל קופי קפוצין את המושג המכונה גורם הבעלות, שהוא הערכת יתר של דברים ... שלהם על הדבר. בדתות: בדתות רבות, כמו היהדות, הנצרות, האסלאם, הבודהיזם ההינדואיזם והקונפוציאניזם, וכמו כן במגוון כתות מיסטיות ואמונות העידן החדש נחשבת הגאווה בדרך כלל לרגש שלילי. ברבות מהדתות והאמונות המיסטיות הללו קיימת תביעה מן האדם לחוש שפלות רוח והכחשת העצמי, או ביטול של האדם לנוכח האלוהות חובקת הכל. בדתות כמו הבודהיזם, השאיפה הנעלה ביותר היא להפסיק את הסבל. גאווה גורמת לסבל. על - פי תפישה זו גאווה היא דבר שיש להלחם בו. גם בהינדואיזם נחשבת הגאווה לרגש מגונה. האל רוואנה במיתולוגיה ההינדואיסטית הוא מלך מרושע שראמא, אואטאר ווישנו הורגים משום שהוא מפגין את החטאים שדינם מיתה גאווה ותאווה. ביהדות: בתורה שבכתב אין באופן מפורש איסור של גאווה לאדם הפרטי בניגוד לאיסורים על חמדנות, נקמנות, נטירה ושנאה. איסור הגאווה נאמר בפירוש רק אצל המלך שמצווה לקרוא בתורה לבלתי רום לבבו מאחיו (דברים יז כ), וגם שם הדבר מנוסח לא כאיסור או לאו, אלא כנימוק והסבר למצווה אחרת. ועם זאת, הרמבן מבקש ללמוד מדבר זה בקל וחומר, שהגאווה אסורה אצל כל אדם. בעקבות התגלות שמיימית בחלום, מנה הסמג את איסור הגאווה כאחת מתריג מצוות (מצווה סד) בלאו של השמר לך פן תשכח את ה אלהיך, על פי הפסוק ורם לבבך ושכחת את ה (דברים ח, יא), אזהרה שלא יתגאו בני ישראל כשהקדוש ברוך הוא משפיע להם טובה. עם זאת, במקרא מיוחסת גאווה כתכונה חיובית רק לאלוהים. לדוגמה: ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים (שמות, טו א). גאווה אצל אדם, לעומת זאת, נתפשת כשלילית או כמקורבת או משויכת לטיפשות או בערות. לדוגמה: בפי אויל חטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם (משלי יד ג) וישנה אף תפילה להימנע מגאוה, אל תבואני רגל גאוה, ויד רשעים אל תנדני (תהילים לו יב). יחס עוין במיוחד יש לגאווה כאשר היא באה מפי אדם או ממלכה המתיימרים לסמכות או כוח אלוהי. לדוגמה, פרעה מלך מצרים המתיימר כי הוא ברא את עצמו: התנים הגדול הרבץ בתוך ... המלך המעיד על עצמו שהוא כלב מת... פרעש אחד (שמואל א, כד, יד) ובמקום אחר אמר ואנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם (תהילים פרק כב ז). בתלמוד: בתלמוד הגאווה מכונה גסות רוח וזחיחות דעת. על מי שמת

... חולים עשויים להאמין שאנשים אחרים שולטים במחשבותיהם ומשדרים להם מחשבות, או לחלופין שהם עצמם שולטים באירועים חיצוניים בצורה על טבעית (יכולים לגרום לשמש לזרוח או לשקוע, לגרום לרעידת אדמה). המושג איבוד גבולות האגו מתאר העדר תחושה ברורה של גבולות הגוף והנפש, המותיר את החולה בערבוביה עם סביבתו, במצב בו הוא אינו יודע מתי מסתיים אני ומתחיל האחר או העולם. תחושה ...

... כאשר הוא מבצע פעולה חברתית או מקצועית שאינה מקובלת, בעוד אנשים בסביבתו עדים לה או נחשפים אליה, או כאשר הוא עד לפעולה כזו שאחרים מבצעים. לעתים מעורבים בכך גם פגיעה בכבוד או ביושרה של מבצע הפעולה המביכה. יש המגדירים מבוכה כסוג של חרדה עקב התנהגות שאינה מקובלת בחברה, ...

... חופפת ומגינה עליהם, אל אותה תפילה נוראה שחוברה לכבוד פסח של גלויות, האיומה שבגלויות, שם בעמקי השאול באירופה של המאה ועשרים. ואל חוט זה - בין שני מאורעות קוטביים ... לא! הם מוכרחים לאכול את החמץ, משום שהוא, האלוקים בכבודו ובעצמו, ציווה עליהם בתורתו שבמצבי חירום כגון אלו: וחי בהם - ולא שימות בהם! כלום לא היו אלו גדולי בני החורין ...

... עצמו, ובשל יותר מכפי שהיה. עכשיו הוא יכול ללכת, אולי, אחר מורה אוהב ודובר אמת, אך יהיר . ולאחר שילמד על אודות השקר שביהירות ימצא לו מורה אוהב, כן וצנוע, אך כזה שלא התעורר לגמרי בעצמו, ומכלה את זמנם של תלמידיו בהתפלספות על הארה. וכך הלאה. לעתים שיקריותה של דרך ...

... כאשר מישהו מחמיא לעומק האמונה שלך רבים מבלבלים אמונה אם איזשהו סוג של שכרון - חושים. ישנו סוג של שכרון - חושים שדומה ליראת - כבוד, שאינו אלא אשליה. המשמעות של אמונה, לעומת זאת, היא הפוכה בדיוק - פיכחון מוחלט מכל סוג של שכרון - חושים. רוב האנשים המדברים על תודעת - ... את תורת - הבודהה כעצמי, במקום פשוט לספר מעשיות לאנשים רגילים. הוא מדבר, לדוגמה, על הרכב של הבודהה האחד: אמיטהבה, שקיאמוני ואנחנו כבודהה אחד. ועבורו, תרגול זאזן הוא הפצת תורת - הבודהה - לא בניה של מקדשים או פגודות. הזאזן של דוגן זנז, י הוא זאזן שקוף לחלוטין. אין בו תועלת ... ננהג כגואמון לא נהיה לגנבים. נאמר גם שלכל הדברים יש טבע - הבודהה, ושהוא חודר את השמים והארץ במלואם. אבל כל זמן שאנחנו לא נוהגים כבודהה אנחנו לא הופכים לבודהה. כשאתה, שאינו נפרד מבודהה, מיישם את פעולות הבודהה - אזי אתה בודהה. אם אתה פועל כמו טיפש אז אתה טיפש. רק בגישה ...