ספרים, רבותיי, ספריםספרים, רבותיי, ספרים כילדה מאוד אהבתי לקרוא ספרים. הייתי אפילו סוג של תולעת ספרים, הייתי פשוט בולעת אותם במהירות האור ומחליפה ספרים בספרייה בערך כל יומיים - שלושה. הייתי ילדה ביישנית וסגורה למדי והספרים היו עולם מדהים שבו יכולתי להזדהות ולפנטז ולדמיין חיים אחרים, טובים יותר. עם ... ולא היה לי זמן לספרי קריאה. ובמן תהליך כזה שנמשך שנים, לא הפסקתי לקרוא לעולם, אבל די הפסקתי לקרוא ספרים לשם הנאה והפכתי להיות קוראת תועלתנית. אני מתכוונת לכך שבעצם התחלתי לקרוא ספרים של התפתחות אישית, עזרה עצמית, ספרים שמלמדים איך להתנהג עם הילדים, איך להשיג יותר כסף, איך להיות יותר מאושרת, איך להרגיש יותר טוב עם עצמי וגם המון ספרים רוחניים. כמו "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול, ספרים של קרישנמורטי, ספרי סת', ועוד המון ספרים מתוקשרים וספרים רוחניים נוספים. הרגשתי שאם אני לא קוראת ספר שיש בו איזושהי תועלת עבורי, משהו ... הייתי מקשיבה לדיסקים וקלטות של התפתחות אישית הרגשתי כך עד לא מזמן. בשנים האחרונות כמעט ולא קראתי ספרים לשם הסיפורת. ואז, קרה משהו. בעזרתם האדיבה של כמה אנשים יקרים גיליתי שאני לא ... שלא לדבר על הסביבה. אז היום אני בקיצוניות ההפוכה! (-: היום, ואולי לא במפתיע, יש בי מן התנגדות לספרים של התפתחות אישית ועזרה עצמית, לדיסקים וקלטות וכל מיני אמצעים שזו המטרה שלהם - לשנות אותי. עכשיו אני קוראת רק ספרים שכיף לי - סיפורת, מתח, רומנים - דברים שמרתקים אותי ומעניינים לי וכיף לי לקרוא אותם. ולא בא לי בכלל לגעת בספרים של התפתחות עצמית. האמת שמדי פעם אני כן קצת מתפתה, אותו חלק בתוכי שמנסה להשתפר ...