תקציר⬅ ... וירא: למרות הכל - תקווה "וישכם אברהם בבקר", ביטוי זה מופיע בתורה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה לאחר מהפכת סדום ועמורה [1] ; הפעם השנייה היא בעת גירוש הגר וישמעאל המדברה [2] ; ובפעם השלישית והאחרונה משכים אברהם בבוקר לקראת היציאה לעקידת בנו, יצחק. צירוף אירועים מקרי? כוונה נסתרת של הסופר המקראי? שאלות קשות הן, ודיון הן ... רבות, הם התחילו מיד להיערך ליום הפעילות. הוראה של אברהם היא פקודה בשבילם. "מעניין מה כל כך דחוף. שוב צריך ללכת להציל את לוט מן המלכים התוקפים, כמו שאבא שלי סיפר לנו, אתה זוכר? " שאל בן - דגון בפיהוק מסוים. "ודאי שאני זוכר. אבל, כעת איני יודע, אני מקווה שזה לא כמו המהירות שבה גורשו בבוקר השכם אחד, הגר וישמעאל למדבר. אוי, זה היה עצוב, " ענה איש - בעל. הם השלימו את הכנותיהם ליציאה במהירות רבה. להפתעתם, בחוץ כבר חיכו להם אברהם, לידו בנו יצחק שנראה עייף מאוד. גם חמור עמוס מזון, מים ובעיקר ענפים רבים, עמד וחיכה. שני עבדי אברהם לא הבינו מה קורה, גם מהבעת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ תקווה - מבוא תקווה היא הרצון שתתגשם במציאות התרחשות שהאדם רוצה בקיומה. היא כוללת רגש של ציפייה ורצון להתרחשותו של דבר מה, החל מדברים חומריים כמו רצון להשיג חפץ מסוים או להגיע לסטטוס של עושר וכלה בתקווה לדברים רוחניים יותר כמו השגת אהבה, מערכות יחסים טובות, טוב ואושר. שורש המילה העברית, קו"ה, מקביל למילה האכדית quu, לחכות, לארמית קוא ולערבית קוי, להיות חזק; יש המקשרים זאת עם המילה 'קו', כמחבר בין העבר לעתיד, דרך ההווה: "הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון..." (יהושע ב', יח). ישנו הבדל בין אמונה שהיא ביטחון מלא במה שיתרחש, לבין תקווה שהיא השאיפה הבסיסית לטוב, בלי נגיעה של המציאות והריאליות: "גם כשנראה שאפסו הסיכויים - לא מתה התקווה". בתקווה מתגלמת השאיפה של האדם לעולם טוב או שונה. בתרבות האנושית במיתולוגיה היוונית הואנשה התקווה. כשפתחה פנדורה את תיבת פנדורה יצאו ממנה כל הרעות בעולם למעט התקווה. לכאורה היוונים החשיבו את התקווה למסוכנת. אבל ללא התקווה שתלווה את כל הצרות האנושות התמלאה בייאוש. כשפנדורה חזרה לתיבה ושחררה ממנה גם את התקווה הייתה הקלה גדולה. חוסר תקווה הוא ייאוש. בדתות מסוימות, למשל בנצרות, נחשב הייאוש לחטא. גם ביהדות מודגשת שלילת הייאוש; למשל בפסוק בתהילים: "קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'" (כ"ז, יד). דוגמה בולטת נוספת היא אמרתו של רבי נחמן מברסלב, "אין יאוש בעולם כלל". בהמנון התנועה הציונית, "התקווה" (שיסודו בשירו "תקוותינו" של המשורר נפתלי הרץ אימבר), אשר נקבע כהמנון מדינת ישראל, מובעת תקווה לחזור לארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות, למשל מילים: "התקווה בת שנות אלפיים". על פי הפסיכולוג אריק אריקסון בשלב הראשון של הילדות בינקות, בקונפליקט שמתעורר אצל התינוק בין אמון בסיסי לחשדנות בסיסית, בצליחה תקינה של שלב זה, הוא אמור ללמוד לפתח תקווה, כאשר הוא יודע שאימו איננה לידו, והוא מקווה שהיא תחזור ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - בין ייאוש ותקווה בתקופה האחרונה אני מרגיש שאין לי עוד לאן להתקדם בדרך הרוחנית, וחש יאוש מהאפשרות להתעורר. מה קורה לי? הנה החוויה האישית שלי, מהתקופה שלפני ההתעוררות: בהדרגה, הפך החיפוש הרוחני שלי ליותר ויותר חסר סיכוי. הדרכים שנראו קודם כמובילות לשחרור, מוצו. הן מוצו משום שראיתי ללא ספק ... ועד מותה ב - 1997, ועוד בכלכתא! מה היה בסוף? התברר לי שמדובר באמת בשלב, אולי אפילו שלב הכרחי, בדרך להתעוררות. האם גם אתה לוקה בתסמונת D.N.T.S ?לא יודע. יכול להיות שנעצרת כי נגמרה הדרך, אבל יכול גם להיות שיש עוד דרך, ושמסיבותיך אינך הולך בה עד תומה. בכל מקרה, אני מחזק את ידיך, ומקווה שתמצא את התבונה והכוח לקחת את הייאוש בפרופורציות ולהיות טוטאלי וכן. האם הגעה לנקודת הייאוש היתה שלב הכרחי בדרך להתעוררות? התשובה שעולה בי נוכח שאלה כזו היא "כן ולא" כזה... התשובה היא "כן", כי אם היית מתבונן בי מבחוץ, היית רואה בחור שאינו מבין, ואז מנסה להבין מהי הארה, ואז ... כלאי אני רואה רק בעיני רוחי. אני חולמת עליהם. מפנטזת עליהם. מייחלת ומתפללת להם. אך איני רואה אותם באמת. כל מה שיש לי זה הבטחה של אושו, ועוד כמה מורים, שיש יציאה. שתתכן מציאות אחרת מזו שאני חווה. אני נופלת שוב באותם שקרים ובאותן אשליות. אך אני מכנה אותם שקרים ואשליות רק משום התקווה שזה מה שהם. הם חוזרים על עצמם תמיד. אני מזהה אותם לפי התחושות והרגשות. כל הזמן אותם מבנים מזויינים שאינם מרפים. תקועים חזק ועמוק בתוכי. והם מלגלגים כל פעם מחדש למאמצי העקרים לחפף אותם לקיבנימאט, או לפחות לראות דרכם ולהשאר איתנה. אין לי אמון אמיתי באור. יש לי תקווה, יש לי רצון. אך בזמן אמת אני רואה שוב ושוב עד כמה אני חסרת אמון וכמה אני חסרת אונים ואז היאוש מגיע וחושך ובלבול מציפים אותי. אני פשוט מסרבת לחיות באופן הזה! האמת אמנם נאמרת מחוץ לך (מפיהם של המורים), אך ההדהוד מתרחש בתוכך. וזה הרבה. אמנם, אל מול מחשבות של אין - מוצא ואין - תקווה ואין - סדק ההדהוד הזה נראה חסר ערך. אולי אפילו מציק ("אולי כבר היה עדיף לי להיות עיוורת"), אבל האמת היא שהוא רב ערך מאד, וגם רב כוח. כי בו יש את הפוטנציאל לחסל את המחשבות, ולמחשבות אין את הפוטנציאל לחסל אותו. האין זה כך בחוויה שלך? יפה מאד, תגידי, אבל מה עם התכל'ס? בתכל'ס, אף כלא לא סגור הרמטית. אפילו מכלא Shawshank הצליח האסיר לברוח, ואחר כך עשו מזה את הסרט שמוכתר כרגע כסרט האהוב ביותר של כל הזמנים באתר imdb, "חומות של תקווה". אין בקיר אפילו סדק? אז נחפור מנהרה בכפית. הדרך הרוחנית היא בדיוק זו: לחפור את המנהרה שלך מהתא, שעבור רוב בני האדם אין בו סדק ואין בו תקווה. הבריחה הגדולה נראית בלתי אפשרית. גזר הדין הוא מאסר עולם, החומות עבות, השומרים חמושים, והחופש נראה לגמרי דמיוני, אבל לחפור כפית אחת של חול זה אפשרי. רק כפית אחת. רק צעד אחד. ואחריה - עוד כפית. בדיאלוג ביננו זה כבר קרה כמה פעמים בעבר, והנה הוכח שזה אפשרי. רק פיצוח אחד. בהירות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... גורם לחוסר הצלחה, ייאוש ועצבות? כיצד להתמלא בתקווה בכל מצב? מהו הגורם העיקרי להצלחה של אנשים בחיים? מהו הגורם העיקרי לכישלון של אנשים בחיים? מה גורם לאנשים להתייאש? מה גורם לאנשים להיות אופטימיים? כיצד תתמלא בשמחה ובתקווה גם כשהמצב ממש גרוע? כיצד תתגבר על כל ייאוש? כיצד תצא מדיכאון? כיצד תתגבר על כל החסרונות שלך? מהו קואצינג טוב שיכול לעזור לך להצליח? כיצד תוכל לעשות קואצ'ינג ואימון אישי לעצמך? מהו הבסיס והמפתח של קאוצ'ינג טוב? מהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם עצבות? כיצד תצליח לצאת מכל הבעיות שלך ולהצליח ... קריטי שתצא מהעצבות שלך על ידי שתמצא בעצמך נקודות ודברים חיוביים. אתה חייב להכריח את עצמך למצוא בעצמך דברים חיוביים זה קריטי לחיים שלך. ככל שתמצא בעצמך דברים חיוביים יותר, כך תוכל להתמלא ביותר אנרגיה חיובית לקום להתגבר להתמלא בתקווה ולהצליח. אימון וקאוצינג טוב הוא זה שיודע למצוא בך את החיובי ולהפוך אותו ליותר חיובי. מאמן טוב הוא זה שיעזור לך למצוא בעצמך את החיובי שבך ולעלות אותך על דרך המלך. מאמן חיובי לעולם לא ישבור אותך, לעולם אבל לעולם קואצינג לא אמור לגרום לך לעצבות או לייאוש. אם אתה עובר תהליך של אימון אישי ואתה מרגיש ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עניים, תקווה וייאוש אנשים בעלי הון שהגיעו לעמדות כוח והשפעה הם בפוטנציאל גבוה לחוות, תסכול, דיכאון וריקנות. לאנשים עניים יש תקווה שיום אחד יהיו להם כסף, כוח, השפעה שמשהו יקרה ואז הם יוכלו לעשות כל מה שהם חפצים בו ושיהיה להם כל מה שהם חלמו עליו. לאנשים עניים יש בד"כ תקווה. האנרגיה שלהם פונה החוצה אל העולם. אנשים עשירים הם בפוטנציאל גבוה לאבד את התקווה. הם כבר השיגו כמעט כל מה שהכסף יכול לקנות, הם אנשים' שבדרך לאבד את התקווה, הם הולכים במסלול שבו, בסופו של דבר הם למעשה יאבדו את התקווה שמשהו חיצוני להם ישנה את המצב. (כסף, בית, אשה יפה, גבר חזק, טיולים בעולם, כבוד וכו'). רק אז, כשאובדת התקווה לחלוטין, האנרגיה שתמיד הופנתה החוצה, פונה לפתע פנימה. רק אז מבין האדם את המושג: "אין ייאוש כלל בעולם". כדי לחוות שאין יאוש כלל בעולם, על האדם להסכים לוותר על בדל התקווה האחרון לעשות את הקפיצה. רק אז יכול האדם להבין שהאוצר האמיתי נמצא בפנים. שהאוצר האמיתי כבר קיים, שאין צורך לחפש אותו בחוץ. בהבנה הזו נולד משהו חדש, נולד אדם חדש, נולדת איכות חדשה. בהבנה הזו האדם מבין את עונות השנה, את הגאות והשפל, את חוקי הטבע, את המחזוריות, את השמיים והארץ. האדם מבין ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להניח שבהדרגה גם הוא יקבל את העניין וילמד להעריך אותך על כך, יפרגן לך ויתמוך בך. אישה צעירה שפגשתי לאחרונה סיפרה לי שהתגוררה כשנה עם גבר עמו עמדה להתחתן. כשהחלה לאחר מס' חודשים לעמוד יותר ויותר על שלה, הגבר התקשה מאוד לקבל את העניין והדבר הוביל בסופו של דבר לפרידה בין השניים. אני מקווה בשבילך שלא תזכי ליחס דומה מצד בן זוגך, אולם גם אם כן - זה לבטח יהווה עבורך שיעור חשוב על הזוגיות שלך ועל עצמך. ר' הלל אמר: "אם אין אני לי - מי לי? וכשאני לעצמי מה אני? ואם לא עכשיו - אימתי? ". גם בן הזוג התומך והמפרגן בעולם לא יוכל לעשות בשבילך את הצעדים הללו. את היא זו שעליה מוטלת האחריות לדאוג לעצמך ל"אספקה" נפשית שוטפת, על בסיס קבוע - במינון הנכון לך. הבנה עמוקה מצידך שזהו דבר חיוני ובסיסי המגיע לך בזכות, תגרום להיעלמותם של ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... החוויה, כתב פרויד מכתב לתלמידו ההונגרי ובו סיפר: בלילה שבין ה - 8 ל - 9 בחודש זה היה לי חלום נבואי, שתוכנו היה ברור ביותר - מותם של הבנים, וקודם מרטין. יכולתי להסביר לעצמי היטב את המנגנון והגורם לחלום. הוא מהווה התגרות חצופה בכוחות הפולחן הדתי, לאחר שקראתי ספר, שדווקא ממני דרש אדיקות דתית. החלום גם היה ללא כל אבל. אני מקווה, לפי שעה, להיות צודק לעומת כל הרוחות הרעות. הידיעות האחרונות ממרטין (שקיבלתי היום) הן רק מן ה - 1. 7.. יום אחרי החלום קראתי, שהבחור הטוב שבזמנו הציל את מרטין מקפיאה בשינברג ["הר השלג" באלפים האוסטריים] תוך הקרבת כמה מאצבעות רגליו, אף הוא נהרג עכשיו. אפילו עורכי התכתובת, שהקפידו למלא את האזכורים הרלוואנטיים לכל מכתב, לא הבחינו שהמדובר כאן באותו חלום ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עצמה. בסיום שנת הלימודים עברה להתגורר בבית הוריה שעזבה עם גיוסה. היא מציינת שטוב לה בבית אך חוששת שאמה לא מרוצה מכך שהיא לא מוצאת עבודה ושאין לה חבר. זה מכביד עליה ומעצים את תחושתה - חוסר תקווה שבמאמציה למצוא עבודה שתספק אותה ולא עבודה מזדמנת שעל פי ניסיונה הקודם תהיה מתסכלת וזמנית, מעייפת ומדכדת. הפגישה המתוארת היא החמישית שמתייחסת לנושא מציאת עבודה מספקת. לפגישה זאת הילה באה כאשר היא עייפה וחסרת חיות האופיינית לה. הילה התבקשה לשאול מה עליה לדעת בקשר לתחושותיה ולבחור קלף עם מילה וקלף עם תמונה מערכת קלפים "אני בי" שמתייחסת בעיקר לעולמו ... בה ילד מתבונן במגוון מסכות התלויות על הקיר. הילה התבקשה להתייחס לצירוף זה ואמרה שהתפקוד שלה תלוי ב"מסכה" כלומר, בתפקיד שהיא בוחרת לעצמה. באפשרותה לבחור את תפקיד הקורבן, המדוכאת וחסרת התקווה או את תפקיד אחר שישפר את תפקודה במצב בו היא נמצאת. מכוון שתשובתה תאמה את מה שהסקתי בעצמי, לא הוספתי מילה למרות שלעיתים יש צורך בכך. השאלה הבאה שבקשתי מהילה לשאול הייתה: " מה יעזור לי לבחור ב"מסכה" שתשפר את התמודדותי עם המצב? נבחר קלף עם מילה" מזניח" ותמונה שמתארת ילד העומד מאחורי גדר מרשת ומתבונן בחוסר מעש וערגה בגבר שעובר ברחוב. הילה בחרה להתייחס ... מודרך שבניתי על בסיס המילים והתמונות שהופיעו ברצף הקלפים שנבחר. כאשר נפרדנו ציינה הילה בחיוך שמצב רוחה השתפר והיא נחושה בעמדתה לשמור על השלווה והביטחון בהצלחה שחוותה במהלך הפגישה. אני תקווה שבעקבות הגישה שתיארתי נאמנה, כל מי שעוסק בטיפול או אימון ימצא עניין בשימוש בקלפים טיפוליים. אני מלמדת באופן פרטני או קבוצתי שימוש בקלפי מודעות, כמו כן אני מלמדת כ - 10 שנים קורסים ב - "דמיון מודרך ככלי טיפולי" בבית ספר לרפואה אלטרנטיבית "מדיוין" במכון וינגייט ובמסגרות אחרות. ד"ר נאומובסקי מריאנה maria1955@nana10.co.il. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של עונג ותיצור שינוי. רוב האנשים מקשרים כאב עם ההתנהגות החדשה ולכן הם לא עורכים שינוי. רוב האנשים עושים שינוי רק כשכואב להם מספיק. עד אז הם ממשיכים לעשות כל הזמן את אותו הדבר. למשל, אדם נמצא במערכת יחסים שלא טוב לו בה ולמרות זאת הוא נשאר שם. למה הוא נשאר? כי הוא מקווה שהמצב ישתפר והוא פוחד לעזוב שלא יהיה יותר גרוע. אבל הסיבה העיקרית היא: הפחד שלו מהבלתי ידוע. מתי הוא כן יעזוב? כשהכאב יהפוך בלתי נסבל והוא יהיה גדול יותר מהפחד מהבלתי ידוע. מהן הפעולות שעליכם לעשות על מנת ליצור שינוי? 80% מהשינוי זה הידיעה מדוע. מדוע אתם רוצים שינוי? עליכם לאסוף סיבות מספיק חזקות על מנת שתוכלו לעשות שינוי מידי. מאיפה יגיעו הסיבות? מתוכך, מבפנים. רק כאשר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מתמודד עם עובדת היותו בן תמותה, הוא יכול להבין את החיים באופן עמוק יותר ולחוותם במלואם (Boeree, 2006). סארטר אומר שלמרות החרדה אותה חווה האדם, בשורש היצירתיות שלו קיים החופש לבחור כיצד להגיב. לגביו, ההכרה במשמעותו של ה - היות - שם, על כל קשייו, אינה באדישות אלא בהבנה שאנו בחיים (Cohn, 1997). לפיו, החופש הינו מעיין התקווה, הבסיס לכל ערכיו של האדם. באמצעות האימון שבחופש, אנו יכולים להתעלות מעל הגנים, מעל עברנו, ההיסטוריה שלנו והסביבה ולבחור את קיומנו. מכך, למרות שקיומו של האדם נעדר משמעות, האינדיבידואל יכול ליצור את משמעות ובכך, לחיות באופן אוטנטי באמצעות הבחירות אותן הוא עושה (Sartre, 1946 מתוך Wong, 2006). המשך: אוטנטיות בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק ... ⬅לקריאת המשך המאמר על תקווה - לחץ כאן...