... לומר שאיבדנו את העצמי שלנו כמציאות של החיים. ז'אן ז'אק רוסו (Jean - Jacques Rousseau) כתב בספרו "אמיל" שכל אדם נולד
עירום ועני וזאת ללא קשר לעושרו או למעמד החברתי לו נולד, וכשהוא מת, עליו למות
עירום ועני. על - כך אין ויכוח, ובכל - זאת אנשים לובשים ופושטים כל מני סוגים של בגדים. אחת לובשת מחלצות מפוארות של מלכה, ואילו אחרים מבלים את כל חייהם בבלואי ... ולאום. אנחנו מחליפים מערכת חשיבה אחת באחרת, אבל כשמגיעה העת למות, עלינו להסיר אפילו את הבגדים של ההבחנה הגזעית ולמות
עירומים כפי שאנו באמת. למרות שמדובר בעיטורים חיצוניים בלבד, שאנו לובשים בפרק הזמן שבין הלידה
העירומה למוות
העירום, כמעט כל האנשים הולכים שבי אחריהם. הם מניחים שהבעיה היחידה של לחיות את החיים, היא לבחור מתוך שפע האפשרויות, איזה בגדים נאים ילבשו. אני תוהה האם רוב האנשים שואלים בכלל את השאלה: "מהו העצמי
העירום? " בעוד שללא כל ספק אנחנו חיים איזשהו "עצמי", אנחנו לרוב בעצם לא חיים את המציאות של העצמי
העירום, העצמי האמתי שלנו. אנחנו מטרידים עצמנו רק בבגדים שאנחנו לובשים בחיינו - זהו העצמי שמוגדר על ידי החיצוני, ושעומד תמיד אל מול האחר. אנחנו נוטים להניח ...