ז'וליה קריסטבה / זרים לעצמנו... בולגריה שחייה את החלק החשוב של חייה בצרפת וכותבת בצרפתית. האחר, הזר העומד מעבר לשערינו הפחיד אותנו תמיד. המפלצות הזרות. עשרות יצירות תרבות נכתבו על האחרים, כמעט תמיד ברברים. קוואפיס ושירו מחכים לברברים, מקס פריש ומחזהו אנדורה הם רק ... לשאלת המי הם אנו מפנים את גבנו. זוליה קריסטבה לא כותבת על הדברים הפשטניים הללו. אותה מעניינת האחרות הפנימית. הזרות על כל מובניה. הזר - פניה של שנאת האחר. היא פותחת. הוא לא באמת הפולש האחראי לכל תחלואי היישוב. ... שלי ומעדיף להרוג אותו. השינוי ההכרחי היום במצבם של הזרים מוביל להרהור על יכולתנו לקבל אופני אחרות חדשים. קליטת הזרות שהחברות שלנו מציעות מתבררת כבלתי קבילה על ידי היחיד המודרני, הקנאי לשונותו הלאומית האתנית האתית. לאומיות בורגנית שהפכה סימפטום ... של אושר שהיה, שכדרכו של זיכרון תמיד מופרז. האושר שהיה לא ייתן להתנסות באושר אחר, התמזגות של ממש וינציח זרות. הזר כמוהו כילדו של אב שאין ספק בקיומו אך הוא נעדר.. הזר איבד את אימו. אלבר קאמי ראה זאת. ... מעורר בו רגש של ממש. כשהוא הורג גבר על החוף, את מי הוא הורג, ערבי מקומי? צרפתי? את עצמו. זרותו של האירופי בצפון אפריקה מתחילה בגלותו הפנימית. היא מסבירה את מרסו גיבור הספר: איש אינו קרוב לי., כל מלה ... אבל בעיקר בחוץ. אין לי פנים. אני הוא הכפילות... העשייה והדיבור חשובים בעיני כקליפת שום. עד המוות, כולל אותו? הזרות בהתגלמותה. הזר ביותר. הזר מכל זר. כסילים שואלים לעתים קרובות את הזר, מה המוצא שלך, המקורות שלך, הזר שנמלט מהמקור גם אם המקור ממשיך ללוות, ללוש, לבלום ולהכאיב, הזר הוא הבוגד המלנכולי. אם שאלת הזרות, בוערת בעצמותיכם לכו לשאול את אימא שלכם. הספר הבא שקריסטבה מפרשת הוא ספרו של נבוקוב חייו האמיתיים של סבסטיאן נייט. נבוקוב ידע דבר או שניים על הזרות. אני לא אכנס כאן לניתוח הספר, יש לפנינו עוד דרך לעשות. למושג זר יש היום מובן משפטי. זה שאין ... כמה מיתוסים והשתקפויות ספרותיות של הזר. את אברהם שהלך מביתו ומבית אביו איננה מזכירה, היא מתחילה עם הדנאידות. נקבות זרות. נשים נולדו במצרים והגיעו לארגוס. אייסכילוס כתב עליהן והנציח מיתוס מרוחק. זרות רצחניות. תהליך שקריסטבה מסבירה היטב ועוקבת אחרי קבלת היוונים את קבלת הזרות. התפיסה הפוליטית המשפטית והדתית של היוונים הקדומים. וכבר אז עולה טענת העם על מלכם ריחם על זרים ואת עירו ... של עובדים שהתעשרו. המובן האלים של המלה ברברי נולד רק בזמן מלחמות האימפריה הרומית, והפכה לתיאור הרוע, האכזריות והפראות. הזרות הבאה שקריסטבה בוחנת היא הזרות היהודית. היא מתחילה כמובן בעם. אלו שעמדו בברית ייחודית זרה לכל סביבתה. הרבה איסורים יש על קבלת הזר לעם ... ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים. לא הגלה הקבה את ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתווספו עליהם גרים חזרות תכופות למדי וציווים לגבי ההתייחסות לגרים, הרבה יותר מאשר למצוות העשה ולא תעשה הקשורות ליהדות עצמה. האנושות כולה באפן ... קבוצה? קריסטבה חוקרת התפתחות של תפיסה חברתית ופילוסופית כשהיא מסתמכת על דעתם והביוגרפיות של אנשי רוח רבים. השינויים בתפיסת הזרות. הגלות הפנימית של הזר. הזכויות שניתנו ונלקחו חזרה. אני לא מאמין שמישהו ישנה את דעתו על זרים בעקבות הספר ... פעם שמרימים עיניים נתקלים בזר. ומלבד התעלמות או איבה אנו לא בוחנים לא אותו ולא את התייחסותנו אליו. בימינו הזרות הפכה להיות חלק מרובנו. אנו מתיירים ארצות והופכים לזרים לזמן קצר. נוסעים ללמוד בחול. עובדים בחברות בינלאומיות. זרות החודרת לפינות רבות. ועדיין אנו בוחנים את הזר כאחר המוחלט, כמישהו לזלזל בו או להיות מאוים על ידו. וכמו ...