תקציר⬅ ... לתודעה. אחת הדרכים שהקבלה עובדת היא כוונות וזה כולל הרבה מחשבות של התייחדות אם השם יהוה מה שחשוב להבין הוא שהקבלה והשפה העברית זה יצירת אומנות אחת שקשורים בקשר הדוק למרות שאפשר להבין רעיונות קבליים גם בשפות זרות ולמרות שאפשר ללמוד יהדות בלי ללמוד קבלה אבל בשביל להבין את ההתפתחות של היהדות והקבלה צריך להכיר גם עברית וגם קבלה ובעיקר איך ההיסטוריה של השפה הפכה לדבר כל כך מסתורי עד שמי שחוקר אותה עלול לחשוב על אלמנטים מסוימים בשפה העברית לבאמת מוזרים. בשביל לעזור לאדם לצאת מהעולם הווירטואלי לא מספיק כוונות טובות בעיקר צריך להבין שהעולם ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... יפה, מעידה תכופות על פעולת מנגנון הגנה זה (למשל התנהגות של אלטרואיזם מוגזם). מנגנוני הגנה לעומת מנגנוני הסתגלות: על פי רוני סולן מנגנוני הגנה נבדלים ממנגנוני הסתגלות, ועיקר פעילותם הוא באחת משלוש המערכות הרגשיות: 1.המערכת החיסונית הנרקיסיסטית (narcissistic immune system) - תפקודי הנרקיסיזם: חיסון תחושת המוכרות בעצמי מפני פלישה של תחושת זרות. פועלת בין שתי המגמות המנוגדות: משיכה אל המוכר ודחייה של הזר. 2.מערכת הבקרה, הוויסות והניתוב הרגשי (self-regulation) - תפקודי האגו: וויסות דחפים ורגשות. פועלת בין שני קטבים מנוגדים: התפרצות רגשית ובלימה רגשית. 3.מערכת ההתקשרות (attachment) - התנהלות יחסי אובייקט: לצורך היקשרות, התקשרות ותקשורת בין - אישית. פועלת בין שני מצבים מנוגדים: ייחודיות ... בתגובה הרגשית. קיבעון (fixation) ותסוגה (regression) מופעלים כשהמטרה התמודדת עם החרדה בכלים רגשיים משלבי התפתחות קודמים כדי לרכוש מחדש תחושת שליטה באמצעים מוכרים ובטוחים. (2) מנגנוני הגנה במערכת ההתקשרות השלכה (projection), פיצול (split), התקה (displacement), הערצה (admiration) חשדנות ושנאת הזר מופעלים כהגנה נגד תחושות רעות ומעיקות, כמו זרות ותוקפנות, הפוגעים בשלמות האובייקט או ביחסים עמו. תחושות פנימיות אלה (א) מושלכות על האובייקט הנחווה כמאיים; (ב) מפצלות את האובייקט לטוב ולרע; (ג) מוסטות אל זרים; (ד) גורמות להערצה של האובייקט הנחווה כעריץ (ה) מעוררות חשדנות כלפיו עד כדי שנאת הזר ודמוניזציה שלו. מנגנונים קיצוניים אלה מאפשרים מחד שמירה על דמות טובה ונערצת ומאידך הרחקה של דמות זרה, עוינת ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ועל קושי רב לקיים חיי חברה תקינים. שני הקריטריונים האלה - הפרעה לתפקוד היומיומי ותלונות על סבל רב - הם המבדילים בין המחלה לבין התנהגות אובססיבית - קומפולסיבית בלתי מזיקה. אצל אנשים דתיים נסובות האובססיות לעתים סביב תחושת טומאה, חשש ממחשבות זרות או חרדה שטקס דתי לא בוצע כהלכה. אובססיות הנפוצות בקרב כלל הציבור נסובות סביב נושאים של היגיינה ומחלות (כגון פחד מופרז מחיידקים, שמביא לשטיפת ידיים כפייתית), אובססיות מיניות, צבירה אובססיבית של חפצים, אובססיות סביב מערכות יחסים ועוד. היקף התופעה המחלה פוגעת ב - 2% - 4% מהילדים והמתבגרים. תופעות ראשוניות של המחלה יתגלו בדרך כלל בין גיל תשע לשלוש עשרה, ובמיוחד אצל ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הקנאי לשונותו הלאומית האתנית האתית. לאומיות בורגנית שהפכה סימפטום רומנטי בתחילה והגיע עד לטוטאליטאריות. הזר נמצא במלכודת זיכרון של אושר שהיה, שכדרכו של זיכרון תמיד מופרז. האושר שהיה לא ייתן להתנסות באושר אחר, התמזגות של ממש וינציח זרות. הזר כמוהו כילדו של אב שאין ספק בקיומו אך הוא נעדר.. הזר איבד את אימו. אלבר קאמי ראה זאת. הזר שלו מתגלה עם מות אימו. יתום קר. חסיד בדידות. הוא נאמן לצל אחד, אידיאל אבהי, מרסו מת לעצמו. הוא מבין שגזר דין מוות הוא הדבר היחיד המעניין באמת עבור האדם. הזר חשוף עצבים. עובד זר. בלתי נלאה. גופו ונשמתו שותתים דם. הוא מושפל ... שונות. האחת אומרת "אינני כמוכם" ומצד שני כמעט במעמד של דרישה "הכירו בי" תחושת עלבון ותחושת כבוד פנימי. קריסטבה בודקת כמה מיתוסים והשתקפויות ספרותיות של הזר. את אברהם שהלך מביתו ומבית אביו איננה מזכירה, היא מתחילה עם הדנאידות. נקבות זרות. נשים נולדו במצריים והגיעו לארגוס. אייסכילוס כתב עליהן והנציח מיתוס מרוחק. זרות רצחניות. תהליך שקריסטבה מסבירה היטב ועוקבת אחרי קבלת היוונים את קבלת הזרות. התפיסה הפוליטית המשפטית והדתית של היוונים הקדומים. וכבר אז עולה טענת העם על מלכם "ריחם על זרים ואת עירו הרס" מושג הברברים, המתייחס לזרים נולד בימי מלחמת פרס יוון. באתונה נולד החוק הדורש מכל אזרח הרוצה להשתתף בחיים האזרחיים - פוליטיים להוכיח ... עוברים. בכל פעם שמרימים עיניים נתקלים בזר. ומלבד התעלמות או איבה אנו לא בוחנים לא אותו ולא את התייחסותנו אליו. בימינו הזרות הפכה להיות חלק מרובנו. אנו מתיירים ארצות והופכים לזרים לזמן קצר. נוסעים ללמוד בחו"ל. עובדים בחברות בינלאומיות. זרות החודרת לפינות רבות. ועדיין אנו בוחנים את הזר כאחר המוחלט, כמישהו לזלזל בו או להיות מאוים על ידו. וכמו שכבר פרויד איבחן והטיף, בימינו לא צריך יותר להטמיע את הזר אלא לכבד את שונותו. המלה לכבד נשמעת קצת אירונית בהקשר הזה. לכבד אפריקאי מטאטא רחובות? כמה חשוב הספר הזה אם הוא גורם לנו לבחון את עצמנו ולו לרגע. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לאחוריו כלל ועל ידי זה ממילא תסתלק: המחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם, והוא כמו האינו נח שבאבן השעות (שקורין אום רוה) [שעון] שאינו נח לעולם. ואפלו בשעת שנה המחשבה חושבת לעולם, רק שכשהשנה חזקה על האדם אז הוא שוכח מה שחשב, אבל באמת אין המחשבה שובתת לעולם. ועל כן על ידי שמטין המחשבה למחשבה אחרת כרצונו, על ידי זה יכולין לבטל ולהתגבר על כל המחשבות זרות והרהורים ובלבולים. והכלל שזה שנדמה להאדם שקשה לשבר מחשבות והרהורים ובלבולים הוא שקר גדול, כי באמת המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו כנ"ל. רק מחמת שהמחשבה מתנענעת וחושבת תמיד ואינה נחה לעולם, נדמה לו שאין בידו לבטל המחשבות רעות. אבל באמת בידו להטות המחשבה ממחשבה למחשבה אחרת, כרצונו לתפסה ולהוציאה ממחשבות רעות למחשבות טובות כנ"ל וזה עצה נפלאה לכל דבר כי כמה פעמים מבלבלין המחשבות מאד, וכל מה שרוצים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הרע, ואינו פונה אליו כלל, אזי היצר הרע מסתלק והולך לו. וכן... בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל, שהמחשבה באה כמה פעמים, פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן, ואזי תסתלק כבר מבאר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים... רק לעשות את שלו... ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל, רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל... [ואם] אינו רוצה באלו המחשבות רעות, צריך שלא להשגיח עליהם כלל, ושלא יכפת לה מה שעומדים לפניו, ורק יעשה את שלו במה שהוא עוסק,... ולא ישגיח עליהם כלל... וכל מה שרצה להתגבר ולסלק המחשבה, התגברה עליו יותר ויעץ לו חכם, שלא יכפת לה,... ואף על פי כן יעשה את שלו ויתפלל, ובזה יסתלק ממנו לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... והפיג את היוהרה. הוא מלמד על פעולות ועל תוצאותיהן, ומכבד את דרך החיים חסרת האשמה של הברהמין. הוא נווד מלידה גבוהה, ממשפחת קהטייה של מנהיגים. הוא נווד ממשפחה עשירה, בעלת רכוש ועושר גדול. אנשים באים להיוועץ בו ממלכות זרות וארצות זרות. אלפים רבים של ישויות שמיימיות שמו בו את מבטחם. ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר... ' (כמו פסקה 2). הוא בעל שלושים ושניים הסימנים של אדם דגול. הוא מזמין, נעים בדיבורו, אדיב, לבבי, ברור ובהיר בדבריו. הוא מקבל הערכה, כבוד, הוקרה והערצה מארבעת הקבוצות [2]. ישויות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ספר הקיסר הצהוב, הינו הספר הקדום ביותר ברפואה, הידוע לנו. ישנן עדויות, כי הספר היה בנמצא כבר בשנת 2680 לפני הספירה. בשנת אלף לפני הספירה היה כבר בשימוש בתי הספר לרפואה בסין, ובשנת 400 לספירה כבר היו תרגומים של הספר לשפות זרות. www.tmurot.org.il/article.asp?id=715 ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... 'ביערתי הקודש מן הבית, וגם נתתיו לגר ליתום ולאלמנה'"... (דברים כ"ו יב יג). התורה מלמדת אותנו שהמפתח להעריך את הרמה הרוחנית שלנו באופן אמיתי, הוא לומר בקול רם ולבטא במילים, איפה הצלחנו ואיפה נכשלנו. "האדם הוא יצור אינטליגנטי, חושב ויצירתי, ולכן מתרוצצות בראשו מחשבות שונות באופן בלתי פוסק. אפילו מחשבות מעודנות של חרטה ושיפור - עצמי אינן זרות לו, אך הן אינן מחזיקות מעמד למשך זמן רב. בכדי שמחשבותיו יאריכו ימים, על האדם להמיר אותן למילים, משום שתהליך החשיבה מגיע לשיאו רק כאשר הרעיונות מקבלים ביטוי והבהרה. זה לא כל כך קל כפי שזה נשמע. בדרך כלל מאד קשה לאנשים להודות במפורש שהם עשו מעשה שגוי. אנחנו מצטיינים בלהמציא לעצמנו תירוצים. אנו מסרבים להודות באמת. אנחנו זורקים את האשמה על מישהו או משהו אחר. אנחנו מכחישים את המובן מאליו. אנחנו מצטיינים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... באותו זמן בהישרדות, או מכיוון שלא ידעו שקרוביהם נרצחו. תקופה נוראה זו חרתה באנשים צלקות גופניות, נפשיות ורוחניות גם לאחר סיומה. סימפטומים עיקריים: סף חרדה ורגזנות נמוך. נטייה לדיכאון ולפאסיביות. קהות רגשית וקשיי ריכוז. נדודי שינה וסיוטי לילה מתמשכים ורציפים. רגשי אשמה ובושה חזקים. חשדנות וחוסר אמון בבני אדם. תחושת זרות לחברה שלא חוותה והייתה שם. חוסר יכולת להגיע לסיפוק והנאה מהחיים. גישה פסימית ומיואשת לחיים. קידוש הסבל כהנצחת הקרובים שנרצחו. רצון להיות "מצבה חיה". מחלות פסיכוסומטיות. מספר האנשים הגדול שסבלו מתסמונת זו במדינת ישראל ולא זכו לטיפול פסיכולוגי ולהתייחסות הוא גבוה, ויש לו סיבות רבות. בין החוקרים המפורסמים שחקרו תסמונת זו היו ברונו בטלהיים, הוגן קוגון ואנה פאוולצ'ינסקה. בני הדור השני: הדור השני לשואה מקובל היום לחשוב שניצולי ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא זרות - לחץ כאן...