זן בודהיזם / זאזן - עדיין דבר מה חסר? / מוהו נולקה בחודש שעבר הסברתי מהו "תרגול למבוגרים" בעזרת שתי ההכרות ... אנחנו מרגישים "שעדיין דבר - מה חסר"? אני חושב שאפילו אחרי שנים של תרגול הדרך
הבודהיסטית אנחנו עדיין מרגישים ש"דבר - מה חסר". אנחנו עדיין רוצים דבר - מה טוב - יותר, קצת יותר ... לנו בדיוק מהו הדבר שחסר לנו. מדוע זאת? הרושי סאוואקי קודו אומר: "חסר דבר - מה
בזאזן? מה חסר? דבר אינו חסר מצידו של
הזאזן, זהו רק האדם השוגה במחשבות - שווא, שיושב
בזאזן וחושב 'דבר - מה חסר'! " "דבר - מה חסר - פשוט שב
זאזן. דבר - מה חסר - תרגל
זאזן בגופך. דבר - מה חסר - הגשם
הזאזן בגופך. " ועדיין, מדוע חסר דבר - מה? אם פירושו של "תרגול למבוגרים" הוא אכן להפסיק להשתוקק ליותר ... לנו ברגע זה, כיצד אנחנו יכולים בכלל לחשוב שדבר - מה חסר? לכל הפחות בזמן שאנחנו
בזאזן עלינו לחוש שאיננו חסרים דבר, שיש לנו כל שאנו צריכים?! הרושי סאוואקי עונה על כך באומרו "שזהו רק האדם השוגה במחשבות - שווא, שיושב
בזאזן וחושב 'דבר - מה חסר'! " אין שום דבר שגוי
בזאזן שאנחנו מתרגלים, אלו רק מחשבות - השווא המלוות את התרגול שמנסות לשכנע אותנו "שעדיין דבר - מה ... - שווא, תמיד חסר דבר - מה. זה אך טבעי. מאידך אל - לנו לשכוח שאנחנו בו - בזמן
בודהה. להיות
בודהה פירושו להיות מחובר למציאות המוחלטת בה דבר לעולם אינו יכול להיות חסר. ובעוד אנחנו חושבים שעדיין ... דבר - מה חסר? מבוגר אמתי יעדיף לשבת מעוגן במציאות בה "עדיין דבר - מה חסר", מגשים
הזאזן בגופו בו - בזמן שמחשבותיו משתוקקות "לדבר - מה נוסף". הרושי סאוואקי אמר גם:
"זאזן פירושו לשבת איתן בו - בזמן שדבר - מה חסר. " ישנו קואן מפורסם, שביפנית נקרא בדרך כלל, "הקואן של הסימנייה מו". הוא מספר על נזיר ששאל את רבו: "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע -
הבודהה או אם לאו (מו)? " הרב עונה: "מו (לאו)! "2 המילה "קואן" פירושה "מקרה - פומבי", בדרך כלל חילופי ... יותר של "הקואן של הסימנייה מו". כאשר הנזיר שואל: "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע -
הבודהה או אם לאו? ", הוא אינו שואל אודות סתם איזה כלב. כאשר הוא אומר "כלב", הוא מתייחס לאותו צד בעצמו שניתן להתייחס אליו בדיוק רב כאל "כלב".
הבודהיזם מלמד אותנו שכולנו בודהות, אבל האם באמת ניתן לקרוא
בודהה לעצמי, הכלב הזה? הרב לא ענה " מוווווווווווווווווווו! " אלא פשוט "לא! " ישנו הבדל מובהק בין אדם השוגה במחשבות - שווא לבין
בודהה. כבני - אדם השוגים במחשבות - שווא אנחנו רחוקים מאד מלהיות "בודהות כפי שאנו". הקואן ממשיך בשאלה של הנזיר: "אם כפי
שהבודהיזם מלמד אותנו, לכל דבר יש טבע -
הבודהה, כיצד ייתכן שרק לכלב הזה, לי, אין? " והרב עונה: "בשל טבע הקרמה. " נכון שכבודהות יש לנו טבע -
הבודהה, אבל כבני - אדם השוגים במחשבות - שווא טבענו הוא "קרמה", ושונה הדבר לחיות את חיינו מסובבים על - ידי הקרמה מלחיות את חיינו
כבודהה. דבר מעניין הוא שבזמן אחר ענה הרב תשובה הפוכה - הנזיר שואל, "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע -
הבודהה או אם לאו? ", הרב עונה, "כן, יש לו! " - אפילו לכלב כמוך או כמוני אין דרך להימלט מהמציאות המוחלטת שנקראת "טבע -
הבודהה". אדם השוגה במחשבות - שווא אינו זהה
לבודהה, אבל גם לא ניתן להפריד ביניהם.
בודהה מתעלה על האדם, אבל בו - בזמן הוא סוגר וחובק את האדם. הנזיר המשיך ושאל: "אתה אומר שלכלב הזה יש טבע -
הבודהה, אבל מדוע אם - כך מתגלה טבע - ה