תקציר⬅ ... מאוימים או מפוחדים מבני משפחתם, שאותם אינם מזהים, ולכן הם עלולים להפוך לאלימים בקלות יחסית, כאמצעי להגנה עצמית מפניהם. לפיכך קבע המחקר כי התסמונת אינה זוכה להתייחסות הרצינית לה היא ראויה, וכי ייתכן שהיא עומדת מאחורי חלק מהמקרים של אלימות במשפחה לאחר התקף פסיכוטי. טיפול: מחקרים הראו שניתן לטפל בתסמונת בהצלחה רבה. אצל מטופלים אחדים נעלמו התסמינים לאחר כעשרה שבועות של טיפול בתרופה הניתנת לחולי אפילפסיה. בפנמה דווח על תשעה חולים שהיו נתונים בטיפול שנמשך שנתיים עד 11 שנים והוכתר כהצלחה. בשנת 2007 דווח על שיפור במחלה בעקבות שימוש בתרופה האנטי - דיכאונית מירטאזאפין. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... איך להתגבר ולצאת מחרדות? חלק 3 המשך מכאן: כיצד להתגבר על חרדות ? כיצד לצאת מהתקפי חרדה ופחדים שגורמים לכאבי ראש נוראיים ? חלק 2. וכאן האנלוגיה היא כמובן גם לגבי עניין הפתרון של החרדות. האדם זה מייצג את החלק של החשיבה החיובית שבו, החרדות מייצגות את החול הטובעני. ברגע שמנסים להלחם בחרדות הרי שזה ... חרדה לא נוצרים בבת אחת, חרדות בד"כ קודם להן תהליך שמתחרש בתת מודע של האדם לאורך זמן, עד שיש איזה טריגר ואירוע שמפעיל אותו ומציף את הכל החוצה להתקפי חרדה. וזה אומר בעצם 2 דברים, 1 - זה אומר שכשם שזה בא כך זה יכול ללכת. 2 - זה אומר כי כשם שזה בא בתהליך כך זה יעלם בתהליך חיובי לכיוון ההפוך. דהיינו ככל שהחרדות חזקות יותר, כך אתה צריך להיות יותר חיובי ולהתעסק ... המוקדם ואז הגוף מרגיל את עצמו לייצר כאבי ראש וזה למרות שהאדם בריא. כך שגם חלק גדול מכאבי הראש של האנשים מה שנקרא מיגרנות, מתחילים באיזה שהם התקפי חרדה שלא טופלו עד שלבסוף נוצרת מגרנה. וגם כאן כמובן כשם שאפשר לקלקל כך גם אפשר לתקן, וכשם שהמיגרנה באה, כך גם היא יכול להעלם. אומנם לא בלחיצת כפתור, אבל בתהליך הפוך היא בהחלט יכולה להעלם לחלוטין בדיוק כמו שהיא הגיעה משום מקום וממקום בריא לחלוטין. וזה כמובן על ידי התעסקות בחיובי שיהיה כ"כ חיובי עד כדי כך שהשלילי יעלם מעצמו. לסיכום: חרדות והתקפי חרדה הם משהו אנושי לחלוטין. אם אתה מרגיש שאתה בריא, והרופא שלך אומר לך שאתה בריא, אז אתה בריא. אל תחפש מחלות, אתה בריא. אתה נורמטיבי לחלוטין ומה שקורה לך קורה גם להמון אחרים רק שאינך מודע לכך כשם שגם אחרים לא רואים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... "אגורה" (שמקורו במילה היוונית agora - כיכר השוק), ו"פוביה" - פחד כרוני מוגזם. בעבר מקובל היה להניח כי אנשים הלוקים בהפרעה חוששים ממקומות ציבוריים כגון שווקים ומקומות פתוחים. עם זאת, כיום ההנחה היא כי אגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה - חשש להיקלע למקום ציבורי בו יהיה קושי לקבל עזרה או לצאת ממנו במקרה של התקף פאניקה. כן קיים חשש להיקלע בזמן ההתקף למבוכה חברתית במקום ציבורי הומה אדם. כלומר, מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר משמעותי בין פאניקה לאגורופוביה, ונמצאו אף עדויות לבסיס גנטי משותף; אמנם קיימים מצבים בהם אובחנה אגורפוביה ללא התקפי פאניקה קודמים, אך נראה כי מצבים אלו היו מתאימים יותר לאבחנה של פוביה ספציפית או חרדה חברתית. חששות אלו עלולים ליצור אצל האדם התמודדות באמצעות הימנעות ממקומות ציבוריים, בדרגות שונות, בהתאם לחומרת ההפרעה. האדם עשוי להימנע משהייה במקומות ציבוריים פתוחים, כגון שווקים, שדות תעופה או ... כגון מספר רחובות הסמוכים לביתו. במצבים קיצוניים הלוקה בהפרעה אף עלול להעדיף הישארות בבית בלבד, מקום בו הוא מרגיש בטוח ביותר, ולעתים הוא חש לא בטוח אפילו בביתו אם לא מלווה אותו קרוב משפחה או חבר שהוא סומך עליו שיוכל לסייע לו בעת התקף הפאניקה ממנו הוא חושש. ניסיונות של הלוקה באגורפוביה חמורה להגיע אל מקום "לא בטוח" עבורו, עשויים לגרום לו לפתח חרדה גבוהה לפני הביקור מהאפשרות שהוא יפתח שם התקף פאניקה, וליצור התקף פאניקה מלא במהלך הביקור. אפידמיולוגיה: ההערכות לגבי תפוצת האגורפוביה נעות בין 2% - 6% מהאוכלוסייה, והן נפוצות פי 2 ויותר אצל נשים מאשר אצל גברים. הסיבה לכך לא ברורה במלואה, אך כיום ההסברים המקובלים לכך הם לרוב חברתיים - תרבותיים: לפי הבדלי המגדר המקובלים חברתית, הימנעות או הסתמכות ... כלוקים בהפרעות התמכרות שונות. גורמים: הגישה המקובלת כיום בהבנת הגורמים לאגורפוביה היא שילוב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים. נראה כי נטייה גנטית לרגישות יתר במערכת העצבים באתר התכול שבגזע המוח ועוררות יתר לגירויים, מביאה לחוויית התקף פאניקה. במקביל נוצרות עוררות וחרדה מפני חוויית התקף נוסף, כלומר עוררות יתר של המערכת הלימבית במוח וכן נטייה קוגניטיבית ל"פחד מהפחד" ופחד לאבד שליטה - האדם מתחיל לפרש סימנים קלים בגופו כסימנים לכך שעומד להתרחש התקף נוסף, וחש חרדה רבה מכך. נטיות אלו יוצרות הפעלת יתר של תגובת הילחם או ברח, היוצרת הימנעות ממקומות שמקושרים למקום התרחשות ההתקפים הקודמים, תוך יצירת הכללה (למשל בעקבות התקף שאירע במרכז קניות ספציפי נוצרת הימנעות מכל מרכזי הקניות הקיימים ומכל המקומות שכוללים מאפיינים של מרכז קניות). ההימנעות ממקומות אלו יוצרת הפחתה בחרדה, וכך ההתנהגות מחוזקת ומשתמרת, ומתפתחת אגורפוביה. טיפול: בדומה למרבית הפרעות החרדה, הטיפולים שנמצאו במחקרים כיעילים ביותר לאגורפוביה ... על ביקור במקומות אלו תוך שמירה על תחושת רוגע בגוף באמצעות טכניקות הרפיה, ובהמשך יציאה הדרגתית מהבית וביקור פיזי במקומות אלו תוך שמירה על הרפיה גופנית. טיפול בהצפה, בו האדם נחשף בבת אחת ובפתאומיות למקום המפחיד ורואה שהוא לא לוקה בהתקף לב, התעלפות, או פגיעה גופנית אחרת (טכניקה פחות נפוצה לשימוש, שמתאימה רק לחלק מהאנשים). טיפול באמצעות מודל (modeling), בו המטופל צופה במטפל או באדם שהוא סומך עליו ומעריך אותו, שמתמודד עם הגורם המפחיד באופן מותאם וחיובי ללא חוויית התקף פאניקה, ולומד מדוגמה חיה זו להתמודד עם המקום המפחיד בעצמו. טיפולים התנהגותיים אלו מלווים לרוב בטכניקות קוגניטיביות, הפועלות לשיפור הזיהוי של הקוגניציות והאמונות המוטעות של המטופל לגבי השהייה במקומות ציבוריים, והבנת הפרשנות המוטעית שלו את הסימנים שמשדר גופו, ובהמשך בניית אמונות ופרשנויות חדשות למצבים אלו (למשל ההבנה כי דופק מהיר שהמטופל חש בעת הליכה ברחוב אינו סימן לכך שהוא עומד לחוות התקף פאניקה, אלא ביטוי למאמץ הגופני שנוצר בעת הליכה ברחוב, ולכן הדופק יחזור לתדירות הרגילה שלו לאחר מנוחה קצרה). ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פאניקה - מבוא הפרעת פאניקה היא הפרעה נפשית אשר מסווגת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV כהפרעה בקטגורית הפרעות חרדה. אדם הסובל מהתקפי חרדה שכיחים, אשר חש דאגה מהישנותם יאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. התקף פאניקה הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של חרדה או חשש, מעורבת בתחושת אימה, חשש מפני סכנה מאיימת, עליה בקצב פעימות הלב הזעה, קוצר נשימה, צמרמורות ותופעות נוספות. רבים הסובלים מהפרעת פאניקה עלולים שלא לחוש נוח במצבים חברתיים. אחת מדרכי ההתמודדות שאנשים כאלו יאמצו תהיה הימנעות ממצבים ומקומות כאלו. כתוצאה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מנת להפחית את המצוקה. כך למשל, בטיפול בהפרעה טורדנית - כפייתית באמצעות חשיפה, המטרה היא שהמטופל ייחשף בהדרגה לגירוי הגורם לו מצוקה (למשל לכלוך או מחשבה טורדנית) מבלי לבצע את התגובה הטקסית (למשל שטיפת ידיים או נטרול מחשבתי). שיטה זו היא חלק מתרפיית חשיפה, המשמשת לטיפול במגוון הפרעות כגון הפרעה טורדנית - כפייתית, הפרעת דחק פוסט - טראומטית, התקפי חרדה ופוביות. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא "חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. תוכן עניינים: 1 מושגים יסודיים 2 סוגים שכיחים של הפרעות חרדה 3 גורמים 4 דרכי טיפול מושגים יסודיים: הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי בהלה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפייה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (בין השאר - עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף) והתנהגותיים (תגובת הילחם או ברח). ההתקף עלול להיחוות באופן טראומטי, אלו שחוו אותו סבורים לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה: חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור ... הופך הצורך להימנע מפגישה עם מושא החרדה למרכזי בחייהם של בעלי הפוביה. ידוע על לוקים בפחד מזריקות שנמנעים כליל מטיפול רפואי, ועל כאלו שמפחדים מרופאי שיניים ומנסים לעקור שן כואבת בצבת. תגובה קיצונית לפוביה עלולה להיות עילפון. הפרעת פאניקה - הפרעה המתפתחת אצל חלק מהאנשים שעברו התקף חרדה. הפרעה זו מאופיינת בפחד מתמשך מהתקף חרדה נוסף או השלכותיו. כתוצאה מפחד זה האדם מאמץ התנהגויות והימנעויות שלדעתו מגינות עליו מפני התקף נוסף או מונעות השלכות שהוא חושש מהן בזמן התקף. בפועל התנהגויות אלו מחזקות את ההפרעה וגורמות להגבלה הולכת וגוברת בחיי האדם, עד לפיתוח אגורפוביה המונעת מהאדם לתפקד מחוץ לביתו. אגורפוביה - פחד מיציאה מחוץ לבית, פחד ממרחבים גדולים ופתוחים כגון: כבישים, רחבות וכו'. לעתים קרובות מתפתח כתוצאה משורה של התקפי חרדה, ומהחשש שהם יפקדו את האדם כשהוא מצוי בציבור. הביטויים לכך יכולים להיות על ידי כך שהאדם מקבל שיתוק בעת רצונו לבצע פעולות פשוטות ואו ביטויים לא רצוניים שיפריעו לו בעת תפקודו מחוץ לביתו. האגורפוביה יכולה לשבש כליל חיים תקינים, שכן האנשים שחווים אותה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חד - קוטבי" (Unipolar Depression) או יותר נכון ההפרעה האפקטיבית החד - קוטבית (Unipolar Affective Disorder,Unipolar Mood Disorder). כמו כן יכול מצב דיכאוני מז'ורי להיות התקף דיכאוני במסגרת הפרעה אפקטיבית דו - קוטבית (מניה - דיפרסיה). במקרים קיצוניים המצב הדיכאוני יכול ללבוש אף צורה פסיכוטית, עם מחשבות שוא של אשמה, למשל. המונח "דיכאון" יכול להתייחס גם להפרעות אחרות שבהן מצב הרוח ירוד - כמו התגובה הדיכאונית למצבי דחק (הפרעת הסתגלות עם ביטוי דיכאוני), דיכאון עונתי, ... בנזעי חשמל משפר את מצבו של הסובל מדיכאון. הטיפול בנזע חשמלי מביא לשיפור במצב הרוח, כנראה משום שהוא מעודד הפרשת המוליך העצבי סרוטונין. טיפול בנזעי חשמל יוצר, למעשה, התקף אפילפטי מבוקר הגורם להפרשה של מוליכים עצביים רבים. זהו טיפול מוצא אחרון כאשר כל השיטות האחרות נכשלו וכאשר יש סכנה מיידית לחיי המטופל כתוצאה מאובדניות. הטיפול נעשה בהרדמה. תופעת לוואי של טיפול חוזר ונשנה בנזע חשמלי היא פגיעה זמנית בזיכרונות מהתקופה המידית שקודמת לטיפול. ישנן עדויות רבות לנזק ... של "גירוש שדים" כחלק מתהליך הריפוי של אלו שחטאו ב"חטא העצלות". במאה ה - 12, הרמב"ם, שהתייחס לנושא בהרחבה בספר "הנהגת הבריאות", שנכתב למלך נור א - דין עלי שסבל כנראה מהתקפי דיכאון, המליץ למי שסובל ממרה שחורה "לשמוע ניגונים ומיני זמר, ולטייל בגנים ובנינים נאים, וחברת צורות יפות ודברים המרחיבים את הנפש" (שמונה פרקים, פרק חמישי). הפוריטנים החלוצים והחרוצים בארצות הברית שהעלו על נס את ערך העבודה, התייחסו למחלה זאת כאל חטא חמור, ודנו לעונשים שונים את הלוקים בה, למשל ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שהגננת צודקת, אדם אינו מביט בעיניהם של בני אדם. אדם זכר כבישים ומקומות שהיה בהם אפילו פעם אחת. הוא אהב מאד מוסיקה קלאסית "כבדה" והיה מתנדנד לפי הקצב ונרגע דרכה. לעיתים קרובות הדבר היחיד שהיה יכול להרגיע אותו מהתקף זעם, צרחות ובכי היה מוסיקה קלאסית. השתמשתי באמצעי זה הרבה מאד, בעיקר ברכב בשעת נסיעה ובערב כשהגיע זמן השינה. אדם לא התעניין כלל בילדים בני גילו, אפילו לא ברמה של לחטוף צעצוע מילד אחר, כאשר אדם שיחק במכונית או רכבת והניע אותה קדימה ואחורה (משחק סטראוטיפי, כלומר משחק לא פונקציונאלי עם צעצוע מסויים, במקום לשחק בבובה שאמא מאכילה נשחק בלהרים ולהוריד את היד של הבובה הרבה מאד פעמים) הוא היה יכול להתנגש בילד עם הצעצוע במידה והילד ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אלה הן רק תמרורים העשויים לסמן כיוון מסוים אצל הילד, אין הן מחליפות דעת מומחים. על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי 1.האם הילד מבקש ממך עזרה כשהוא מתקשה בדבר מה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית או שפתית. 2.האם ילדך נבהל מרעשים חזקים עד הוא נכנס להתקפי בכי או כעס וקשה לו להפסיק? אם כן זה עשוי להצביע על בעיה סנסורית. 3.האם הילד מסתכל עליך כשאתה קורא בשמו? אם לא, או באופן חלקי זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית (יש לבדוק את שמיעת הילד דבר ראשון). 4.האם הילד מבין את הבעות פניך? האם הוא צוחק ובוכה בסיטואציות הנכונות? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת. 5.האם הילד שלך ... מים בשירותים, סוגר ופותח דלתות וחלונות באופן אובססיבי. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת. 72.לילד חיבה מיוחדת לעצמים מסתובבים או מאירים והוא יכול לבהות בהם במשך זמן רב, מאוורירים, גלגלים ומנורות. אם כן - בעיות תקשורת וסנסוריות. 73.הילד אינו סובל שינויים והוא מגיב בהתקפי זעם או בתגובות אחרות שאינן הולמות את המצב. בעיות תקשורת. 74.נראה שהילד מדבר, אך הוא בעצם מבצע אקולילה (הדהוד), הוא חוזר כהד על משפטים, חלקי משפטים או מילים ששמע כרגע או בזמן אחר. בעיות שפה ותקשורת. 75.המבנה התחבירי של השפה לקוי. במקום - "אני עייף ורוצה בקבוק" הוא יאמר "בקבוק רוצה עייף אני". אם כן - בעיות שפה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אבקש אתכם להבין שמשחקים עם הילד אינם דבר נקי. צרו לכם מקום שאפשר ללכלך אותו והכינו את עצמכם נפשית (במידה ואתם אנשים שאוהבים מאד סדר וניקיון) ללכלוך ואי סדר. סימני אזהרה דרכם ניתן לזהות שהילד זקוק למנוחה ושיש להפסיק את המשחק / פעילות לפחות לכמה דקות 1.הילד מתחיל לעשות סטימולציות (נפנוף ידיים, נענוע ראש וכו'). 2.הילד נכנס להתקף צרחות או בכי. 3.הילד מסתגר בתוך עצמו ואינו מגיב. 4.הילד מרביץ, צובט או נושך. 5.הילד בוהה. 6.הילד נראה מזיע מאד ומתנשף. 7.הילד כועס ומביע התנגדות עזה לכל. 8.הילד מתחיל לשוחח באופן אובססיבי על התחומים בהם הוא מקובע ואינו מסוגל להפסיק (רכבות, תמרורים, שערים, פחי זבל, דלתות, מספרים וכו'). 9.הילד מתחיל לבצע אקולליה. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא התקפים... - לחץ כאן...