... במהלך שני העשורים האחרונים, התהוו שתי גישות מתחרות לגבי המקור והטבע של הפרעת זהות מנותקת. גישה אחת, מוגדרת כמודל הפוסט טראומטית, וטוענת שמקור ההפרעה החשוב ביותר היא טראומה בילדות, ובמיוחד מספר התעללויות גופניות ומיניות בילדות. גישה שנייה, מוגדרת כמודל הסוציו קוגניטיבי, והיא מגדירה את ההפרעה כמורכבת ממנהגים, ... מההפרעה ניזונים ממקורות מידע שונים ובניהם הספרות הכתובה והמשודרת, רמזים ממטפלים, התנסות אישית וצפייה באחרים המציגים ריבוי אישיות. המודל הפוסט טראומטי של ההפרעה מייחס אותה כתגובת הגנה טבעית לטראומה חוזרת ומוחצת בילדות ובמיוחד התעללות גופנית ומינית. על ידי פריסת הגנות פסיכולוגיות כמו הדחקה וניתוק מתבצעת חסימה של המודעות לטראומה אשר מובילה לשכחה. עם הזמן, כאשר יותר ויותר חוויות מכאיבות מתרחשות הן מובילות למידור או פיצול אספקטים מנטאליים של ... רחבה בעובדה שהתעללות פיזית ומינית קודמת בזמן להפרעת זהות מנותקת. מנגד, במשך שנים, קבוצה של חוקרים וקלינאים, טענו שהמודל הפוסט טראומטי שגוי, וההפרעה מקורה בהמצאה של הפסיכותרפיה ולמעשה הינה אופנה חולפת וקשורה בגורמים חברתיים ותרבותיים. לטענתם הפסיכותרפיסטים משחקים את התפקיד ... אלא משהו עמוק יותר. אין ספק שכל אחד מהמודלים מכתיב את הדרך הטיפולית, איחוד האישיות לאישיות אחת מאוחדת המשוחררת מטראומות העבר במודל הפוסט טראומטי, טיפול בצורך לתשומת לב במודל הסוציו קוגניטיבי וחיזוק הגנות התת מודע במודל ההוליסטי, ודווקא בגלל הבדלים אלו, אני רואה ...

... השייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוצאיטיביות. הביטוי הבולט של הפרעה זו הוא קושי להזכר באירועים חשובים וכן בפרטים מרכזיים הקשורים לאירועים טראומטיים או לזיכרון אוטוביוגרפי. דפוסי השכחה בהפרעה זו יכולים להיות נרחבים או ספציפיים מאד. מקרים חריפים במיוחד של ההפרעה מלווים ... 5, פסיכיאטר יאבחן הפרעה זו בהתקיים ארבעת התנאים הבאים: אי יכולת לזכור מידע אוטוביוגרפי, (בדרך כלל כזה הקשור לאירוע טראומטי או בעל אופי מלחיץ), שאינה מתיישבת עם שכחה רגילה. זו שכחה סלקטיבית של אירועים ספציפיים או פרטים מתוכם, או ... סטרס חושלה או עייפות חולפת. הסימפטומים אינם ניתנים להסבר טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת: הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעה פוסט טראומטית, הפרעת דחק אקוטית הפרעה סומטופורמית, או הפרעה נוירו - קוגניטיבית. מאפיין ייחודי (Specifier): בחלק (קטן) מהמקרים עשויה להתלוות לאמנזיה ... על 1.8% מהאוכלוסייה, עם שכיחות מעט יותר גבוהה אצל נשים (2.8%) בהשוואה לגברים (1%). גורמי סיכון פרוגנוסטיים סביבתיים: אירועים טראומטיים (אירוע יחיד או אירועים חוזרים). ההפרעה שכיחה יותר אצל מי שעברו אירועים קשים בילדות לרבות אלימות, התעללות לסוגיה וכדומה. כמו כן השכיחות גבוהה יותר אצל קורבנות אלימות פיזית, ואירועים טראומטיים מסוגים שונים. גנטיים ופזיולוגיים: לא קיימים או לא נפוצים מחקרים שבדקו אמנזיה דיסוציאטיבית באופן ספציפי אולם מחקרים שבדקו דיסוציאציה ... יותר, גם אחר שהאיום הוסר. אמנזיה דיסוציאטיבית נחלשת עם הגיל, אך לא תמיד. בנוסף, בחלק מהמקרים עלולה היזכרות באירוע טראומטי (לעיתים קרובות היזכרות פתאומית) לגרום למצוקה ניכרת התנהגות אובדנית וסימפטומים של PTSD. אמנזיה דיסוציאטיבית נצפתה בקרב ילדים, בני נוער ... גרימת נזק עצמי או אובדנות. הסיכון גדול במיוחד כאשר האמנזיה חולפת פתאום והאדם מתמודד עם הצפה פתאומית שהתרחש אירוע טראומטי בחייו והודחק. התמונה הקלינית האמנזיה יכולה להופיע בכמה צורות: אמנזיה ממוקמת (Localized): ממוקמת במקום ובזמן ומתאפיינת בשכחה של תקופה ... דברים שאירעו לאחר שהתרחש האירוע הקשה שבעקבותיו החלה האמנזיה. כאמור האמנזיה קשורה על פי רוב לאירועים קשים בעלי אופי טראומטי: אובדן ואבלות, קבלת בשורות קשות תאונות שונות, היות האדם קורבן לפשע אלים, אסונות טבע ועוד. השכחה מאפשרת לאדם לווסת ... דיכאוני או עם אפקט מעורב וקושי לשלוט בדחפים). רבים מהאנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית מפתחים בסופו של דבר הפרעת דחק פוסט טראומטית, בעיקר כאשר התוכן שהיה בלתי נגיש עקב האמנזיה, הופך להיות נגיש. כמו כן שכיחות הפרעות סומטופורמיות, וחלק מהם עונים ... בהיבטים נוירולוגיים ופיזיולוגיים של סוגי האמנזיה השונים וכן בקשר בין מאפיינים פיזיולוגיים של האמנזיה הדיסוציאטיבית לסוגי אירועים קשים או טראומטיים. כיוון נוסף של מחקר נוגע לאפידמיולוגיה של הדפוסים השונים של אמנזיה דיסוציאטיבית. אבחנה מבדלת הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הפרעה זו ... מהאישיות ויצירת אישיות חדשות (שתיים לפחות) נוסף לאישיות המקורית. הפרעה זו כוללת מרכיב דומיננטי של דה פרסונליזציה. הפרעת דחק פוסט טראומטית: חלק מהאנשים עם PTSD אינם יכולים להזכר בפרטים מהאירוע הטראומטי. אבחנה של PTSD עם אמנזיה דיסוציאטיבית תיתכן כאשר השכחה חורגת אל מעבר לאירוע הטראומטי. הפרעות נוירו - קוגניטיביות: בהפרעות אלה אובדן זיכרונות הוא חלק מתמונה של הפרעה שמקורה נוירולוגי. הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים ... המקור לשכחה הוא שימוש בסמים שונים (אלכוהול, וסמים אחרים). אמנזיה יכולה להיות תוצאה של הרעלות שונות. אמנזיה פוסט - טראומטית כתוצאה מפגיעת ראש. במקרה כזה יש סיפור של פגיעת ראש משמעותית. הפרעות התקף (Seuzure Disorders): מצבים שונים כמו התקף ...

... והגנת הילד ומאבקם להכרה בהתעללות מינית בילדים כבעיה חברתית ופשע פלילי, וכן פופולריזציה במושגים כמו הפרעת דחק פוסט - טראומטית וזיכרונות מודחקים, שהביאה להקמת קבוצות של שורדי התעללות וכתות. מישל זוכרת ומשפט גן מקמרטין הספר מישל זוכרת נכתב על ... התבססו על שחזור זיכרונות בעת טיפול פסיכולוגי. הראיות היחידות שנמצאו מלבד עדויות אלה היו לפסבדו - שטניזם. הגם שמומחי טראומה טענו לא פעם כי ההאשמות שמסרו ילדים ואלו של המבוגרים הן זהות, בפועל טענותיהם של המבוגרים היו מורכבות יותר, ... מפוקפקים ביותר. סקירה של 12,000 מקרים של התעללות שטנית לכאורה גילתה שרוב הקורבנות אובחנו עם DID בנוסף להפרעת דחק פוסט טראומטית. רמת הדיסוציאציה בקרב נשים שהתלוננו על התעללות שטנית נמצאה גבוהה יותר מאשר קבוצת המדגם, ומתקרבת לרמה אצל פציינטים שאובחנו ...

... PE) היא שיטת טיפול השייכת לתחום הטיפול ההתנהגותי ולתחום הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי שנועדה לטפל באנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט - טראומטית. השיטה מתאפיינת בחשיפה דמיונית מבוקרת ומתמשכת לאירוע הטראומטי כדי לאפשר למטופל לחוות אותו מחדש באופן הדרגתי ולאורך זמן. השיטה זוכה לשימוש נרחב בארצות שונות ככלי לטיפול בנפגעי ... תוכן עניינים: 1 אודות הטיפול 2 מהלך הטיפול אודות הטיפול: חשיפה ממושכת היא שיטה שהוכחה כיעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט - טראומטית (PTSD) ובדיכאון, חרדה וכעס המלווים אותה. השיטה, המתבססת על עקרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נבדקה במחקרים אמפיריים ב - ... בין תוצאות הטיפול, הגברת תחושת השליטה העצמית והפחתת חוסר האונים בקרב המטופלים. השיטה מבוססת על חשיפה חוזרת של האירוע הטראומטי בדמיון של הנפגע באופן מבוקר ומתמשך, במטרה להביא להתמודדות עם המחשבות האובססיביות ועם ניסיונות ההימנעות של הנפגעים מזיכרונות הקשורים בטראומה. החשיפה מאפשרת למטופל להפריד בין אירוע הטראומה ובין אירועים אחרים בעולם וכך להפסיק לחוות את המציאות בעולם כמסוכנת. את השיטה והתאוריה שבבסיסה, פיתחה פרופ עדנה פואה ... משנת 1982. התאוריה גורסת שתבניות פחד פתולוגיות נוצרות במידה רבה כתוצאה מהימנעות של הנפגע מעיבוד החוויות השליליות: כשהמחשבות על הטראומה עולות, נפגעים מנסים להדחיק ולא לנסות לעבד אותן. מהלך הטיפול: הטיפול מורכב מ - 8 עד 14 פגישות בנות שעה וחצי בתדירות של פגישה לשבוע. במהלכו מנסה המטפל לאפשר למטופל להעניק פרשנות חדשה לזיכרונות הטראומטיים ובכך להגדיר מחדש את הרגשות הקשורים בהם. באופן זה המטופל יכול להשתלט על הזיכרון ולהבין שהחרדה ממנה הוא סובל ... של הנפגעים הינה שהחרדה תימשך לנצח, אלא אם כן תתבצע הימנעות. הימנעות זו מתחלקת לשני חלקים: הימנעות מלחשוב על הטראומה מתוך פחד להרגיש מצוקה, להישבר או להשתגע, והימנעות מהליכה אל מקומות המעלים את המחשבות אודות האירוע הטראומטי, מתוך פחד להחשף שוב לסכנה. הטיפול מעלה את הזיכרון הטראומטי ולהביא את המטופל לא לראות בו אויב אלא להבין שזהו זיכרון, גם אם קשה מאוד, אשר חי בתוכו ואשר אותו צריך לעבד וללמוד לחיות איתו. במסגרת הטיפול, הנפגע מתבקש לספר על הטראומה תוך שימוש בזמן הווה. זאת על מנת ליצור אצל הנפגע חיבור רגשי לסיפור אשר יאפשר עיבוד רגשי של החוויה. ... והמטופל מתרגל לסיפור. החרדה יורדת והוא מגלה ששום דבר נורא לא קורה לו והוא לא מתפרק. המטופל מרגיש שהזיכרון הטראומטי ששלט בו בתחילה, נתון עתה לשליטתו. בסוף הטיפול הזיכרון מקבל משמעות אחרת ופעמים רבות מטופלים אף מגלים פרטים חדשים ...

... בהתמודדות עם האבל. חוקרים אחדים הצביעו על קווי הדמיון המתבקשים מאליהם בין האבל הלא - תקין לסוגיו לבין התסמונת הפוסט טראומטית. 14 שלושה חלוצים בתחום זה, רובין, מלקינסון ו - ויצטום, במסגרת מודל מקיף המנסה לאחד גישות רבות ושונות, הדגישו את חשיבות רכיב האבל בהפרעות חבלתיות שונות ואף הציעו את האבל הטראומטי כקטגוריה קלינית נפרדת. גם הסתכלויות אישיות השלימו ממצאים אלה. רוזלינד קארטרייט, חוקרת מובילה בתחום השינה והחלום, סיפרה בראיון טלוויזיוני ... והבריאות של האבל. אכן, מלבד ההפרעות שגורם האבל הלא - תקין, מצמיחה חוויית האובדן גם תגובות של התחזקות וצמיחה פוסט טראומטית, שערכן רב לתרבות ולחברה. יאלום וליברמן מצאו כי אלמנים ואלמנות בעלי מודעות קיומית למצבם טיפלו טוב יותר בעצמם, גילו ...

... דו - קוטבית), קיימות מספר הפרעות נפשיות נוספות שאחד מתסמיניהן הוא דכדוך: הפרעת אישיות גבולית, הפרעת הסתגלות, והפרעת דחק פוסט - טראומטית. שימוש בסמים - נמצא קשר בין שימוש בסמים לדכדוך ברמות שונות, עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי הסיבה והתוצאה - ...

... על ידי שינוי (או הנמכת) ציפיות, והתאמתן למציאות או לחוויה הנוכחית ולתנאיה. בין האירועים יוצרי תחושת הדחק ניתן למנות טראומות, אירועים משני חיים כגון שכול וגירושין, ומצב כרוני של קושי ואי שביעות רצון, כמו בעבודה מתסכלת ובנישואים לא מאושרים, ... לדחק התגובה הקשה ביותר לדחק, המתפתחת כתוצאה מאירועים כמו מלחמה (הלם קרב), אונס, ואחרים, שעוצמתם דומה, היא הפרעת דחק פוסט טראומטית. תגובה אחרת היא תוקפנות, האופיינית במיוחד לתחושת תסכול. זעם הדרכים, שגילוייו הם התפרצויות אלימות הקורות בתנאים של פקקי תנועה, ... לרוב בעלת תרומה חיובית. התאוריה הקוגניטיבית מדגישה גם את החשיבות של מציאת משמעות בקושי, ואכן, רבים שעברו אירוע חיים טראומטי מדווחים שיצאו ממנו מחוזקים במידה כזו או אחרת. מתברר שבעלי תחושה כזו ייפגעו פחות מהטראומה. גם כאן רואים קשר בין דרך החשיבה לבין מצב הבריאות. ניתן לראות זאת גם בתחום הבעיה הפסיכופיזית. גישה אחרת ...

... הכל או כלום. תחושות אשמה ובושה. דיכאון וחרדה. הפרעות נפשיות נוספות כגון: הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת אישיות גבולית והפרעה פוסט טראומטית. גורמים סביבתיים: אירועים טראומטיים. התעללות מינית. התעללות רגשית. לחץ מצד הסביבה לאכול רק מזון בריא, לאכול פחות, או לרדת במשקל. יחס שלילי של ...

... לפיתוח התמכרות, גם מהסיבות הפסיכולוגיות שהזכרתי לעיל וגם מתוך הרצון להיות מקובל ומוערך עי חבריו. מבין האנשים הסובלים מתופעות פוסט - טראומטיות יש שיעורים גבוהים של התמכרות לסמים ואלכוהול. עצמת הכאב הרגשי היא לעתים מעל למה שהנפש יכולה לעמוד בו, אנרגיה רבה מושקעת בדרך כלל בניסיון לשכוח את הטראומה. כתוצאה מזה יש פגיעה ביכולת להתרכז, פחד מפני מצב של שינה שבו עלולים להופיע חלומות ויש בו איבוד שליטה, ...

... דרמטית ופתאומית בעקבות האירועים האלה, ונדרש טיפול מיידי. במקרה שהסימפטומים ממשיכים או חוזרים בעתיד - הדבר נחשב הפרעת דחק פוסט טראומטית. 3.תגובה פסיכוטית קצרה - בדרך כלל כתגובה פסיכוטית לאיזושהי התרחשות שאצל רוב האוכלוסייה נחשבת לנורמלית - (לדוגמה: פרידה מחבר, ...