טראומה הפרעה פוסט טראומטית - מתי נשאלתם עי איש מקצוע האם עברתם טראומה? טראומה היא נזק שנגרם לאדם בגוף ו או בנפש, אשר בעקבותיו נשבר עולמו לרסיסים. בטראומה עומד הנפגע חסר ישע לנוכח כוח החזק ממנו וחווה אימה, אובדן וחוסר שליטה. ממחקרים בארץ, ידוע שלפחות אחד מכל עשרה אנשים עבר טראומה בחייו, בפועל ניתן למצוא רבים יותר. (ככלל מדינת ישראל הנאבקת על קיומה מיום היוולדה, נושאת בצילה מציאות טראומטית). במצב טראומה התגובות הגופניות והנפשיות מכוונות למצב הסכנה. מערכת העצבים עוברת למצב של דריכות ומחוללת שינוים בתפיסות הנורמטיביות, כך נעלמת תחושת רעב, עייפות והגוף והנפש מגויסים למצב של לחימה או מנוסה מהסכנה. אך הללו בעת הטראומה מתגלים כלא יעילים. אי אפשר להילחם או לנוס ולכן מערכת ההגנה העצמית נעשית הלומה ומבולבלת. האירועים הטראומטיים מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בעירור הגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון. בעקבות האירועים הטראומטיים הקורבן מטיל ספק בעצמו ובזולת, הרגשת האמון הבסיסית שלו מתנפצת העולם נראה לו כמזויף ולא יציב. ובעקבותיו פועלים בתוכו שני כוחות סותרים - הרצון ... מול הצורך לזעוק ולהכריז עליהם בקול רם. לרוב, מעשי הזוועה מסרבים להיקבר. מתוך תחושת הסתירה הזו מוחבאת הטראומה כסוד שמנסים להחזיקו לעיתים למשך שנים ארוכות, וסיפור האירוע הטראומטי אינו יוצא לאור במילים אלא בסימפטומים. ישנם קשיים לווסת את הכעס. הוא מטלטל בין התפרצויות זעם לא נשלטות, חוסר סבלנות לתוקפנות כלשהי. חומרת הנזק הנפשי בעקבות פגיעת טראומה תלויה במאפייני הפגיעה והאדם, ככל שהפגיעה היתה ממושכת יותר ותכופה יותר, ככל שקורבן היה צעיר יותר, האם המתעלל היה בן משפחה, או המעשים נעשו יותר מאדם אחד, ככל שהסביבה לא תמכה או לא היתה מודעת לקורבן, כך גובר הסיכון שאצל האדם תתפתח הפרעה פוסט טראומטית וההשלכות לטווח הארוך תהינה חמורות יותר. סימפטומים המופיעים מתוך אירוע פוסט טראומטי חד פעמי עשויים לחלוף לאחר פרק זמן של כמה חודשים, במידה והן נמשכות במלוא עוצמתם מעבר לזמן זה ניתן לזהות זאת הפרעה פוסט טראומטית. ניתן למצוא סימפטומים המופיעים בהפרעה פוסט טראומטית כמשותפים להפרעות וקשיים שונים אצל האדם ולכן אין להסיק רק על סמך הסימפטומים הללו על עדותה של חוויה טראומטית אלא יש לשאול ולבדוק לעומק עם האדם את מהות חוויותיו. הסובלים מהפרעת לחץ פוסט טראומטית נמצאים יותר כמתקשים להירדם, רגישים לרעשים, מתעוררים בלילות יותר מבני אדם רגילים. גופם דרוך תמיד לקראת סכנה. הם מגלים בהלה, ערנות יתר, דריכות, בדידות, הסתגרות, התנתקות, עלולים לפתח מצבי סיכון להתמכרויות ולאובדנות. נמצא, שהאירועים הטראומטיים יוצרים התניה חוזרת של מערכת העצבים, שבה אפילו הסביבה הרגילה עלולה להיתפס כמסוכנת. שכן לעולם אין הנפגעים יכולים להיות סמוכים ובטוחים עוד שלא ייתקלו בתזכורת כלשהי של הטראומה. רופאים, אנשי צוות טיפוליים - המטפלים בסימפטומים, פעמים רבות מדלגים על השאלה על סיבתם האמיתית של הסימפטומים ואינם שואלים האם עברתם מציאות טראומטית? ואי לכך טיפולם עלול שלא להועיל ואולי אף להזיק. חשוב לזהות את ההפרעה הפוסט טראומטית ולטפל בה מוקדם ככל שינתן עי מטפלים בטראומה, שכן העדר זיהוי וטיפול לא מתאים, עלול להשאיר את הקורבן רדוף זיכרונות ומוגבל מפני חוסר הישע והפחד. הטיפול הנכון ישקם את הזהות העצמית שנפגעה ויעזור לאדם לכוון את חייו אל עבר העתיד, הטיפול עשוי גם ליצור משמעות חדשה של צמיחה לאחר החוויה הטראומטית. אך לעולם יישארו חוויות הטראומה בחייו והוא לא ישוב להיות כשהיה. הורים לילדים אינם יכולים להימנע מהמחשבה השואלת מה אוכל לעשות כדי למנוע מילדיי לחוות חוויות טראומה, והאמת היא שלא ניתן לשמור את הילדים כבמעבדה כדי שלא יקרה להם שום פגע וכל אחד עלול להיפגע. אך מחקרים מצאו שדרכי חינוך מסוימות עשויות להגביר את ... להתפתח לכיוון אחראי ועצמאי ונמנע מפינוק יתר עשוי ביתר שאת לסגל ליילדו חוסן נפשי להתמודדות עם מצבי טראומה. וההיפך, פינוק יתר, גדילה בתוך אווירה שיפוטית וביקורתית, הגברת חולשה בפני תשומת לב יתרה אותה מבקש הילד. מעודדת חשיפה של הילד לאי התמודדות של הילד בפני מצבי לחץ ומשבר. הכותבת לומדת במסלול התמחות פסיכותרפיה ממוקדת טראומה.

... מחנות הריכוז - מבוא תסמונת מחנות הריכוז (בלעז: KZ syndrome) היא תסמונת שלוקים בה חלקם או רובם של ניצולי השואה. אף שהיא נחשבת להפרעת דחק פוסט - טראומטית, מדובר במקרה פרטי ושונה מכל תסמונת בתר - חבלתית אחרת. תוכן עניינים: 1 איפיוני הסבל 1.1 סימפטומים עיקריים 2 בני הדור השני איפיוני הסבל: ניצולי השואה סבלו במהלכה במגוון ...

... חרדה, המלווים פחד ממקומות בהם האדם חושש להילכד ולא לקבל עזרה הפרעת פאניקה ללא אגורפוביה אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה הפרעת דחק חריפה הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) הפרעת חרדה בשל מצב רפואי כללי הפרעת חרדה בשל שימוש בחומרים הפרעות סומטופורמיות הפרעת סומטיזציה - הפרעת גופניות לא מכוונות, הקשורות למערכת העצבים ...

טראומה - טראומה, ריפוי וחזרה לחיים ההחלטה שלי לעבור התמחות בריפוי מטראומה נעשתה לאחר שהבנתי במהלך לימודיי שהחוויה הטראומטית, הן הנפשית והן הגופנית, העשויה להיות חד - פעמית או חוזרת ונשנית, העלולה להתלוות לטראומה גופנית או להתקיים בזכות עצמה, פוגעת בעוצמה באופן מודע ולעיתים גם באופן לא מודע באיכות החיים, בהגשמת חלומות והשגת יעדים, בתפקוד, בתקשורת, בניהול מערכות יחסים, בחיים שלווים ומאושרים של הנפגע. החוויה הטראומטית עלולה לשנות את חייו של הנפגע באופן מהותי ולמנוע ממנו חיבור למעגל החיים, כמו גם השתתפות מלאה בחייו הוא. ההבנה שלי שניתן בעזרת מספר טכניקות עוצמתיות ובזמן קצר לעשות שינוי מהותי בחייהם של הסובלים מטראומה, לאפשר להם לחזור במלוא כוחותיהם ומשאביהם לתפקוד מלא, לתחושת ביטחון, אושר ושקט, כאשר הם מאפשרים לעצמם להיות מכוונים קדימה אל עבר השגת חלומותיהם וייעודם, הביאה אותי להתמחות בריפוי מטראומה. הטראומה הנפשית נגרמת כאשר החווה אותה חש תחושת פחד עז, תחושת חוסר ישע לנוכח כוחות חזקים יותר, אובדן שליטה, סכנת הישרדות או הכחדה. התגובה הטראומטית מופעלת כאשר הנפגע אינו יכול להלחם, לברוח, או שאין כל תועלת בכל פעולה שיעשה כיוון שאיבד כל תחושה של שליטה, קשר או משמעות בחייו. טראומה יכולה להיווצר מסוגים שונים של אירועים, ביניהם: התעללות מינית נפשית תאונות, מלחמה, אלימות, אונס, גילוי עריות, פעולות טרור. כמו גם אובדן של אדם משמעותי, אובדן עבודה, רכוש, מחלות, הפלה, לידה קשה תקווה ועוד. תופעות פוסט טראומטיות (PTSD) יכולות להופיע באופנים שונים כמו: חרדות, דיכאון כרוני, ריקנות, כעס זעם בלתי נשלט, הכחשה, הפרעות שינה, קשיים בריכוז, דריכות ומתיחות. חוויה מחדש של האירוע הטראומטי באופן פיזי או נפשי, ממש כאילו הוא קורה שוב ושוב, כאשר דימויים, זיכרונות, רעשים וריחות שהיו בפועל בזמן התרחשות הטראומה שבים ותוקפים את הנפגע, תחושת חוסר ישע ותקווה, שינוי בתחושת הזמן, הימנעות או ניתוק מוחלט מרגשות, תחושת זרות וניתוק, חוסר הנאה מפעילויות והימנעות מהן. עייפות ... אישית, בושה, אשמה, האשמה עצמית, תחושת בדידות, ועוד. חשוב לציין בהקשר לתופעות המופיעות כאן, שלעיתים אנשים מדחיקים לחלוטין את חוויית הטראומה ואינם זוכרים דבר, או אינם מגדירים מודעים לחוויות מסוימות כחוויות טראומטיות. לכן במידה ומופיעות מספר תופעות הרשומות כאן במשך החיים ופוגעות במהלך התקין שלהם, ניתן לטפל בנושא גם ללא צורך בזיכרון ממשי. ריפוי מטראומה השלב הראשון בתהליך ריפוי הטראומה הוא הבנת הנפגע שרק הוא יכול לחולל את הריפוי וההחלמה בתוכו, מכיוון שבהתהוות הטראומה הוא נותק ממקור העוצמה, הכוח והמשאבים. רק השבתם לחייו והעצמתם תאפשר את תהליך הריפוי. משערת שמי שחווה טראומה השולטת ומנהלת את חייו יקשה עליו להתחבר כרגע לאמירה מסוג זה, אולם חשוב להבין שרק ממקום בו הנפגע מחזיר לידיו את השליטה המחודשת בחייו, רק אז ניתן יהיה לעשות את השינוי. העבודה עם נפגעי טראומה בעזרת הליכי ה - NLP מאפשרת הבנה שהם עשו את הדבר הנכון והמתאים ביותר ברגע הנתון, שהפעילות, המחשבות, או הרגשות שלהם אינם ההוויה שלהם כיוון שהינם זכים וטובים ללא דופי. שאין בתוכם אויבים פנימיים ומאחורי ההתנהגות תגובות תחושות שלהם הייתה להם כוונה חיובית בלבד עבור עצמם באותו רגע. הריפוי מטראומה בעזרת הליכי ה - NLP מאפשרת שינוי ללא צורך בהצפה חוזרת ונשנית של הזיכרונות הישנים והכאב הרגשי הכרוך בהם. בעזרת הליכי ה - NLP מגייסים ומנתבים את אותן אנרגיות עצומות שיצרו את הסימפטומים של הטראומה להשגת למידה, ריפוי ושליטה מחודשים בחיים. לסיכום: דרך העבודה בעזרת טכניקות ה - NLP הייחודיות לריפוי מטראומה, ניתן לנקות את הזיכרונות הטראומטיים המודעים והלא מודעים. לגבש ולאחסן מחדש זיכרונות כך שיאוחסנו בצורה שונה מבעבר וישלפו בעתיד בצורתם החדשה באופן המתאים והמעצים ביותר, והקטנת הפער שבין המצוי ... עתיד משמעותי תוך חיזוק והעצמת משאבי הכוח, השליטה, האופטימיות והתקווה בחייו. כמטפלת ב - NLP, דמיון מודרך, תרפיית קו הזמן ומתמחה בריפוי מטראומה, אימצתי לחיי את אחד הטקסטים המשמעותיים ביותר שאמר נלסון מנדלה, ציטוט שחשוב שכולנו נתלה מעל מיטתנו כדי שנוכל להזכיר אותו לעצמנו כל בוקר כשאנחנו פותחים את היום: ...

... שהם עוברים התקף לב. גורמים ביולוגיים. קיים קשר בין מצבים גופניים או הפרעות פסיכיאטריות שונות להתקפי חרדה, למשל הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD), תסמונת פוסט טראומטית , הפרעות הספקטרום האוטיסטי, היפוגליקמיה, מחלת ווילסון ובעיות בפנים האוזן. חינוך ...

טראומה נפשית - מבוא טראומה נפשית, ובעברית: בהלת (ביוונית:, פצע) או פסיכוטראומה היא נזק שנגרם לנפש בעקבות חוויה או חוויות קשות במיוחד. החוויה הטראומטית עשויה להיות חד - פעמית או חוזרת ונשנית, והיא מכניסה את האדם למצב של הלם, בו הוא אינו מסוגל להתמודד ולספוג בו את הרעיונות והרגשות הקשורים בחוויה. טראומה יכולה להיווצר מסוגים שונים של מאורעות, אך לרוב ישנם היבטים משותפים: בדרך כלל החוויה קשורה בתחושת חוסר ישע חזקה בפני איומים אמיתיים או מדומים לחיים, לשלמות הגופנית או לצלילות הדעת. לעתים קרובות יש חילול עולמו של האדם כפי שהוא הכיר אותו עד כה, דבר המכניס אותו למצב קשה של בלבול וחוסר - ביטחון. טראומה נפשית עשויה להתלוות לטראומה גופנית, או להתקיים באופן עצמאי. גורמים נפוצים לטראומה נפשית הם התעללות ואלימות, כשזה כולל גם את האיום בכך, או היות עד לדבר, במיוחד בתקופת הילדות. לעתים גם ביצוע עבירות מסוימות, כגון אינוס, עשויים ליצור טראומה אצל מבצע העבירה כמו אצל הקורבן. גם אסונות טבע כגון רעידת אדמה או התפרצות הר געש, או מלחמות עשויים ליצור טראומות, לעתים אף ברמה ציבורית המונית. על פי המדריך האבחוני DSM, במצבים בהם הטראומה הנפשית מתמשכת יותר מחודש ימים, והאדם מפתח תסמיני חרדה קשים, חווה שוב ושוב את האירוע הטראומטי במחשבותיו ורגשותיו, ומסגל לעצמו דפוסי הימנעות מגירויים שקשורים לאירוע - הוא עלול לפתח הפרעת דחק פוסט - טראומטית או הפרעת חרדה אחרת. היסטוריה: מקור המילה טראומה הוא ביוונית, ומשמעותו פצע. המונח טראומה הופיע מחדש במילון אוקספורד בשנת 1656, והוגדר כשייך לפציעות או לריפוי פצעים. המונח שימש להגדרת פציעות גופניות בלבד עד המאה ה - 19, אז הורחב המונח והחלו להשתמש בו כדי לאפיין גם ... בפרסום מאמרו של הרופא גון אריקסן (Erichsen), On Railway and Other Injuries of the Nervous System (1866), כשימוש הראשון במונח טראומה להגדרת פגיעה נפשית. אריקסן בדק ואבחן סימפטומים שיוחסו לנפגעי תאונות רכבת, וחילק את הנפגעים לשלוש קטגוריות: אנשים שהפגיעה במערכת העיצבית שלהם, כתוצאה מההלם והטלטלה של התאונה, ...

... (למשל שטיפת ידיים או נטרול מחשבתי). שיטה זו היא חלק מתרפיית חשיפה, המשמשת לטיפול במגוון הפרעות כגון הפרעה טורדנית - כפייתית, הפרעת דחק פוסט - טראומטית, התקפי חרדה ופוביות. ...

... טיפול במצוקות נפשיות: התמודדות עם אבדן ואבל, אהבה נכזבת. טיפול בחרדות, הפרעות טורדניות המצמצמות את חופשו המטופל לפרוזדור הנוחות צר מאד (הפרעה כפייתית, פוסט - טראומטית, הפרעות אכילה). רוב המטופלים ...

... מסורתיים המקובלים בעולמו הדתי של המטופל, והתוצאות התרפויטיות מצטיינות לעתים באיכות דרמאטית מרגשת. בילו וחב תיארו תגובה פוסט - טראומטית שפקדה צעיר לאחר פיגוע חבלני, שבמהלכה התגלה אליו מלאך ואיים להרגו. הלוצינציות אלה נמצאו קשורות לאובדן אביו של המטופל בתאונה בהיותו בן שמונה. בעזרת טכניקות היפנוטיות, יצאו ...

... להופיע במצבים נורמטיביים (כגון שקיעה בהרהורים או בספר, היפנוזה), כתוצאה משימוש בסמים הזייתיים, או בשל מצבים גופניים (כגון אפילפסיה או הרעלה), אולם בצורתם הנפוצה ביותר מופיעים מצבים אלו כתוצאה ממצב דחק או מאורע טראומטי, ועל כן מופיעה בעיקר בצמידות להפרעת דחק פוסט טראומטית. דיסוציאציה מהווה תסמין מרכזי בהפרעות הדיסוציאטיביות. גורמים דיסוציאציה היא תגובה הסתגלותית, מנגנון הגנה המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים וחסר יכולת להלחם או לברוח, ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על הנפש ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסוימים שלה) אל תוך המודעות. כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך להפרעה דיסוציאטיבית - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת לפתולוגיה, מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם אלא מזכירים ממדים כלשהם של החוויה הטראומטית, ואינה תורמת עוד להגנה על הנפש כי אם פוגמת באיכות החיים ולעתים אף יוצרת סכנת חיים. ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש - 90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טראומטית, וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוק. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות לניצול מיני בילדות המוקדמת. שני מודלים עוסקים בקשר בין הדיסוציאציה הנורמלית לבין זו הפתולוגית: המודל הטיפולוגי שהציע פייר זאנה, טוען כי הן שונות זו מזו באופן מהותי וכי דיסוציאציה פתולוגית מופיעה אצל אנשים בעלי נטייה מולדת לכך, שנחשפו לאירוע טראומטי רב עוצמה. לעומת זאת, מודל הרצף טוען כי הדיסוציאציה הנורמלית והדיסוציאציה הפתולוגית הן דרגות שונות של התופעה הממוקמות על רצף אחד. מודל הרצף מצביע על ארבעה היבטים ... הדיסוציאציה: מידור - היבט זה מתייחס לתופעה לפיה מידע עולה למודעות רק בהקשרים ספציפיים ואינו נגיש למודעות בהקשרים אחרים. דוגמה למידור נורמטיבי היא היכולת לשכוח טרדות הקשורות בחיים האישיים בעת השהות בעבודה. במצבי טראומה חריפים, המידור יכול להופיע כשתי מערכות נפרדות של ידיעה, זהות ורגש, המאפשרות למשל לראות בגורם הפוגע גם גורם מיטיב, או לאמץ סיפור חיים שלא כולל את הטראומה ולדבוק בו על פני סיפור החיים האמיתי. אוטומטיזציה - היכולת לבצע משימה ללא מודעות לשלבי הביצוע. דוגמה לכך היא נהיגה אוטומטית המתבצעת תוך כדי נדידת המחשבות לעניינים אחרים. אנשים שחוו טראומה מדווחים לעתים שהצליחו לתפקד במהלכה מבלי לחשוב על כך ומבלי יכולת לשחזר את מחשבותיהם ורגשותיהם באותה העת. דמיון והיפנוזה - היכולת להתרכז בגירוי אחד ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים, למשל בעת חלימה בהקיץ או הרהורים. יכולת זו מפותחת במיוחד בקרב ילדים. בעת אירוע טראומטי עשויים הקורבנות, בעיקר ילדים, לשקוע בדמיונות ובאמצעותם להתרחק מהמציאות, וכן לדמיין שפגיעות גופניות אינן קיימות ובכך להרחיק את הכאב מן המודעות. מצבי אני - מערכים ... עקרון משותף. באופן נורמטיבי קיימים במקביל מצבי אני שונים, כגון התנהגות שונה בבית ובבית הספר או בעבודה, אך הגבולות ביניהם חדירים, כלומר - בעת השהות במצב אחד קיימת מודעות למצבים האחרים. לעומת זאת, כתוצאה ממצבים טראומטיים מתמשכים, עלולים להופיע מצבי אני שונים שהגבולות ביניהם נוקשים ובלתי חדירים, כלומר ללא מודעות הדדית. ...