קנאה - מבואקנאה - מבוא קנאה היא רגש המתעורר אצל אנשים, וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה. בהקשר של יחסים בין בני זוג, קנאה היא חשד בבגידה, שמתעורר במקרה שבו בן הזוג מביע סימני חיבה כלפי זרים. בעברית, לפועל לקנא ל - יש משמעות אחרת. היא מציינת תמיכה מוגזמת בדבר מסוים או ברעיון מסוים, והתנגדות קשה לכל מי שמנסה לפגוע בדבר זה. שם הפעולה של פועל זה הוא קנאות. צרות עין. ציור של ויליאם בלייק תוכן עניינים: 1 קנאה בזולת 2 ביהדות קנאה בזולת: רגש הקנאה יכול להתעורר בשל כל יתרון הקיים לאדם אחד על אחר. קנאה מתקיימת בעקבות הרצון להיות במצבו הקיים של אדם אחר. היא מתבססת על יתרון חומרי, גופני, שכלי, נפשי או רוחני, שאדם מוצא בזולתו. קנאות נפוצות הן קנאה בפופולריות או ביחס שאדם אחר מקבל מן הסביבה או קנאה במצב רווחתי או בריאותי של אדם אחר (אדם, בדרך כלל הנחות במצבו הרווחתי או הבריאותי, מקנא באדם שני, מתוך שאיפה להיות במצבו של זה האחר). רגש הקנאה כולל תחושת מועקה ותסכול של האדם ובמקרים קיצוניים יכול לבוא לידי ביטוי אף בהבעות הפנים. הדבר החיובי ברגש זה ... להתפתח ולהשתכלל והוא עומד לא מעט בבסיס התחרותיות האנושית, אך מצד שני הוא יכול להוביל את האדם לפגיעה במושא קנאתו. דניאל גולמן מציין כי רגש זה הוא למעשה רגש משני, המורכב משלושה רגשות בסיסיים: כעס, פחד ועצב. אפשר לראות בקנאה התעוררות של פחד מיתרונו של הזולת, יחד עם עצבות וכעס עצמי על כך שהמקנא איננו נהנה מן היתרון שיש לזולת. תלמידתו של זיגמונד פרויד, הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין הבדילה בין שני סוגי קנאה. היא טענה שרגש הקנאה הגלוי (jealousy) מתבטא תמיד במשולש - בין שלושה אנשים. אדם אוהב אובייקט אחד ומקנא באובייקט אחר, יריב, שעלול לקחת ממנו את מושא אהבתו. סוג קנאה זה מתבטא, למשל, ביחסים בין בני זוג או בתסביך אדיפוס. סוג הקנאה השני, על פי קליין, הוא גם סוג הקנאה הבסיסי והראשוני. קנאה זו, המכונה envy, היא בעצם רגש בסיסי שנמצא בתת מודע. הוא יוצא לידי ביטוי בתור רגש של כעס פנימי ... לו מזון וביטחון. רגש זה נחשב לחזק ומתסכל במיוחד, והוא מתואר בשיר השירים (ח, ו) במילים הבאות: קשה כשאול קנאה - רשפיה רשפי אש שלהבתיה - רגש זה, מתואר כעז במיוחד כמו השאול הבוער באש, והוא ממחיש את דמותו של המקנא, שניתזים מעיניו ניצוצות ורשפים של אש קנאה למראה מושא קנאתו. קנאה המביאה לידי תחרות מאלצת בני אדם להתעלות על עצמם, לשקוד ביתר שאת על פיתוח יכולתם ולהגיע לשיאים שלא היה מגיעים אליהם אלמלא התחרות (קנאת סופרים תרבה חוכמה). אדם מקנא עלול להתמודד עם רגש הקנאה על ידי שיפור עצמו או על ידי ניסיון להכשיל את מושא קנאתו או להקטין את תדמיתו בעיני אחרים. יש המציינים כי רגש זה, בניגוד לרגשות אחרים, הינו רגש אנושי, שלא מצוי אצל בעלי חיים, אך בעלי חיים עשויים לגלות קנאה כלפי בני מינם בכל הנוגע למעמד השליטה בלהקה או בתחרות על נקבות. בעלי חיים מבויתים מתחרים על תשומת לבו ותפנוקיו של המטפל ומגלים קנאה ברורה כשהאדם הקרוב ללבם מתייחס לבעל חיים אחר ומתעלם מהם. בנצרות הקנאה נחשבת כאחד משבעת החטאים. אובידיוס, המשורר הרומי, מתאר את הקנאה בספרו, מטמורפוזות. בתיאורו, הקנאה שוכנת בבית קודר וקר בבקעה. מקום בו השמש אינה מאירה, והרוח אינה נושבת. הקנאה אוכלת נחשים כדי להזין את ארסה. אולם מזונה העיקרי הוא - היא עצמה. שנת לא תדע כי ערות בלבה ... יתן לה מנוח: היא האוכלת אוכלה את עצמה - זה ענשה בחייה. ביהדות: בתנך אפשר לראות טיפוסים שונים של קנאה, החל מקנאה דתית וכלה בקנאה כלכלית. תגובת הקנאה הראשונה המתוארת בתנך היא קנאה דתית, של קין, המקנא באחיו הבל, על כך ...