טינה (קרויה גם מרירות) היא רגש שלילי (הדומה לכעס או שנאה), הנוצר כתגובה למאורע אמיתי או מדומיין שבו אדם חש כי נעשה עוול.

רוברט סלומון, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת טקסס באוסטין, מציב את הטינה באותה שורה יחד עם בוז וכעס. לדבריו, ההבדל בין שלושת הרגשות הללו הוא כדלהלן: טינה מופנית לרוב לאנשים שבעמדת כוח או מעמד גבוה יותר, כעס מופנה לרוב כלפי אנשים שבעמדת כוח או מעמד זהה, ובוז מופנה לרוב כלפי אנשים שבעמדת כו או מעמד נמוך יותר.

טינה יכולה להיווצר בעקבות חוויה שלילית החוזרת על עצמה, או חוויה שלילית שנצרבת בזיכרונו של אדם.

כשאדם חש טינה כלפי עצמו, הדבר עשוי להיקרא חרטה.

תוכן עניינים:

1 פסיכולוגיה

1.1 גורמים

1.2 סימנים

פסיכולוגיה:

גורמים:

ישנם מצבים רבים העשויים לגרום לתחושת טינה, והמשותף להם הוא שהאדם שמרגיש את הטינה, נתקל במעשה או במצב שנתפס על ידו כפסול (בדרך כלל מצב הכולל חוסר - צדק או השפלה). דוגמאות למצבים כאלו עשויות להיות: מצבים בהם ישנה השפלה פומבית של אדם, יחס רע לאדם מסוים מבלי שזה יעז להגיב במחאה, מצבים שבהם יש אפליה, דעות קדומות, קנאה, ותחושה של ניצול על ידי אחרים. טינה יכולה להיווצר גם כתוצאה מכישלון של מצבים רומנטיים, דחייה על ידי האחר או בגידה באמון.

סימנים:

הבעת פנים מרירה

בניגוד לרגשות רבים אחרים, לטינה אין ביטוי פיזי מוגדר שבעזרתו ניתן לזהותה. עם זאת, הביטוי הפיזי של הרגש עשוי להיות זהה לביטוי פיזי של רגשות דומים כמו כעס או שנאה העשויים לבוא לידי ביטוי בחשיפת שיניים, סומק או כיווץ גבות.

טינה היא רגש חבוי בדרך כלל, והיא עשויה להתבטא בזיוף רגשות. (דיבור בצורה צינית כלפי אדם או עליו, זיוף של שמחה למראה אדם מסוים וכדומה) טינה עשויה לגרום הופעת כעס פתאומי ובלתי מוסבר, רוגז, מחשבות כפייתיות על מושא הטינה או דחייה ממנו.