זיגמונד פרויד / מיניות ואהבהזיגמונד פרויד / מיניות ואהבה שלוש מהפכות מחשבתיות עברה האנושות. המהפכן הראשון, קופרניקוס (1507) גילה שהארץ חגה מסביב לשמש ולא להפך ובזה שמט ... עד אז שעולמנו הוא מרכז היקום, הכל חג סביבו והאדם הוא מרכז העולם. ב 1859 פרסם דרווין את מוצא המינים ושינה לתמיד את תפיסת מוצא האדם. לא עוד נזר הבריאה יציר אלוהים אלא השתלשלות הברירה הטבעית ומוצא האדם מהקוף. עד היום יש נעלבים ומתנגדים לתיאוריה. אחר כך, בתחילת המאה העשרים מגיע פרויד שהביא לנו את תת הכרה והמיניות וגרם לנושאים שהיו טאבו להיכנס לשיח הלגיטימי. והחשוב מכל, עשה לנו הכרות עם מעמקי נפשנו שלנו, ילד את תת ... והם בלתי קריאים ורחוקים משפתו הבהירה של פרויד. לא מכבר תורגמו לראשונה אסופת מאמרים וכונסו בספר הנושא את השם מיניות ואהבה. מאמרים אלו המתעסקים ישירות במיניות לא תורגמו לעברית מסיבות רבות, רובן חברתיות, סוג של צנזורה עצמית, מוסרנית מקומית. מהדעות החברתיות שפרויד עצמו יוצא נגדן ... אי אפשר הרי לתאר את כל ספרות זרם התודעה בלי גילויה המוקדם על ידי פרויד. כל התת מודע, האסוציאטיבי, המיניות כשלעצמה וככוח מניע, מניעים באפן כללי. כל זה נולד אצל פרויד. גילוי מרכזיותה של המיניות היווה הלם. לא עוד משהו שרק מהנה וגורם להמשכיות האדם אלא כוח המניע את כל מעשיו של האדם. תגלית גדולה מרכזית וחשובה אחרת היא המיניות הילדית. לגלות לעולם שהמיניות איננה דבר הנמצא אצל מבוגרים בלבד אלא שגם תינוקות הם מיניים הייתה טלטלה גדולה במחשבה. עד היום רוב האמהות מעדיפות שלא ליחס לתינוקן הנאות מיניות ישירות. גילוי המיניות הילדית חתרנית ונוגדת את מטרת הפרו ורבו הטבעית כפי שחשבו. בספר החדש כונסו מאמרים שונים. חטיבה מרכזית היא שלושת המאמרים הנקראים שלוש מסות על התיאוריה המינית מאמרים אחרים: האופי והארוטיקה האנאלית. המוסר התרבותי והעצבנות המודרנית. מכים ילד. מקרה של הומוסקסואליות נשית ועוד כמה. אחד הדברים המעניינים הפחות מוזכרים בנוגע לביוגרפיה של האיש שעסק במיניות כל ימיו היא העובדה שהוא עצמו חדל לקיים יחסי מין בגיל ארבעים בערך. אפשר לכתוב על פרויד בכמה צורות. מכיוון שאינני פסיכולוג וממילא אי אפשר לתמצת תורה שלמה למאמר ... מאמרו פרויד אומר על האינוורסיה (ההיפוך, כך הוא מכנה הומוסקסואליות - נשית גברית) : אינוורטים שונים זה מזה ביחסם לדחף המיני המייחד אותם. מקצתם מקבלים את האינוורסיה כדבר מובן מאליו ותופסים את עצמם כבני אדם נורמלים... אחרים מתקוממים נגד עובדת ... כדי להפריך דעה קדומה. במקום אחר הוא אומר שאינוורטים הם אנשים מוסריים כנגד הדעה שהייתה מקובלת שחיברה חוסר מוסר למיניות שונה. הוא מנסה להסביר, לא להתנגד. את האנרגיה הנפשית הוא מחלק לאקטיבית פסיבית (לא במובן המיני ההומוסקסואלי) הוא מדבר על זוגות המכילים בתוכם זרימה, אקטיביות פסיביות, סאדו - מאזו, מציצנות וחשפנות. הוא טוען שיש זחילה ... המערבבים את המוסר החברתי והדתי וקובעים הילכות התנהגות שפרויד היה קורא דווקא להן לא טבעיות. ארבעה דברים מכוונים את המיניות, אומר פרויד וחוזר עליהם כמה פעמים בהקשרים שונים. הבושה, הגועל, המוסר והחמלה. את ארבעתם צריך הילד לבנות כדי להתפתח ... (בעיקר בנות כמובן) על בתוליותן. ומי שיוצא היום מהארון הם כבר לא ההומוסקסואלים אלא דווקא גברים סטרייטים המחפשים להם יחסי מין אנליים, עם נשים אמנם, אבל... זה נעשה כל כך גלוי שלפחות שני ספרים שפורסמו לאחרונה עוסקים בחוויית הזיון האנלי ... מאנגליה המודרנית ואחר שמגיע מקובה המסוגרת. הערה שהוסיף פרויד למאמר כמה שנים מאוחר יותר: הקדמונים העלו על נס את הדחף המיני... בעוד שאנחנו מזלזלים בפעילות הדחף לעצמו ומוצאים צידוק רק בעזרת מעלותיו של האובייקט משפט מעניין היכול ללמד על התפתחות ... הרי שבימינו האהבה הרומנטית תפסה את קדמת הבמה. כל כך רומנטית האהבה המהוללת בפי כל עד שהיא מסתירה את יחסי המין האמורים להיות כלולים בתוכה. יתכן שמכאן המאבק הנפשי בין הצרכים המיניים הנתפסים חייתיים לבין הרומנטיות. אולי לא עבר מספיק זמן, ובני האדם, אם צדק יונג בחשבו שיש תת מודע קולקטיבי ... הוטמע בנו עד הסוף ואינסטינקטים ישנים מבצבצים ושואפים להשתחרר מכלאם התרבותי החדש. אנו נקרעים עדיין בין שתי התחושות - המיניות והרגש. חיבור הרגש הרומנטי למיניות צץ הרבה יותר מאוחר בתולדות האנושות. אין לדעת מתי בכלל הבין האדם את הקשר בין חיי המין והולדה. כשמסתכלים סביב אפשר לראות ברמה מסוימת חזרה למיניות הקדומה המשוחררת. מה שקראו לא מזמן מתירנות מינית. גם סמלי האובייקט חוזרים אל היופי היווני רומאי הישן. ראו את כל הזכרים השורצים בחדרי כושר ומנסים להראות כמו הפסלים מאז. וכולם רוצים מין, גלוי מהיר והרבה. לייחס לתינוק הנאה מינית מרגע היוולדו, כזו שתכתיב לו לכל חייו את האובייקטים שימשך אליהם במאמרו על המיניות הילדית, זאת המתקיימת מרגע הלידה פרץ את כל המוסכמות. העזה ליחס מיניות לתינוק ולטעון שמיניות זו היא המכתיבה את המשך החיים הייתה מעל ומעבר לכל מה שהדעה הבורגנית הייתה מסוגלת להכיל. לייחס לתינוק הנאה מינית מרגע היוולדו, כזו שתכתיב לו לכל חייו את האובייקטים שימשך אליהם הייתה דעה שאי אפשר היה להכיל אותה. שם המאמר המוסר המיני התרבותי והעצבנות המודרנית. הוא מתקדם ונועז למחשבת זמנו. צריך לזכור שהדעה השלטת בזמן התבגרותו, ועדיין בשנות מחקרו היא שיש ... גם הגברים המדוכאים לא קיבלו את דעתו. ואפשר לראות שלגבי נשים ברוב התרבויות התפיסה השלטת היא שאסור להן לקיים יחסי מין לפני החתונה. על התביעה הזו אמר: תביעת הנורמה התרבותית לניהול דומה של חיי מין אצל כל בני האדם היא ... מאחרים את הקורבנות הנפשיים הקשים ביותר. אי צדק זה אכן מסולק באמצעות אי ציות להוראות המוסר כשהוא מדבר על הסיפוק המיני החוקי הוא אומר: אם נאסור כל פעילות מינית חוץ מזו של הנישואין מספר האנשים שיתייצבו בניגוד גלוי לדרישות התרבות יתרבה לאין שיעור במקום אחר, בהמשך, הוא אומר ... על רקע המצוקה הגופנית המהווה את גורלם של מרבית חיי הנישואין, כשהם מרוששים מאשליה ותלויים מחדש בהחלטה להטות את הדחף המיני למצב שלפני הנישואין... לא קשה לנחש מה הוא מנבא שקורה. בהמשך המאמר הוא מדבר על הכפילות המעיקה של המוסר התרבותי הדורש להתנזר ממין עד לחתונה, אך מכיר בחריגות המותרות בעצימת עין לגברים. המוסר המיני הכפול החל בחברתנו לגבי הגבר, מהווה הודאה מובהקת ביותר שהחברה עצמה, שהוציאה את ההוראות, אינה מאמינה באפשרות ביצוען ולחשוב ... שהמטופלים המפורסמים ביותר, אלו שעליהם דיווח ושמתוך הטיפול בהן בנה את מירב הבחנותיו ותורתו היו נשים, למרות שכתב על המיניות הנשית, בסופו של דבר השאיר סימן שאלה פתוח כששאל ולא ענה מה רוצה האישה? גם לאקאן, שנים אחרי מרגיש ... אישה היא דבר אחר ולא ממש פירש. מה המסתורין? הייתי שמח אם אישה, רצוי פסיכולוגית ופמיניסטית תתייחס למאמר על מיניותה של האישה. לא אני האיש שיכול לדון במיניות האישה בכלל ובבחירות שלה לכל כיוון. הספר כתוב בשפה בהירה מאוד. איננו עמוס מדי בביטויים מדעיים, נוח להבנה ומרתק ...