החור - האושר המושלם של הריקנות המוחלטת... בימים הבאים מקום הדקירה נראה כאילו הוא מחלים, ובחוסר סבלנות אופייני היא קילפה את הגלד הקטן. היה שם חור קטן בעור, במקום שטרם הספיק להתאחות, אך לא משהו מעורר חשד. איציק בא ואסף את הדברים שלו בזמן שהייתה בעבודה. רק לגלי, חברתה הטובה, סיפרה שנפרדו. לא להוריה, לא לחבריה לעבודה. החיים ... זה כבר הגליד ואין פה כמעט כלום, לא תישאר לך אפילו צלקת. דפנה הסתכלה עליו בהלם. אבל, גמגמה, אבל המקום לא הגליד, החור רק העמיק, אתה לא רואה? הרופא הסתכל בה בחשדנות, תוהה בלבו אם היא מנסה ללעוג לו או שמא השתבשה עליה דעתה. הוא לא אמר דבר ורכן שנית כדי להתבונן במקום. אין פה כלום, ... יש לך כאן צלקת קטנה, זה נראה כאילו נדקרת ממשהו, אבל זה לא רציני. דפנה שאלה אם הוא בטוח שזה הכל, אם לא ייתכן שהדקירה פגעה באיבריה הפנימיים. הרופא הביט בה בחשדנות ואמר שזה לא ייתכן, זה לא אפשרי עפ הצלקת המעידה על עומק הדקירה וגודל הדקירה. הפעם לא ניסתה להתעקש, הודתה לו ויצאה מן ... ומטפחת את העובר המתפתח בבטנה. היא החליטה לבקר אצל הרופא רק עוד פעם אחת, כדי לבדוק אם הוא מסוגל לראות או לחשוד במשהו. ברגע שנכנסה למרפאתו הביט בה הרופא בחשדנות. היא החליטה שלא לומר דבר על החור והתלוננה על כאבי בטן. היא ביקש ממנה להפשיל את חולצתה. ברגע הגורלי ציפתה דפנה לכך ...