... אין במצב כזה תוקף לקישור שאנו עושים בין טוב ורע לבין שכר ועונש. כמו כן, ידוע שאנו מורכבים מגוף ונשמה (החיות החסרה במת היא הנשמה). על פי הדת, הנשמה היא חלק אלוהי, והגוף הוא גשמי. התפיסה הדתית גורסת שעיקר האדם היא נשמתו, ושהגוף מחטיא את האדם. לאחר המוות, הגוף שב לאדמה ונפסד כדרך הטבע, ואילו הנשמה עולה למעלה, ואלוהים בא איתה דין וחשבון על מעשיה, על בחירותיה בטוב או ברע. נראה ששיטה זו לוקה בחסר. ... ומשום שלא בחרת כך, הינך נידון לגיהינום, סליחה, לכלא. כלום נעשה כאן משפט צדק? כאשר מדובר באדם, הילד הוא הנשמה, והעבריין הוא הגוף. ולפי הדת לאדם ניתנה זכות בחירה, כלומר, הוא יכול להתגבר על הגוף. ובמציאות הדברים חמורים יותר ...

... הזה יש שמות שונים - אינטואיציה, מצפון, תחושת בטן ועוד. האינטואיציה שלנו היא סוג של תקשורת שיש לנו עם הנשמה שלנו או עם היקום. לפי תפיסתי, עוד לפני שנולדנו, הנשמה שלנו יצרה לעצמה מסלול חיים מגודר ושיעורים מסוימים לחוות בחיים האלה. כאשר היא נמצאת בגוף האדם היא נוהגת בו ... נתונה. הכוונה היא, שהמסלול נקבע, אך לנו הבחירה אם ללכת בו או לא. האינטואיציה שלנו היא בעצם העיניים של הנשמה שלנו שיודעות בדיוק מה הולך לקרות לנו בהמשך הדרך, והבחירה שלנו, כבני אדם, היא האם אנחנו נבחר ללכת או ... לבין עבודה מספקת מאוד אך בלי הרבה כסף. מין הסתם, האינטואיציה תכוון אותנו לעבודה המספקת יותר, למה? כי שם הנשמה שלנו תגשים את עצמה יותר וכנראה לא סתם לאותו אדם יש את ההזמנות לעבוד בעבודה כזאת. אך יחד עם ... זה מה שנכון בשבילך לטווח הארוך. מעבר לזה, יש לנו גם את היכולת לדעת מה צפוי לנו בעתיד הרחוק. והנשמה שלנו מראה לנו גם מה הולך להיות. ואותו אדם יכול לדעת, אם הוא ידע להקשיב, שאם הוא יקח את ...

... מורכבת משכל, רגש, הגוף הפיזי ומה שמאחד אותם. האדם כמרכבה חכמי המזרח נהגו להשוות את האדם למרכבה: האדון הוא הנשמה, המגדירה את היעד. הנהג צריך לשלוט על המערכת ולכן הוא מושווה לרמה השכלית. הסוסים מושכים את העגלה, בדומה לרגש ... תחזוקה רבה. נהג אימתני ואכזר יכול לעזור בשליטה על מהלך המשא, אבל יקשה עליו מאוד לשחרר שליטה בשעת הצורך. הנשמה בוחרת אישיות שיקוליה של הנשמה נעלמים מאיתנו, ולכן נקודת המוצא היא שהנשמה יודעת בדיוק מדוע בחרה בתכונה זו או אחרת של האישיות למסע. הקשר בין שלושת המרכיבים - שכל רגש וגוף ... רעה, יש רק נקודת מבט ביקורתית השוללת אישיות אחרת, עקב השוני שבין האנשים. תכונות האישיות הן נגזרת של בחירת הנשמה בסוג מסוים של חוויות. בחירה ושיעור למרות זאת ניתנת לאדם הבחירה. הבחירה הראשונית מתבטאת במידת נכונותו להכיר, לקבל ולאהוב ...

... ובכן אדוני, האם העולם אינסופי... אינו אינסופי? לא הצהרתי שהעולם אינו אינסופי ושההשקפה האחרת היא שגויה. ובכן אדוני, האם הנשמה זהה לגוף... האם הנשמה היא דבר אחד והגוף דבר אחר? לא הצהרתי שהנשמה היא דבר אחד ושהגוף דבר אחר. ובכן אדוני, האם הטטהאגטה קיים לאחר המוות? האם רק זה נכון וכל היתר ... איננו מבינים אף מילה מכל הדרשה שנשא: האם העולם נצחי או לא נצחי? האם הוא סופי או אינסופי? האם הנשמה זהה לגוף או שונה? האם הטטהאגטה קיים לאחר המוות או לא, או שניהם, או אף אחד מהם? פוטהפאדה השיב: ... מה שמכונה הנקודות שלא - הוכרזו או השאלות שעליהן הבודהה סירב להשיב: האם העולם נצחי, האם העולם אינסופי, האם הנשמה (jva) זהה לגוף, האם הטטהאגטה קיים אחרי המוות. כל אלו הינן השערות חסרות פשר, אשר לא מועילות לדרך ואין ...

... הווה אחרים. בדיוק כפי שהמכונית נועדה בכדי להכיל בני אדם ולאפשר להם לסוע בה, כך גם הגוף הותאם לתודעה הנשמתית והמוח האנושי ומוחם של בעלי החיים נוצר כמעין מרכז בקרה שנועד לסייע לנשמה לנהוג בגוף ככלי רכב, ולהפעיל אותו ואת כל רבדיו השונים והמגוונים. בכדי לנהוג במכונית, צריך ראשית להיות מספיק חכם ... בעל יכולות מוטוריות ומוחיות מפותחות מספיק בכדי שיוכל לתפעל את הרכב. בדיוק באותו האופן, מרכז העיבוד והשליטה של התודעה הנשמתית, מפותח פי אלפי אלפים ממרכז העיבוד והשליטה האנושי (המוח), זוהי למעשה הסיבה שהנשמה מסוגלת לתפעל ולשלוט במוח ככלי רכב. לא כל הנשמה שולטת במוח אלא רכיב מסוים בנשמה, אשר נועד להוות גשר בין האסטרלי לגשמי. רכיב התקשורת של הנשמה אשר נוכח במוח הוא הגשר בין החלל הריק אל החומר, אין אנו מסוגלים להבחין בהגדרות הרבות ובתחכום של החל ... פשוטה, והיא קשורה לדרך שבה אנו מזמנים את המציאות שלנו גם בזמן ערות דרך חלק עליון יותר בתודעתנו הקשור לנשמה. וכל חלום הוא למעשה מציאות מגבילה ברצף המציאויות האין סופיות של הבורא, והסיבה שהחולם לא שואל את עצמו בחלום ... ולכן יכולות העיבוד שלהן הרבה יותר מתקדמות ומסוגלות לתפוס להבין את המציאות מנקודת מבט עליונה לשלנו כבני אדם. ואותן נשמות הן למעשה פוטנציאל של הבורא, של להיות הבורא. והן למעשה עוברות רצף של שעורים, שבסופם הן יעברו תהליך של איחוד עם נצח המציאות, ועם נשמת הבורא. ולמעשה אין הבדל בין להיות הבורא לבין להיות נשמה, אך רק מנקודת המבט של הנפרדות. ובעולם קיימות נקודות מבט רבות, וכל נקודת מבט היא למעשה נשמה, החווה את עצמה בגוף אנושי, באחד מהמציאויות האין סופיות של הבורא, וכל נשמה חווה את עצמה ומוצאת את עצמה ברצף מציאות שונה לגמרי בהתאם לשעורים הנשמתיים שהיא מתמודדת איתם כרגע. והסיבה שעל הנשמות לחוות שעורים נשמתיים היא לשם קיום תכלית הבריאה. והבורא יכל לבצע הכל בעצמו ולהוביל את כל הנשמות את כל התהליך בצורה אוטומטית ורובוטית לזמן שבו הן יגיעו להבנת האחדות המוחלטת ולאיחוד עם נצח כל הדברים, אך ... זו לא תתקיים תכלית הבריאה, אשר היא הסיבה לבריאה עצמה של הבורא, שהיא למעשה להטיב לנבראים. בדרך להארה על הנשמה לחוות שעורים המסודרים לפי סדר, במסגרת החוויות האנושיות על הנשמה לחוות שעורים הקשורים בעיקר לנתינה וקבלה, רגשות, כאב וסבל, התפתחות רגשית, שמטרתה הכללית היא ללמוד את היכולת שנקראת נתינה ...

... פצה את פיו כבר יש רושם ראשוני למתקשר. בדיוק כפי שבסיאנס אנו נדהמים מהתשובות לשאלות שאנו מקבלים. הרי איך הנשמה יודעת? - ובכן הנשמה לא יודעת - הנשמה היא נשמה שקרנית והיא קוראת את מחשבותינו. אם נשאל את הנשמה שהגיעה שאלה שאין אנו יודעים את התשובה עליה ולארח בירור נגלה שאכן התשובה הייתה נכונה - היה כאן תקשור אמיתי. סיאנס אסור כמובן כיוון שאותה נשמה שמגיעה מלווה באנרגיות מאוד חזקות, היא מגיעה כל כך בקלות כיוון שהיא מגיעה מכף הקלע - שם רע לה כמובן ולמקום שהגיעה הכרגע, לעולם שלנו - יותר טוב לה והיא רוצה להישאר כאן. לכן נשמה כזאת תרצה להישאר בעולם זה וגם לאחר סיום הסיאנס היא בעצם תישאר כאן והאנרגיות הלא טהורות שלה יזיקו לעושי ...

... בזוגיות, במשפחה ויאיר גם אל הסובב אותם ואל היקום. ההקשר הקבלי על - פי הזהר בעל ואשה הם בעצם נשמה אחת שחצאיה התלבשו כשני גופים, וכל אחד משני גופים אלה מאכלס רק מחצית של נשמה אחת. רק כאשר מתחברין שני החצאים כאחד - האיש והאשה - מהווים נשמה אחת מושלמת. רק בבוא הזמן המתאים ימצאו האיש והאשה זה את זו ויתחתנו, ושני חצאי - הנשמה יתחברו ויתאחדו. כדברי הזהר: נעשים... אחד. מהאיחוד הרוחני בני הזוג שואבים כוח לקיים חיי שלום בית אמיתי ומושלם בכל העומק והפנימיות - הנשמה. זהו אפוא השגב הרוחני והקדוש שבנישואין וזוגיות - איחוד הנשמה ובכך איחוד עם האלוהי. הואיל וכל אחד מביא איתו אל הקשר את הבעיות האישיות, טוב להעזר בהדרכה רוחנית כדי ...

... דמיין את המציאות בראש, ותנסה להעלים את הכל, מה נשאר? כלום, ריק - זה אלוהים. שאלה: לי יש הבנה שהנשמה היא נצחית. אליעד: בעיקרון אם אתה קיים, יש אופציה שלא תהיה קיים. בתיאוריה האם אתה חושב שהנשמה שלך תמיד קיימת? כן. האם אתה חושב שהיא חייבת להיות תמיד קיימת? האם התודעה שלך חושבת שהיא חייבת להיות ... יודע שאתה קיים, אז האם אתה קיים? לא. אני טוען שאתה עשוי ממשהו שלא יכול להתבטל. אבל זה לא הנשמה שלך, כי הנשמה שלך יכולה להיות קיימת ויכולה לא להיות קיימת. יש אותך ויש את העולם, אתם שתיים, יש את זה שחושב ... להיות קיים. אני מסכים איתך שהדבר הראשון שממנו קיימים כל הדברים, הוא חייב להיות תמיד קיים, אבל זה לא הנשמה שלך, האם השולחן עשוי מהנשמה שלך? כאשר דנים בבחירה החופשית, השאלה היא מי אתה חושב שאתה. אם אתה הגוף, אז לא משנה לך מה ...

... עדיין תהיי לאה? שאלה: אני אהיה גם לאה. אליעד: אהה, יפה, אז מה שאת מכירה זה שאת הגוף וגם הנשמה. אבל זה עדיין לא פותר את הבעיות. כשאת אומרת אני הנשמה שבתוך הגוף, אז גם הנשמה סובלת וגם הגוף. יש עוד מישהו ששכחת שאת הוא, עוד מישהו בשרשרת. כשאת אומרת אני את צריכה להתכוון גם לאלוהים, גם לנשמה וגם לגוף. כשאת אומרת אני, יש אחד שחושב שהוא רק הגוף, אחר אומר אני ומתכוון שאני התודעה שנמצאת בתוך ... יש הבדל בין אלוהים לבין הישויות, והישויות האלו נכנסות לתוך גוף. למעשה זאת חוויה אחרת. אם את אומרת אני נשמה, זה לא נתן הרבה, את עדיין נשמה בתוך כל העולם, אבל אם את אומרת אני, ובכלל חווה שאת אלוהים הראשון, זה בכלל את, ואת גם נמצאת ...

... השם הקדוש, שמו של הקבה, והמלה יהודי זהות הן. מה עיני השכל אומרות לנו ברגע של גילוי זה? כיצד הנשמה שלנו פנימה מרגישה בידעה סוד גדול זה? מה האחריות שיש לנו לשאת בשמנו שרביטו של מלך, ומה זה מחייב ... - ה. זהו שם ה. כפי שנאמר בפסוקים: כי יד על כס י - ה..., (שמות יז יט) כל הנשמה תהלל י - ה..., (תהלים קנ ו) ואנחנו נברך י - ה... (תהלים קטו יח) לב המלה יהודי הן ... בתורה - יוצרות את המלה לב. ד. האות ו נקראת: אות החיים מפני שרומזת לחיבור. מה חשוב יותר מחיבור הנשמה עם הגוף, האדם אל יוצרו, היהודי אל תורתו. ה. האות ו רומזת לתורה: התורה ניתנה בו בסיון, כפי שנאמר, ...