מציאות, דמיון יצירתיות והמצאהמציאות, דמיון יצירתיות והמצאה דר פינקי פיינשטיין מציאות היא מושג שפילוסופים רבים ביקשו לעסוק בו. קיימות דעות שונות ותיאוריות מגוונות לגבי ... ברגעים בהם הם עירניים וחשים שהם נמצאים במציאות. במרבית המובנים המושג מציאות מתייחס למושגים הקשורים במה שאמיתי לעומת המושג דמיון שמתייחס יותר לעולם הפרטי והסובייקטיבי של האדם, בוודאי לאותו חלק באדם שרק לאחד יש גישה אליו ושהוא פעמים רבות רחוק מהמציאות, אותו דבר שמכונה דמיון. מציאות ודמיון פעמים רבות נתפסים כמתארים שני תחומי תפיסה שונים ואף הפוכים, אך זו אינה אלא קונספציה שנובעת מצרכי האדם להגדיר ... ואישי, אנחנו לצורך תקשורת ולצורך התפתחות והבנה יוצרים לעצמנו מושגים מוסכמים שלגביהם קיימת אחידות דעים שהם המציאות. לעומת זאת הדמיון נתפס פעמים רבות כטריטוריה פרטית ולא ציבורית, פחות מציאותי דהיינו - פחות מוסכם על כולם, וככזה הוא הופך למשהו ... להבין כיצד הדברים אותם ניתן לראות או למדוד מתנהגים, מהם חוקי המציאות ומהם החוקים שמאחורי החוקים. לעומת זאת את הדמיון נראה שקשה מאד לחקור, אם בכלל, בטח שלא בכלים המקובלים. מצד שני, לא אחת קורה שאדם ממציא המצאה חשובה שמתחילה אי שם בדמיון שלו. אולי הוא חולם את זה, אולי הוא מפנטז את זה אולי משהו מתחבר לו דווקא כשהוא מפליג לעולם הדמיון שלו ומפסיק לחשוב באופן אנליטי ומסודר. נראה שלדמיון יש קשר קרוב ואף חשוב למה שאנחנו מכנים מציאות. אולי, בעצם, הדמיון הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, חלק שלכל אחד נגישות אישית אליו, חלק שיש בו פחות יכולת להסכים ולהסביר אך ... מאין כמוהו. תחומים שהתפתחו בעשרות השנים האחרונות (תופעת הסוד, למשל) מדברים על התופעה שבה ניתן להגשים משאלה אם ניתן לדמיין אותה מספיק פעמים ובבהירות גבוהה, עד שלבסוף היא מתגשמת. מי שחווה את זה, ולא מעט כבר התנסו בזה, יודע שהדבר קיים, למרות שקשה מאד להוכיח את דרך פעולתו. כיצד זה דמיון הופך אט אט למציאות? כיצד הפנטזיה האישית של האדם קורמת עור וגידים והופכת לממשית, כזו שניתן לגעת בה, לצלם ... ודאי? כיצד מה שהיה לפני כמה חדשים רחוק מהמציאות ואף בלתי מושג הופך אט אט לחלק בלתי נפרד שקשה לדמיין את החיים בלעדיו? כבני אדם שחיים בתרבות מערבית טכנולוגית והגיונית אנו מוצאים את עצמנו נדרשים לדבר בהיגיון ולומר דברי ... אמינות ואף אחידות בכל הנוגע למידע הוביל את האדם לצמצם את הייחוד שלו ולהשתדל לנהוג לפי איך שהרוב נוהגים. הדמיון של האדם מתכווץ פנימה בשקט, בחשאי ומתבטא ברגעים מסוימים, אישיים וחסויים יותר. ככל שאנחנו נותנים יותר כוח למושגים המקובלים כמדעיים או נכונים כך אנחנו מורידים מכוחו החשוב והעצום של הדמיון שלנו, וכל זאת על מזבח תשוקתו של האדם למנוע אלמנטים של חוסר ודאות בכל הקשור למציאות אותה הוא מבקש ... תופעות הטבע בצורה אחרת מזו של התבוננות וניסיונות לייצר נוסחאות שמסבירות את מה שרואים? האם קיימת אופציה למקר אינטואיטיבי ודמיוני יותר, כזה שמגיע מאזורים אחרים של המוח, אך כזה שגם כן יכול לסייע לנו להבין היכן אנו נמצאים, מאיפה ... הוא לבסוף האדם שמצא. החינוך אותו מרבית האנשים קיבלו וזה שילדים עדיין מקבלים אינו מרחיב אופקים בכל הנוגע לשימוש בדמיון ובהמצאה. לכאורה, תפקיד בית הספר להעניק לילד רמה טובה של ידע וכישורים להבנה ולניתוח שישרתו אותו במהלך חייו. לכאורה ... וחשובים. ככל הנראה שמה שמתרחש אכן משרת את המטרה הזו, אך באופן חלקי, באופן שאינו יודע להעריך את חשיבות הדמיון וההמצאה. בצורה הזו היצירתיות וייחודו של הילד מקבלים התייחסות נמוכה יחסית לצורך שילד יבין ויפנים את המוסכמות ואת הכללים ... לגלות לא מעט מוסכמות והישנות של תכונות ומבנים אצל אנשים שונים, בכל הנוגע לאיך מרגישים ואיך פועלים מתוך רגשות. הדמיון הוא ככל הנראה סוג אחר של מציאות, מציאות שמנהלת את חיינו ושחשובה לחיינו, מציאות שכדאי וראוי לגשת אליה, באמצעים ... שלמים יותר ואף שמחים יותר. הכותב: דר פינקי פיינשטין פסיכיאטר אחר המכון הפסיכו קריאטיבי www.drpinki.co.il המרכז לציור אינטואיטיבי www.intopainting.com www.newac.co.il/articles1/685-מציאות-ודמיון-מאמר-פינקי-פיינשטיין