... אריסטו, פואטיקה, אשר נכתבה ב - 350 לפנהס בקירוב, מתואר הקתרזיס כפעולת הטרגדיה על הצופה, המטהרת אותו בעזרת רגשי פחד וחמלה. עוד בטקסטים שקדמו
לאפלטון, שהיה מורו של אריסטו, הופיעו מילים אשר התייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה קתרזיס. בתקופתו של אריסטו, הגדיר האחרון את הטרגדיה כייצוג אמנותי של פעולה ... מוסר הרגשות והתבונה הקוגניטיבית. הגישה הרגשית - קוגניטיבית: כאמור, הגישה הקוגניטיבית קושרת בין קתרזיס לבין הבהרה. ניתן לראות בטקסטים שקדמו
לאפלטון , מורו של אריסטו, כי היו מילים שהתייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה קתרזיס. הגישה הקוגניטיבית ממקמת את הקתרזיס הרפואי והפולחני כמקרה ספציפי בתוך העיקרון הכללי של פירוש הקתרזיס כהבהרה. על אותו עיקרון נוצר בכתבי
אפלטון קישור מטפורי בין קתרזיס לבין ידע, כשהקתרזיס מתפרש כניקוי הנפש ממרכיבים המחבלים ביכולתה להתבונן בידע בבירור, ובכלל זה במושא החקירה התמידי של הנפש, האמת. אצל אריסטו נוספים ... ולפיכך הם תורמים לתהליך ההבהרה העצמית לא פחות מתהליכים תבוניים. כך גם בנוסף לראייה הכרתית - שכלית בלבד של השפעת הטרגדיה על הצופה לפי
אפלטון, אריסטו רואה את השפעת הטרגדיה גם כרגשית וגם כקוגניטיבית. הגישה הרפואית - רגשית - קוגניטיבית: הקתרזיס הוא תהליך אלופתי, כלומר מבוצע על ידי ריפוי מחלות באמצעות חומרים ...