... הטוען שהידע שלנו נובע רק (או לפחות, ברובו) מניסיון החושים. התזות הרציונליסטיות: ישנן 3 תזות המסבירות את דרך פעולתו של רציונליסט: תזת
האינטואיציה - דדוקציה - לפי השקפה זו, בתחום מסוים X כלשהו, אנו רוכשים ידע בדרך
האינטואיציה. פירושו שחשיבה אינטלקטואלית באותו תחום, בעזרת השכל הישר והרציונלי שלנו, גורמת לנו לצבירת ידע
אינטואיטיבי בתחום X. ידע זה נראה לנו כאמיתי ואנו גם מאמינים באמונה שלמה באמיתותו. מתוך האמיתות
האינטואיטיביות האלו, בדרך של דדוקציה, אנו מגיעים למסקנות שנובעות מהאמיתות בדרך לוגית, במילים אחרות - מגיעים לידע. דרך דדוקטיבית פירושה - הסקת מסקנות, בדרך לוגית, מתוך הנחות אמיתיות שהנחנו בהתחלה (אלו הן האמיתות
האינטואיטיביות). אם ההנחות אמיתיות והדרך הלוגית תקפה, בהכרח גם המסקנות (קרי, הידע הסופי) תהיינה ... אלא הסתברותית וסבירה. תזת הידע המולד - לפי השקפה זו האדם הוא יצור רציונלי ועל כן הוא נולד עם ידע א - פריורי. ידע מולד זה לא נוצר בדרך
אינטואיציה - דדוקציה ולא בעזרת ניסיון החושים אלא הוא פשוט חלק מטבע האדם (דעה הומניסטית) או ... הרציונליסטים - דקרט, שפינוזה ולייבניץ בני היבשת האירופית וקבוצת האמפיריציסטים - לוק, ברקלי ויום הבריטים. האמפיריציסטים טוענים שאם כבר
אינטואיציה - דדוקציה יכולה להביא לידע, זה יהיה רק ידע בנושאים של עולמנו הפנימי כמו אמונות דתיות, עקרונות מוסר וכו ולא ידע הנוגע לעולם החיצוני לנו כמו עולם הטבע. דקרט אומר שדרך
האינטואיציה - דדוקציה אנו יכולים לדעת שאלוהים קיים, שהוא יצר את העולם, שיש הבדל בין גוף לנפש ... הרי החושים יכולים לטעות, להיות חלק מחלום, משגעון או ממניפולציות של שד (דימון) רע. האמפיריציסטים טוענים שאין שום דרך להוכיח את נכונות
האינטואיציות שלנו. שגעון ושדים רעים יכולים לגרום שגם
האינטואיציה תטעה. דקרט טוען
שהאינטואיציה תמיד אמיתית כי אלוהים ערב לאמיתותה. אם כך, עונים המתנגדים, נכשל דקרט כשל לוגי מעגלי - אלוהים ערב לאמיתות
האינטואיציה הקובעת שאלוהים קיים. בנוסף, תהליך
אינטואיטיבי - דדוקטיבי דורש מאמץ רב של זיכרון וכידוע, לא תמיד ניתן לסמוך באופן מוחלט על ... לנו מידע ואמת רגעיים בלבד לגבי התחום הנחקר ואנו לא יכולים לקבוע אמת כללית על סמך רגעים אקראיים אלו. האמת המלאה והכללית נקבעת רק בדרך
האינטואיציה שאינה תלויה ברגעיות החושים אלא היא כוליות בפני עצמה. ליבבניץ מוסיף ואומר שבתחומים ... והעקרונות מולדים. שום ניסיון אמפירי לא יכול להביא אותנו לעקרונות אלו. בתחומים אחרים כמו מוסר, שיפוט, מטפיזיקה ולוגיקה הידע נרכש בדרך
אינטואיטיבית. ניתן כאן לראות את אחת החולשות החשובות של הדעה הרציונליסטית. רציונליסט מאמין באמונה שלמה שהידע שלו שהושג בדרך
האינטואיציה, הוא אמיתי. האם הוא יכול להוכיח זאת ללא שום שימוש אמפירי? אתה יודע
אינטואיטיבית שגוף אדום לא יכול להיות כחול באותו הזמן ושאם גוף נמצא במקום A הוא לא יכול להמצא ... הזמן, גם במקום B. אך האם תוכל להגיע לעקרון הראשון ללא ידע אמפירי על האדום והכחול? (יש המנסים לפתור בעיה זו באומרם שהרציונליסט יודע
אינטואיטיבית מה חייב להיות ללא קשר הכרחי למה שישנו במציאות - כלומר אני יודע
אינטואיטיבית שאדום שונה מכחול ושגוף לא יכול להיות דבר אחד ודבר שונה באותו זמן, על כן לא יכול להיות אדום וכחול באותו הזמן. זאת ללא קשר אם אני יודע מה זה כחול או אדום). אך אני יודע
אינטואיטיבית שגוף לא יכול להיות בשני מקומות שונים באותו הזמן ואני משוכנע באמיתות עקרון זה. אך מכניקת הקוואנטים אומרת אחרת ואז יש שתי אמיתות, אחת
אינטואיטיבית ואחת אמפירית המנוגדות ביניהם. אזי או שאחת מהן היא שקרית - ואיך אקבע איזו היא השקרית? - או ששתיהן נכונות ואז נוצר כאן כשל לוגי. יום מסכים שישנם תחומים רבים שבהם הידע הוא
אינטואיטיבי - מתמטיקה, אלגברה, גאומטריה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, מטפיזיקה ועוד. אך תחומים אלו ... עד עכשיו ברוחנו ומעבר להכרתנו. הרבה מתנגדים היו להסבר זה. מאידך, ברור לכל אחד שיש בנו ידע על העולם החיצון שלא נרכש בדרכי ניסיון או
אינטואיציה ולא נישאר אלא לקבל שהוא ידע מולד. הדוגמה הבולטת ביותר היא השפה. אנשים לומדים מילים ...