אני משתמש הרבה במילה תרגול בשביל לתאר את העבודה הבודהיסטית. אחרים משתמשים במילה אימון. הסימנייה הסינית שהמילה הזו מתרגמת היא שנקראת Syu או Shu. הסימנייה שבכתביו של דוגן בדרך כלל צמודה לסימנייה הזו היא שנקראת Syo או Sho. הפירוש של הוא טיפוח וגם תרגול שחוזר על עצמו והפירוש של הוא מימוש או הגשמה. את הצירוף הזה תרגמתי עד כה כתרגול / התעוררות. לאחר מחשבה ארוכה ובחינה נוספת של המשמעות של הסימניות האלה החלטתי לשנות את התרגום הזה לתרגול והגשמה - במובן העמוק קל יותר להבין באמצעות המילים האלה את הכוונה של דוגן זנג, י כשהוא אומר ש - תרגול והגשמה הם אחד. הפירוש של זה הוא שהגשמה של דרך הבודהה היא בעצמה תרגול של דרך הבודהה ותרגול של דרך הבודהה הוא כבר הגשמה של דרך הבודהה. ההפרדה בין הגשמה והתעוררות מאפשרת לנו ביתר קלות להבין משפטים כמו המשפט הבא שמופיע בפוקאנזאזנגי:
הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה.
בתרגום הקודם המשפט הזה תורגם כך:
הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק השער הקל והמשמח לדהרמה, זהו התרגול / התעוררות של דרך הדהרמה חסרת הגבולות
אני חושב שניתן לראות שהתרגום החדש מאפשר להבין ביתר קלות את היחס שדוגן זנג, י רואה בין תרגול להתעוררות - וניתן לנסח אותו כך: ההגשמה של הדרך בתרגול היא כבר ההתעוררות כולה. התרגול וההגשמה (שאינם נפרדים) של דרך הבודהה הוא זאזן.
אנשים שואלים את עצמם פעמים רבות באיזה אופן על התרגול הבודהיסטי לבוא לידי ביטוי בחייהם? האם די בזאזן? האם צריך לתרגל דבר - מה נוסף?
התשובה שלי היא שראשית ואחרית התרגול הבודהיסטי הוא זאזן. אבל בכל פעם שאנחנו פועלים מבלי להפריד בין הפועל לפעולה, בין מטרת הפעולה לפעולה עצמה, בין הפעולה לתוצאות הפעולה ובין הפעולה למושא הפעולה - אזי באותו רגע אנחנו מתרגלים את הממשות ומגשימים את הממשות. כשאנחנו מתרגלים בלב - שלם מבלי להיאחז בדבר הרי שזהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. וזה אינו שונה מזאזן. ובסופו של דבר אם נכוון את כל פעולותינו הרחק מעצמנו ואל בודהה (ולא במובן של מה בודהה היה אומר על זה?), קרי אל הזולת במובנו הרחב קרי כל היקום - הרי שנמצאנו מתרגלים ומגשימים את ההתעוררות הגדולה של הבודהה. בסופו של יום לא כל האנשים יכולים לשבת בזאזן מסיבות פיזיות - זו טעות לחשוב שהבודהה מרחיק אותם מדרכו בשל כך. הסוד הגלוי הוא להביא את איכויות הזאזן לכל פעולה. התבחין של הזאזן הוא שיקן - פשוט, רק, אין צורך לחשוב על, בכל האמצעים - זהו הזאזן שלנו שיקנטזה - פשוט לשבת, רק לשבת, אין צורך לחשוב על ישיבה (או על כל דבר אחר), לשבת בכל האמצעים. הישיבה החד מימדית הזו, התודעה שאינה מתפזרת, הגוף היושב זקוף הוא תרגול והגשמה. באותו אופן כשאנחנו עושים כל דבר אחר אם פשוט נעשה אותו הרי שהוא עומד בתבחין הזאזן. הדרך הכי פשוטה לממש את תבחין הזאזן הוא לשכוח את האגואיזם שלנו משנייה לשנייה, מנשימה לנשימה.
אנחנו לא מתרגלים משהו ולא מתאמנים לקראת משהו - אנחנו מגשימים בו במקום את ההתעוררות, את בודהה. www.bendowa.net/zenblog1/בלוג/שלושה-נושאים/
050-3331-331