בפסיכיאטריה, אנהדוניה (בלועזית: Anhedonia; מיוונית: (אנ) - ללא, (הדונה) - הנאה; על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי - נֶהֱנוּת) היא היעדר יכולת לחוות הנאה מאירועי חיים הנחשבים למהנים, כגון אכילה, פעילות גופנית, ואינטראקציות חברתיות או מיניות. מאותו מקור יווני באה גם המילה "הדוניזם" - תורה שלפיה ההנאה או האושר (של החושים, או לפי חסידי אפיקורוס - של הנפש כולה) צריכה להיות השאיפה המרכזית בחיים.

ב - DSM וה - ICD מזוהה אנהדוניה כאחד מתסמיני המפתח של דיכאון. אנהדוניה קיימת גם בסכיזופרניה, שבה היא אחת מארבעת התסמינים השליליים העיקריים להפרעה (שלושת הנוספים הם אפקט קהה, אלוגיה ואבוליציה), וכן גם בהפרעה סכיזואפקטיבית, בהפרעת אישיות סכיזואידית ובהפרעות נפשיות נוספות.

המושג אנהדוניה הונהג לראשונה בפסיכולוגיה המערבית על ידי תאודול ריבו בספרו "הפסיכולוגיה של הרגשות" בשנת 1896.

הגורמים לאנהדוניה:

חוקרים משערים כי אנהדוניה יכולה לנבוע מההתמוטטות במערכת החיזוק של המוח, שיוצרת מעורבות עם הנוירוטרנסמיטר דופאמין. מחקרים על ידי Paul Keedwell, MD, אוניברסיטת קולומביה, מצאי כי מוחם של משתתפים שהיו בדיכאון קליני נאלצו לעבוד קשה יותר כדי לחוות את תהליך ההתנסות במערכת החיזוק. למרות שהמחקרים הקודמים האמינו שדופמין מעורב בעיקר בחוויה הסובייקטיבית הנאה, ב 20 השנים האחרונות ראו שינוי בתפיסה הרעיונית, כך שדופמין מאמינים עכשיו שהוא שם דגש ועיקר בבסיס ההיבטים השונים של ציפייה במערכת החיזוק, למידה ומוטיבציה.

Anhedonia היא גם תופעת לוואי נפוצה יחסית של נוירולפטיות antidopaminergic או תרופות אנטי - פסיכוטיות, כמו גם תופעת לוואי של גמילה מחומרים מעוררים כמו phenethylamines, או אמפטמינים.

מאפייני אנהדוניה:

ניתן להבחין בסוגים רבים של דיכאון פתולוגי. לפעמים זה רק חוסר שמחה פסיבית קדרות, נכאים ותוגה, רפיון, דכדוך, חוסר עניין ולהט וחוסר השתחררות. פרופ 'ריבו (Ribot) הציע את השם anhedonia כדי לייעד לבסס וליישב את המצב הזה. "המצב של anhedonia, אם יורשה לי לטבוע מילה חדשה כדי להתאים ולהשוות את המצב הזה עם analgesia (חוסר רגישות לכאב, אַל - כְּאֵב; השקטת כאב) ", הוא כותב, "נחקרה מעט מאוד, אבל היא קיימת."

Anhedonia יכולה להיות מאופיינת בהפרעות נפשיות שכוללת הפרעות במצב רוח, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות סכיזואידית וסכיזופרניה. לדוגמה, קריטריון 7 dsm 5 להפרעת אישיות גבולית: "רגשות כרוניים של ריקנות." תוצאות מצביעות על כך שהריקנות קשורה במידה זניחה לשעמום, שקשור בקירוב הדוק לרגש של חוסר תקווה, מבודד פתולוגית, ומבודד, והוא מניב חזק של דיכאון ומחשבות אובדניות (אך לא ניסיונות חרדה או התאבדות). ממצאים עולים בקנה אחד עם הבדיקה החדשה של dsm 5 לגבי קריטריון 7 להפרעת אישיות גבולית. בנוסף, ממצאים מצביעים על כך שריקנות פתולוגית נמוכה משפיעה משמעותית וחיובית במצוקה פסיכיאטרית. אנשים שסכיזופרניה תקפה לגביהם לעתים קרובות מתארים את עצמם בתחושה רגשית של ריק.

הפרעות מצב רוח נצפות באופן תדיר ובדרך כלל בהפרעות פסיכיאטריות רבות. שינויים במצבי רוח מטרידים עלולים להתרחש כתוצאה מאירועי חיים מלחיצים והם אינם נדירים בתקופות של מחלה גופנית. בעוד anhedonia יכול להיות תכונה של שינויים במצב רוח כזה, הם לא הדדיים כלול