המפתחות להצלחה בחיים , 10 טיפים להצלחה בחיים 1,כל אחד קיבל מאלוהים את המתנה היפה ביותר, את הפוטנציאל לצמוח. דע מי אתה והתקדם לעבר המטרה, ממש את היכולות האישיות שלך ושאב כוח מעצם העשייה. הענק לעצמך חסד על ימים קשים, נשום נשימה עמוקה ותמשיך לחתור בכל כוחך לעבר מימוש עצמי. חשוב לדעת לטפח את הפוטנציאל, הדרך לעשות כן הינה פשוטה , הגדר לעצמך מה היית רוצה להשיג עבור עצמך, חשוב על מעגלים כמו, משפחה, זוגיות, קריירה ועוד נסה לראות את השינוי שבך כתוצאה מהשקעה ישירה בשאיפות והרצונות שלך. לך צעד צעד, אל תוותר לעצמך מצא את הפוטנציאל הגלום בך והתחל להשתמש בו על בסיס יומי של עשייה. 2,חשוב ויזואלית על שאיפותיך בחיים, דמיין את ההצלחות שלך וגע בהן. כשאדם מצליח לראות את הצלחותיו הוא גם ישיג אותם. דבוק במטרה והתקדם לעברה. תן לעצמך מקום לחלום, להיות בעולם של דמיונות בפנטזיה. ואז, אז פקח עינייך והתחל לפעול להשגת ההצלחה. אכן מערך מתוכנן של היעדים שלך, רשום לפרטי פרטים כיצד אתה רוצה שההצלחה שלך תיראה, שמור את הנייר במקום גלוי, במקום שתוכל לראות, לקרוא ולהכניס לתת מודע שלך. תן לתת מודע לפעול בשבילך. 3,המפתח להצלחתך טמון ביכולת לתעדף את לוח הזמנים שלך ולא שלוח הזמנים שלך ישלוט בסדרי העדיפויות שלך. כך תוכל, למלא את יומך בפעילויות מתוכננות שיניבו מקסימום תוצאות רצויות. יצירת סדר במטלות ותכנון נכון של היום יוביל לעשייה ממוקדת ולתוצאות מתמשכות. נסה בכל בוקרו של יום ראשון להקדיש כחצי שעה לכתיבת כל המטלות העסקיות שתרצה לסיים במהלך השבוע הנתון, רשום אותן ותחום זמן לכל אחד. אם יש לך מטלות דחופות, או משולבות עם אנשים אחרים צבע אותם בצבע אדום , אלו יהיו המטלות השבועיות שלא ניתן יהיה להזיז מלוח התכנון. נסה את השיטה ותיווכח שאתה יכול לנצל את הזמן לטובתך. 4,לא אחת שמענו על ספורט כעוזר לשמור על הבריאות שלנו בחיים. נסו לקחת את הטיפ הזה ולבחון אותו ממקום של תנועת הגוף. כל היקום נע, דברים רק נראים נייחים במובן מסוים, נסו להיות חלק מתנועת היקום. קומו בבוקר וצאו לטייל בטבע המופלא, מצאו בריכה או ים ושחו להנאתכם. כל אחת מהפעילות אינה פעילות לשם מרתון, היא פעילות אישית שלך להתחבר לכל היקום. ביום שתהיה חלק ממנו, היקום יתגמל אותך בבריאות ואריכות ימים. תשאף להיות חלק מדבר גדול ומאוזן בחיים למען עצמך. 5,רק מעטים חוצים את הנהר לגדה השנייה, רובם מתרוצצים הלוך וחזור לאורך גדה אחת. היום תורך לעשות שינוי, קח החלטה והחל לשנות חייך לכיוון חדש. הסתכל בעיניים פקוחות על כיווני עיסוק חדשים, בחן אותם והתקדם לעבר הראוי. מתי בפעם האחרונה פתחת את מדור דרושים בעיתון או באינטרנט? מתי בפעם האחרונה חיפשת לך אפיקי פיתוח אישי ועסקי? זה הזמן לנצל את המשאבים סביבך ולחפש הזדמנויות חדשות. חפש חלופות בשוק, למד מה יש לשוק להציע עבורך ופעל לכיוון של שינוי. 6,בנכונותנו לתת את מה שאנחנו מבקשים לקבל, כך אנחנו משמרים את המעגל האוניברסאלי של השפע בחיינו. נתינה וקבלה הינן אבני יסוד בחייו של אדם. למד להעניק ללא תנאי אך לא פחות חשוב, למד לקבל. רבים אומרים, כל כך קל לתת וכל כך קשה לקבל. נכון. אבל זו גדולתו של אדם. מצד אחד, חשוב כיצד ולמי אתה יכול לתת? מצד שני, חשוב מה תוכל לקבל וממי? כמו שחשוב לדעת מה אני יכול לתת לאחר חשוב לא פחות להבין את התמורה. תן לאלה שאתה אוהב את המקום להרגיש מהי נתינה. 7,הכוח שמניע זוגיות הינה הסינרגיה. זה מתקיים כאשר התא הזוגי השלם מפיק יותר מאשר אדם אחד בודד בנפרד. הסינרגיה חוצה גבולות וממקמת את הזוגיות במצב של עשייה לתוצאות. בכוח הסינרגיה ליצור שינוי עבורכם, לקדם אתכם לעבר המטרה הזוגית. תמצאו לכם זמן שקט ומתאים ודברו על הציפיות שלכם מהזוגיות, נסו להיות ממוקדים, כנים ואמיתיים. הכניסו רגשות לשיחה, חישבו על מצבים וסיטואציות מהעבר ולימדו אותם דרך הפקת לקחים. סיימו את השיחה כשאתם יודעים לאן פניכם מועדות ואתם מגובשים. האמינו בכוחה של הסינרגיה. 8,שינויים בחיים אינם מלווים בכוחניות הם נתמכים ברגש וברוחניות. כל התקדמות מחזקת את הביטחון העצמי ומחזקת אותנו לקראת התמודדויות נוספות בחיים. הסתכל על כל קושי מנקודת מבט של איש שלם, איש מנצח. חשוב שבכוחך לצלוח את המכשול ולצאת תמיד נשכר. תרגל זאת בכל רגע נתון שהינך נתקל במכשול. הטכניקה פשוטה, עצור ודמיין לעצמך את התוצאה החיובית עבורך , את הוורוד שבחיים. בעודך מדמיין אתה פותח את הרצון להזדמנות, אתה מזמן עבור חייך שינוי לכיוון של ניצחון ומצוינות. כמעט מיותר לציין כי הדימוי העצמי תמיד נשכר בנקודה זו. 9,כשאדם נמצא בעמק הוא רואה את הדברים הגדולים כשהוא עומד בפסגה כל הדברים נראים לו קטנים. כך גם בעסקים. כשאתה מחוץ למעגל הכל נראה גדול מורכב ואימתני, כשאתה בתוך מעגל העשייה הדברים נראים פשוטים, ישימים ואפשריים. הכל עניין של פרופורציה. החלט על מיקומך בחיים, אתה רוצה להיות משקיף או שחקן? כל החלטה שתיקח תוביל אותך לדרך פעולה. נסה למקם את עצמך במצבים עסקיים שונים, למד להשתמש בתכונות החוזק שלך בקבלת החלטות ומיקום, זכור הכל עניין של פרופורציה. דע, מתי להוביל ומתי להיות מובל. הנע את עצמך ממקום של חוזק פנימי. 10,בכל פעם שאתה רוצה משהו או מתאווה לו, אתה זורע זרע. הרצונות שלך יהפכו למציאות ביום שתרצה בהם מאוד מאוד. הגדר את רצונותיך ולמד את הדרך להשיגם. תכנן את צעדיך בקפידה אך הישאר גמיש לרעיונות חדשים, למד לרצות ולהגיד מה אתה באמת רוצה מהחיים. נכון, יש לאנשים קושי גדול בלהגיד ולהגדיר מה הם רוצים בחיים, אך זוהי ההזדמנות שלך היום לקחת אחריות על חייך ולעשות שינוי. כל שינוי מתחיל בהגדרת רצונות, יעדים ותכנון מקדים. זה הזמן לפעול

איך לקרוא אנשים? אינטואציה קריאת אנשים ועוד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא, הרצאה על איך לקרוא אנשים? אינטואציה קריאת אנשים ועוד. איך לקרוא אנשים? בהרצאה זו ניתן תשובה לשאלה כיצד לקרוא אנשים? דהיינו, במצבים שהאדם מנסה להבין אנשים שאיתם הוא מנסה להיות בקשר. למשל בראיון עבודה, מה המראיין חושב? מה עובר לו בראש? או למשל , במערכות יחסים כגון בין ילד להוריו, בין אדם לבני זוגו, בין אדם לחבריו ובין בני משפחתו, מה עובר להם בראש? איך יכול האדם להבין או לקרוא את האנשים שמולו? זה בין הדברים שהאדם הכי רוצה. האדם רוצה לדעת מה האדם שמולי חושב ורוצה? איך בנאדם יכול לשפר את היכולת שלו להבין אנשים אחרים? והתשובה די פשוטה. והיא, שמי שרוצה להבין אנשים אחרים, זה אפשרי על ידי שהוא יתרגל את היכולת שלו להבין את עצמו. כי מצד האמת האמיתית כל בני האדם פועלים על פי אותם דפוסי חשיבה בצורה כמעט זהה לחלוטין. כי התודעה והתפיסה האנושית עשויה מאותו חומר. כולם מצד האמת חושבים באותה צורה. מי שרוצה להבין אחרים צריך לנסות להבין את עצמו. כיצד יכול האדם בכלל להבין את האנשים האחרים? השאלה מה הוא באמת חושב. מה הוא באמת מרגיש? איך? על סמך מה יכולים לקבל מידע? ונענה בשתי תשובות, 1) על סמך הידע שיש לנו עליו כבר. 2) אסיפת מידע לפי צורת הדיבור, מילים שבחר, הסדר שבחר לומר את מילותיו, האדם צריך להיות כמו סוג של מחשב, גם לקחת את כל המידע וגם לנתח וגם להצליב מידע, ולהסיק מסקנות ולפי זה להבין מה האדם שמולי באמת חושב. ועכשיו, יש מצבים שבהם גם האדם שמולי אינו יודע לגבי עצמו מה הוא באמת רוצה. ויתבאר, שלקרוא אנשים באמת, זה לדעת מה האדם מולי רוצה, יותר טוב ממה שהוא עצמו יודע. וזה נעשה על ידי התבוננות פנימית. אנחנו מנסים להבין את האני שלו. יש אני שרוצה וחושב ועושה פעולות מסוימות, מה עובר לתודעה של האני הזה בראש? אנחנו מנסים להבין את האני האחר. מי שרוצה להבין את האני האחר, הוא צריך להבין מה זה אני? מה זו תודעה אנושית? אם רוצים להבין את האנשים סביב, יש להבין מהי התודעה האנושית בכלל? מהי התודעה, מאיפה באים הרצונות והמחשבות ומניין נובעות הבחירות שלו? ההתנהגות שאיתה אתה מנהל קשר, זה מקרה פרטי של התנהגות האנושית הכללית. יש תודעה כללית שהיא פועלת בצורה מסוימת והיא באה לידי ביטוי בצורה שבה החבר שלך מתנהל, זה רק היבט של כיצד התודעה האנושית מתנהגת. התודעה יכולה להתנהג בכמה צורות, והחבר כרגע מתנהל באחת מצורות הביטוי של התודעה האנושית הכללית. הוא צריך להבין את התודעה האנושית ברמת התודעה האנושית הכללית. מה זה האני? לפי מה האני מקבל החלטות? לפי מה האני רוצה כך או אחרת? הבנת המנגנון הבסיסי של האדם, מהי התודעה האנושית? מי שרוצה להבין את חברו צריך להבין את עצמו אם אתה רוצה להבין למה החבר שלך אמר מילה כזו או אחרת? אם אתה רוצה לשים לב למילים ולהבדלים שבמילים, הרי שאתה צריך לשים לב למשל מה הסיבה שאתה אומר פעם כך ופעם אחרת? בתוך החבר יש מערכת פנימית שבאה לידי ביטוי בפעולות מעשים ודיבור, מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את הפעולה? מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את התופעה החיצונית של ההתנהגות שלו? דהיינו, יש סיבה ותוצאה, הסיבה זה מה שקורה בתוך האדם, והתוצאה זה מה שהאדם עושה. דהיינו החבר שלך רוצה משהו מסוים, חושב משהו מסוים, מדבר משהו מסוים, מרגיש משהו מסוים, ועל סמך זה הוא עושה פעולה מסוימת, ואנחנו מנסים מהתוצאה להבין את הסיבה. אנחנו רוצים לראות מהי ההשתקפות של הסיבה בתוך התוצאה. דהיינו מה הסיבה שהובילה לתוצאה? איזו סיבה, יצרה את התוצאה הזו? כלומר כאשר אנחנו מנסים לקלוט בן אדם אחר, אנחנו בעצם רואים אירוע ורוצים להבין מה מאחורי הפעולות הללו, זו המהות של הניסיון לקרוא את האדם האחר. וכאשר אדם שואל, מה הסיבה לאירועים הנראים לפניו גם בתחומים אחרים, הוא מפתח על ידי זה את היכולת להבין את הסיבה המשתקפת בכל תוצאה. האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שהמציאות הובילה אותה להיות כפי מה שהיא? על ידי שיפור היכולת שלו בהבנת הסיבות לדברים שסביבו, על ידי זה הוא משפר את היכולת להבין את הסיבה של התוצאה. כי מה שהחבר אמר, זהו מקרה פרטי של סיבה שגררה תוצאה. אף ברמה הפרטית עליו להתבונן אל עצמו, לשאול את עצמו מה הסיבה שהוא עצמו אומר פעם כך ופעם אחרת. בנאדם צריך להבין, מדוע הוא מרגיש כך ולא אחרת? מדוע להוא דיברתי כך ואילו לאחר אחרת? ככל האדם יבין טוב יותר את הסיבה של פעולותיו, הוא כך יבין יותר פעולות השני. והנוסחה פשוטה, לקחת את עצמו ולהבין את עצמו. למשל, כשהוא מדבר אל אנשים, ידקדק מדוע אמר כך ולא אחרת? וברגע שינתח את עצמו יעשה השלכה אל האדם האחר. כשהוא מבין את האחר הוא עושה השלכה. שקרן עושה השלכה וחושב שמרמים אותו. ואילו כשאדם ישר מניח כולם אומרים לו אמת. הרעיון הוא שהאדם צריך להתבונן אל עצמו ולעשות השלכה. כמובן שלא מדויק. כי חברך יכול לעשות את אותה פעולה מסיבה אחרת. אך ככל שיבין את עצמו, יבין טוב יותר את האחר. ונחדד, כל זמן שהאדם לא מבין את עצמו בשלמות, לא יבין את החבר בשלמות. כי אם את עצמך אינך מבין גם את האחר בטוח לא תבין. והדבר המרכזי הוא מה האדם השני חושב או רוצה? והדגש יכול להיות על הנקודה הפנימית של האדם מולך. עד שאתה מנסה להבין את החבר שרחוק ממך, תנסה להבין את עצמך. כמו המדענים שבודקים מהגלוי על הנסתר. ממהירות האור כאן, ומשליכים אותה על מחוץ לחלל. וכך יש להמשיך לשאול מדוע אני רוצה כך ולא אחרת ומי שמעוניין הנה השאלה המרכזית כאן , למה אני בכלל רוצה להרגיש טוב? מי שרוצה להרגיש טוב? פשוט תפסיק לרצות להרגיש טוב, כשתחווה את הכל באותה מידה, כך נסגר כל הסיפור כולו. האדם צריך לחקור ולחפש ולנסות להכיר את עצמו באמצעות גילוי הרצונות הפנימיים שלו. מה הסיבה הפנימית יותר של המחשבות והרצונות שלו. וכשבנאדם מתבונן בתוכו על ידי זה מכיר את התודעה האנושית. כי כל הפעולות שהאדם עושה זה תוצאה של הרצון. והרצון הוא תוצאה של משהו מסוים. האדם עובד, למה? כי רוצה להרוויח כסף בסוף החודש? אבל זה עצמו הוא תוצאה של משהו אחר. כל רצון הוא סיבה של משהו אחר. ותוצאה של משהו פנימי יותר. דהיינו, כל דבר הוא תוצאה וגם סיבה של משהו אחר. ועל האדם להבין מאיפה כל הדברים נובעים? לבסוף האדם מבין בדיוק מה האדם השני רוצה ומרגיש מולו. על ידי הבנת עצמך מבין את המנגנון האנושי. הטיפ, האדם צריך לקחת אירועים בחיים ולשאול מה הסיבה של האירועים הללו. אם יבין את הסיבה, כך גם על ידי זה יבין מה הסיבה של מה שהחבר שלו אומר לו. וחשוב שתמיד ללכת בצד האמת בלבד. ולא לטעות ולהיות בטוח בכל מיני דברים שלא האמת. האמת מתחילה בתוכך. מה באמת חשוב לי בחיים? מה הסיבה לפעולות שלי? כשהאדם מביט בזה בעין באמיתית על ידי זה הוא באמת מבין וקולט ויכול לקרוא את האנשים האחרים. ראה גם, קריאת אנשים לקרוא אנשים , מה גורם לאדם לקרוא ולהבין אנשים בצורה כלשהי?. לקרוא אנשים קריאת אנשים , כיצד להבין לקרוא אנשים כמו ספר פתוח?. אינטואיציה תחושת בטן אינסטינקטים , מהי אינטואיציה? איך לפתח אינטואיציה טובה?. פסיכולוגיה הפוכה מניפולציות , מהי פסיכולוגיה הפוכה? איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה?. הסוד של האני , איך להתחבר לאני של המציאות עצמה? איך להכיר את האני של עצמך?. שיפוט עצמי העברת ביקורת עצמית , אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו . אינטואיציה תחושות בטן אינסטינקטים לקרוא אנשים , איך לפתח אינטואיציה טובה?. לקרוא אנשים כמו ספר , איך לקרוא אנשים כמו ספר פתוח? איך לפתח יכולת קריאת אנשים?. ראיון עבודה , איך לראיין עובדים? מה לשאול בראיון עבודה? איך לראיין מועמד לעבודה?. ראיון עבודה , איך לעבור ראיון עבודה בהצלחה? מה לענות בראיון עבודה? איך להתראיין?. ראיון עבודה שיחת מכירה משא ומתן , איך לנהל משא ומתן של מכירות וראיון עבודה?.

טוב מכדי להיות אמיתי , מהו הפשוט ביותר שפותר את המורכב ביותר? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא, הרצאה על טוב מכדי להיות אמיתי , מהו הפשוט ביותר שפותר את המורכב ביותר?. הפעם נדבר על אחת הטעויות המרכזיות אצל אנשים המחפשים את האושר, טעות זו באה בעוד נושאים בחייו של האדם אך הפעם נשם דגש על מי שמחפש את האושר. והטעות היא שאנשים מזלזלים באופציה פשוטה מידי, אם זה פשוט, מניחים הנחות שזה לא טוב. כמו בשיווק, אם מוצר זול מידי אז לא קונים כי אולי הוא לא טוב מספיק, ואם מעלים לו את המחיר זה יכול להחשב לטוב יותר. וכמו שכן למצוא את האושר, שזה אמור להיות קשה למצוא אותו, מדובר על האושר האמיתי ולא על אושר התלוי בדבר. לא אושר של סיפוקים חיצוניים. והמשימה הכי קשה בעולם זה להשיג אושר שאינו תלוי בדבר. ולאדם מעצם קיומו, הוא בחסר, ותמיד יהיו לו רצונות להרגיש טוב יותר. ומעצם כך שיש את הידיעה אני קיים כבר יש חיסרון כי יש הבדל ביני לבין דברים אחרים ואז כביכול יש הפרדה בין הדברים שמשהו טוב יותר ומשהו פחות, וממילא יוצא שאם אתה קיים אז תמיד יהיו רצונות כאלו ואחרים, אז נוצר פרדוקס, כי אם אתה לא קיים אז ברור שאין רצון ואין כלום, ואם אתה קיים אז איך בעצם נפטרים מהרצון העצמי. לשם כך צריך לשנות את המציאות, אדם רעב, גופו חלש, הוא חייב לאכול כדי להתחזק אדם צריך כלכלה, הוא צריך כסף ובשביל זה להתפרנס, צריך שינוי בעשייה. ושינוי צורת המחשבה היא תביא לאושר המוחלט, הפנימי. יש משהו שכרוך באפס מאמץ והוא יביא לידיעה השלמה, האבסולוטית שתביא את האושר. והדבר הוא להיות אמיתי עד הסוף, הדבר הקל ביותר בעולם תהיה כנה עם עצמך לא צריך לשנות את המעשים או את המחשבות ולא לשנות כלום רק להיות כנה, להיות אמיתי צריך להגיד אם לא טוב לי איפה שאני נמצא אז לא טוב לי, כן טוב לי אם כן טוב לך זה להסתכל על הדברים כפי שהם ולא ליפות אותם, ולא לכער אותם. גם אם אתה עושה משהו ורע לך, אל תשנה את העשייה אם אתה לא יכול אבל לפחות תודה שרע לך לעשות את זה ואל תגיד שזה טוב בגלל שאתה עושה זאת. ובכל דבר, תגיד לעצמך את האמת בשלמות, ואז תשיג את המשימה הגדולה ביותר וזה שאדם מרגיש טוב כל כך, שהוא לא רוצה לשנות כבר שום דבר. ואנשים פוחדים להיות אמיתיים עם עצמם, אז תגיד לעצמך שקשה לך להיות אמיתי, כי אתה פוחד להרגיש רע. אל תפחד ללכת עם האמת עד הסוף ולא משנה מה קורה או מה נעשה, תודה בפני עצמך באמת. ונחזור לטעות הבסיסית של האנשים, כמו חמורים מחפשים מה לעשות ומה לעשות, ומחפשים פתרונות קשים כל עוד יש להם פתרונות פשוטים, גם לבעיה הקשה ביותר בעולם, מציאת האושר. זה פשוט ביותר, וזה להיות אמיתי עם עצמך, והמציאות תהיה אמיתית איתך, ואז תשיג את המושלם.

דמיון מודרך, המודע ותת המודע נפש האדם מכילה את המודע ותת המודע. בין שני חלקים עיקריים אלה מתקיימים קשרי גומלין. אחד מתפקידנו החשובים בחיים הוא ללמוד על קשר גומלין זה, כך נוכל לשנות את חיינו להתחבר למרכז שלנו, שבנו ולחיות את החיים המתאימים לנו ביותר. תת המודע אוגר בתוכו את כל הזיכרונות. האישיים, המשפחתיים והקולקטיביים כמו גם, רגשות, מחשבות וחוויות מן העבר. במהלך חיינו נקלטים ומוטמעים בנו אין ספור זיכרונות, חוויות, תחושות ומצבים. חלקם אנו זוכרים לזמן קצר, חלקם לזמן ארוך, או לכל חיינו. והכל מוטמע בתת המודע עשוי או עלול לצוף ולעלות למודעות במצבים דומים, ואו מתאימים. במקרים רבים זה יקרה מבלי שתהיה לנו שליטה עליהם, או שנהיה מודעים להשפעתם על פעולות, החלטות, רגשות ומעשים. אחד מתפקידיו המשמעותיים של המודע הינו למיין ללא הרף כמות עצומה של נתונים ומידע. כזה שישמש אותנו בעתיד הנראה לעין, או כזה שנדמה שאינו רלוונטי לעכשיו או להמשך חיינו. כל מידע אחר מורחק מודחק אל תת המודע. כמו גם חוויות קשות במיוחד שהמודע אינו מסוגל להכיל, לעבד או לעשות רציונליזציה של החוויה ולכן מנסה להימנע מלחוות אותם פעם נוספת על ידי שכחה והדחקה. פן נוסף המבדיל בין המודע לתת המודע הוא תהליך הביקורת והשיפוט, כאשר המודע מבקר ושופט את עצמו כמעט על בסיס קבוע כדי ללמוד, לבצע שינויים, תיקונים, לאפשר ועוד. תת המודע לעומתו, אינו שופט את המידע המתקבל. הוא אינו מנהל שיחות פנימיות, אלא קולט הכל ומטמיע. יש לציין שבמקרים בהם אנו מרגישים תחושת מצוקה, בלבול, אי בהירות או נוחות נובע הדבר מחוסר הבנה של יחסי הגומלין בין המודע לתת המודע. דמיון הינו תהליך, לעיתים הכרתי, לעיתים פחות, המתחולל כאשר אנו חווים מאורעות ומתחברים לתחושות שאינן קשורות באופן ישיר אל המציאות סביבנו. הדמיון הינו תהליך הכרתי המשותף לכל בני האדם, למרות מידת השוני בין התחושות שמתלוות לתהליך והמציאות אצל כל אחד ואחד. את הדמיון מפעילים החושים. באופן עקיף ושאינו עקיף ברגע החיבור הם מספקים את מכלול החוויה כלפי אירועים חיצוניים. כאשר אנחנו מדמיינים, התחושות והשפעתם על החוויה עוברים עיבוד בתת המודע , במוח. היכולת לדמיין הינה אינסופית, חסרת גבולות ומאפשרת להגיע למקומות היצירתיים ביותר שלנו, שבנו. היכולת להפעיל ולהשתמש בדמיון ולחבר אותו עם כוחו של תת המודע, משפיעה ומאפשרת יצירתיות, הצלחה והגשמה. את תוצאות החיבור ניתן במיוחד לראות אצל יוצרים, אומנים, ספורטאים, אנשי עסקים מצליחים ועוד. בשנים האחרונות אימתו מחקרים מדעיים רבים את העובדה כי אנשים המאפשרים לעצמם לדמות, לדמיין בעיני רוחם את המקום בו הם רוצים להיות, את הגשמת המטרות, השאיפות, החלומות בשילוב כל המערכת החושית שלהם באופן חי וברור, מצליחים גם להגיע, להשיג ולממש את עצמם ואת חייהם באופן הנכון והמתאים להם ביותר. ואז תת המודע, בעזרת כוחו המופלא, מחליף ומשנה את הכימיה בפעולת המוח ומספק את כל המשאבים והדרכים למימושם. כך, יש ביכולתנו לרתום ולחבר את תת המודע והדמיון כדי לעשות שינויים, תיקונים, להעצים, לאפשר, להגשים את כל הרצונות, החלומות, השאיפות והמטרות בחיינו. כפי שציינתי, תת המודע מטמיע הכל, כאשר אנחנו יודעים ומפנימים אינפורמציה זו זה גם המקום להשתמש בה כדי להפעיל את הדמיון לטובתנו בעזרת מחשבות, תמונות, חוויות וויזואליות, חושיות ומטפורות שנזין למוחנו. ההבנה שתת המודע מגיב למציאות ממשית וגם למחשבות על המציאות, שאינו מסוגל להבחין בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על המציאות שחווינו, לבין החוויה שנקלטה ומפעיל את אותם אזורים במוח בדיוק, תאפשר לנו לרתום את הדמיון לכיוון התוצאות הרצויות והמתאימות לנו ביותר. (ויכול להיות שיהיה מי מכם שיקרא, ירים גבה, והנה דוגמה חיה לכניסתו של המודע לתהליך, זה הממיין את הנתונים והמידע, מבקר, שופט ומאפשר חשיבה הגיונית). לסיכום, דמיון פעיל הוא אחד מהכלים העוצמתיים הקיימים בנו לשם עבודת שינוי וריפוי. הדמיון פותח תקשורת מיידית בין המודע לתת המודע ומאפשר לנו מסע פנימה אל עצמנו דרך מרחבים וזמנים שאינם נגישים לנו במודעות רגילה. תקשורת בלתי אמצעית זו, בעזרת דמיון ואו דמיון מודרך, בין המודע לתת המודע תייצר שינוי מחשבתי, רגשי והתנהגותי בזמן קצר יחסית, תוך שיפור משמעותי של תפיסת המציאות שלנו, ריפוי, העצמה והשגת החלומות והמאווים המשמעותיים ביותר בחיינו.

בחירה חופשית , האם יש בחירה חופשית כאשר הכל אחד? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא, הרצאה על בחירה חופשית , האם יש בחירה חופשית כאשר הכל אחד?. הפעם אדבר על בחירה חופשית ועל חופש הבחירה שיש לאדם. ונאמר שהיינו רואים בובה על חוטים, והאם היינו אומרים שהבובה על החוטים יש לה בחירה לעשות מה שהיא רוצה, ורובם יגידו שמישהו מזיז אותה, ומי שלא יודע כי מזיזים אותה, יחשוב אולי שהיא זזה מעצמה. ואם נראה רובוט, האם הוא בוחר לעשות את שעושה? או שמישהו מפעיל אותו ויכולים להגיד, אין לו חוטים, אבל יש לו תדר של חשמל שמפעיל אותו. אבל מי שאינו היה יודע על כך היה חושב שאולי יש לרובוט בחירה חופשית לזוז מעצמו. ואם מישהו היה מזיז לאדם את היד, האם האדם בחר להזיז את היד? או אם היינו מזיזים את האדם, האם היינו אומרים שהוא בחר? לא, הזיזו אותו. ומה שאני בא לאמר, מי אמר והחליט שיש לך בחירה חופשית? האם אתה חושב שאתה בוחר, שאף אחד לא מזיז אותך? ואני לא אומר שיש או אין בחירה, כי באמת יש ואין בחירה בו זמנית אבל אני נותן כאן נקודה למחשבה למי שרוצה לבדוק את נושא הבחירה החופשית. ומאיפה באה הנחת העבודה שיש לאדם בחירה חופשית, כי בעצם הבחירה היא תחושה האדם יגיד, בטח שאני בוחר, אני מרגיש שאני בוחר, אך האם יש לו באמת בחירה? כמו ילד קטן, שאומר, אני רואה מולי פיל, האם באמת יש מולו פיל? האם ההרגשה שיש לך בחירה מעידה ברמה אובייקטיבית שיש לך בחירה? כן האדם מרגיש שיש לו בחירה, האם זה באמת אומר שיש לך בחירה בגלל שאתה מרגיש? אתה לא יכול להוכיח, בגלל שלא ראית את מי שמזיז אותך, זה לא אומר שיש לך בחירה. ועכשיו אתן תיאוריה, שלבני האדם אין בכל בחירה בעולם, והאוויר הריק, הוא שיש לו בחירה, החלל, הוא מחליט שתזוז שתעשה את הפעולות, זה בעצם כוח מסוים שמניע אותך, ואת כל המחשבות ואת הרצונות. ובואו נישאר במקום, שנניח שהאויר הוא זה שמזיז אותך, ואיך בכלל ניתן להגיד שהאויר שהוא כלום כביכול מזיז אותך? זה בסך הכל אטומים, אלקטרונים, זה לא משהו עם תודעה ובחירה, איך זה יכול להיות? ומי ששואל את זה, ממה הוא עשוי? גם האדם עשוי ממה שהאויר עשוי. אבל האדם אומר, לא... אבל לי יש תודעה, אני מודע, אני שונה מהאויר, לאויר אין תודעה. ואיך אתה יודע שלאויר אין תודעה עצמית? ראית שאין לו? וגם אולי לך אין, כי לא רואים את התודעה שלך, ואולי גם לאויר יש הרגשה ותחושה ותודעה כי גם את התודעה שלו לא ניתן לראות ואפשר להגיד שהתודעה של האין, החומר הריק שממלא את העולם הוא שמניע את הכל ואם האדם היה מחובר בחבלים אז היתה הבנה שמזיזים אותו, ומצד האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט לאן האצבע תזוז? היד ומי החליט ליד לאן לזוז? האדם, התודעה, או איך שלא נקרא לזה ומי החליט לאדם כיצד לזוז? הישות האחת שהיא מחברת את הכל והאדם צריך להתבונן בזה באופן אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ככה וזה רצה ככה, הם לא מבינים שזה בכלל תהליך אחד, ממנו מתהווים הדברים, אליו שני הדברים האלו מחוברים. ועכשיו ניתן מחשבה נוספת ונאמר, שמי שיבין את הדבר הזה מספיק טוב ויחקור עוד יותר את השורש, התודעה העצמית שלו תתחלף להיות המציאות עצמה ואז כשהוא יחקור את הבחירה החופשית שלו בפני עצמה אז הוא יגלה את מה שאמרתי קודם, שיש בחירה חופשית, ואין בחירה חופשית זה אותו הדבר.

המיינד , מה עושים עם המיינד (מכונת המחשבות) במהלך הדרך הרוחנית? המיינד שלי ואני יצאנו לדרך השמש עמדה כך בערך פעם אני מוביל ופעם מיינד על השביל עננים התכנסו בשמיים התחילו לרדת טיפות מים מיינדי התכנס בתוכי המשכתי לבדי המיינד אינו אויב. הוא אינו רע ואינו שוחר רע. הוא בסך הכל כלי, בסך הכל כלי שרוצה באופן טבעי לעזור לי ככל האפשר. זה תפקידו, וכך הוא מתפקד כל חיי. כשאני צריך להשיג כסף, או למצוא תרופה למחלה, או כל משימה אחרת, המיינד יודע לעשות זאת. הוא גם יודע את כוחו הרב בכך. כשאני מתחיל לרצות רצונות רוחניים , לדעת מי אני , המיינד מנסה באופן טבעי לפתור גם את הבעיה הזו. הוא חוקר, קורא, גולש בפורומים, ואז מודט, מנסה להיות ברגע, מנסה להיות באהבה עצמית, לא להיות ביקורתי. אך כאן יש בעיה קלה , מי אני, או מהו חופש, זו משימה בלתי אפשרית עבור המיינד. זו אינה משימה שהוא מסוגל להבין. זו לא סחורה שהוא יכול לספק. לנוכח הפער הזה, המוגבלות הזו, המיינד יוצר (וחווה) את הסבל במסלול הרוחני. הוא שמע שצריך להבין, להיות ברגע, לחיות ללא תשוקות, להגיע להארה, והוא מנסה, אך לא מצליח. ואז הוא מתחיל להנפיק ביקורת עצמית (ביקורת היא תפקוד חשוב ומרכזי שלו), כעס, תסכול, שנאה עצמית, ייאוש. אני רואה היום, שהחופש אינו בהבנה או בחוויה כלשהי שהמיינד יבין או יחווה (או יפסיק לחוות). למיינד אין לאן להגיע. החופש הוא התעוררות מכל זה. אני חושב שהתשוקה להגיע להתעוררות הזו היא מאד בריאה, למעשה התשוקה הבריאה היחידה. ושאין להפסיק אותה עד להגעה למטרה. הסבל, כך אני רואה, הוא תוצר של המצב הלא ער. זו לא מזימה של אף אחד, זו פשוט תוצאה טבעית של החיים שתלויים כל הזמן בחוויות ובסיפור מסוים. הסבל, הוא גם לא ברכה או מתנה אלוהית. אך עדיין, זהו סבל מצוין, כי באמצעותו ניתן לי לראות את אי ההבנה (השינה), ולכן, בבוא העת, גם את הערות. מהו הגורם לאשליה בה חי האדם? ואיך מבטלים אותו? אני חושב שהגורם לראייה המוטעית הוא הלידה. נולד לו הגוף , מיינד אל תוך העולם, אור מסנוור, שד רך ונחמד למצוץ ממנו (כל גבר מכיר את עוצמת החוויה) והופ , השד נעלם (כל גבר יודע שעוצמת החוויה חזקה עוד יותר). והנה מתחיל הפיצול , השד הנחמד, ואני. ומיד אחר כך , האין , שד ואני. אאאאהההההה. איזה סיוט. רוצה שד, ומיד מכאן קצרה הדרך עד לחיים שלמים של מרדף בדד אחרי השד. לינוק זהות, לינוק תענוג, לינוק ידע, לינוק רגשות, לינוק כסף, לינוק כאב. זה קורה לכולם. אפילו לבודהא זה קרה. תהליך בלתי נמנע. למרבית השמחה, המיינד הוא זה שראייתו אינה נכונה, אבל הוא לא צריך כלל להגיע לראיה נכונה. מזל. התעוררות מתרחשת תמיד עכשיו, לא בסוף תהליך כלשהו. הראיה הנכונה אינה הישג של המיינד, וגם לא איזו תמורה אנרגטית בגוף, אלא הכרה בכך שיש כאן בפנים מישהו, אני, שתמיד ראה ורואה נכון. אם אני (או אתה או הוא או אלוהים, הכל אותו דבר).. רואה נכון, אני רואה שהמיינד נמצא בראייה והבנה לא נכונה, ושזה לגמרי טבעי, ושאין עם זה בעיה. זה מה שכתב המיינד שלי על ראיה נכונה. ועכשיו, סילחו לו, הוא הולך לחפש לו שד. לפני שנה וחצי גיליתי את השקט והבנתי שהרעש שבראש לא חייב להיות חלק מהחיים שלי. זו היתה מתנה נהדרת עבורי, אבל כל מה שנשאר מהחודשים המדהימים ההם, זה כל מיני דברים שכתבתי ושאני נאחזת בהם. רעש מנטלי, זמזום המחשבות הבלתי פוסק, זכור לי מהעבר הרחוק. אני עדיין זוכר את הימים בהם גיליתי שהמיינד שלי בעצם עובד כל הזמן, חושב כל הזמן, מדבר כל הזמן. בכל שעות הערות. אני לא יודע אם זה באמת היה כל הזמן. ייתכן שהמצב היה לא כה חמור, והיו גם רגעי הפוגה שלא ייחסתי להם חשיבות אז. אבל הגילוי היה עבורי מהמם. האמירה של אושו, שאפשרי מצב של שקט מנטלי מוחלט, ואחר כך ההתנסויות הראשונות שלי במדיטציה, סמים, ושקט מנטלי ספונטני בנסיבות נוספות, המחישו לי שיש עולם שלם שממתין עבורי לגילוי. רק לדמיין שיום אחד אחיה ללא הרעש המהפנט הזה, היה סוג של פנטזיה ששווה לעשות הכל למענה. אחרי שגיליתי את ה , no mind הזמני, הבנתי די מהר שהשקט המבורך הזה לא יהפוך לשגרת חיי בגלל שההארה תכה בי יום אחד כברק. הבנתי שאני אצטרך לרדת לשורשי מערכת ההפעלה. להבין מהן המחשבות, מאיפה הן מגיעות, איך כל הסיפור הזה עובד. ואז, ללכת אף מעבר להבנת המנגנון, אל הסוד המסתורי הזה שנמצא מעבר למיינד, ההופך אותו למיותר. הסוד שמשקיט אותו באמת. הסוד שהוא מות האשליה, שהיא מקור כל מחשבותי. היום, כשאני נוסע באוטובוס, אני מביט באנשים שסביבי. רובם עסוקים. הם מדברים לעצמם. לפי מידת הקיפאון של הפנים, ומידת הריצוד של האישונים אני מזהה את חומרת המצב אצל כל אחד מהם. על מה הם חושבים? על הסידורים שצריך לעשות? על הממשלה והמדינה? על הבעל המשעמם או האישה שבגדה? על מה אעשה כדי להצליח? על מה חושבים עלי? על מה אני חושב עליהם? אני רוצה לשאול, אבל יודע שאסור. שאסור להפריע את החלום, כי הם אינם יודעים אפילו שהם חושבים כל כך הרבה. זה פשוט נראה להם המצב הנורמלי של כל אדם. אם אגיד להם שלא, הם ייכעסו. ובעצם אני לא צריך לשאול. את כל המחשבות ראיתי כבר בתוך ראשי. רק הקוקטייל קצת שונה, המינון אולי אחר. אצל אחד זה sex on the beach, אצל השני bloody mary. החברים שלי לרגע, מהאוטובוס, יושבים קרוב אלי, אבל נמצאים מאחורי מסך המחשבות. הנה האמא מדברת אל ילדתה בת השלוש. אני רואה את המסך שמפריד ביניהן. את כאב הילדה על הסתתרות האם. את שביעות רצון האם מדמות הילדה הדמיונית שלה, שהיא הוזה בתוך ראשה. הפסקת הרעש המנטלי היא לא רק הקלה פסיכולוגית או היפטרות ממטרד מיותר. היא התעוררות לעולם אחר לגמרי. או טוב יותר לומר , היא התעוררות מעולם אחר לגמרי, אל העולם האמיתי.

למה כולם משוגעים יש לבדוק את הדברים הנאמרים מתוך רצון לחפש אמת, למה אני למשל מקליד עכשיו במחשב את הסיכום הזה? כדי להעביר מידע לעצמי ולאחרים, כדי לעלות על נקודות חשובות בחיים, ולנסות לקבל תשובה. מה זה גורם לי? זה גורם לי לרצות להבין באמת את המציאות, מה הסיבה שאני מקליד את הסיכום פה ולא עושה משהו אחר? מפני שזה הרצון שלי להקליד במקלדת וכיף לי להקליד וכיף לי לחפש את האמת. למה כך ולא אחרת? למה לא לשבת בבית קפה ולשכוח מהכל, ולא לחשוב לחפש אמת? למה לא לישון סתם במיטה ולנוח? למה לא לצפות בסרט? למה לא לאכול בורקס? למה לא לשבת עם חברים ולהאזין למוזיקה טובה? דווקא חומר למחשבה מה לעשות בערב, אבל למה לא לעשות את הדברים עכשיו? כי אני אוהב להיות עם המשפחה, והם שומרי שבת, למרות שאני איני שומר מצוות, אני מכבד אותם, ונמצא מקליד במחשב על המקלדת בחדר, ולא בסלון כדי לא להפריע לאף אחד, וזה אכן לא מפריע להם. אבל, כאשר אני חושב על הדברים כך אני מנסה להבין למה כך ולא אחרת? אולי, סתם לתפוס תנומה? לא בראש שלי. אולי, לשמוע מוסיקה בשקט? לא מעניין אותי. מעניין אותי מה האמת, הרצון שלי לאמת הוא יותר גדול מכל רצון אחר, את שאר הרצונות אני יכול לעשות בזמן אחר. רגע, מה עם הלימודים? אין בעיה גם להם יש את הזמן שלהם. למה לא ללמוד עכשיו? אולי האתר הזה לא יעזור בכלל? אז אולי כדאי ללמוד? ואולי האתר הזה כן עוזר? האמת, הוא עוזר. אז אולי אפשר גם למצוא דרך אחרת למצוא אמת? אולי ללמוד כל היום ושמה? השיטה לא פועלת. כי דרך האתר כאשר אני גם מחפש אמת וכמובן דרך עצמי ודרך העולם, יש לי יותר חשק לעשות דברים, כי אני צריך לבדוק כל הזמן איך אני הולך יותר פרפקט בדברים שלי, ואני אוהב לבדוק כל הזמן הולך יותר פרפקט עם הדברים שלי, כלומר עם הלימודים, העבודה והבנת המציאות. מה הסיבה שאכפת לך מהסיבות? כדי להבין את הסיבה שאני רוצה את הדברים, אבל מתברר בסוף שהסיבה היא תירוץ לרצון האמיתי שנוטה לרצות כך ולא אחרת. אז אין סיבה לרצון ויש סיבה כי זה הרצון. אין סיבה ויש סיבה שניהם דבר אחד. למה לי לרצות כך ולא אחרת? הרצון טבוע בי. הרצונות טבועים בי. אולי טוב יותר לסבול? רק סבל רגעי כדי לקבל משהו טוב אחריו. מי אומר שהוא טוב? כי אני רוצה אותו. מי אומר שמה שאני רוצה הוא טוב? אולי הוא רע? למשל אני רוצה להגיע לאוניברסיטה. וצריך כביכול לסבול לעמול קשה בלימודים. מי אומר שזה סבל? אולי זה דבר טוב שעוזר לפתח את המוח? ולפעמים ישנים פחות ומבלים פחות. אז מה? האתגר לשלב בין הדברים. נמצא שגם הטוב וגם הרע הם ביטוי לדבר אחד. אדם יכול לראות את זה בזווית כזאת ואדם יכול לראות בזווית אחרת את הדברים אבל הדבר נשאר אותו הדבר. פעם הוא מסתכל על הדבר מלמעלה פעם מהצד, פעם מלמטה, וכל הזמן הוא רואה אותו אחרת. כמו כאשר מנסים לצלם תמונה כלשהי. אבל העצמים הם אותם העצמים כפי שהיו קודם. למה אני חי? אני חי מרצון החיים הרצון שטבוע בי מאז לידתי והוא חזק ויציב. מה התכלית האמיתית של המציאות? ואולי אין למציאות תכלית? מה ההבדל בין תכלית לאין תכלית? מה ההבדל בין סיבה לאין סיבה? מה ההבדל בין מתוכנן לאקראי? נשאל קודם כל מהי התכלית האמיתית של המציאות? כל אחד חושב שהתכלית אחרת. ואם לאדם יש תכלית, ממילא כאשר שואלים אותו מה המטרה שלך הוא עונה X ואז אומרים לו ובזכות המטרה הזאת לאן תגיע? הוא יגיד לY ומשמה? שמה זה הכי טוב? ומה התכלית שמה? אין תכלית. נלך לכיוון ההפוך, ואולי אין בכלל תכלית? אז נשאל את האדם ההוא מה התכלית? הוא יגיד אין תכלית. והוא יסביר שהוא עושה דברים בחיים ללא תכלית, ישאלו אותו המטרה? שאין תכלית. כלומר אין תכלית זוהי גם תכלית. כלומר אין תכלית ותכלית אין ביניהם הבדל. תכלית מובילה לאין תכלית ואין תכלית מובילה לתכלית. סיבה ואין סיבה. האם יש סיבה למציאות? כן, כוח עליון ברא אותה? ומה הוא? הוא המציאות ומה יצר את הסיבה למציאות הזו? אין סיבה. האם אין סיבה למציאות? כן, היא קיימת תמיד, האם יש לה סיבה? אין לה סיבה. אז אם כן זאת הסיבה שלמציאות אין סיבה. בינתיים חקרנו ומצאנו שטוב ורע, רצוני ולא רצוני, תכלית ואין תכלית, סיבה ואין סיבה הם אחד. מה עם מתוכנן ואקראי? המציאות מתוכננת. איך יודעים את זה? הכל מורכב לכל דבר יש את המטרה שלו, כל דבר מסודר, מהיכן הסדר הזה בא? מחוסר סדר. אז חוסר סדר תוהו ובוהו. אז יש פה אי סדר שממנו יצא סדר כלומר העולם אקראי. ואולי כלום לא מסודר? אולי הדברים שאנו רואים יש בהם ליקויים ולמרות שהכל נראה מסודר, הכל קרה באופן אקראי? וזה למראית עין? כלומר בגלל הרגל שראינו אנשים בונים דברים אנו מקישים באופן שקרי? והכל בעצם יכול להיווצר באופן אקראי, העניין המצחיק הוא שגם באקראי יש סדר ראה הברירה הטבעית. אז המציאות כן יוצאת מסודרת. כלומר גם מסודר ואקראי הם דבר אחד. אז מהי תכלית החיים? תכלית וחוסר תכלית הם דבר אחד כלומר, כל תשובה נכונה. תלוי בפרספקטיבה של האדם המקבל את המציאות. אם האדם בוחר באין תכלית הוא בחר בתכלית, ואם אדם בחר בתכלית הוא גם בחר באין תכלית. כלומר שניהם בחרו באותו דבר. כדי לחדד, שניהם בחרו גם בתכלית וגם בחוסר תכלית בו זמנית מהי התכלית של המציאות? למציאות אין תכלית, זוהי אם כן תכליתה של המציאות. למציאות יש תכלית, ולכן, מי שמגיע לתכלית אין לו תכלית, ולכן היות והמציאות יודעת את התכלית, אומרים למציאות מה התכלית היא עונה E ואם שואלים אותה מה התכלית של E אין לזה תכלית ונמצא שלמציאות שוב אין תכלית כלומר, תלוי בפרספקטיבה של איך תופסים את המציאות אבל המציאות אחת היא בתפיסתה. מהו מקום? כל מקום. מהו זמן? רגע, אולי אתה טועה? זמן אולי יש לו התחלה וסוף. אתה יכול לבדוק את זה? לא. אז זה לא רציני. מאחרי זמן של תכונת החומר תמיד תוכל להקיף בזמן אחר גם אם הזמן ההוא במצב מציאות סטטי. אז מהו זמן? כל זמן. מהו חומר? כל חומר? כן. מהי המציאות? כל מציאות. ואולי המציאות הזאת כן וזאת לא? אתיאיזם ללא אלים, אבל המציאות היא הריבון. דאיזם הכוח העליון ריבון הוא המציאות. מונותיאיזם הריבון הוא מציאות עם חוקים. וגם באתיאיזם המציאות עם חוקים. כל אחד רואה בפרספקטיבה שונה את אותו הדבר, ולכן המציאות בתפיסתה היא כל מציאות. חיים לאחר המוות? מטריאליסט, יאמר כן, החיים של אותו אדם נשארים בתודעת האדם האחר, לא משנה אם זכרו אותך או לא אתה נרשם למישהו בתודעה בתור משהו ממך שנשאר בזיכרון ועובר אפילו אם אלה רק גנים זה שייך לחיים קודמים. האדם הרוחני, יש חלק רוחני שהוא עובר ומה שנשאר לך זה רק המעשים הטובים שלך, כלומר שהחיים שלך עברו, ואין לך את אותם החיים לאחר המוות כלומר אין חיים מסויימים לאחר המוות. מי שאומר יש חיים לאחר המוות יגיד אין חיים לאחר המוות. ומי שאומר אין חיים לאחר המוות אומר יש חיים לאחר המוות. זאת אומרת שיש חיים ואין חיים לאחר המוות זה אותו דבר. כלומר מהי המציאות? כל מציאות זאת התשובה. אינסוף מציאויות הוא ביטוי של מציאות אחת בלבד. ולכן השאלה הקודמת האם המציאות בחרה אופציה אחת? כן, להיות המציאות, והיא לא בחרה בעצמה כי היא המציאות עצמה קיימת מאחר שהיא המציאות. ובו זמנית אינסוף אפשרויות נכונות מתארות את המציאות האחת הזאת.

אימון אישי מאמן אישי , תובנות לחיים של מורה רוחני, ייעוץ אישי וטיפול אישי , חלק 6 חשיבה המצאתית כל ההמצאות קיימות לפני שהאדם מגלה אותן, התגלית היא הרגע שבו האדם מגלה אפשרות שכבר הייתה קיימת במציאות. וכל תגלית נובעת מהבנה טובה יותר של המציאות ולכן על מנת להמציא דברים חדשים יש קודם כל להבין את המציאות הקיימת טוב יותר ואת הסיבות שגרמו לה להיות כפי שהיא. ובנוסף לכך כדי לצאת מקיבעון מחשבתי ולהבין טוב יותר יש לפקפק במידע הקיים כרגע ובהנחות היסוד של החשיבה הנוכחית. מטיפשות לחוכמה כדי להראות למישהו את טעותו יש למצוא את נקודת האמת שבדבריו, להבין אותה ואז מתוכה לגרום לצד השני להבין את עצמו טוב יותר. ואז הוא לא נכנס למגננה כי הוא מבין שנקודת האמת שלו לא תואמת את המציאות לגמרי והיא לא התמונה המלאה. זיכרון כדי לזכור מידע על האדם להפוך את המידע לחלק ממנו (כמו למשל לקשור נעליים או לנסוע באופניים). עוד דרך היא לתת למידע משמעות או סיבה שהדבר הוא כפי שהוא (לדוגמה הבית שלו הוא מספר 4 כי יש לו 4 אחים) חובות חוב כספי לרוב נוצר מתוך חוב רגשי, שהאדם מרגיש שיש דברים שהוא חייב לעצמו. והדרך להיפטר מחוב כספי (חוץ מלהשיג את הכסף) היא שהאדם יבדוק איזה דברים הוא חושב מרגיש שהוא באמת חייב ואיזה דברים הוא רק היה מעדיף רוצה? חופש , חופש הוא תחושה של האדם שהמציאות לא נכפית עליו אלא היא כרצונו ובבחירתו. וכדי להשיג חופש אמיתי, האדם צריך שהמציאות תתאים לרצון שלו או להפך עד כדי כך שהוא ירגיש שהוא זה ששולט ובוחר אותה. חיקוי כדי לחקות אדם מצליח אין צורך לעשות את אותם פעולות שהוא עושה אלא רק להתחקות אחר צורת המחשבה והגישה שלו למציאות שבה הוא פועל. כלומר יש להתבונן על צורת המחשבה שיצרה את ההצלחה וללמוד ממנה איך האדם השיג את מטרותיו. ייעוץ כאשר אדם מייעץ למישהו או מנסה לעזור למישהו הוא מזדהה עם מצבו ויש סיכוי שהאדם המייעץ יושפע לרעה מצורת החשיבה השגויה של המטופל (דיכאון, כעס, פחד, חוסר ביטחון). וכדי להתמודד עם המצב הנל ראשית על המייעץ להיות מודע לעניין ולמה שעובר עליו בזמן הטיפול ושנית עליו להתרגל למצוא את נקודת הטוב שנמצאת בכל הבעיות שמוצגות לפניו וכך יוכל לעזור בצורה טובה יותר למטופל וגם להישאר יציב בעצמו. יעילות יעילות נועדה כדי לאפשר לאדם להשיג את מטרותיו מהר יותר ובפחות מאמץ. וכדי להיות יעיל על האדם למצוא ולהבין את שורש המאמץ, את הגורם לכך שהוא צריך להתמודד עם הבעיה. למשל כאשר אדם מנסה להוציא מים בדלי מסירה טובעת והצורה היעילה היא לסתום את החור. יציבות האדם מזהה בעולם כוח של יציבות וכח של שינוי. אם כל הדברים בעולם היו יציבים לא הייתה תנועה והתפתחות ואם האדם היה מרגיש שהכל משתנה כל רגע הוא היה מרגיש מבולבל ולא בטוח. ואם האדם מחפש יציבות נוכח השינויים עליו להיאחז במשהו יציב שלא משתנה אף פעם והיא האמת. וכדי להביא יציבות לחיים יש לחפש כמה שיותר דברים אמיתיים בתחומים השונים. לדוגמה, זוגיות שהסיבות לה אמיתיות, החלטות שהסיבות להן אמיתיות, שמחה ממקום אמיתי. כישלון כישלון נוצר כאשר האדם לא משיג את מטרותיו, וכדי להצליח האדם חייב להבין מה הסיבה שהוא נכשל ולשפר את עצמו. והאדם צריך להבין טוב יותר את שורש מטרותיו ולהשיג אותם. כי יכול להיות שהאדם לא יכול לעוף אבל הוא יכול להשיג את הסיבות שבגללם הוא רוצה לעוף. ומי שיודע להסתכל על כישלונותיו בעין אימיתית אוהב אותם כי הם מביאים אותו אל השלמות שאותה הוא מחפש ושביחס אליה הוא חושב שהוא נכשל. כנות האדם רוצה להרגיש טוב ואם הוא חושב שלשקר יגרום לו להרגיש טוב הוא יעשה זאת. ואמירת האמת היא תחושה משחררת וחוסכת מהאדם מאבק עם המציאות. וכדי שהאדם יודה על האמת בפני עצמו או בפני אחרים הוא צריך לדעת, שהאמת תגרום לו להרגיש טוב יותר. וזה ניתן לעשות עי שהאדם יאהב את עצמו באמת ובלי תנאים. והאדם צריך למצוא את הדבר שכלפיו הוא הכי שונא את עצמו ולא מקבל את עצמו ושהוא צריך לשקר בגללו ולהבין מה רע בו, ואולי הדבר הזה הוא בכלל טוב, מהי האמת. כסף וכסף כמו זוגיות וכמו אוכל וכמו עבודה טובה הוא אמצעי של האדם בשביל להשיג תכלית אחרת. וחלק מהאנשים רוצים כסף בשביל שקט נפשי וחלקם בשביל שליטה וחלקם בשביל לשפר את הדימוי העצמי וגם הצרכים הללו הם ביטוי של רצונות יותר פנימיים של האדם. וכאשר האדם מבין איזה רצון פנימי ממלא לו הכסף הוא יכול למלא את הרצון הזה בדרכים יותר יעילות ובלי קונפליקטים. לדוגמה אם האדם רוצה להיות מאושר והוא מאמלל את עצמו כדי להרוויח כסף הוא משיג את התוצאה ההפוכה וטוב היה אם היה עוצר וחושב על דרך אחרת.

יהדות , התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת התורה? האם נכונה היא תווית הקדוש, שהצמידו הבריות למסתגף המקצועי? האם גם בעיני הדת היהודית האדם הנבחר הוא זה המואס בהנאות העולם, המתרחק מחברת בני אדם, ומסתגר מפניהם במנזר שתקנים כלשהו? לכאורה, התשובה היא , כן. לכאורה, כך משמע מפרשת השבוע שלנו. וכה נאמר בפרשת הנזיר, איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ב , ח). המשפט האחרון במובאה הוא המוליך למסקנה, שהנזיר הפורש מתענוגות החיים הוא הקדוש, והבוחר בדרך ההסתגפות בחר בעבודת ה הראויה והרצויה. חיזוק לעמדה זו אנו מוצאים , לכאורה , גם בהערתו הבלשנית של הפרשן הנודע רבי אברהם אבן עזרא, המצביע על המילה נזיר כנגזרת מן המילה נזר, שמשמעותה , כתר. שכן כל בני אדם הם עבדי תאוות העולם, והמלך באמת, שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו, הוא כל מי שהוא חופשי מן התאוות. והנה נראה, שגם התלמוד מעלה אדם זה על נס, אמר שמעון הצדיק, מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו, בני, מה ראית להשחית את שיערך זה הנאה? אמר לי, רועה הייתי לאבא בעירי. הלכתי למלאות מים מן המעיין, ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם (כלומר יופיו הגופני, שהבחין בו לפתע, עורר בו יצרים רדומים ומחשבות גאווה). אמרתי לו (ליצרי) , רשע, למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך? במי שהוא עתיד להיות רימה ותולעה. העבודה (נוסח שבועה מקובל באותם ימים), שאגלחך לשמים. לשמע סיפורו של הצעיר התרגש שמעון הצדיק ואמר, מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו, בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל (נדרים דף ט, ב). לפניכם, איפוא, אישור תלמודי לערכו הרם של האדם המסתגף, האומר לא להנאות החיים. אבל, אם כך הוא, אם קדוש הוא המתנזר מיין בעיני התורה, אם פרישותו הינה דוגמה לדרך החיים הנכונה , מדוע בתום ימי נזירותו עליו להקריב קרבן חטאת, הוא הקרבן, שמקריב האדם שנכשל בחטא כלשהו? הלא כך נאמר בכתוב, ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (שם, יא). מהו החטא, המעיב על מעשה ההתקדשות של הנזיר? מסתבר, שמעשה קדושה זה, הפרישות עצמה היא החטא. ועל שחטא בנזירות הוא מביא קרבן כפרה. חטא גדול הוא, אם כן, להתרחק מצוף ההנאות, שמזמן העולם. אסור למנוע מן הגוף את מה שהתורה התירה לו. חוטא הוא, אם כן הנזיר , גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ופוסקי ההלכה בישראל, ששללו בתכלית את הסגפנות כדרך המובילה אל הקדושה. זאת, בניגוד לדתות אחרות, מן הנצרות ועד לכתות המזרח, שבייאושן מאפשרות החינוך העצמי בתוככי החיים, במסגרת החברה, המשפחה, הקהילה, העם והמדינה , בחרו בהתנתקות מקשרים אלו. הן כלאו את עצמן מאחורי כותלי מנזרים, או התבודדו על פסגות הימליה למיניהן, כדי להפריח לבד מנטרות אישיות. ואילו אצלנו, הושמה לראש הנזיר המתבודד והמסתגף עטרת הקוצים של החוטא. אנו אומרים כן לחיים כמות שהם, כי אין הקבה רוצה , אם נצטט את דברי אחד מתלמידיו של הארי הקדוש , שיענה האדם את גופו. שלא ציוונו בכל התורה אלא יום אחד, שהוא יום כיפור, שנענה את גופנו לטובתנו לכפר על נפשותינו, וציווה, שנאכל ונשתה קודם לו. כי החיים עצמם, על הנאותיהם המותרות, הם זירת הפעולה של הקדושה היהודית. אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר קדוש? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה כנזיר מדרום הארץ? מבוכתנו אף תגדל, כשהעיון בדף הבא בתלמוד (נדרים דף י, א), יבהיר לנו. ששמעון הצדיק עצמו טוען, שהנזיר חוטא הוא. מדוע, אפוא, התרגש מן הנזיר הצעיר? כלומר, מה פשר יחס דו ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם הרצוי, בעיני התורה, הוא האדם החי והנהנה מחייו, בגבולות שההלכה היהודית תחמה לו. גבולות אלו, הם המאפשרים לו לחיות חיים מלאים, בלא להיגרר אחר תאוות הלב סתם, בלא להתמכר ליצר כלשהו. כלומר, האדם השלם הוא האדם, שהכרתו ורוחו שולטים ברצונות גופו. הצעיר מן הדרום, לדוגמה, חש לפתע, שיופיו הגופני גבר על שכלו ועומד להכשילו. הוא הרגיש, כאמור, בהתעוררות יצרי הנעורים (פחז עלי יצרי), העלולים למשוך אותו אל התמכרות בלתי מבוקרת לתשוקות הגוף. כלומר, ברבדים הנסתרים שבנפשו, בתת , מודע, רבצה הנטייה לחטא. החלטת הנזירות, שהחליט באותו רגע, הצביעה על אומץ לב וכוחות נפשיים גדולים. היה לו העוז לשים סכר מעשי, שמנע מאשד היצרים הגועשים לפרוץ כל מחסום. בהסתגפות שגזר על עצמו, עשה את הצעד הנכון בכיוון האיזון היהודי, הוא הקדושה. על כן קדוש הוא מעשהו. אבל, גם ברגע התרוממות רוחו על הצלחתו לכבוש את יצרו, עליו לזכור את הסיבה, שכפתה עליו את ההסתגפות, את ההתנזרות מיין וכו. הוא החטא, שלא סולק כליל מלבו פנימה. על כן, מביא קרבן חטאת מאשר חטא על הנפש (שם), מאשר חטא בנפש. אם נעביר את האמור בפרשה זו אל פסים של חיינו, נבחין במסלול זהה. כוסית וויסקי או יין משובח טובים לאדם ולבריאותו. אולם, השיכור, המתמכר לטיפה המרה, טובע בחטאו במצוקת תאוותו. החש בנטייה להתמכרות זו זקוק באופן דחוף לגמילה, להימנע אפילו מן הכוסית היומית הקטנה, עד שירגיש, כי שולט הוא בתאוות השתייה. הנטייה לשכרות היא החטא. הכוח להתמודד עמה הוא הקדושה. ועל כן, נאמר בפרשה על הנזיר, אחרי ימי הנזירות, כך, ואחר ישתה הנזיר יין (שם, כ). הלא אם כבר חלפו ימי הנזירות, ומותר הוא בשתייה, מדוע ממשיך הכתוב לקור אלו נזיר? כי ימי הנזירות השיבוהו אל האיזון הנפשי. מעתה, שולט הוא מחדש בכוחותיו. מעתה, גם אם ישתה יין במידה הקצובה והבריאה, נותר הוא נזיר. נזיר מלשון נזר. מלך על עצמו, שכוס יין החיים הטובים בידיו.

פסיכולוג יוצר בעיות , טיפול פסיכולוגי , איזה בעיה יוצרת פסיכולוגיה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא, הרצאה על פסיכולוג יוצר בעיות , טיפול פסיכולוגי , איזה בעיה יוצרת פסיכולוגיה?. בעיית החרדה אחרי שהאדם יוצא מהדיכאון. ישנם אנשים רבים בעולם שאין לה שמחת חיים ומצברוח. ואז הם פונים לפסיכולוג, ואז הוא מגלה את שיטת החשיבה החיובית וכל שיטה ואמונה אחרת. ואותה שטיה מעניקה לו שמחת חיים, הרעיון הוא שהוא הצליח לצאת מהדיכאון. והוא שמח שהוא לא בדיכאון. אך מצד האמת יש לו חרדה מהחזרה לדיכאון. בעולם שלנו יש גם שמחה וגם עצב. ושניהם קיימים בהכרח. המקום היחיד שבו אין שמחה ואין עצב זה אך ורק בעולם שכולו טוב. שהוא העולם של האחדות שבו הכל אחד. ושם אין הבדל בין מצב של שמחה לבין מצב של עצב. וכל זמן שהאדם אינו תופס את המציאות בצורה אחידה שבה אין הבדל בין יש לאין בין שמחה לעצב וכולי. הרי שהוא יסבול. כל זמן שיש לאדם את הרצון העצמי יש לו בעיה. כל הרצונות הם דיכאונות. גם הרצון של האדם להיות שמח זה עצמו דיכאון. כי המושלמות היא שהאדם שבדיכאון טוב לו עם זה כפי שהוא מחש מכך שהוא לא בדיכאון. למה? כי הוא חווה זאת דרך ההבט של האחדות. ומי שלא, תמיד ילווה אותו פחד שהוא יפול שוב לדיכאון. כל זמן שאתה רוצה דבר אחד ואינך רוצה דבר אחר, מימלא אתה בדיכאון ובחרדה מודחקת. כי אתה מצמצם את כמות הטוב שלך. כי לא היה לאדם משנה אם קורה לו את מה שהוא רוצה או את מה שהוא לא רוצה, אם הוא רוצה רק את השמחה ולא את העצב, הרי שהוא בגהנום. ששם קורים דברים נגד רצונו. גם אם האדם מתכחש לחרדה הזו היא עדיין קיימת. ואין אדם בעולם שאינו חרד שיקרה לו דבר רע. וזה מה שנאמר, שהפסיכולוג אינו יכול לפתור את החרדה של אחרי היציאה מהדיכאון. כל בעיה שהפסיכולוג פתר הרי שהוא באותו רגע יוצר לך בעיה חדשה. כי כעת הטוב של האדם תלוי בכך שישכח את הטראומה. כי הוא הגביל את הטוב לדבר מסויים. גם מי שיצר אצל עצמו ביטחון עצמי, כעת הוא תלוי בתחושה של כן לא ביטחון עצמי. הרצון של האדם הוא בית הכלא. הרצון שלו מגביל אותו. זהו אזיק אלקטרוני, שאומר רק כאן אתה יכול להרגיש טוב והאדם כל הזמן מחליף בתי כלא. הרצון של האדם משתנה כל הזמן, ומתמקד שאם רק הייה כך, יהיה לו טוב כל זמן שיש לאדם מושגים של טוב רוע, שם בית הכלא של הרצון. שם רע ופה זה טוב, והדמיון הזה שאומר לו שפה רע ושם טוב זה הבית כלא בעצמו. הסוף של העניין , יש דרך אחת לצאת מכל הבעיות, להחליף את הבעיות בפתרונות. על ידי שהאדם קולט שהבעיה היא עצמה הפתרון. אם אדם מבין שהדבר הרע ביותר שקורה לו הוא הדבר הטוב יותר, הוא שווה ערך לטוב, הרי שמיד מסתיים החיפוש שלו על האושר. וההבנה היא על ידי ההבנה למה יש רע. כל אחד חושב למה יש טוב ורע, על האדם לשאול למה יש רע, אם יבין את הסיבה של הרע, שהאדם יבין כל כך טוב מה הסיבה של הרע, עד שהוא ירגיש שהוא עצמו בוחר להרגיש רע. כי מצד האמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע מבחירה מלאה. רק שאינו יודע על כך. ועל ידי ההבנה למה יש רע האדם מבין מה הטוב שיש ברע וכך עובר לעולם שכולו טוב.