... בה. האם יש התאמה זוגית ביניהם? עפי תאריך לידה והשמות - רואים שהוא דיי חסום בקשר. היא מאפילה עליו בחוכמה והידע שלה. מרגיש חוסר ביטחון לידה. הנתינה שבה מחזיקה אותו בידיים שלה, ואילו הוא - מרגיש רגשות אשם ביחס שלו אליה. גם כאשר הם כועסים, קיים בלבול בקשר. חוסר שביעות רצון. חוסר מנוחה ואי סדר משווע לעזרה. אז מה החזיק ...

... . מוכר לכם? זהו גם סיפורה זיוית (שם בדוי), שבכל יום ראשון בבוקר מתחילה וביום שני רמת המוטיבציה שלה יורדת פלאים. כל זאת, מאחר וחשה תסכול ורגשות אשם עקב האכילה בליל אמש. במפגש הראשון בינינו, עוד לפני תחילת הסדנא, היא מיהרה לומר ולהדגיש, כי ניסתה את תוכניות הדיאטה הקיימות. ניסיתי הכל.. ואם ירדתי, חזרתי ... מידיי אל משכך הכאבים המיידי: אכילה - משהו מתוק (במקרה של זיוית). פעולת האכילה העלתה בה מחשבות לגבי יכולתה להתמודד עם האוכל. מחשבות אלו העלו רגשות אשם , ואלו הובילו לאכילה מיותרת שוב. זהו מעגל קסמים, שאפשרי, אך קשה לצאת ממנו ללא סיוע חיצוני, ויש המכנים אותו מעגל הכישופים, עקב תחושת איבוד השליטה, שהוא ...

רגשות אשמה - ההיגיון שמאחורי רגשות האשם מאז שגילינו את עולם המודעות כולנו אשמים. אדם קם בבוקר, הולך לעבודה וחי את חייו. יום אחד הוא מגלה שיש יותר לתמונה ממה שרואים בעין והוא מתחיל לחפש, לשאול ולגלות מה הוא לא רואה וכך, לאט לאט (או במהרה) ... כמובן שלא נשכח את הנשמה (שאם לא נדאג לה אז מצבה יהיה רע, אגב, הנשמה אף פעם לא שמעה על זה.. מבחינתה הכל טוב תמיד.. היא אנרגיה).. ואז הוא מגיע למסקנה המתקבלת, שהכל באשמתו, כל שקורה לו זה השתקפות של מצבו הפנימי, כל שקורה לחבריו ומשפחתו משפיע עליו ואם הוא לא יהיה במודעות הוא רק ירגיש יותר אשם.. אני מאמינה שרגש אשם מופיע בתור מניפולציה עצמית, כשאני לא רוצה לקחת אחריות על משהו, כשאני לא רוצה להודות שטעיתי או כשאני רוצה להתכחש למשהו - רגש האשם מופיע ובסופו של דבר, תוצאה טובה למשהו שאני רוצה לא קוראת. למעשה, רגשות האשם מרחיקים אותנו מדבר שאנו רוצים ויוצרים חוסר תוצאה או תוצאה שלילית. את מהמניפולציה הזו מפעיל המוח האוטומטי, או המוח הילדי. זהו חלק בתוכנו שכשהיינו ילדים אסף ... מתי ומול אילו נושאים ואנשים הוא צף. זה כבר ישים את הנושא בפרספקטיבה וכאשר ניתן לקרוא לילד בשמו, הרבה יותר קל לעשות עם זה משהו. השלב הבא, אז לאחר שהצלחנו לזהות את רגשות האשם, צריך לבחון מה בעצם ניסינו להשיג שגרם לרגש לצוף ולהשיג את הדבר בכל זאת ולא משנה מה. אם רגש אשם הוא מניפולציה עצמית הגורמת לנו לא להשיג דבר שרצינו, הרי אם נצליח להשיג את שרצינו על אף רגש האשם, הרי ניצחנו את המניפולציה, יצאנו מהלופ והשגנו ניצחון קטן אל מול הפעולות האוטומטיות שלנו ואנחנו בדרך הנכונה. אולם, לא מספיק לנצח מניפולציה כזו פעם אחת, זוהי התמודדות הדורשת זמן ותרגול, המוח הילדי חייב הוכחה חותכת פעם אחר פעם שלפעול בצורה כזו זה טוב עבורו, אחרת אין סיבה לשחרור המסקנה שהציפה את הצורך ברגשות האשם. אם בחרתם לתרגל שחרור של רגשות האשם, נסו תרגל זאת בשלשות - התחילו בשלושה ימים, המשיכו בשלושה שבועות ולאחר מכן עברו לפרק זמן של שלושה חודשים. לפני ששלושת החודשים יסתיימו, תשימו לב, משהו בחייכם יפתח. בהצלחה. סוג נוסף של רגשות אשם עולה כאשר אנו מאשימים את עצמנו על טעות קשה או, אם היינו עושים כך במקום אחרת, היינו יכולים למנוע ממאורע כזה או אחר לקרות ובכן, היגיון לא מסתדר טוב עם ...

... שחיים אמיתיים ואוטנטיים אלו, הם אפשרות הפתוחה בפני כולם (Jacobsen, 2008). כשהאדם אינו מגשים חיים אוטנטיים, עולים בו רגשות אשם (Boss, 1963 מתוך להב ופוך, 1992). יתרה מזאת, גם כשהאדם נוטל אחריות מלאה להחלטותיו, הוא לעולם לא יוכל לממש את כל אפשרויותיו ולכן, אינו יכול להתחמק מתחושת האשמה. אשמה זו, מקורה בהבנה שכול בחירה שנעשתה, משמעותה ... בפנינו התרבות (Lieberman, & Havens, 2002). אדם המתחמק מאחריות ושאוטם עצמו בפני אפשרויות הקיום האוטנטי, יכול לברוח מתחושת האשמה הקיומית, אולם הוא ייפול קורבן לאשמה הנוירוטית (Jacobsen, 2008). זו, יכולה להיראות כגרסה מעוותת, מוגזמת או מצומצמת של האשמה הנורמאלית ולהחוות כפסיכופתולוגיה, כשחריפות הסימפטומים, תהיה בהתאם לדרגת כישלונו להתקיים בפתיחות לעולם (Boss, 1963 מתוך להב ופוך, 1992). מצד שני, האדם האוטנטי יחוש אשמה קיומית גדולה יותר. זאת, מכיוון שהוא מודע לאפשרויות אותן הוא לא מממש (להב ופוך, 1992). בשונה מהאשמה הנוירוטית, האשמה הקיומית יכולה לעורר השראה לפעול בדרכי מחשבה ומודעות (Sommers - ... אפשרויותיהם והדבר יכול להוות כתמריץ להגשמת הייעוד (May, 1983 מתוך Jacobsen, 2008). מכך, שלמרות שהדבר יכול לכאוב, לאשמה הקיומית אלמנט חיובי. היא מייצרת את האפשרות לכוון מחדש את חיינו ובכך, היא מאפשרת לקחת אחריות לקראת קיום שהוא יותר אוטנטי (Jacobsen, 2008). מבחינה זו, בעוד שהאשמה הקיומית חלה רק על אותן החלטות שגויות או אפשרויות שהוחמצו, האשמה הנוירוטית תפסול את כל קיומו של האדם, תציג אותו כשיקרי ותאלץ ...

... או ברהמין ולא שואל: אדון נכבד, מה מועיל וטוב? מה מזיק ורע? מה ראוי לגינוי? מה חסר אשמה? מה צריך לפתח? מה לא צריך לפתח? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לנזק וסבל לטווח הארוך? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לרווחה ואושר לטווח ... פרוש או ברהמין ושואל: אדון נכבד, מה מועיל וטוב? מה מזיק ורע? מה ראוי לגינוי? מה חסר אשמה? מה צריך לפתח? מה לא צריך לפתח? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לנזק וסבל לטווח הארוך? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לרווחה ואושר לטווח ...

... המציאות שלך? בכל פעם שמשהו אינו מתנהל כמתוכנן, לבן האדם נוח להאשים אחרים, להאשים את הנסיבות או אפילו את עצמו, ובכך הוא מחמיץ הזדמנות אדירה ללמוד ולא לוקח אחריות למעשיו. להתנהגות כזו של האשמות ואי לקיחת אחריות אפשר לקרוא התנהגות קורבנות. כאשר בן האדם מאשים ולא לוקח אחריות הוא מפגין חוסר ביטחון בתהליך החיים. כל פעם שמשהו לא מצליח לך זו הזדמנות אדירה עבורך ... שהכל יקרה מהר יותר. מה זה מהר? ביחס למה? כל זה קורבנות. מהי הסיבה לכל זה? למה בן האדם משחק את המשחק הזה ולא לוקח אחריות? בן האדם משחק את המשחק הזה, כדי להישאר במקום שהוא מכיר. תחושות של האשמה תחושות של כאב, תסכולים כל אלו הם משחק שאנחנו משחקים אותו כדי להישאר במקום, במקום המוכר והידוע לנו. כל החשיבה וההתנהגות הקורבנית הזו מייצרת תוצאה אחת בלבד והיא ...

... משתלט עלינו. רגע קטן שבו האמביציה המובילה להיות רזה נדחקת הצידה ואת מקומה תופס משהו אחר, מנחם, מפנק. משם הדרך למה שאסור מאד מהירה וקצרה. אם נחזור לסיפור גם העדן, הרי שנגלה שגם החרטה, האשמה והעונש פוגשים אותנו כשאנחנו אוכלים את מה שאסרנו על עצמנו. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את החוויה הזו: אכלתי - התחרטתי - הרגשתי אשמ ה... רק שבמקרה הזה לא אלוהים הוא זה שנמצא שם כדי להעניש אותנו אלא ... בשבת? אולי רק קוביה כקינוח? אולי נגדיר כמות שבועית כזו או אחרת שנכונה לנו? כל בחירה כזו היא נכונה. היא חיובית, היא מותרת, היא מאפשרת, והיא לא מפעילה את המנגנון ההרסני של היצר שאחריו באה האשמה. אל תאמרו לעצמכם אסור. תרשו הכל ותראו שהתפוח ירגיש לכם הרבה פחות ...

... להגיד לא! אני רוצה עוד זמן להתאמן.. חשבו.. איזו אחריות היא להגיד עכשיו.. כן! לוותר על הנוחות של רגשות האשמה .. לוותר על השליטה, על הידיעה על החוכמה. לא להיות יותר מסכן לא ...

... - חזקה דיה בכדי למוסס את הפחד שמסביב. אמונה מתמירה פחד, אהבה מתמירה כעס ואשמה, האור מתמיר את החושך. היו סבלניים אחיי ואחיותיי, ז ה ו ז מ ו ה א מ ת - כ א ו ו ע כ ש י ו. ...

... ככל שהתיקייה של העבר גדולה יותר, לאדם יש נוקשות מחשבתית, כעס, אמונות שכבר לא משרתות את המציאות עדיין מניעות אותו, האשמה כלפי הסביבה, קושי בשינויים ובתכנון ...