סובלימציה עידון - מנגנוני הגנה - מבוא בפסיכולוגיה,
סובלימציה (מלטינית sublmis - גבוה, בעברית: עידון) פירושה הפניית הכוחות המנטליים של האדם מפעילויות שנתפסות כשליליות אל עבר פעילויות חיוביות ומקובלות מבחינה חברתית. זהו מושג יסודי בגישת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד אשר מתאר את
הסובלימציה כתהליך אשר בו מתועלים דחפים ותשוקות בלתי מקובלות מבחינה חברתית ומקורן בליבידו, אל פעולות ומטרות מקובלות ואף רצויות מנקודת מבטה של החברה. על פי פרויד, זהו סוג של מנגנון ... ביטוי הדחף (על ידי מנגנונים כגון הדחקה, הכחשה או התקה), ולכן הוא איננו מביא ליצירת נוירוזה.
סובלימציה נחשבת למנגנון הגנה מסתגל יותר היות שהיא הופכת את החרדה השלילית לאנרגיה חיובית יותר. כאשר אנרגיית הליבידו מופיעה בצורת דחפים של האיד, דחפים אלו מוגבלים על ידי האגו והסופר ... נשארת. במקום להמיר את אותה אנרגיה להתנהגות בלתי מקובלת מבחינה חברתית, אדם יכול להשתמש
בסובלימציה (עידון) כדי להפנות את האנרגיה הזו למעשים מקובלים ופרודוקטיביים יותר (לדוגמה אומנות או ספורט). דוגמאות
לסובלימציה על - פי פרויד: אדם המתעל אנרגיות שהיו מוקדשות בעבר להתנהגות אלימה ותוקפנית, אל עבר עיסוק אינטנסיבי בספורט. מדען שמקור סקרנותו הוא יצר המציצנות, והוא מציץ לסודותיה של אמא ... כלומר, היא לא השכילה להבין כי הדחף המיני, דרך משל, ניתן לעידון רב, והפכה דחף זה למשהו מזוהם.
סובלימציה בתרבות ניתן למצוא מספר התייחסויות לנושא
הסובלימציה בתרבות. חלק מההתייחסויות הן בעלות השפעה ברורה מתורת הפסיכואנליזה ואחרות פחות או שאפילו קדמו לתורה זו. בגמרא במסכת שבת דף קנו עמוד א: האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא אר ...