המשך מ: כיצד לפתח ולהעצים את את עיני השכל של האדם ? כיצד להבין דברים לעומק ? חלק 1.
דוגמה נוספת מהחיים. כולנו לדוגמה יודעים שניתן לבקש הנחה כספית מבעל מקצוע שמבצע עבורנו עבודה מסוימת. כולנו יודעים גם כי ככל שמתח הרווחים של בל המקצוע גדול יותר, כך ניתן להתווכח איתו ולקבל ממנו הנחה גדולה יותר. כיצד אנו יודעים זאת?
אנו יודעים את זה הן מנסיון אישי שלנו והן מניסיונם של אנשים אחרים שידוע לנו שקיבלו הנחה כזו או אחרת לאחר מיקוח עם בעל המקצוע.
לעומת זאת לא כולם יודעים שניתן להתמקח גם עם הבנק, לא כולם יודעים שבמקרים מסוימים ניתן להכריח את מנהל הבנק לתת לנו הנחות כאלו ואחרות. למה אנחנו לא יודעים זאת, כי פשוט לא נחשפנו לכך, פשוט הידע הזה לא קיים אצלנו.
בפועל, ברמה המעשית אכן ניתן להתמקח עם הבנק כמעט על כל דבר, אבל בכל זאת רוב האנשים שיכולים לעשות זאת לא עושים זאת. למה?
כי אין להם את הידע שזה אפשרי גם בבנק.
נמצא אם כן שהם לא מתמקחים עם הבנק ומשלמים יותר עמלות בגלל שהם לא יודעים שזה אפשרי, בגלל שחסר להם הידע הזה. אך מה יכול לעשות מי שאין לו את הידע הזה? כיצד הוא יכול לכפר עליו ולנהוג כאילו יש לו את הידע הזה למרות שהוא לא קיים אצלו? התשובה היא שעל ידי הבנה ניתן לכפר על חוסר ידע כנ"ל. כאן לדוגמה אדם שמבין את הבסיס הכלכלי והעסקי של זה שבעל מקצוע כלשהו נותן לו הנחה, אדם כזה לא צריך לקבל את הידע שגם בבנק אפשר לקבל הנחה על סמך נסיון שלו / של אחרים, הוא יודע להבין דבר מתוך דבר, שבהתבסס על אותם שיקולים כלכליים שיש לאותו בעל מקצוע שנותן לו הנחה, על אותו הבסיס הוא יכול לקבל הנחה גם מהבנק.
נמצא אם כן שאותו אדם יודע לפעול ולהתנהל מול הבנק שלו בצורה נכונה, לא בגלל שמישהו לימד אותו כיצד לנהוג מול הבנק, אלא בגלל שהוא מבין את דפוס ההתנהגות של השוק, הוא לוקח את המקרה שבו בעל מקצוע פשוט נותן לו הנחה ומנתח אותו לעומק בצורה כלכלית ואז הוא יכול להסיק מכך שגם בבנק הוא יכול לקבל הנחה.
נמצא אם כן שהבנה נכונה לעומק של המידע הקיים ברשות האדם, על כך שבעלי מקצוע ועסקים נותנים הנחה, ההבנה העמוקה של המידע הזה בעצם יצרה אצל האדם החכם המון מידע חדש, כי הוא יודע כיצד המון עסקים דומים נוהגים גם בלי שהוא יחווה זאת על בשרו וגם בלי שאנשים אחרים יספרו לו על כך.
אם כן אנו רואים כי ככל שהאדם מבין טוב יותר ולעומק יותר את המידע שקיים בידיו כך הוא יודע לפעול נכון ביותר מקרים אחרים גם אם אין לו מידע מוקדם כיצד לפעול באותו מקרה ספציפי, כי הוא מבין את דפוס ההתנהגות שאמור לגרום לדברים לקרות כך או אחרת בכל מקרה גם בכזה שבו אין לו מידע ספציפי לאותו המקרה.
אחרי שהבנו שהבנת דפוס התנהגות נותנת לנו המון ידע גם כזה לא היה קיים אצלנו קודם, עכשיו נשאלת השאלה כיצד ובמה ניתן לכפר על חוסר ידע של דפוסי התנהגות מסוימים, כיצד ניתן להתמודד בצורה טובה עם אתגרים במקרים שבהם חסר לאדם לא רק את הידע המתאים לאותו המקרה אלא חסר לו גם את הידע על בסיס ההתנהגות שממנו אמור להיגזר הידע באותו המקרה הספציפי.
התשובה על כך היא בדיוק כנ"ל, על ידי הבנת המכנה המשותף הרחב ביותר של דפוסי ההתנהגות שאותם האדם כן מבין, על ידי זה האדם מסוגל לגזור מהמכנה המשותף הזה גם דפוסי התנהגות שמהם ניתן לגזור גם ידע, שעל פיו ניתן לנהוג בכל מקרה.
הרעיון הוא כי קיימות אצלנו בראשנו ובשכלנו ידיעות מידיעות שונות, יש לנו כל מיני פיסות מידע על כל מיני נושאים שונים. הבנו כבר שמי שמצליח למצוא מכנים משותפים בין כל פיסות המידע, אדם כזה ברגע שהוא מגיע לשורש ולמכנה המשותף של הידיעות וברגע שהוא מבין למה הדברים קורים כך או אחרת, באותו הרגע ממש הוא רוכש לעצמו עוד אין סוף פיסות מידע שנגזרות מאותו מכנה משותף. העניין הוא שגם המכנים המשותפים האלו, גם אותם ניתן לסווג ולהתייחס אליהם כאל ידע ומידע (ולא רק כתובנות) כי גם להם יש מכנים משותפים.
ברגע שאדם מצליח למצוא את השורש של השורש של מה שקורה, ברגע שאדם מצליח להבין כיצד דפוס התנהגות שקורה במקום אחד קשור לדפוס התנהגות שקורה במקום אחר, באותו הרגע הוא בעצם רוכש ידיעה של דפוסי התנהגות נוספים, גם כאלו שלא היו לו קודם ומהם כמובן הוא יכול לגזור המון פיסות מידע שונות בהמון תחומים.
נמצא אם כן שככל שאדם מבין טוב יותר כיצד המנגנון של העולם הזה עובד, למה דברים קורים כך או אחרת, כך בעצם הוא רוכש לעצמו מאסות של מידע שאין שום דרך אחרת לרכוש אותן חוץ מדרך הבנה של המנגנון שלפיו הכל עובד.
ככל שאדם מצליח להתחבר לשורש של דפוסי ההתנהגות, ככל שהוא מצליח לעשות אחד מהכל, ככל שהוא מצליח להבין כיצד הכל קשור להכל והכל נגזר מהכל והכל תלוי בהכל, באותו הרגע אדם כזה נחשף להמון דברים אחרים שהם פועל יוצא של אותה התובנה העמוקה יותר.
ניקח את הדוגמות הקודמות של ההנחה מבעלי מקצוע ושל צורת ההוראה של חינוך ילדים. קיימות כאן שתי רמות תפיסה, ברמה הראשונה יש לנו 2 פיסות מידע בלבד, פיסת מידע אחת אומרת שהשרברב יכול לתת לנו הנחה, פיסה שניה אומרת שכדי להשפיע על ילד בצורה אפקטיבית צריך למקד אותו בחיובי ובמה "כן" לעשות ולא במה "לא" לעשות.
ברמה העמוקה יותר אנחנו בעצם מבינים את השורש של פיסת המידע הראשונה הכלכלית שהיא שעסק יהיה מוכן לתת הנחה כדי להרוויח כסף ומכאן אנו מבינים שזה יהיה נכון לכל עסק (אא"כ קיימים שם שיקולים נוספים, כגון שהנחות יורידו את מחיר הבסיס ואז יהיה הפסד בטווח הרחוק) ואנו יודעים ליישם זאת על עסקים נוספים. גם את פיסת המידע השניה של החינוך אנו מבינים ברובד עמוק יותר, כי כדי להשיג ממישהו תוצאה חיובית וביצוע חיובי עלינו למקד אותו בחיובי ולא בשלילי. וגם מכאן אנו מבינים מה לעשות במקרים רבים של יחסי אנוש אחרים ושונים מחינוך ילדים.
אך ברמה העמוקה יותר מ 2 הרמות האלו, בה אנו מבינים את הקשר שבין התובנה בנושא הכלכלי לבין התובנה בנושא החינוך, כי שתיהן קשורות אחת לשניה ונובעות אחת מהשניה. כיצד? מאחורי שתי התובנות עומד אותו הרעיון שבו ממקדים אדם במשהו חיובי ובכך הוא מתעלם מהשלילי, כי החיובי טוב לו יותר מהשלילי. בדוגמה של ההנחה מה בעצם קורה, נניח שמוצר עולה 1000 ש"ח ואתה מבקש הנחה של 10% שהם 100 ש"ח. נניח שהעלות של המוצר היא 700 ש"ח וכי הוא מרוויח 300 ש"ח אם הוא מוכר ב 1000.
אדם שיתמקד בשלילי יאמר, מה פתאום שאני אפסיד 100 ש"ח ושאני אמכור רק ב900 במקום ב 1000, אני לא מוכן להפסיד 100 ש"ח, אני אחכה שאולי מישהו יקנה את המוצר ב 1000 ואז ארוויח 300 במקום 200.
ז"א אותו מוכר לא עשה הנחה כי הוא התמקד בשלילי, הוא התמקד בכך שהוא "מפסיד" ולא מרוויח 100 ש"ח.
אומנם בהנחה שזה השיקול היחיד שלו של למה הוא לא נותן הנחה ומעדיף לוותר על המכירה (כי אם יש שיקולים אחרים אז ההשוואה לא רלוונטית) אז כמובן שהוא טועה. אם הוא יחשוב על החיובי הוא יאמר, אני "כן" מרוויח 200 ואז לא אכפת לי "להפסיד" כביכול 100 ש"ח פוטנציאלים כדי לקבל 200 ש"ח ודאיים.
נמצא אם כן שהוא נותן את ההנחה כי הוא מתמקד באילו תועלות מביאה לו המכירה ולא מתמקד בחסרונות היחסיים שלה ביחס למכירות אחרות.
ז"א אם כן שבגלל מיקוד של המוכר בחיוביות שלו ובאיך "כן" להרוויח בגלל זה הוא היה מוכן לוותר על רווח נוסף תיאורטי של סכום נוסף.
ז"א שעל ידי מיקוד של המוכר בחלק החיובי של הרווח שלו הוא בעצם מוכן "להפסיד" רווח נוסף.
אותו הדבר גם קורה בתהליך של חינוך הילד. ילד רוצה לעשות משהו לא חיובי, ההורה ממקד אותו בחיובי ואז הילד במקום להתמקד במה הוא "לא" יכול לעשות, הוא מתמקד באיזה דבר חיובי שבאמת שווה לו יותר. כך גם כאשר נוצר איזה ויכוח עם מישהו, במקום להתווכח על "מה קרה לא טוב בעבר" שזה סתם גורם נזק נוסף בגלל העלות של הויכוח, הכותרת של הדיון אמורה להיות "כיצד עושים טוב יותר בעתיד". בעצם אנחנו מתמקדים במה "כן" לעשות ובאלו תועלות יצמחו לנו במקום להתמקד בבעיות כי בפועל, התועלת שבעתיד החיובי גדולה מכל הבעיות של העבר.
נמצא אם כן שעל ידי הבנה עמוקה יותר של המידע ושל דפוסי ההתנהגות שאנו רואים, אנחנו יכולים להסיק המון מידע נוסף כיצד דברים יתנהגו במקרים אחרים ובתחומים שבהם אין לנו ידע בכלל. כי ככל שאדם מבין טוב יותר את הבסיס העמוק יותר של האנושות ושל העולם, למה דברים קורים כפי שהם קורים, כך הוא יכול לדעת כיצד יקרו דברים גם כאלו שמעולם הוא לא למד עליהם, כי הכל הרי פועל על פי אותו המנגנון.
מכאן גם נובע הרעיון כי ניתן לבדוק את נכונותן של תפיסות חיים ותיאוריות שונות על פי מידת הישימות שלהם בכל תחום בחיים. תפיסה שאינה מתאימה לכל תחום היא פחות נכונה. כי הבנה של שורש המציאות וגזירה של דרך פעולה נכונה על פי השורש הזה אמורה להיות נכונה בכל מקרה ומצב. ככה שאם עצה לא ממש ישימה במקרה כל שהוא, אם כן זו גם לא העצה האידיאלית למקרה שבו היא כן מסייעת, כי היא מטפלת רק בסימפטום ולא בשורש העמוק ביותר.
אך כיצד ניתן להבין את השורש של כל הדברים כולם, כיצד ניתן לרדת לשורש של המידע שקיים אצלנו?
התשובה על כך היא שרק על ידי התבוננות מעמיקה במה שאנחנו רואים, רק למידה והתבוננות לעומק של כל המידע שקיים אצלנו, רק על ידי זה ניתן להבין את הקשר שבין כל הדברים ועל ידי זה לרכוש המון מידע איכותי בבת אחת. נסה למצוא את הקשר שבין הדברים השונים שאתה יודע עליהם, נסה לראות כיצד הכל עולה בקנה אחד, נסה לראות את האחדות שבמידע שאתה יודע, נסה להבין את הסיבות שבגללן הכל קורה כפי שהוא קורה, נסה להבין כיצד הכל קשור להכל, נסה לראות את התמונה בשלמותה.
ברגע שאתה חושב שהבנת את הסיבה של למה דבר כל שהוא פועל כך או אחרת, בדוק את הנכונות שלו על ידי זה שתראה עד כמה הוא נכון במקרים אחרים, עד כמה הסיבה יציבה להחזיק מעמד גם במקרים דומים.
ככל שתצליח יותר להבין את השורש והמכנה המשותף הנמוך והבסיסי ביותר של כל המציאות, כך תצליח להבין טוב יותר כיצד לנהוג במקרה כזה או אחר גם אם לא יהיה לך את הידע המסוים והספציפי לאותו המקרה. בהצלחה.
דוגמה נוספת מהחיים. כולנו לדוגמה יודעים שניתן לבקש הנחה כספית מבעל מקצוע שמבצע עבורנו עבודה מסוימת. כולנו יודעים גם כי ככל שמתח הרווחים של בל המקצוע גדול יותר, כך ניתן להתווכח איתו ולקבל ממנו הנחה גדולה יותר. כיצד אנו יודעים זאת?
אנו יודעים את זה הן מנסיון אישי שלנו והן מניסיונם של אנשים אחרים שידוע לנו שקיבלו הנחה כזו או אחרת לאחר מיקוח עם בעל המקצוע.
לעומת זאת לא כולם יודעים שניתן להתמקח גם עם הבנק, לא כולם יודעים שבמקרים מסוימים ניתן להכריח את מנהל הבנק לתת לנו הנחות כאלו ואחרות. למה אנחנו לא יודעים זאת, כי פשוט לא נחשפנו לכך, פשוט הידע הזה לא קיים אצלנו.
בפועל, ברמה המעשית אכן ניתן להתמקח עם הבנק כמעט על כל דבר, אבל בכל זאת רוב האנשים שיכולים לעשות זאת לא עושים זאת. למה?
כי אין להם את הידע שזה אפשרי גם בבנק.
נמצא אם כן שהם לא מתמקחים עם הבנק ומשלמים יותר עמלות בגלל שהם לא יודעים שזה אפשרי, בגלל שחסר להם הידע הזה. אך מה יכול לעשות מי שאין לו את הידע הזה? כיצד הוא יכול לכפר עליו ולנהוג כאילו יש לו את הידע הזה למרות שהוא לא קיים אצלו? התשובה היא שעל ידי הבנה ניתן לכפר על חוסר ידע כנ"ל. כאן לדוגמה אדם שמבין את הבסיס הכלכלי והעסקי של זה שבעל מקצוע כלשהו נותן לו הנחה, אדם כזה לא צריך לקבל את הידע שגם בבנק אפשר לקבל הנחה על סמך נסיון שלו / של אחרים, הוא יודע להבין דבר מתוך דבר, שבהתבסס על אותם שיקולים כלכליים שיש לאותו בעל מקצוע שנותן לו הנחה, על אותו הבסיס הוא יכול לקבל הנחה גם מהבנק.
נמצא אם כן שאותו אדם יודע לפעול ולהתנהל מול הבנק שלו בצורה נכונה, לא בגלל שמישהו לימד אותו כיצד לנהוג מול הבנק, אלא בגלל שהוא מבין את דפוס ההתנהגות של השוק, הוא לוקח את המקרה שבו בעל מקצוע פשוט נותן לו הנחה ומנתח אותו לעומק בצורה כלכלית ואז הוא יכול להסיק מכך שגם בבנק הוא יכול לקבל הנחה.
נמצא אם כן שהבנה נכונה לעומק של המידע הקיים ברשות האדם, על כך שבעלי מקצוע ועסקים נותנים הנחה, ההבנה העמוקה של המידע הזה בעצם יצרה אצל האדם החכם המון מידע חדש, כי הוא יודע כיצד המון עסקים דומים נוהגים גם בלי שהוא יחווה זאת על בשרו וגם בלי שאנשים אחרים יספרו לו על כך.
אם כן אנו רואים כי ככל שהאדם מבין טוב יותר ולעומק יותר את המידע שקיים בידיו כך הוא יודע לפעול נכון ביותר מקרים אחרים גם אם אין לו מידע מוקדם כיצד לפעול באותו מקרה ספציפי, כי הוא מבין את דפוס ההתנהגות שאמור לגרום לדברים לקרות כך או אחרת בכל מקרה גם בכזה שבו אין לו מידע ספציפי לאותו המקרה.
אחרי שהבנו שהבנת דפוס התנהגות נותנת לנו המון ידע גם כזה לא היה קיים אצלנו קודם, עכשיו נשאלת השאלה כיצד ובמה ניתן לכפר על חוסר ידע של דפוסי התנהגות מסוימים, כיצד ניתן להתמודד בצורה טובה עם אתגרים במקרים שבהם חסר לאדם לא רק את הידע המתאים לאותו המקרה אלא חסר לו גם את הידע על בסיס ההתנהגות שממנו אמור להיגזר הידע באותו המקרה הספציפי.
התשובה על כך היא בדיוק כנ"ל, על ידי הבנת המכנה המשותף הרחב ביותר של דפוסי ההתנהגות שאותם האדם כן מבין, על ידי זה האדם מסוגל לגזור מהמכנה המשותף הזה גם דפוסי התנהגות שמהם ניתן לגזור גם ידע, שעל פיו ניתן לנהוג בכל מקרה.
הרעיון הוא כי קיימות אצלנו בראשנו ובשכלנו ידיעות מידיעות שונות, יש לנו כל מיני פיסות מידע על כל מיני נושאים שונים. הבנו כבר שמי שמצליח למצוא מכנים משותפים בין כל פיסות המידע, אדם כזה ברגע שהוא מגיע לשורש ולמכנה המשותף של הידיעות וברגע שהוא מבין למה הדברים קורים כך או אחרת, באותו הרגע ממש הוא רוכש לעצמו עוד אין סוף פיסות מידע שנגזרות מאותו מכנה משותף. העניין הוא שגם המכנים המשותפים האלו, גם אותם ניתן לסווג ולהתייחס אליהם כאל ידע ומידע (ולא רק כתובנות) כי גם להם יש מכנים משותפים.
ברגע שאדם מצליח למצוא את השורש של השורש של מה שקורה, ברגע שאדם מצליח להבין כיצד דפוס התנהגות שקורה במקום אחד קשור לדפוס התנהגות שקורה במקום אחר, באותו הרגע הוא בעצם רוכש ידיעה של דפוסי התנהגות נוספים, גם כאלו שלא היו לו קודם ומהם כמובן הוא יכול לגזור המון פיסות מידע שונות בהמון תחומים.
נמצא אם כן שככל שאדם מבין טוב יותר כיצד המנגנון של העולם הזה עובד, למה דברים קורים כך או אחרת, כך בעצם הוא רוכש לעצמו מאסות של מידע שאין שום דרך אחרת לרכוש אותן חוץ מדרך הבנה של המנגנון שלפיו הכל עובד.
ככל שאדם מצליח להתחבר לשורש של דפוסי ההתנהגות, ככל שהוא מצליח לעשות אחד מהכל, ככל שהוא מצליח להבין כיצד הכל קשור להכל והכל נגזר מהכל והכל תלוי בהכל, באותו הרגע אדם כזה נחשף להמון דברים אחרים שהם פועל יוצא של אותה התובנה העמוקה יותר.
ניקח את הדוגמות הקודמות של ההנחה מבעלי מקצוע ושל צורת ההוראה של חינוך ילדים. קיימות כאן שתי רמות תפיסה, ברמה הראשונה יש לנו 2 פיסות מידע בלבד, פיסת מידע אחת אומרת שהשרברב יכול לתת לנו הנחה, פיסה שניה אומרת שכדי להשפיע על ילד בצורה אפקטיבית צריך למקד אותו בחיובי ובמה "כן" לעשות ולא במה "לא" לעשות.
ברמה העמוקה יותר אנחנו בעצם מבינים את השורש של פיסת המידע הראשונה הכלכלית שהיא שעסק יהיה מוכן לתת הנחה כדי להרוויח כסף ומכאן אנו מבינים שזה יהיה נכון לכל עסק (אא"כ קיימים שם שיקולים נוספים, כגון שהנחות יורידו את מחיר הבסיס ואז יהיה הפסד בטווח הרחוק) ואנו יודעים ליישם זאת על עסקים נוספים. גם את פיסת המידע השניה של החינוך אנו מבינים ברובד עמוק יותר, כי כדי להשיג ממישהו תוצאה חיובית וביצוע חיובי עלינו למקד אותו בחיובי ולא בשלילי. וגם מכאן אנו מבינים מה לעשות במקרים רבים של יחסי אנוש אחרים ושונים מחינוך ילדים.
אך ברמה העמוקה יותר מ 2 הרמות האלו, בה אנו מבינים את הקשר שבין התובנה בנושא הכלכלי לבין התובנה בנושא החינוך, כי שתיהן קשורות אחת לשניה ונובעות אחת מהשניה. כיצד? מאחורי שתי התובנות עומד אותו הרעיון שבו ממקדים אדם במשהו חיובי ובכך הוא מתעלם מהשלילי, כי החיובי טוב לו יותר מהשלילי. בדוגמה של ההנחה מה בעצם קורה, נניח שמוצר עולה 1000 ש"ח ואתה מבקש הנחה של 10% שהם 100 ש"ח. נניח שהעלות של המוצר היא 700 ש"ח וכי הוא מרוויח 300 ש"ח אם הוא מוכר ב 1000.
אדם שיתמקד בשלילי יאמר, מה פתאום שאני אפסיד 100 ש"ח ושאני אמכור רק ב900 במקום ב 1000, אני לא מוכן להפסיד 100 ש"ח, אני אחכה שאולי מישהו יקנה את המוצר ב 1000 ואז ארוויח 300 במקום 200.
ז"א אותו מוכר לא עשה הנחה כי הוא התמקד בשלילי, הוא התמקד בכך שהוא "מפסיד" ולא מרוויח 100 ש"ח.
אומנם בהנחה שזה השיקול היחיד שלו של למה הוא לא נותן הנחה ומעדיף לוותר על המכירה (כי אם יש שיקולים אחרים אז ההשוואה לא רלוונטית) אז כמובן שהוא טועה. אם הוא יחשוב על החיובי הוא יאמר, אני "כן" מרוויח 200 ואז לא אכפת לי "להפסיד" כביכול 100 ש"ח פוטנציאלים כדי לקבל 200 ש"ח ודאיים.
נמצא אם כן שהוא נותן את ההנחה כי הוא מתמקד באילו תועלות מביאה לו המכירה ולא מתמקד בחסרונות היחסיים שלה ביחס למכירות אחרות.
ז"א אם כן שבגלל מיקוד של המוכר בחיוביות שלו ובאיך "כן" להרוויח בגלל זה הוא היה מוכן לוותר על רווח נוסף תיאורטי של סכום נוסף.
ז"א שעל ידי מיקוד של המוכר בחלק החיובי של הרווח שלו הוא בעצם מוכן "להפסיד" רווח נוסף.
אותו הדבר גם קורה בתהליך של חינוך הילד. ילד רוצה לעשות משהו לא חיובי, ההורה ממקד אותו בחיובי ואז הילד במקום להתמקד במה הוא "לא" יכול לעשות, הוא מתמקד באיזה דבר חיובי שבאמת שווה לו יותר. כך גם כאשר נוצר איזה ויכוח עם מישהו, במקום להתווכח על "מה קרה לא טוב בעבר" שזה סתם גורם נזק נוסף בגלל העלות של הויכוח, הכותרת של הדיון אמורה להיות "כיצד עושים טוב יותר בעתיד". בעצם אנחנו מתמקדים במה "כן" לעשות ובאלו תועלות יצמחו לנו במקום להתמקד בבעיות כי בפועל, התועלת שבעתיד החיובי גדולה מכל הבעיות של העבר.
נמצא אם כן שעל ידי הבנה עמוקה יותר של המידע ושל דפוסי ההתנהגות שאנו רואים, אנחנו יכולים להסיק המון מידע נוסף כיצד דברים יתנהגו במקרים אחרים ובתחומים שבהם אין לנו ידע בכלל. כי ככל שאדם מבין טוב יותר את הבסיס העמוק יותר של האנושות ושל העולם, למה דברים קורים כפי שהם קורים, כך הוא יכול לדעת כיצד יקרו דברים גם כאלו שמעולם הוא לא למד עליהם, כי הכל הרי פועל על פי אותו המנגנון.
מכאן גם נובע הרעיון כי ניתן לבדוק את נכונותן של תפיסות חיים ותיאוריות שונות על פי מידת הישימות שלהם בכל תחום בחיים. תפיסה שאינה מתאימה לכל תחום היא פחות נכונה. כי הבנה של שורש המציאות וגזירה של דרך פעולה נכונה על פי השורש הזה אמורה להיות נכונה בכל מקרה ומצב. ככה שאם עצה לא ממש ישימה במקרה כל שהוא, אם כן זו גם לא העצה האידיאלית למקרה שבו היא כן מסייעת, כי היא מטפלת רק בסימפטום ולא בשורש העמוק ביותר.
אך כיצד ניתן להבין את השורש של כל הדברים כולם, כיצד ניתן לרדת לשורש של המידע שקיים אצלנו?
התשובה על כך היא שרק על ידי התבוננות מעמיקה במה שאנחנו רואים, רק למידה והתבוננות לעומק של כל המידע שקיים אצלנו, רק על ידי זה ניתן להבין את הקשר שבין כל הדברים ועל ידי זה לרכוש המון מידע איכותי בבת אחת. נסה למצוא את הקשר שבין הדברים השונים שאתה יודע עליהם, נסה לראות כיצד הכל עולה בקנה אחד, נסה לראות את האחדות שבמידע שאתה יודע, נסה להבין את הסיבות שבגללן הכל קורה כפי שהוא קורה, נסה להבין כיצד הכל קשור להכל, נסה לראות את התמונה בשלמותה.
ברגע שאתה חושב שהבנת את הסיבה של למה דבר כל שהוא פועל כך או אחרת, בדוק את הנכונות שלו על ידי זה שתראה עד כמה הוא נכון במקרים אחרים, עד כמה הסיבה יציבה להחזיק מעמד גם במקרים דומים.
ככל שתצליח יותר להבין את השורש והמכנה המשותף הנמוך והבסיסי ביותר של כל המציאות, כך תצליח להבין טוב יותר כיצד לנהוג במקרה כזה או אחר גם אם לא יהיה לך את הידע המסוים והספציפי לאותו המקרה. בהצלחה.
050-3331-331