... הדברים? מה מחויב המציאות? כי המון העם חושבים בטעות, שהאין שכל הוא ההפך של היש שכל. דהיינו
שהנפרדות, היא ההפך של האחדות. ולפיכך חושבים, שהאחדות מאיימת על קיומה של
הנפרדות. ולא כך הוא הדבר. כי מי שהגיע לאחדות באמת, מגלה שהיא באחדות עם
הנפרדות ושבמקום לשלול את מקומה, היא הופכת אותה ליחידה בעולם, והדבר היחיד שהיא מעלימה זה את רעיון האחדות שנפרדת
מהנפרדות. כי באמת, יש רק ישות אחת ממש ואין שום אחדות שהיא נפרדת
מהנפרדות, או
נפרדות שהיא נפרדת מהאחדות, אלא הכל אחד ממש. ומחויב המציאות הוא שאין שום דבר מחויב ... רגע, הוא לא יסבול יותר לעולם. כי סבל, יש רק כאשר האדם רוצה משהו ששונה ממה שקיים, דהיינו שיש
נפרדות בין הרוצה (האדם) הרצוי (המצב שאליו הוא שואף) והרצון (כוח השאיפה עצמה). ועצם ... כי כמו שהאדם רוצה עכשיו דבר, כך הוא גם יכל לא לרצות אותו בדיוק באותה מידה. והעניין הזה שיש
נפרדות של רצונות ושאף רצון הוא לא מחויב שורשו בכך ששום צורת מציאות לא מחויבת. כי אם ... והמסקנה המתבקשת היא, כביכול, שלעולם האדם לא יכול להפוך להיות הישות השלמה מעצם זה שתמיד יש
נפרדות כלשהיא. והעניין הוא שכל זה נכון אך תלוי ביכולת של האדם להפריד בין דבר להיפוכו. ...