הערצה - מבוא... כלפי אדם אחר, תופעה או עצם. הערצה קשורה בדרך כלל להתפעלות רבה מהאחר וממעשיו. המעריץ נוטה לייחס לנערץ כמעט אך ורק תכונות חיוביות, ונוטה להתעלם, להדחיק או להכחיש קיום תכונות שליליות בנערץ. פן אופייני אחר של הערצה הוא נטייה לביטול עצמי, ולהעמדת המעריץ מול הנערץ כמי שערכו פחות במידה ניכרת מזה של הנערץ, או לאמוד את רצונותיו כחשובים פחות מאלו של הנערץ. תוכן עניינים: 1 סוגי הערצה 1.1 הערצת אדם לאדם 1.2 הערצה לקבוצה, חפץ או רעיון סוגי הערצה: ניתן להבחין במספר סוגים עיקריים של הערצה: הערצת אדם לאדם: ילדים - ... ביקורתי ככליל השלמות מכל או מרוב הבחינות. לרוב, מאופיינת הערצה כזו בנטייה להאדיר תכונות חיוביות באדם הנערץ, ולמזער, להתעלם, או להגדיר כחיוביות תכונות שליליות של הנערץ. כאשר המעריץ מכיר את הנערץ באופן אישי, לובשים יחסיהם לעתים קרובות דמות של הענקת שירותים שונים של המעריץ לנערץ. כאשר המעריץ אינו מכיר את הנערץ באופן אישי, או שההכרות ביניהם שטחית ורופפת, יש בדרך כלל גם תפקיד חשוב, מנקודת מבטו של המעריץ, להשתייכות לקבוצת מעריצים והשתתפות בפעולות פולחניות שונות שמוקדן הוא הנערץ. האדם הנערץ הוא באופן טיפוסי מצטיין בתחום פעילות מסוים, או בעל תכונה בולטת ההופכת אותו לחריג ובולט. תחושת ההערצה גורמת למעריץ להאדיר עוד יותר את מידת ההצטיינות או הבולטות של הנערץ, כשהוא מלווה האדרה זו לעתים קרובות בהמעטה בערך עוסקים אחרים בתחום או בביטול יכולותיו הוא בתחום הפעולה. כאשר התחושה מלווה גם ביכולת לביקורת שקולה והתייחסות עניינית לצדדים החיוביים והשליליים בנערץ, הרגש הוא הערכה ולא הערצה. הערצה לקבוצה, חפץ או רעיון: בסוג זה של הערצה, רוחש המעריץ הערכה רבה לקבוצת אנשים, חפץ או רעיון מסוים שיש לו קשר אליהם, אם כחבר ... במקרה זה לעתים קרובות באמצעות ביטול ערך הפרט כשלעצמו, ומציאת הגדולה שבו רק באמצעות חברותו בקבוצה הנערצת.