אמון - מבוא... האמון כי האדם בו ניתן האמון מסוגל ליכולת מסוימת, יתנהג בצורה מסוימת בעתיד, או יחוש יחס מסוים כלפי המציאות. לדוגמה, אדם יכול לתת אמון ברעהו, כי הוא מסוגל לבצע מטלה מסוימת (יכולת), יסכים לבצעה (התנהגות מסוימת), וישמח לבצעה (יחוש יחס כלפי המציאות). באופן כללי, מניחים את קיומם של שני סוגי אמון: אמון נרכש הוא אמון, אותו מניח נותן האמון עקב צפייה במציאות שהוכיחה תכונה מסוימת על דרך האינדוקציה. לדוגמה, אדם עשוי לתת אמון נרכש בחברו, כי חבר זה יבוא לעזרתו בעת צרה, אילו חווה חוויות קודמות בהן נכון היה חברו לבוא לעזרתו. אמון נרכש ניתן לצמצום או לביטול אם המציאות תפעל על פי חוקיות ... אמון מקדמי הוא אמון הנתון להחלטה של האדם, מודעת או לא - מודעת, בתכונות כלליות התקפות לגבי כל בני האדם. לדוגמה, אדם עשוי לתת אמון בכך שקיימת אהבה, כלומר, להאמין כי כל אדם מסוגל לאהבה, אם יתרחשו התנאים הנכונים. עבור האמון המקדמי, יש הרואים באמון זה אמון נרכש, המוכל על כללים מקיפי כול, ...