... קשות). ההבנה הזו גרמה לי הפעם לבחור אחרת. הבנתי שהבחירה בכעס ובעלבון פוגעת בעיקר בי, וקצתי בכך. החלטתי לא להקשיב לאותו קול פנימי מסית וצועק, שתובע את עלבוני. החלטתי זאת, כדי לא
לפגוע בי. בחרתי להקשיב לקול שקט יותר שבתוכי, שעזר לי לראות את הכאב שממנו פועל האדם שמולי. וכך, במקום שיתעורר בי כעס, התעוררו בי חמלה ואהבה כלפי אותו אדם, ואותם העברתי אליו בלי מילים. רק במבט. הפה שתק, והלב והעיניים עבדו. גם כשבחרתי לדבר, עשיתי זאת מאותו מקום אמפתי, וכך יכולתי להסביר את עצמי ברוגע וביטחון בלי
לפגוע ולהכאיב לצד השני. כתוצאה מבחירה זו, קרה בכל אחת מהפעמים, דבר מופלא. הכעס של האדם מולי התפוגג במהרה - בחלק מן הפעמים באותו הרגע ממש ובחלקן כמה זמן אחרי - והוא נראה כמעבד ...