... שדוברים שאינם יודעים חוקי לשון ודקדוק מתפקדים כדוברים וכמפענחים ללא קושי. שימוש במילים המתארות אובייקט אחד לתיאור אובייקט אחר (דימויים). שימוש בשפה לתיאור מצב דומה תוך כדי השוואה. כדוגמה, אני חושב שאני עובד קשה ו - אני חושב שחמור ... יש שימוש במאפיין או מאפיינים מסוימים של האובייקט המיוצג עי המילה. המאפיינים יכולים להיות תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו, דימויי וכו. הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמה המילה לב, ישנו האיבר המזרים דם אשר פועם בחזה ... שימוש בסימניות המהוות מילים). זיהוי המילה מתוך שלל הגירויים מעלה את ההבחנה שזוהי מילה, וכתגובה עולה ייצוג המילה. ב דימויים ((images להבדיל מדימויים בשפה כמערכת אוטונומית שנידונו קודם. אנו נוטים לחשוב שמילה המתארת אובייקט ויזואלי אמורה להעלות ייצוג ויזואלי, מילה המתארת אובייקט ... הוא מתייחס אל הסביבה. כמו כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, מה שהוא מכיר. יש נטייה ברורה ליצור דימויים (images) של האובייקטים הנקלטים, הדימויים כוללות את המטען הרגשי יחד עם החושי. בדומה, האדם בונה דימוי של עצמו, וכך היחסים שלו עם העולם הם בין הדימוי של עצמו לדימוים האחרים. כאשר ישמע אדם שמכיר ויודע מהו סוס - כלומר ראה, שמע והיה בקרבת סוס, יכולים לעלות בו ייצוגים ... ייצוג של קונספט הקשור בסוס ו/או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת סוס. ... תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על סוס או הדימוי שלו של סוס. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חווייתי חושי. הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שהמשמעות לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי קונקרטי או באם הוא דימויי שהוא בנה. ג תפיסה של יחידה מילולית כבעלת משמעות היחסים בפענוח מילה מתוך סימן פונמי או גרפי הם הדדיים ... כל מילה בנפרד אלא שנוצר ייצוג של מכלול כלשהו. הצירוף עיר קטנה יכול להעלות אצל הקולט ייצוג חושי או דימוי של העיר בת - ים, הקטנה גם בשטח וגם בעלת תדמית של פרובינציה. ואילו הצירוף עיר גדולה יכול להעלות ייצוג או דימוי של העיר תל - אביב, הגדולה גם בשטח וגם בעלת תדמית של עיר קוסמופוליטית. אלו שני ייצוגים שונים לגמרי, ... תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים / מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות המילוליות (הקונטקסט המילולי) מהווים ... (כמו בדוגמת העץ, שאפשר לתאר במשפט או בספר ובאופנים שונים), כך גם יכולים להיווצר קונספטים שונים במקרים שונים (כמו דימויים, images, בקונטקסט לא מילולי), לאדם אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם להתניות המסוימות. 5. קונספטואליזציה לא ... הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי - קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של קונספטים ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות או רב משמעות - נתייחס לשני המונחים באופן זהה כיוון ...

דימוי גוף כשאתם מסתכלים במראה, האם אתם אוהבים את מה שאתם רואים? האם אי פעם הרגשתם שאם תשנו את גופכם ... שאלות כאלו ואחרות עולות במחשבות שלנו לא פעם ולא פעמיים במשך חיינן המאמר הבא נותן הבנה נוספת לגבי גופנו. דימוי גוף הוא תחושה סובייקטיבית בה האדם תופס וחווה את גופו, הוא רק חלק מהדימוי העצמי והאני האמיתי. החשיבה על הגוף שונה מאדם לאדם והיא משתנה לאורך החיים בהתאם לשינויים הפיזיולוגים שאנו עוברים בתקופות שונות של חיינו. דימוי גוף מחולק לשלושה חלקים: אנו - אשר חווים את הרגש כלפי גופנו. גופנו - שאותו אנו אוהבים \ לא ...

... בהפחתת חרדת בחינות 5.2 תרומת המורה בהפחתת חרדת הבחינות 5.3 מקומו של העידוד בהפחתת חרדת הבחינות 5.4 הקשר בין דימוי עצמי לחרדת מבחנים הגורמים לחרדת בחינות: חרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים. קשיים בלמידה לבחינה ... הביוכימי הוא שתוצאתו היא הביטוי הפיזי הנגלה של החרדה תלויות אישיות - חשש מאי עמידה בציפיות, השפעה מכישלונות קודמים, דימוי עצמי נמוך, תפיסה עצמית שלילית ותחרותיות יתר. מאפיינים של חרדת בחינות: חרדת הבחינות מתבטאת בכמה אופנים: סימפטומים גופניים של ... וכדומה. תגובה רגשית כגון דאגה, לחץ ופחד. שיבושים קוגניטיביים כגון שכחה, בלבול, פגיעה ביכולת הריכוז ועוד. מחשבות מסיחות כגון דימוי קטסטרופלי של הכישלון העתידי במבחן ותגובות הלעג והנידוי שיבואו בעקבותיו. ניסיונות הימנעות כושלים מהמצב מעורר החרדה, כגון התכוננות לא ... תלמידים אלו לא אובחנו בגיל צעיר ולא קיבלו עזרה מתאימה עלולה להיווצר דינמיקה של חרדת בחינות עקב היסטורית כישלונות ודימוי עצמי נמוך. אבחון של חרדת בחינות: חרדת בחינות איננה מוגדרת כהפרעה נפשית במדריך ההפרעות הנפשיות DSM. נראה כי ניתן ... החרדה. עידוד אינו פותר בעיות, אך הוא משפיע רבות על הפחתת החרדה שיביא לתלמיד סיוע ודרכי התמודדות. הקשר בין דימוי עצמי לחרדת מבחנים: נמצא כי ישנו קשר ישיר בין דימוי עצמי לחרדת בחינות. מאחר שהתלמיד סובל מדימוי עצמי נמוך הוא יבחר במסלולי לימוד קלים מידי - במטרה לא לאכזב ולא להתאכזב. הכישלון נתפס כהוכחה לחוסר יכולת ...

... מוגדר - אישי וגמיש לכל מטרה ועמידה בו. # בחירת מטרה ר א ל י ת מהקל אל הכבד וקדימויות. # בניית טקטיקה אישית למימוש. # כתוצאה מהצפה אנרגטית של השדות האלקטרומגנטיים המכילים מידע רב, יעלו באופן ברור אותן ...

... לעצמו לנזק גם מעצה טובה? מה ההבדל בין חכם לבין טיפש שבאים ללמוד? מי שמח מביקורת שמעבירים עליו? כיצד דימוי עצמי גבוה מאפשר קבלת ביקורת גדולה יותר? כיצד לקבל ביקורת מכל אחד? מה חכם עושה כאשר הוא מבין שאולי ... אותו קדימה. החכם מגיע ממקום של הערכה עצמית וקבלה עצמית גבוהה יותר, לכן קל לו יותר להודות בטעויות שלו. הדימוי שלו לא יפגע בגלל שהוא יראה את החסרונות שלו. אדרבה הוא שמח לראות אותם כי הוא בטוח בעצמו שהוא ... במה אתה לא מספיק טוב? אם תדע שאתה טועה במשהו, האם תשמח מההזדמנות לתקן או שתתעצב מעצם הטעות? האם הדימוי העצמי שלך ישתפר בעקבות כך שאתה יודע לקבל ביקורת או שמא הוא יפגע בעקבות הביקורת? האם אתה רואה בביקורת ...

... מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. מצד שני, חזל לא חסכו את ביקורתם כנגד פשוטי העם שהתייחסו אליהם בדימויים מעליבים, ואסרו לתלמידיהם להתחבר עם עמי ארצות, להתחתן איתם ואף ללמוד תורה בפניהם (שם). יש הטוענים כי מניע מרכזי ...

... המערכת כולה. הוא יודע שאין בנמצא כלים, שיוכלו להראות לנו את החלקיקים אותם הוא מדמיין, ובכל זאת הוא מחפש דימויים, שיוכלו להסביר את ההבנה אליה הגיע במחשבתו. הבנה שמצליחה לקשר נכון בין חלקי המידע שאסף הפיסיקאי החוקר. לכן הוא ... מייצג את אנשי הקבלה, שרואים את מכלול הנתונים הנקודתיים ואז מנסים להגיע לתפישה כלשהי של התמונה הגדולה. הם זקוקים לדימויים על מנת לתאר את האחדות המופשטת שהם רואים בדמיונם, מתוך ההבנה, שכל כלי מילולי יוכל להציג רק באופן חלקי ...

... ככלים להתבונן והאוזניים ככלים לשמוע, אבל היא מעבר לכך. בנוסף, ההתבוננות בזרם התודעה הסובייקטיבי של האדם שמכיל מחשבות, מילים, דימויים ותחושות וקיים בכל רגע, המופסק בשינה או בעילפון, וחזרתו של זרם התודעה בהתעוררות בבוקר לנקודה האחרונה שבה הופסק לפני ...

... כוללות הזיות (הלוצינציות) - בעיקר שמיעתיות, קולות מאיימים, מאשימים או מעליבים, וכן הזיות ראייה ואשליות (דלוזיות), שהן עיוותים של דימויים או תחושות אמיתיים, כלומר תפיסה של גירוי קיים כמשהו שאינו. לדוגמה, החולה עשוי לשמוע את הרוח נושבת כילד בוכה. ...

... למושגים אידיאליים ולהימנעות מעימות עם הצילי ומוחשך מאפיינת את התיאוסופיה המערבית. אולם אדם לא נהיה מואר כאשר הוא נחשף לדימויים של אור אלא באמצעות הפיכת החשיכה למודעת הצל כסמל הרוע המלווה כל אחד כארכיטיפ לא מודע. מתוך נוספרטו. הרב ...