בין חינוך לאילוף... החינוך והאילוף. אם נתעלם מן העובדה שמדובר במעין הקבלה בין בן אנוש לחיה, נוכל להשתחרר וללמוד משהו מן ההשוואה. נפוץ מאוד לראות התייחסות של בני אדם לחיות המחמד שלהם, בדרך שמאנישה אותם. אנשים תופסים ומפרשים התנהגויות חייתיות כמו היו אנושיות. לכן באילוף וביות חיות מתרחשות טעויות נפוצות, תקשורתיות באופיין. לחיות פסיכולוגיה משלה, תרבות ותקשורת שונה. באופן דומה, הילד הוא אחר, ואינו מבוגר ... עם ילדים את כללי החיים הדמוקרטיים, התבוניים, לפיהם נרצה שיחיו בבגרותם. אלה טעויות שכיחות בשני התחומים. לכבד את האחר - ויהא זה ילד, בן תרבות אחרת, חיה או בן אנוש, משמעו לנסות וללמוד את עולמו ושפתו שלו התניותיו והבנותיו שלו. ידע והיכרות את טבעו האמיתי של האחר, עשויים להקל, לחבר, ליצור הבנה וקבלה, ולהביא לשינוי רצוי - כשאנו המבוגרים האחראים. והחשוב ביותר - תקשורת ומיטביות בחיים משותפים. זה בידינו, בחינוך כמו באילוף. חיית מחמד אשר יודעת את מקומה, מפנימה את כללי הלהקה שלה, (הבית והמשפחה), ומצייתת להם, תהיה נוחה יותר באחזקה, וממילא אהובה, נינוחה ושמחה ... הורה בנפרד, ואין צורך, גם לא אפשרות, בתיאום כל העמדות. מה שחשוב אלו הקווים האדומים של התא המשפחתי, וההידברות המכבדת בין ההורים. ילדים, בדיוק כמו בעלי חיים, זקוקים למבוגרים בטוחים, מובילים. כדאי שנטפח את מנהיגותנו - עבורם. מיריה. כי הורות היא הזדמנות להתפתחות. 0507432400 ...