... הדתיים העוסקים בנשים או שנכתבו בידי נשים, וכן מעטות העבודות בפסיכולוגיה העוסקות בפן זה של חיי הדת. איננו יודעים, למשל, כמה מהנביאים איבדו את
אמהותיהם. הדוגמה הבודדת שהזכרנו לעיל למייסד דת עליו ידוע שאיבד את אמו, בודהא, אכן קשורה במושג אלוהות
אימהי בהרבה מהאל המונותיאיסטי. אולם בחיי רוב נביאי המקרא, נדונות
האמהות להתעלמות מוחלטת. אפייני הדבר שבחיי דוד המלך, המפורטים כל כך, אפילו שמה של האם אינו ... שר צבא (שמואל - א כב 3). די בדוגמאות אלה כדי להמחיש עד כמה כבדה השתיקה האופפת בהיסטוריה הגברית את החוויה הדתית של הנשים ואת חייהן ומותן של
האימהות - ולפיכך חסר לנו ממד חשוב גם בחוויה הדתית של הבנים. גם הספרות הדתית היהודית היא ... היו משופעות באלות רבות - עוצמה, וקדשות (זונות פולחניות) היו מוסד נפוץ בהן (בראשית לח). שריד לתקופה זו היא מרים, הממלאת עד היום את תפקידה
האימהי בהצלחה רבה בדת הגדולה בעולם. ודאי אין זה מקרה שלבתולה קדושה זו נלווית במיתוס הנוצרי אשה אחרת באותו שם, הזונה לשעבר מרים המגדלית. בעוד האלות -
האמהות סיפקו מוצא גם לרגשות הארוטיים של המאמינים בימי קדם, נגזר על היבט זה צמצום חמור בדת ... שחשו באופן בלתי - אמצעי את הקשר בין דמויות האל והאם: רב יוסף, כשהיה שומע את קול רגליה של אמו, אמר: אעמוד מפני שכינה שבאה! למרות סילוק האלות -
האמהות מהיהדות, חזרו מאוחר יותר דמויות - אם מופשטות יותר: ארץ - ישראל, התורה והשבת, הממלאות תפקידים
אימהיים באגדות ובמדרשי התלמוד. ברג, פלדמן ואחרים הצביעו על שפע מאפיינים שנקשרו במסורת היהודית לדמות השבת ולספר התורה (הנשיקות, ההלבשה בעדיים, הריקוד סביבה ושני האריות מצדיה), שהם כנראה שרידים לפולחן האלות
האמהות . רק בזוהר, יצירת המאה השלוש - עשרה, הופיעה השכינה באופן מפורש כאלוהות נקבית. כאן ...