מי לא חווה התקפות מתוק? מי לא הגיע למצב שנפשו חשקה בשוקולד / קצפת / וכל זה בהתקפה כפייתית של עכשיו והרגע ולא הבין למה אינו יכול לשלוט במאווייו?

חשוב לדעת שאוכל הינו סימפטום של מאוויי הנשמה למחסור שקיים בתוכה. המחסור מתבטא במצב רגשי או חוויה רגשית שהשפיעה עלינו וגרמה לנו לזעזוע ואז התת מודע דוחף אותנו למתוק...

שוקולד משמעו מחסור באהבה, קצפת זה כמו חלב אם, משמעו משהו שקשור לאמא... מחסור באם עוטפת או חוסר באהבה אימהית.

שוקולד? מהו שוקולד בעצם? ומה הוא אומר עלינו?

מי מאיתנו לא חווה התקפת מתוקים? מי מאיתנו לא "התנפל" על שוקולד ללא שליטה ובלי להבין מה קורה לו ולמה אינו מסוגל להפסיק?

לכל מאכל יש מאחוריו תשובה רגשית נפשית. שוקולד הוא תחליף לאהבה. אם נשים לב כאשר אנו נמצאים בעיצומה של "התקפה" או כפי שנקראת "אכילה כפייתית" על שוקולד וננסה להבין את החוויות האחרונות אותן חווינו, נקלף את הקליפות ונחדור פנימה לתוך הרגש הנפש והנשמה נבין שחווינו חווייה כואבת של העדר אהבה. התת - מודע שלנו לא יודע להתמודד עם החוויה, החווייה כואבת לנו בנפשנו וברגשותינו ועל כן תת המודע שולח לנו אותות הגנה, כאם הוא משדר "צריך לפתח מגננה" - המגננה באה באמצעות הצרכים הבסיסיים שלנו במקרה שלנו זה אוכל.

כמטפלת הוליסטית אין אני אומרת לשלוט בדחפים אלא להיפך לתת לדחפים ביטוי כי זה צורך של הנשמה, הנפש והרגש אך עם זאת חשוב להבין ולהתעמק בחווייה אותה חווינו להתמודד איתה כי זו הדרך היחידה לשחרר את החסימה שנוצרה, לעבור דרך החווייה שחווינו עד כמה היא כואבת ולשחרר אותה החוצה רק אז נוכל לחוות הנאה משוקולד ולא שהשוקולד ישלוט בנו כי שוקולד בסופו של דבר הוא שוקולד מאכל טעים ומתוק שנותן הנאה. אך כשהוא בא לידי ביטוי באכילה כפייתית הוא ששולט עלינו.

אני מזמינה אתכם לעולמי הקסום בו נלמד להבין את גופנו - נפשנו ורגשותינו, נלמד לפענח את האותות שתת - המודע שלנו משדר לגוף כמגננה ונצליח לשחרר אותם. כך השליטה תחזור אלינו ולא דרך שליטה כי אם דרך שקט נפשי, רגיעה ואיזון.