... בדומה למושג "טקסט". המונח 'סוטה' מעוגן בתרבות ההודית לטקסט אוראלי, ומיוחס בהקבלה
לטקסטים שהיו אוראליים במקור והועלו על כתב. במונחים של השפה העברית נשתמש בעבודה הזו במונח 'טקסט' אשר יכול להיות אוראלי או כתוב [12]. ... 1. במובן כללי שזהה ל'כתבים' (אוראליים או כתובים), במובן זה אין זה בהכרח רשימה סגורה של
טקסטים אלא רק ציון שיש להם סמכות כלשהי. 2. במובן שני קאנון הוא אוסף סגור ואקסלוסיבי של
טקסטים בעלי סמכות. זרם התהרוואדה פיתח קאנון סגור אליו לא ניתן להוסיף
טקסטים לעומת זרם המהאיאנה [13] (Mahyana) לדוגמא בו הקאנון פתוח. במסורת התהרוואדה רעיונות חדשים יכולים להיתווסף דרך כתבי פרשנות ... הקאנון לא נוצר בבת אחת אלא נערך בהדרגה במאות לאחר מותו של הבודהה. קשה לומר אילו
מהטקסטים ששוננו באסיפה הראשונה מייד לאחר מותו של הבודהה נכנסו לקאנון ואילו הושמטו, אך נראה שרוב התוכן מהאסיפה המקורית זהה או דומה ... הקאנון, ובמובן זה שווה ערך למונח 'טיפיטקה'. כתוצאה מכך המונח פאלי הפך לשם השפה בה חוברו
טקסטים אלו. המונח 'פיטקה' (pitaka) מתורגם בדרך כלל כ'סל'. מאחר
והטקסטים הועברו בע"פ במשך תקופה ארוכה עולה השאלה מדוע משתמשים במילה 'סלים'. סטיבן קולינס (Collins, 1990) מעלה את השאלה: "מעניין לתהות מה הייתה המטאפורה שנעשה בגללה שימוש במסורת כאשר לא ניתן לשים 'פיזית'
טקסטים אוראליים בסלים? ". טרנקנר [15] (Trenckner) מסביר כיצד ניתן לשים טקסט מדובר בתוך סל כמטאפורה לפועלים בהודו העתיקה אשר נהגו ... ממורה לתלמיד ומורה למורה על פני הזמן. הסבר נוסף הוא שהמונח 'טיפיטקה' נוצר כאשר הועלו
הטקסטים על כתב בסרי - לנקה 400 שנה אחרי יצירתם, שם נהגו לשאת אותם ב - 3 סלים שונים כיוון שהיו אוסף גדול ורב משקל של עלי דקל מאוגדים עליהם נחרטו
הטקסטים. לגבי מעמדו של הטיפיטקה דעת החוקרים חלוקה - קולינס (Collins, 1990, p. 89) מציין שהבודהיזם התהרוואדי לא התגבש סביב הטיפיטקה ... (Mahvihra) של סרי לנקה פעל במאה הראשונה לספירה לקבלת לגיטימציה דרך זיהוי אוסף
הטקסטים שהיו בידיהם עם הבודהיזם המקורי כביכול. כך או כך, המסורת התהרוודית התבססה בעולם הבודהיסטי והתקבלה כזרם המוקדם ביותר ששרד ... (Francois Bizot) מרחיק ואומר שהמונח 'טיפיטקה' הוא מונח אידיאולוגי ולא ממש אוסף מסויים של
טקסטים, כלומר שהקאנון היה סגור באופן חלקי עם מספר סוטות מרכזיות וקבועות ושוליים רחבים של
טקסטים משתנים. באסיפה הבודהיסטית החמישית של הטיפיטקה שנערכה בעיר מנדליי שבבורמה בשנת 1871 נערך הקאנון לאחר תקופה של קרוב ל - 2000 ... Puggalapannatti, Yamakappakarana, Patthanappakarana) טרמנולוגיה של
טקסטים אוראליים למרות שאין הסכמה בין החוקרים מתי בדיוק החל הכתב בהודו, רובם יסכימו כי בראשית הבודהיזם גם אם כתב היה זמין הלימוד נעשה בהעברה בעל - פה
והטקסטים הבודהיסטים הועברו בצורה אוראלית, בדומה
לטקסטים הברהמינים. אם היו
טקסטים כתובים בזמן תחילת הבודהיזם לבטח היו אמורים להיות כללים לשמירה שלהם בוינאיה (vinaya), קוד ההתנהגות של הנזירים. מאחר ולא קיימים כללים מסוג זה אלא רק בדבר לימוד ושימור
טקסטים אוראליים אנו יכולים להניח שלא העלו את
הטקסטים על כתב בתקופה מוקדמת. במסורת התהרוודית הכתיבה החלה רק בתקופת שלטונו של ווטגאמיני אבהיה (Vattagamini Abhaya) במאה הראשונה לפני הספירה בסרי לנקה. לפני כן כל
הטקסטים הועברו בעל - פה כמעט באופן בלעדי למעט מספר מצומצם של
טקסטים שהועלו על כתב לפני כן. אוצר המילים של הטקסט מרוכז סביב הפעלים 'שמיעה' (מהשורש sruti), 'דיבור' (מהשורש vac) והפועל 'ללמד' ... הלימוד קיימות בטקסט במקרים רבים מאוד, אולם לא ניתן לומר שהטרמינולוגיה לכשעצמה מוכיחה
שהטקסטים לא נכתבו מאחר והמלך אשוקה (Aoka) אשר הותיר אחריו רישומים רבים חצובים בסלעים ועמודים בהם נכתב "לצו הזה יש להקשיב" (iyam lip ... אך הטרמינולוגיה הקודמת נשמרה (Norman, 1997). אם נבחן מילים מסויימות הקשורות להעברת
הטקסטים בין עם בעל - פה או בכתב נוכל לראות יחסים הדדיים של שיתוף. מילים המיוחסות לאוראליות כגון: ha (נאמר), vuttam (נאמר), uggaheta ... הראשונה היה הבודהה וקהילת הנזירים נשאה את מילותיו במשך דורות. הבודהה הביע את עמדתו לגבי
טקסטים אוראליים וכתובים ביחס לאותנטיות שלהם, לסמכות שלהם וליכולתם להוות כלי הוראה ראוי. בסוטת קלמה (kalamasutta) הבודהה מסביר לאנשי ... כל עניין לגופו ואת ההשלכות הצפויות ורק אז להחליט אם הדבר נכון או לא. לכן גם במקרה של
הטקסטים הבודהיסטים על אדם מוטלת החובה לבחון את הדברים הנאמרים ולא לקבל אותם באופן עיוור. הבודהה לימד מספר עקרונות על פיהם ניתן ... הרביעי. " (פריניבאנה 4.8) הוראות אלו של הבודהה העמידו את המסורת בבחינה מתמדת של נכונות
הטקסטים באמצעות ניסיונם האישי והבנתם את המציאות כמו גם מציאת סימוכין וראיות צולבות ולכל עניין בתוך הטקסט. לשם כך המסורת פיתחה אמצעים לדיוק ובקרה בהעברת
הטקסטים אשר יבחנו בהמשך. מסורת השימור והלימוד הבודהיסטית השיחות של הבודהה עם תלמידיו נשמרו באמצעות העברה אוראלית במשך תקופה של למעלה ... מעוניינים לשמור על דברי המורה הגדול שלהם, הבודהה. אותן שיחות של הבודהה עם תלמידיו הנם
טקסטים שונים בתכלית מהספרות האוראלית הנפוצה, וכוללים בין השאר גם טיעונים לוגיים מורכבים אשר מחייבים דיוק מוחלט. שוני וחוסר הדיוקים ... בזיכרון וכך הועברו הלאה באופן מאורגן ושיטתתי. אם לא היו פועלים באופן כזה יש סיכוי טוב
שהטקסטים הלימודיים האלו היו נעלמים בדיוק כמו אלו של מורים רבים אחרים בני זמנו של הבודהה המוזכרים בקאנון כמו בסוטת 'פירות הפרישות' ... בשנת 83 לפנה"ס, 500 נזירים, שבראשם המכובד מהאדהמרקהיטה (Mahadhammarakkhita) העלו את כל
הטקסטים על כתב בפעם הראשונה על גבי עלי דקל. כאשר הספרים נערמו זה על גבי זה מסופר שעלו על גובה של שישה פילים. האסיפה החמישית התקיימה ...