כי האדם עץ השדה - טו בשבט... האדם עץ השדה - טו בשבט בתקופת המשנה, החמישה עשר בחודש שבט היה תאריך בעל משמעות פיננסית בלבד לחישוב מסים. נקודת האמצע של החורף נבחרה כסוף שנת הכספים של פירות האילן. מעשרות על פירות לאחר תאריך זה, היו שייכים לשנה הבאה. לכן, במשנת ראש השנה, מכונה יום זה ראש השנה לאילנות. מקובלים העניקו לטו בשבט פריחה מחודשת. היינות והפירות בסדר טו בשבט מציינים ארבעה עולמות, או מדרגות של בריאה. בחשיבה הקבלית, מזוהות מדרגות הבריאה עם הגוף, הרגש, השכל ורוח. עם שיבת ציון, עבר טו בשבט טרנספורמציה נוספת: טו בשבט הפך ליום של נטיעות, חג של ייעור, השתרשות והתחברות מחדש לארץ ולנופים שלה. התורה מזהירה, שלא להשחית ולהרוס שלא ... מעל לשורשים. ענפינו מתארכים אל השמיים ואנו תרים אחר משמעות וכוונה. אנו מקדישים את חיינו ליצירת פרי, כשאנו שואפים להותיר חותם, סימן, שגם אנחנו היינו פה. בטו בשבט אנו שואלים: האם אנו באמת רוצים בטוהר הלב? אנו מפגינים את רצוננו זה ואת שאיפתנו למצוא את עץ החיים, בכך שאיננו משחיתים את העולם הגשמי שמסביבנו. דרך אחת לעשות זאת, היא לשנות את ההתייחסות שלנו לאוכל, שכן אוכל הוא התשוקה הגופנית החזקה ביותר שלנו. בטו בשבט, אנו מגדירים מחדש את הדרך בה אנו מתייחסים לעולם, כשאנו מקדשים את האכילה. אנו מנסים לאכול בצורה מודעת, נעלה יותר - ואימפולסיבית פחות. קהילות רבות מציינות מאמץ זה בעריכת סדר טו בשבט בצוותא. בסדר זה אוכלים פירות. בעודנו ניזונים מהם, אנו מנסים לראות בעיני רוחנו את השורש, מקור החיים. האם אני ...