פרק 2

כשיש לך תחושה אינטואטיבית שהתפתחות ילדך אינה תקינה כדאי לעבור על השאלות וההצהרות בהמשך כדי לדעת פחות או יותר באיזה תחום ממוקמת בעייתו של הילד והאם כדאי לגשת לאבחון, איזה אבחון, אצל איזה מומחה. לגשת עם הילד לאבחון זוהי סיטואציה קשה ומלחיצה (בעיקר עבור ההורים). מניסיוני אני ממליצה בחום לאבחן את הילד (את אייל לא אבחנתי בגלל פחדים שונים והכחשה ולכן לא קיבל תמיד טיפולים מתאימים ואילו את אדם אבחנתי בגיל צעיר מאד ולכן גם הטיפולים התאימו והתוצאות בהתאם). הבנתי, לאחר שנים של קשיים עם אייל, שאבחון חשוב מאד בכדי שנוכל להעניק לילד את מה שהוא צריך בזמן הטוב ביותר, שהוא חלון ההזדמנויות בגיל הצעיר, ע"י הטיפולים הטובים ביותר. שימו לב שהתשובות שנתתי לשאלות אינן מוחלטות והן הצעות לאפשרות שתתכן בעיה בתחום התפתחותי מסויים, אך יש לבדוק את העניין אצל מומחה ובשום אופן לא להסתמך על הכתוב כאן בלבד. בנוסף, סמפטום אחד או שניים הבאים לידי ביטוי אצל הילד בוודאי אינם מספיקים בכדי להחליט מה תוצאות האבחון שלו, כמה סמפטומים יחדיו יכולים להצביע על כיוון של בעיה התפתחותית מסויימת. שאלות אלה הן רק תמרורים העשויים לסמן כיוון מסוים אצל הילד, אין הן מחליפות דעת מומחים.

על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי

1.האם הילד מבקש ממך עזרה כשהוא מתקשה בדבר מה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית או שפתית.

2.האם ילדך נבהל מרעשים חזקים עד הוא נכנס להתקפי בכי או כעס וקשה לו להפסיק? אם כן זה עשוי להצביע על בעיה סנסורית.

3.האם הילד מסתכל עליך כשאתה קורא בשמו? אם לא, או באופן חלקי זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית (יש לבדוק את שמיעת הילד דבר ראשון).

4.האם הילד מבין את הבעות פניך? האם הוא צוחק ובוכה בסיטואציות הנכונות? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

5.האם הילד שלך אוהב לשחק עם אחרים, מבוגרים או ילדים? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

6.האם ילדך מביט לעינך בין 50% ל - 70% מזמן שהותכם יחד? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

7.האם לילד שלך יש ג'סטות? (נפנוף לשלום, הצבעה, "כן" ו"לא" עם הראש, "נו, נו, נו" עם האצבע, "בוא" עם כף היד, "לך" עם כף היד). אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

8.האם ילדך יוזם איתך מגע פיזי וזקוק למגע זה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

9.האם ילדך משתמש באברי גופך כחפצים? (לוקח את ידך ומראה לך מה הוא רוצה שתעשה עבורו איתה). אם כן, זה עשוי להצביע על בעיות שפה ותקשורת.

10.האם ילדך מושיט ידיים כדי שירימו אותו? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

11.האם ילדך מחייך אליך? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

12.האם ילדך מחייך חיוך חברתי לאחרים או שהוא מחייך לעצמו כשהוא מרוצה מדבר מה? אם הוא מחייך רק לעצמו - בעיות תקשורת.

13.האם ילדך פוחד ממקומות או סיטואציות שנראות לך רגילות לגמרי? אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

14.האם ילדך אינו מגיב כאשר נוגעים בו? אם אינו מגיב - בעיות סנסוריות או תקשורת.

15.האם ילדך מגיב בהתרחקות כאשר נוגעים בו במגע קל, האם הוא נמנע ממגע? אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורת.

16.האם ילדך מחפש אחרי מגע "עמוק" בלי הפסקה, מתחכך באנשים ובחפצים, ואוהב שמחבקים אותו חזק מאד או אוהב להתגלגל בשמיכה הדוקה. נראה שהוא רגוע יותר אחרי עבודה מאומצת או סחיבת משא הכבד עבורו. אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורת.

17.האם ילדך עבר את גיל 3 והוא אינו מסוגל לרכוס רוכסן או לכפתר כפתורים, להתלבש לבדו ולהתחיל לסבן את עצמו באמבטיה? אם כן - בעיות מוטוריקה עדינה.

18.האם ילדך מחפש ריגושים ואינו שם לב לסכנות שבכך? אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורתיות.

19.האם ילדך מתנדנד ללא הפסקה, או שאינו יכול לסבול התנדנדות או כל חוסר מגע עם הרצפה? אם כן - בעיות במערכת הוסטיבולרית (תנועתית).

20.האם ילדך נושך חפצים קשים כמו צינורות? אם כן - בעיות סנסוריות.

21.האם ילדך אינו מוכן להתלכלך בשום דבר או שהוא אוהב מאד לשתכשך בבוץ, מתחכך בקירות וריהוט? אם כן - בעיות סנסוריות.

22.האם ילדך נמנע מפעילות במגרש המשחקים או מחפש ריגושים ועבודה פיזית כשהוא משחק? - בשני המקרים בעיות סנסוריות, שונות זו מזו.

23.האם ילדך רגיש לאור חזק ומתבלבל כאשר יש הרבה גירויים סביבו או שהוא אוהב אורות חזקים וצבעוניים? אם כן - בשני המקרים בעיות סנסוריות, שונות זו מזו.

24.האם ריחות וטעמים מסוימים נחווים כבלתי נסבלים עבורו או שהוא מחפש ריגוש גם בטעמים וריחות בלתי שגרתיים (ריח דלק, זבל וכו')? אם כן, בשני המקרים בעיות סנסוריות.

25.האם ילדך אוהב מאכלים קשים ומתובלנים וחריפים או שהוא אוכל רק אוכל "ללא טעם" בצבע לבן, האם הוא מעדיף אוכל רך מאד ואינו אוכל מאכלים קשים שצריך ללעוס אותם הרבה פעמים? אם כן - בעיות סנסוריות ובהמשך עלול ליצור הפרעות אכילה.

26.האם ילדך יודע מתי הוא רעב, קר לו או חם ומתי הוא צריך לשירותים? אם לא, בעיות סנסוריות או תקשורת.

27.האם ילדך מזהה הבעות פנים שונות המביעות רגשות שונים? אם לא, בעיות תקשורת.

28.האם ילדך מסדר דברים בשורה באופן אובססיבי? אם כן, בעיות תקשורת או בעיה בפרגמטיקה של השפה (כשר, מלכסון, אוטיזם והפרגמטיקה של השפה).

29.האם ילדך נמשך מאד ומתקבע על סימנים מוסכמים כמו תמרורים, אותיות, מספרים וצורות? אם כן - בעיה בתקשורת.

30.האם ילדך משחק במשחק קבוע באופן שנראה לך מוזר, מניע רכבת הלוך ושוב ללא מטרה, מסובב גלגלים של מכונית צעצוע במשך זמן לא סביר ומתרכז בכך בלבד וכו'? אם כן - בעיה בתקשורת.

31.האם לילדך תחביב שהוא "נעול" עליו מגיל יחסית צעיר ושהוא מפתח באופן אובססיבי, קשה לו להפסיק לשוחח על התחביב, והוא עוסק בו יום ולילה, כל מחשבותיו כמעט נתונות לעניין? אם כן - בעיה בתקשורת.

32.האם ילדך מועד כאשר אין לכך סיבה נראית לעין? אם כן - בעיה במערכת הוסטיבולרית (תנועתית).

33.האם ילדך קופץ על שתי רגליים ועל רגל אחת? אם לא - בעיה במערכת התנועתית או במערכת היציבה, תנוחת הגוף.

34.האם ילדך מחקה מבוגרים וילדים אחרים, האם הוא מסוגל לחקות מחיאות כף, הרמת ידיים מעל הראש, נגיעת הידיים בראשו, נגיעת יד אחת באפו, האם הוא רוקד? אם לא - בעיה במערכת התנועתית או התקשורתית.

35.האם ילדך מסורבל במיוחד ואינו יודע לרוץ (ריצה שבה רגליו מתרוממות מעל הקרקע ואינן נגררות)? אם כן - בעיה במערכת היציבה או התמצאות במרחב, או כיווניות - כל אלה שיכים למערכת המוטורית.

36.האם ילדך מצייר בהתאמה לגילו? (קו, מעגל, צלב, איקס, שמש, בית, ילד, עץ)? אם לא - בעיה במוטוריקה עדינה או בעיה תקשורתית.

37.האם ילדך יודע לשתות משקה עם קש? האם הוא יודע לנשוף דרך הקש? האם הוא מרייר רוב הזמן? האם המילים שהוא מפיק נשמעות לא ברורות רוב הזמן? - בעיה סנסורית סביב הפה.

38.האם ילדך מתקשה להירדם באופן יוצא דופן וקם במהלך השינה הרבה מאד פעמים, גם בגיל מאוחר? אם כן - יכול להעיד על בעיה תקשורתית.

39.האם לילדך בעיות עיכול שונות שאינן מפסיקות, עצירות ושילשולים? אם כן - יכול להעיד על בעיות תקשורת.

40.האם הילד אינו יכול לסבול סיטואציות ואנשים חדשים והוא מגיב אליהם בחריפות רבה? אם כן - בעיות תקשורת.

41.האם הילד מרדן ועקשן באופן יוצא דופן? אם כן - עשוי להעיד על בעיות תקשורת.

42.האם הילד מתייחס לילדים אחרים, משחק עמם ויוצר איתם תקשורת בסיסית של קשר עין ושיחה פשוטה? אם לא - בעיות תקשורת.

43.האם שמת לב שלילדך בעיות רציניות בהתנהגות? האם הוא צועק ובוכה בסיטואציות פשוטות יחסית וקשה להרגיעו? אם כן - בעיות תקשורת.

44.האם ילדך אינו יודע כיצד לתפקד באופן הנכון בסיטואציות חברתיות? האם הוא אינו מבין את הכללים החברתיים הבלתי כתובים והכתובים? אם כן - בעיות תקשורת.

45.האם ילדך מודאג וחרד באופן יוצא דופן לדעתך? אם כן - בעיות תקשורת.

46.האם ילדך מדבר? - אם לא - בעיות שפה או תקשורת.

47.האם הוא מתעצבן כשמתרחץ, כשגוזרים לו ציפורניים, חופפים את ראשו וכשצריך להתלבש? אם כן - בעיות סנסוריות.

48.אין לו מושג מה גודל כוחו הפיזי והוא נוגע באחרים חזק מידי (למשל מחבק חזק מאד). אם כן - בעיות סנסוריות, או תקשורת.

49.אינו משתתף במשחקי ספורט. אם כן - בעיות סנסוריות או מוטוריות.

50.שונא נסיעה במכונית. אם כן - בעיות במערכת וסטיבולרית (תנועתית).

51.אוהב להסתובב סביב עצמו. - אם כן - בעיות במערכת וסטיבולרית (תנועתית), סנסוריות, תקשורתיות.

52.מנפנף בידיו. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

53.משמיע קולות מוזרים, גבוהים מאד או נמוכים. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

54.אינו עוצר, בתנועה בלתי פוסקת. אם כן - בעיות סנסוריות, מערכת וסטיבולרית (תנועתית).

55.דוחס המון מזון בבת אחת לפה. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

56.צריך עזרה מיוחדת כדי לשבת ליד שולחן ולעבוד. אם כן - בעיות סנסוריות, או קשב.

57.לא יכול לקבל ביקורת ומגיב בהשתוללות כללית. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

58.מתוסכל רוב הזמן. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

59.התפרצויות זעם שקשה להן לחלוף. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

60.אינו שם לב כשהוא מלוכלך או רטוב. אם כן - בעיות סנסוריות.

61.האם ילדכם זקוק לקשר עם אנשים וילדים אחרים? אם לא - בעיות תקשורתיות.

62.האם הוא משחק לבד או נהנה משיתוף אחרים במשחק? אם לבדו - בעיות תקשורת.

63.האם במשחק סימבולי הפשוט ביותר הוא משתף גם בובות המייצגות בני אדם או משתמש רק בצעצועים המייצגים חפצים כמו מכוניות, גשרים, רכבות כו'. אם משתמש רק בצעצועים המייצגים חפצים - בעיות תקשורת.

64.הילד מתנתק לעיתים, בוהה ואינו מתיחס לסביבתו. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

65.האם ילדך פוצע את עצמו, נושך או מכה את עצמו? אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

66.הילד אינו מתעניין בלרצות אותך. בעיות תקשורת.

67.הילד מתעניין ונמשך למוסיקה באופן מאד לא רגיל. בעיות תקשרות.

68.הילד זוכר תאריכים, מקומות, שמות של ערים באופן יוצא מן הכלל. אם כן - בעיות תקשורת.

69.שינויים קיצוניים במצב רוח, מצחוק לבכי בלי הסבר סביר. אם כן - בעיות תקשרות.

70.הילד ידע לעשות דברים מסויימים למשל: לשחק, לדבר, לשיר ואז שכח כיצד לעשותם והפסיק. בעיות תקשרות.

71.לילד דחפים שהוא אינו שולט בהם לדוגמה - פותח מגרות, מוריד מים בשירותים, סוגר ופותח דלתות וחלונות באופן אובססיבי. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

72.לילד חיבה מיוחדת לעצמים מסתובבים או מאירים והוא יכול לבהות בהם במשך זמן רב, מאוורירים, גלגלים ומנורות. אם כן - בעיות תקשורת וסנסוריות.

73.הילד אינו סובל שינויים והוא מגיב בהתקפי זעם או בתגובות אחרות שאינן הולמות את המצב. בעיות תקשורת.

74.נראה שהילד מדבר, אך הוא בעצם מבצע אקולילה (הדהוד), הוא חוזר כהד על משפטים, חלקי משפטים או מילים ששמע כרגע או בזמן אחר. בעיות שפה ותקשורת.

75.המבנה התחבירי של השפה לקוי. במקום - "אני עייף ורוצה בקבוק" הוא יאמר "בקבוק רוצה עייף אני". אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

76.הילד לא מדבר כלל. אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

77.הילד מדבר מעט מאד ורק באופן פונקציונלי, "תפתח", "תן לי", "שלי". אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

78.הילד מדבר אך אינו אומר "אני" כלל או מתבלבל בגופים (אומר "אתה" במקום "אני", למשל). בעיות תקשורת ושפה.

79.לילד קשיים בשליפה. כלומר הוא אינו יכול לשלוף את המילה הנכונה בסיטואציה מסוימת למרות שהוא יודע לאמר אותה. בעיות בשפה, תקשורת.

80.לילד אינטונציה לא רגילה כשהוא מדבר. מסיים משפטים שאינם שאלה בנימה שואלת. או אינטונציה חדגונית ולא משתנה. בעיות תקשורת.

81.יכולת חברתית שטחית. בעיות תקשרות.

82.אין משחק חברתי עם ילדים בני גילו. בעיות תקשרות ושפה.

83.משחק ליד ילדים, אך לא איתם. בעיות שפה ותקשרות.

84.אין משחק דמיוני גם כשמשחק לבד (משחקי "כאילו"). בעיות תקשורת.

85.הילד שר שירים שלמים בע"פ אך אינו מסוגל לחבר משפט נכון תחבירית. בעיות שפה ותקשורת.

86.הילד קורא ומזהה מספרים ואותיות אך אינו מבין את כוחה התקשורתי של השפה ואינו משתמש בה בצורה תקשורתית עם אחרים. קריאתו היא יותר זיהוי של סימנים מוסכמים. בעיות תקשורת.

87.הילד מפחד מאד מדברים שאינם מפחידים ילדים אחרים בד"כ. לדוגמה מכונת כביסה, שואב אבק, מכסחת דשא, אוטובוס נוסע ועוד. בעיות סנסוריות ותקשורת.

88.הילד לא אוהב מגע של בני אדם ולעיתים גם של בגדים. בעיות סנסוריות (מערכת טקטילית - מישוש), תקשורת.

89.חוסר יכולת הכללה: כורסא היא רק הכורסה שיש לנו בסלון, הוא לא ידע לזהות שגם בסלון של סבא וסבתא מה שיושבים עליו זו כורסא. בעיות תקשורת.

90.הילד נקשר לחפצים יותר מלאנשים. הילד מביט בחפצים ולא בבני אדם. בעיות סנסוריות ותקשורת.

91.הילד נראה מנותק ומסוגר חלק ניכר מהזמן. בעיות תקשורת.

92.הילד אינטלגנטי מאד בתחומים מסויימים (למשל כותב, קורא, משחק משחקי קופסא המיועדים לילדים גדולים יותר מגילו, מנגן או קורא תווים) אך בתחומים אחרים של ההתפתחות הילד מאחר מאד אחר בני גילו. עיכוב התפתחותי או בעיות תקשורת.

93.הילד אינו מבחין בסכנה. עיכוב התפתחותי, הפרעת קשב, בעיות תקשורת.

94.הילד אינו מבין הוראות פשוטות כמו "שים את התפוח מעל הצלחת". מושגי יסוד כמו מתחת, מעל ואחרים אינם מפותחים. מכיוון שהילד אינו מבין את המושגים הוא לא יודע כיצד לפעול. בעיות מוטוריות בחוש הכיוון, בעיית תקשורת.

95.הילד הולך על קצות האצבעות זמן רב (חודשים). בעיות תקשורת.

96.הילד לא מבין רצף של אירועים באופן נכון. או שאינו מבין רצפים כלל (דוגמה לרצף נכון: קודם נסענו באוטו, אח"כ הגענו לגן ובסוף נכנסנו לגן ואמרתי שלום לאמא"). בעיות תקשורת ושפה.

97.גם אם הילד טופל בתחומים שונים ונראה שהוא התקדם, עדיין התחום החברתי נשאר לקוי. בעיות תקשורת.

98.הילד מעוניין ליצור קשר עם אחר אבל לא מסוגל. לדוגמה: הילד ניגש לילד אחר ושואל "איך קוראים לך", הילד השני עונה "עודד" ואילו הילד האוטיסט במקום לאמר "בוא נשחק" או להמשיך את השיחה באופן מקובל אחר יכול לשאול שוב "איך קוראים לך" או לאמר דבר מה אחר שאינו שייך לשיחה הנוכחית. בעיות שפה (אקולליה, פרגמטיקה) ותקשורת.

99.הילד קולט אינפורמציה שאין לה משמעות, לעומת זאת מה שיש לו משמעות פחות מעניין מבחינתו. אם כן - בעיות שפה (פרגמטיקה) ותקשורת.

100.לילד אין קביעות אובייקט בגיל מאוחר יחסית - חפץ המוסתר מאחורי ווילון הוא אינו מבין שהחפץ עדיין שם אך מוסתר. אמא הולכת כשאני בגן, הילד אינו מבין שאמא חוזרת. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת.

101.הילד אינו יודע לסווג על פי קבוצות שייכות, לדוגמה: סכין, מזלג וצלחת כולם כלי מטבח. מכנסיים, חולצה וגרביים כולם בגדים. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת ושפה.

102.לילד אין יכולת מיון - לפי צבע, צורה, מיגדר וכו'. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת ושפה

103.הילד יכול לדבר או לעשות דברים בסיסיים כמו לאמר שלום לשכן, אבל הוא לא יעשה זאת באופן ספונטני מעצמו. הוא יאמר שלום לשכן רק אם נאמר לו לעשות זאת. בעיות תקשרות.

104.הילד אינו מזהה אנשים מוכרים לו. בעיות תקשרות.

105.הילד אינו יודע שלאחרים יש מחשבות ורגשות. לדוגמה: הפרצוף שרינה עושה עכשיו הוא בגלל שהיא נפלה, זה פרצוף עצוב, לכן רינה עצובה. בעיות תקשרות.

בעיות שהשאלות הנ"ל עשויות להצביע עליהן

1. ויסות תחושתי - תגובות הילד לחושיו נלקחים כאן בחשבון. רגישות לקול, למגע, לגירוי חזותי, לתנועה, לריח ולטעם. כשכל התחושות הללו מציפות את הילד המצוי בתחושת יתר, או בילד הנמצא בתת תחושה וזקוק לגירוי תחושתי מתמיד הוא אינו מסוגל לתפקד בעולם באופן אופטימלי ומכאן מתפתחים באופן ישיר התנהגויות אובססיביות או קיבעונות כתגובה ישירה להצפה חושית המאיימת עד כדי כך שהילד מנתק עצמו מהעולם ויוצר לעצמו עולם חלופי שבו הוא שולט בגירויים ובד"כ חוזר על פעילויות תבניתיות שאינן מאיימות עליו. האבחון הראשוני של ילדכם צריך לכלול גם התבוננות על העיבוד החזותי והמרחבי, כלומר עד כמה הילד מבחין במידע החזותי שמולו ומצליח לפענח אותו, כך גם עיבוד רגשי וקוגניטיבי, כלומר כיצד הוא פותר בעיות ועונה על שאלות מורכבות.

2. המוטוריקה העדינה והגסה של הילד ותכנון מוטורי - מוטוריקה עדינה - באופן כללי וגס אלה הם פעולות עדינות שנעשות עם אצבעות הידיים (כמו אחיזה בפינצטה, גזירה, אחיזת כלי כתיבה ועוד). תכנון מוטורי הוא תכנון רצף צעדים כדי לבצע רעיון או מטלה שהיא חשובה עבור הלמידה של הילד (דוגמה: כדי לקחת את הדובי מהמדף על הילד לתכנן את צעדיו - 1. לקום מהכסא 2. ללכת לעבר הארון 3. להתרומם על קצות האצבעות ולמתוח את היד 4. לאחוז בדובי ולקחת אותו).

3. טונוס השרירים - כאשר שריריו של הילד רפויים מידי הוא אינו יכול למשל לבצע את ג'סטת ההצבעה באופן סביר משום שקשה לו להרים את ידו. כאשר שריריו של הילד נוקשים מידי והם בטונוס גבוה מידי הילד נוקשה וקשה לו לבצע מטלות שונות. בכל אחד מהמקרים כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט שיש לו ניסיון בתחום זה עם ילדים.

4. עיבוד רגשי וקוגניטיבי - האם הילד יכול לקרוא הבעות פנים? האם הוא קולט את האינטונציה בקולכם? האם הוא מבין כשאתם כועסים, עצובים או שמחים? האם הילד פותר בעיות, האם יש לו ג'סטות (מחוות כמו הצבעה על דבר מה, נפנוף לשלום, עשית "כן" ו"לא" עם הראש וכו'). כאשר הילד אינו מסוגל לבצע משימות אלה הוא אינו מבין את העולם ובוודאי שאינו מבין כיצד לפעול בו. טיפול בשיטת ABA שבתוכה תכניות עבודה המתייחסות לתחומים אלה תקדם את הילד לקראת הבנה של הזולת ויכולת תקשורת גבוהה יותר. גם שיטת גרינספן עוזרת לילדים להתקדם בתחום זה ולהתנסות דרך יחסים עם המטפל במגוון הרגשות, אינטונציות, הבעות פנים וג'סטות אנושיות. שיטת RDI עובדת גם היא באופן עקיף על תחומים אלה, יש לבקש ממנחה התכנית להתאים משחקים שישפרו את יכולתו של הילד להתמודד עם ריבוי הגירויים בזמן תקשורת עם האחר.

5. עיבוד חזותי ועיבוד מרחבי - האם הילד מפרק צעצוע פשוט ומרכיב אותו בחזרה, האם אוסף את הצעצועים? האם מכיר את מבנה הבית שלכם ויודע איפה הוא נמצא? האם הוא יכול למיין צורות? האם הילד יודע את הדרך הביתה כשנוסעים במכונית? אם לילדכם יש ליקוי בתחום העיבוד הזה אז הוא יינטה להיות מקובע בעניינים כמו מיקום של צעצועים מסוימים (כדי שתמיד ידע היכן הם!) נסיעה במסלולים חוזרים על עצמם ותגובות רגשיות לא תואמות (התפרצויות או שהוא צוחק כאשר כואב לו ואמור לבכות, או סתם צוחק בלי סיבה) במידה ותשנו מסלול נסיעה המוכר לו. משחק באופן חזרתי ותבניתי כדי לא להיות מוצף מכל המשחקים האחרים בסביבה ומיקומם המשתנה. גם כאן תכנית ABA וכן גרינספן עובדים על הגברת הגמישות המחשבתית של הילד באמצעות משחקי דמיון ושינויים קלים בתוך הקיבעונות של הילד עד שהוא מסוגל להתמודד עמם ולהרחיבם עוד ועוד.

6. תכנון מוטורי - תכנון של מטרה ואח"כ התנועות לביצוע המטרה. האם ילדכם יכול לתכנן כ - 3 תנועות בכדי לבצע מטרה? האם הוא רץ לכיוון הנכון כשיש לו תכנון להגיע לשם? האם הוא הולך או זוחל לעבר צעצוע ומבצע איתו פעולות פשוטות? אם ילדך אינו מסוגל לאחוז בצעצוע ולשחק עימו ליעוד שלו באופן הבסיסי ביותר הרי שיתכן שיש לו בעיה בתכנון המוטורי. ילדים אחרים עשויים לרצות צעצוע אך לא לדעת כיצד להגיע אליו. האם ילדכם זקוק לתמיכה פיזית מכם בכדי להגיע לצעצוע או לשחק בו? ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי משחקים בצעצועים באופן חזרתי ומקובע עד שהמשחק נראה אובססיבי ממש למתבונן מבחוץ, אך יתכן שיש להם, בין היתר, בעיה בתכנון המוטורי משום שאם הילד אינו יודע לשחק עם המשחק הפשוט (מכונית, בובה) וחוזר על פעולות לא פונקציונאליות עם הצעצוע הזה אז כנראה שהוא אינו יודע איך לתכנן את פעולותיו כראוי ויש לעזור לו ללמוד זאת בתכנית הטיפולית. לבני הגדול יש רעיונות רבים מצוינים אבל הוא לא יכול להוציא אותם לפועל ובמקום עשייה הוא מדבר עליהם, לכן גם בתקופה מסוימת בחייו כמות הדיבור שלו הייתה בלתי סבירה. פעולות תכנון מוטורי על רצף עוד יותר קשות לילד אשר עדיין לא רכש את המיומנות של ביצוע פעולה אחת באופן הנכון. התכנית הטיפולית תפרק את הפעולות הנחוצות למשחק בצעצוע ולאחר שהילד שולט בכל פעולה לחוד ניתן יהיה לחברם יחד במשחקים סימבוליים מתוחכמים יותר או בביצוע פעולות שתכנונן מסובך יותר כמו סידור כסא ליד שולחן ומשחק דמיוני בקוביות ובובות המארגנות מסיבת יום הולדת. שאלות לגבי תפקוד מוטורי כדאי להפנות לפיזיותראפיסט שיאבחן את בעיותיו הספציפיות של הילד ויתכנן עבורו תכנית עבודה אישית.

7. מוטוריקה עדינה - ילד בגיל שנתיים אמור להיות מסוגל לצייר קו ישר. בגיל שנה וחצי הילד צריך לדעת לאחוז בצבע עבה ולשרבט קלות. בגיל שנתיים הילד אמור לאחוז באחיזת פינצטה (עם האגודל והאצבע) חפצים בגודל של גולה קטנה ולסדרם בתוך קופסת נעליים. ילד שאינו נתלה לעולם על מוטות או ענפים של עץ ומתנדנד, שאינו מסוגל להרים משקל סביר וחפצים כבדים יחסית נופלים לו מהידיים והוא מתלונן שאין לו כוח להרים עשוי להיות בעל חגורת כתפיים שאינה חזקה מספיק. אם ילדכם אינו מסוגל לעשות חלק מהפעילויות הללו עליכם לבדוק האם יש לו צורך בריפוי בעיסוק בכדי להתאמן על הפעילות הללו החשובות כל כך לכניסה לביה"ס, כאשר הילד צריך לאחוז נכון בעיפרון ולהעתיק צורות מסובכות של אותיות ומספרים. אחיזה נכונה בעיפרון תלויה בחוזק שרירי הכתפיים והידיים.

8. הפקת שפה - במידה וילדכם אינו מדבר, מפיק הברות מסוימות בלבד ואינו מחבר ביניהן, ומתקשה מאד באופן כללי לדבר רצוי להתייעץ עם קלינאית תקשורת בכירה ולהתאים לו תכנית אישית. אך מניסיוני לא הייתי מסתפקת בקלינאית תקשורת. בנוסף כדאי לברר על שיטות נוספות כמו שיטה שפיתח בארץ אלעד ושדי, זוהי שיטת הפקה קולית שנקראת VML. בטיפול מבקשים מהילד להפיק הברות שהוא יודע ואח"כ מלמדים אותו להפיק הברות שאינו יודע. השיטה אפקטיבית מאד ועוזרת לילדים רבים להתקדם בתחום השפתי. השוני העיקרי בינה לבין טיפולים אצל קלינאית תקשורת הוא שבאופן כללי (עם יוצאי דופן כמובן) קלינאיות תקשורת אינן דורשות או מבקשות מהילד להפיק הברות או מילים, הן עובדות עם הילד באופן כזה שהן מקוות שבשלב כלשהו הוא יבשיל ויפיק את השפה בעצמו. לצערי, לעיתים קרובות ראיתי שלילדי הספקטרום שיטת העבודה הזו אינה מספקת ונכונה ובכדי שהילד יתקדם יש לעיתים קרובות יש לדרוש ממנו הפקת השפה באופן מפורש ואף לעבוד על כך בשילוב עם שיטת ה - ABA כך שהילד מתוגמל על הפקת שפה באופן קונקרטי ורציף. להמתין שילד עם בעיות תקשורת יבשיל מבחינה שפתית יכולה להיות בעיה, משום שבעיותיו ההתפתחותיות של הילד עשויות להיות כה רבות ומגוונות שאין לדעת האם הבשיל כבר או לא מבחינה שפתית ולכן יש לדרוש ממנו, ברמה סבירה ולא פוגענית כמובן, להפיק הברות ומילים. בדרך זו למדו מספר לא מבוטל של ילדים לדבר (כל אחד עם גבולותיו שלו) וביניהם גם בני שעבר ממלמולים לשפה תוך חצי שנה. שנה וחצי לאחר תחילת הטיפול אדם ידע לשוחח עמנו שיחות מלאות התואמות את גילו מבחינה התפתחותית.

9. בעיות תקשורת - במידה ונראה לך שילדך בעל קשר עין לקוי, אינו מגיב לשמו כשקוראים לו או מגיב רק חלק מהזמן, אינו מתייחס למבוגרים ואינו עושה מאמץ לרצות אותם, מתעלם מילדים, אינו מדבר או מתעכב מאד בהתפתחות השפה ואינו מבין ומבצע ג'סטות, הבעות פנים ורגשות כדאי לפנות ראשית לרופא המשפחה שיבדוק את הילד, כולל בדיקות דם וכן לבקש הפניה לבדיקת שמיעה וראיה לשלול בעיות בתחום זה. במידה ולאחר סיום המסלול הזה הגעתם לאבחון והילד אובחן על הרצף האוטיסטי או עם עיכוב התפתחותי כלשהו כדאי לחפש מנחה שתתכנן, תכתוב ותיישם תכנית טיפולית. אני ממליצה ליצור קשר עם מנחה ותיקה משיטת ABA שתכלול בטיפול תכניות המיועדות להביא לשיפור והתקדמות בתחומים בהם יש לילד עיכוב, יש מחקרים בתחום שהוכיחו שבשיטת ABA מתקדמים 98% מהילדים כאשר כ - 50% מהם יוצאים רשמית מהספקטרום האוטיסטי. בנוסף, ישנן שיטות עבודה שונות ומגוונות בהן גם שיטת גרינספן שבה עובדים היטב על התחומים התקשורתיים וילדך עשוי להתקדם, לא מצאתי מחקרים עם תוצאות חד משמעיות לגבי שיטת גרונספן.