אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל... להיות קיים. למעשה כל הדברים שישנם קיומם תלוי במשהו, למשל הכסא תלוי בברזל, בלי הברזל לא יכול להיות הכסא. בסופו של דבר כל הדברים שישנם קיימים בתוך מקום וזמן, זה לא דווקא מקום וזמן פיזי, כל דבר גם מחשבות ורצונות. אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. ... הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה משמעות צריך להיות גם לא אני. אם יש אני ולא אני זה אומר שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של מציאות, אם למשל בתודעה שלי יש רק רגע אחד, בלי עבר ובלי עתיד, האם אתה מסוגל לחוות חוויה מוגדרת? האם אתה יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו מנסים לדעת מה חייב להיות קיים, למשל הכסא לא חייב להיות קיים, הברזל ממנו עשוי הכסא גם לא חייב להיות קיים, כי יכולים להיות אטומים בלי ברזל, נלך עוד פנימה נגיע להבנה שכול הדברים נמצאים בתוך מקום וזמן, כי אנחנו בעולם של נפרדות, נפרדות פירושו שיש משהו ועוד משהו, בסוף התהליך, הכסא ממה הוא עשוי? ממקום ומזמן מצד האמת. כשאני אומר שכול דבר נמצא במקום וזמן, אני מתכוון שאפילו פוטנציאל, מה זה אומר, בא נחזור למצב לפני המפץ הגדול, האם העולם קיים? לא קיים, אבל הוא ... זאת אומרת שגם לפני בריאת העולם, הכל היה קיים כפוטנציאל. אם זה קיים עכשיו זה אומר שהיה קיים כפוטנציאל. מה שאני רוצה לחדד זה שגם פוטנציאל תופס זמן ומקום. אני רוצה להוביל אותנו למהלך, שבישות הראשונה אין אפילו פוטנציאל. כי כולם אומרים שאלוהים הוא הפוטנציאל ואחר ... יש נפרדות. אני אומר שאפילו אם נמחק עכשיו את כל היקום, מה שיישאר לנו פוטנציאל, למעשה כשיש פוטנציאל תמיד תהיה הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא ... אבל היה קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי וזמן אין ... סידר כי במקום אחר יש סדר הפוך. אז עכשיו נשאלת השאלה, האם יש אלוהים או אין אלוהים? הגענו להבנה שאין אלוהים, למה? כי הבנו שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן אין סופיים, שאין להם התחלה וסוף. עכשיו האם מישהו יכול להוכיח שיש אלוהים? לפי זה, אין אפילו צורך באלוהים, יש מקום וזמן אין סופיים והכל מתרחש בתוכם. עכשיו אנחנו מגיעים לחלל הפנוי, להבין את המהות של המציאות, מה שהסברתי עד עכשיו זה את התפיסה שהעולם תמיד היה קיים. והשאלה שנשאלת היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר שהמקום והזמן תלויים אחד בשני, ואפשר לומר שאולי המקום הוא אלוהים הראשון ואולי הזמן הוא האלוהים הראשון, השאלה הנשאלת היא ... הראשון שאנו בודקים, מה בטוח קיים? למשל הכסא לא מחויב כי הוא עשוי מברזל, הברזל לא מחויב כי הוא עשוי מאטומים, וכשחופרים שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן. אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה את הזמן ואולי הזמן מהווה את המקום? אנו מנסים לצמצם את הישויות. כי ... מקום יש זמן, ואם יש זמן יש מקום. כך שלא יכול להיות שאחד קדם לשני, לכן הגענו למסקנה שלא יכול להיות שאחד מהם היה לפני השני. מכאן אנו שואלים מה זה זמן ומקום, מכאן אנו מגיעים לפרדוקס, שנקרא הפרדוקס של החלל הפנוי, מה הוא אומר? אנו מבינים שכול הדברים נמצאים בתוך חלל ... שאני מניע אותה, אני לא הבובה אני רק מושך בחוטים שלה, אבל יש את ההוויה של הדבר שהיא אחד עם הדבר, אנחנו אחד עם החדר, החדר מהווה אותנו, זאת אומרת שהמקום והזמן מהווים אותנו. זה לא רק שאלוהים מזיז אותך הוא גם מהווה אותך. ואם האדם הוא המקום והזמן זה אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר עשוי מדבר אחר, זה אומר שהדבר הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות נמצאות, ורק התודעה שלי רואה צורות שונות, אבל בכל מקרה אני לא זה שמניע את הדברים, אלא ההוויה היא הכוח שמניע, עכשיו שאני מזיז את היד, זה המקום והזמן משתנים, זה לא אני. ממה עשוי המקום והזמן? המקום חייב להיות עשוי מאין מקום, הוא לא יכול להיות עשוי ממקום כי עדיין אין מקום. ואולי נגיד שהוא נובע ממקום ... שזה הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, מצד האמת אתה חי בגלקסיה גדולה ועליך להבין מה היא המציאות הזאת. אם אתה לא מבין מה זה אתה, מה היא מציאות, מה זה מקום וזמן שבהם מתרחשים כל התהליכים, אז אתה סתם חי. בכל מקרה הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין את המציאות. הבשורה הטובה ... למוחלטות. אני כשהסתבכתי עם עצמי, אמרתי שאני חייב משהו אחד להיות בטוח בו, ושאלתי את עצמי במה אני בטוח, הייתי בטוח שמשהו קיים, אולי לא קיים? אולי מקום וזמן קיימים? רבי נחמן התגאה בכך שלא התחיל לעשות שום דבר עד שלא ידע את הסוד שלו, זה למעשה רומז בצורה עקיפה לדתיים, ... ולמה ברא את הבריאה? ואיך נוצר הרצון שלו, עד שלא תבין מאין נבע הרצון שלו להגיד לך לא לנסוע בשבת, עד אז אין משמעות לזה שלא תיסע בשבת. טוב נמשיך עם המקום והזמן, המקום מתהווה מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות יש לנו? הגענו לשתי ישויות, ישות שנקראת אין מקום וישות שנקראת אין זמן. מעבר למקום והזמן יש הוויה שהיא מחוצה להם, המקום והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא הגדרה של מקום זמן,