... שתגיע להבנה ששני צדדים הם אחד. מה אמרנו? זה שאתה קיים, זה לא מחויב. העולם שבו אתה קיים, גם הוא לא מחויב. וגם הזמן והמקום, גם הם לא חייבים להיות קיימים. תזכור את זה, ... כפוטנציאל. באין שלפניו, אין בכלל אופציות, אין את הנפרדות אפילו לא כאופציה. אם האדם מכיר בכך שלא יהיה מחויב זמן ומקום, והוא חווה את זה, אז ממילא הוא חווה שלא מחויב שום דבר שיהיה קיים. כי כל מה שקיים נמצא בתוך הזמן והמקום. אמרנו שיש אני שנמצא בתוך זמן ומקום, ואם נעלים את הזמן והמקום, אז גם האני יעלם. זאת הבנה אחת, ויש עוד הבנה שאומרת, שעצם זה שהעלמנו את הזמן והמקום העלמנו אותך, אבל אתה לא נמצא בתוך הזמן והמקום, אלא אתה בעצם סוג של זמן ומקום. ואם אנו מעלימים את הזמן והמקום אז אנחנו מעלימים אותך, כי גם אתה זה זמן ומקום. זה אומר שאתה הוא החדר, ואם העלמנו את החדר אז ... על עצמו ועל מישהו אחר, ברגע אחד הוא יכול לחשוב על עצמו, וברגע שני לחשוב על מישהו אחר. הכוונה שלאני, יש את הזמן והמקום שלו, וללא אני, יש את הזמן והמקום שלו. זה אומר, שאם העלמנו את הזמן והמקום, אתה נעלם לא בגלל שהיית בתוכם, אלא בגלל שאם אין זמן ומקום, לא יכולה להיות הפרדה של אני ולא אני. תסביר. שאלה: עצם קיומם של האני והלא אני, תלוי בזמן ובמקום. ללא זמן ומקום אין הפרדה בין אני ללא אני. כדי שתהיה דואליות חייב שיהיה זמן ומקום. ואם נבטל את הזמן והמקום, אז אין כבר את המשחק בין שתי ישויות. ואם מתבטל הזמן והמקום, אז ממילא אין אפשרות שתהיה נפרדות. לא בגלל שהנפרדות בתוך הזמן והמקום, אלא שהנפרדות עצמה היא הזמן והמקום. שאלה: האם עצם זה שאתה אומר שלא מחויב שיהיה זמן ומקום, מכאן אפשר להניח שזה כן מחויב שיהיה זמן ומקום? אליעד: נכון, כן מחויב שיהיה זמן ומקום. ולא רק זמן ומקום, אלא מחויב שגם אתה תהיה, ומחויב שתהיה כאן כוס, ... צריך להבין מה היא מהות המציאות, ואחר נסביר לך, שהצורה היא עצמה מהות המציאות. מהות המציאות היא יותר גדולה מכל הזמן והמקום, אבל הספר הזה הוא יותר קטן אפילו מהחדר. ואני ...

... ראשון, אז יש לו את ההיפוך שלו. זה היבט אחד, מדוע הנפרדות היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. אז מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל ... הזמן? אלו שאלות טיפשיות, כי הזמן תמיד קיים, לא יצרו אותו. גם לשאול מה יש מאחורי המקום, זה גם שאלה טיפשית, כי אין גדול מהמקום. אין טעם לשאול, מי ברא את הזמן והמקום, השאלה האמיתית היא, מה זה זמן? כי הזמן היה לפני המפץ הגדול. כרגע במהות שלו, יש את ה - DNA מה שהוא היה לפני המפץ הגדול. קח זמן, רגע אחד, ותנסה לבדוק מה הוא. אתה רוצה לדעת איך נוצר המקום? תבדוק, מה הוא מקום? כי דרכו תוכל להגיע למקום שהוא היה, לפני שהוא היה. בעיקרון תחקור על הזמן והמקום כרגע, לא מה היה פעם. ומי שיתבונן יראה שהזמן והמקום לא מחויבי המציאות, כל המרחב הענק של המקום והזמן לא חייב שיהיה קיים. למשל האדם חולם חלום, עם מקום וזמן, ולמעשה כל הקיום של החלום תלוי במי שחולם את החלום. אם הוא החליט להתעורר אז כל המקום שלך נעלם. המקום נראה לאדם כמשהו ממשי, האם אפשר להעלים ... כלום. אתה אומר, המקום הוא אין סופי, אבל למעשה הוא נמצא בשום מקום. זה כמו שאתה מטייל ואומר, איזה מקום גדול, אבל תזכור שאתה נמצא בשום מקום. תנסו לחוות את המקום והזמן משני פרספקטיבות. הזמן והמקום הם לא מחויבי המציאות, כי הזמן מוגדר ומוגבל על ידי המקום, והמקום מוגדר מוגבל על ידי הזמן. אם לא היה זמן לא היית יכול לנוע במקום, אפילו לא ... היה יכול להיות שום דבר, בשום רגע. כי איפה הוא יהיה? הרי אין לו מקום. ואם לא היה זמן, אבל יש לך הרבה מקום, אז מתי תשים את המקום אם אין זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של הזמן. כך שההוויה של המקום היא אין מקום, וההוויה של ... ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. בהוויה אין צורת מקום ואין צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור של המקום והזמן לישות אחת. שאלה: איך אפשר לדמיין זאת? אליעד: זה אומר שאי אפשר לדמיין. אז תנסה לחוות את החוויה שאתה לא יכול לדמיין. אז ממה עשוי המקום? אני לא יכול לדמיין. ממה עשוי הזמן? אני לאיכול לדמיין. ביחס לאדם המקום והזמן עשויים מאותו חומר. קח מקום וזמן ותערבב אותם לחומר אחד, שאין בו הפרדה של זמן ומקום, וזה החומר, ותשאל מה זה? נכון, המה זה? זה החומר הזה. האדם חווה שהוא לא יודע, תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש ... אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים שהמקום והזמן עשויים מחומר אחר, שהוא כלום, אז הכלום הוא יותר גדול משניהם. החומר הבסיסי גדול יותר מהצורה הבסיסית. קח את הזמן וקח את המקום, תעלים את הצורה של הזמן ותעלים את הצורה של המקום, או במילים אחרות, קח את הזמן ותערבב אותו עם המקום, יש לנו שתי צורות ראשוניות, נערבב אותם יחד, מה נקבל? לא יודע. מסקנה זמן ומקום עשויים מלא יודע. האם הגענו לראשון? לא, כי הלא יודע הזה קיים בנוסף לזמן והמקום. למעשה יש זמן ומקום ובנוסף יש את הכלום שממנו עשוי הזמן והמקום. מסקנה, ממה עשוי הכל? מדבר שאין בו הבדל בין זמן ומקום לבין אין זמן ומקום. וזה לא יודע עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. כול הצורות של ... אם האדם לא היה יכול לחוות, אני לא רוצה משהו, הוא לא היה יכול לחוות, אני רוצה משהו. ניקח למשל רצון ואין רצון, ונבדוק ממה הם עשויים? זה כמו לשאול ממה עשוי הזמן והמקום. אתה יכול לשאול, מי אני? אתה רוצה לדעת מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר אותם לישות אחת, מה קבלת? לא יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש

... להבין מה זה אלוהים, ואין בן אדם אחד בעולם שיבין מה זה אלוהים, ויחשוב שיש אלוהים!! מה זה אלוהים? יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת שאלוהים נמצא בתוך מקום וזמן, ואפשרות שנייה שאלוהים נמצא מחוץ למקום וזמן, אלו הן שתי האפשרויות. עכשיו בואו נחשוב בהיגיון, אם אלוהים נמצא בתוך מקום וזמן, האם הוא אלוהים? הוא לא אלוהים, למה לא, כי אם כן, אז זה אומר שיש ישויות שמכילות אותו, שיותר גדולות ממנו ובעצם מקיימות אותו. ומה בעצם אומרת הדת? הדת אומרת אלוהים ברא את המקום והזמן. וצריך להבין שאלוהים לא יכול להיות בתוך מקום וזמן, ולמה. כי אז הוא מוגבל ותופס מקום וזמן וכולי, ולא אכנס עכשיו להוכיח את זה, אך מי שיבדוק ימצא שגם הדת טוענת שאלוהים נמצא מחוץ למקום ולזמן. עכשיו נתקדם, המדע אומר, ושאני אומר תיאוריה מדעית, אני לא בהכרח מסכים עם זה, והמדע אומר שהעולם נותר בעצם במפץ הגדול, ומה זה בעצם אומר? זה אומר שלפני המפץ הגדול, לא היה מקום וזמן, ועכשיו נחשוב, האם הדבר הזה הוא הגיוני, אמיתי? אז השאלה שתלוי מה הכוונה שהמקום והזמן נוצרו במפץ הגדול, במפץ הגדול הדבר היחיד שאפשר להגיד שנוצר, זה המקום והזמן החומרי, היקום שלנו. אבל המקום כמקום, והזמן כמרחב זמן, הם ... צריך מקום אחר שבו הוא יהיה. כנל לגבי הזמן, ציר זמן לפני ציר הזמן שלנו, וציר זמן אחרי ציר הזמן שלנו, מה שאני בא לומר, שאנו בעצם מסתכלים על ציר הזמן והמקום, אנו מבישים שהם בעצם אינסופיים, ותמיד קיימים. כי שום דבר לא יכול להיות קיים בלי זמן ומקום. וכשאנו אומרים שאלוהים נמצא מחוץ לזמן והמקום, הכוונה היא שהוא נמצא מחוץ לזמן ולמקום באופן מוחלט, מה זא באופן מוחלט? הדתיים הטיפשים חושבים שהמדע אומר שאלוהים היה לפני המפץ הגדול, והוא יצר את הזמן והמקום, איך שהוא יצר אותו, שזו חשיבה של קרוקודילים, ולמה? כי גם ... שאלוהים היה לפני הזמן, וחשב, בואו נעשה עולם!! האם ישות כזו היא אלוהים? ויש הוכחות רבות שלא, אבל אני רוצה לדבר על יש, ועל אין, מהפרספקטיבה של זמן ומקום, וזה אומר שאם אלוהים קיים לפני הזמן והמקום של המפץ הגדול, זה אומר שהוא היה קיים במקום ובציר זמן ... אלוהים, כאשר קיימת ישות מלבד אלוהים, אז זה לא אלוהים, אלוהים פירושו הישות שנמצאת לפני כל הדברים, שאחראית על כל הדברים, אני לא טוען שהוא קיים מחוץ לזמן ולמקום שלנו, אני טוען שהוא חייב להיות מחוץ לכל מרחבי הזמן והמקום האפשריים, כי הוא חייב להיות מחוץ לכל הדברים האפשריים, הוא לא יכול להיות בתוך מקום וזמן כלשהם. כי אם נגיד שהוא בתוך זמן ומקום לפני המפץ, הוא מונע על ידי זמן ומקום, ואז לא צריך זמן ומקום, כי אם כן, אפשר להגיד שהמפץ הגדול, הוא אחראי על הזמן והמקום שלנו. ואני רוצה לדבר על ההיבט שאלוהים נמצא מחוץ לכל הדברים והזמן והמקום, אלוהים בהגדרה שלו, נמצא מחוץ לכל מקום וזמן אפשריים!! וכאשר מבינים את הדבר הזה, מבינים בעצם, שאין אלוהים, מה זא אין אלוהים? זא כי ישות שלא קיימת בתוך שום זמן ומקום, היא פשוט לא קיימת. מי שאומר יש אלוהים הוא פשוט מטורף, למה ... מקום ממשי, עדיין זה מקום, גם אם מטאפיסי, רוחני, איך שתקרא לזה. אבל אלוהים לעומת זאת הוא לא נמצא בשום מקום, ההגדרה של יש ףפירושה ישות שתופסת זמן ומקום גם אם היא לא תופסת זמן ומקום שלנו, אז היא חייבת לתפוס זמן ומקום אחר, כדי שהיא תוכל להיות קיימת, כמו לדוגמה, ישות בתוך חלום, או כמו שהמפץ הגדול התרחש בתוך זמן ומקום אחרים. אבל מה נאמר על ישות שלא נמצאת בשום מקום ובשום זמן? ...

... המפץ הגדול או כל דבר אחר הייתה מציאות. נכון שלא הייתה מציאות שלנו, היקום שלנו, אבל מציאות הייתה לאו דווקא מה שנתפס בחושים שלנו (בתוך זמן ומקום) אבל מציאות כלשהי הייתה! הרעיון הוא שהמציאות כמשהו שמצוי הוא תמיד קיים בין אם תגדיר אותו עם זמן ומקום ובין אם לא. ולכן אלוהים הוא מחוייב במציאות כלומר תמיד מצוי. ומה שאומר שאלוהים הוא בעצם ההוויה של המציאות. עכשיו כאשר האדם חושב שאלוהים ... ולא קיומו של הישות העצמית של אדם שהוא רק נקודה קטנה בתוך כל המערכת הזו). אף על פי כן מי שיסתכל לעומק בסופו של דבר יכלל במחוייב המציאות. הזמן והמקום תמיד קיימים אבל הם לא מחוייבים במציאות. המציאות מהווה את הזמן ואת המקום - המשהו היותר גדול. אלוהים הוא בעצם ההוויה של המציאות, המשהו הזה ... הזו תמיד נשארת! אם אתה מכניס מוציא עולם הכלום נשאר, כי הוא עוטף את הכל. בסופו של דבר יש פה שני הפכים שמצד אחד יש נפרדות שהבסיס שלה הוא מקום וזמן עם פוטנציאל אינסופי וכו, - עד הנפרדות שלנו (צבעים, צורות וכו),. ובו זמנית הכל אחד!!! זה יש ואין בו זמנית! ובכך מסתמן מזה שאלוהים הוא ... את היש. מה שישנו - עשוי ממה שאיננו. תיאורית המפץ הגדול לא אומרת כלום כי היא אומרת שלפני כן היו עוד יקומים. התיאוריה אומרת שהוא יצר את המקום והזמן שלנו. אבל אין לזה שום משמעות כי לפני כן היה עוד מקום ועוד זמן. הדבר הזה שדיברנו עליו עד עכשיו הוא הבנה בסיסית. כלומר כשאתה רואה מולך קיר ... הוא לא משקף את המציאות האמיתית. כך זו התודעה האנושית. אז השאלה הנשאלת - שאם המעטפת (המציאות) שהיא מחוייבת שהיא שווה לכלום בעצם מהווה את הזמן והמקום? (שהם בעצם לא מחוייבים). איך מכלום בלי פוטנציאל נוצר משהו? הקושיא הזו נובעת, רק משום המחשבה השגויה שהאדם מייחס לאין. כאשר האדם מתבונן אל ... ויתייחס גם לאין כאל משהו ממשי, הרי שממילא הכל ברור לגמרי, ללא שום שאלה כלל. ולכן ניתן לומר שההוויה אף פעם לא משתנה אלא רק ישויות שונות בתוך הזמן והמקום משנות את מיקומן ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. זאת אומרת רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. על פי אליעד - לכולם יש תודעה גם לאדם גם ... האופי הוא אותו אופי. אותו הדבר גם אחרי המוות. הדרך הכי טובה להתמודד היא לדעת לשלוט ברצון שלך לדוגמה להטיל ספק ועוד. על פי אליעד כהן מרחב המקום והזמן תמיד היו קיימים ובתוכם מתרחשים כל הזמן שינויים (פעם כדור הארץ ופעם לא וכו). בריאה - זה לקחת כלום ופתאום לברוא אותו. כלומר שמכלום פתאום ... מאין אלא יש מ יש! ולכן יש דברים שכתובים בתורה שהם סילופים. יצירה - זה לקחת משהו שכבר קיים וממנו ליצור משהו. אז זה יותר הגיוני שהמרחב של הזמן והמקום היה קיים תמיד ומ?? נו אלוהים יצר את העולם. זה נקרא יש מ יש. אז זה יותר נכון להגיד שאלוהים יצר את העולם ולא ברא אותו. כי כל החומרים היו ... שטח בתוך העולם. לפי אליעד כהן העולם תמיד היה קיים ללא התחלה ללא סוף ללא ראשית ללא גבול לנצח נצחים. כלומר הפוטניציאל להיווצרות תמיד היה! זמן ומקום תמיד היה. בתוך הזמן והמקום ישנם חומרים אטומים שהם נעים כל הזמן בלי הפסקה. למה אין נעים? אין שאלה! הם תמיד נעים. מהתנודות שלהם יש התחדשויות. מצד האמת זה לא ... שהעולם נוצר יש מ יש, אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא מתהווה כאן, יישויות שונות בתוך הזמן והמקום משנות את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של ...

... חלק 5. הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן, וגם אם נמחק את כל הצורות, בסוף יישאר לנו חלל פנוי. אבל עדיין כל הדברים יישארו נפרדים במקום ובזמן שלהם. אפשר באותו רגע לשים שני ספרים, אך במקומות אחרים, ויכולים באותו מקום לשים שני ספרים, אך בזמנים אחרים. ולכל זמן ומקום יש את הישות שלו. במקום הזה ובזמן הזה יכול להיות רק אחד. אבל אם כמה דברים נמצאים באותו מקום ובאותו זמן הרי שהם ישות אחת ממש. למעשה יש שתי ישויות אין סופיות שהן המקום והזמן. ולמה הזמן אין סופי? כי אם תאמר שהזמן התחיל בנקודה כל שהיא, זה אומר, שאמרת שהיה זמן לפני נקודה כל שהיא ואחרי נקודה כל שהיא. בעצם במילה התחלה, אתה ... אפשר להגיד שהזמן מוגבל, הכוונה שמהות הזמן אינה מוגבלת. אם קיים משהו, אז הזמן חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, והשמות שלהם זה הזמן והמקום. זאת ההוכחה שאין אלוהים, כי מצד אחד אתה אומר, שאם תגיד שיש אלוהים, אז זה שניים - זמן ומקום , ומצד שני אתה מוכיח שאם יש אלוהים אז הוא בעצם כלום, אז הוא לא קיים. ומצד נוסף אתה מבין את קדמות העולם, שהוא תמיד קיים. מצח הנחש אומר שזה תמיד קיים, ... מקום אין סופי וזמן אין סופי ובתוכו יתכנו כל האפשרויות ואתה אפשרות אחת. לפי השכל, אם אנו מבינים שיש שני מקיפים אין סופיים, שהם הזמן והמקום, אז זאת ההוכחה למעשה שאין מצוי ראשון ויחיד. ואם יבוא מישהו ויגיד שאין בכלל זמן ומקום, ומעולם גם לא היו. גם שאלה זאת מצריכה את קיומם של הזמן והמקום, למה? כי הנפרדות תמיד קיימת כפוטנציאל. ותמיד קיימת אפשרות לקיומו של דבר כל שהוא. את האפשרות אי אפשר להעלים, כי אי אפשר להגיד שלא תהיה אפשרות. אולי אין עולם אבל אתה לא יכול להגיד שאין אפשרות שיהיה עולם. ואם תמיד יש פוטנציאל, אז תמיד יש אפשרות שיהיה זמן ומקום ותמיד יש אפשרות שלא יהיה זמן ומקום. למעשה תמיד קיים הפוטנציאל של הנפרדות, ואם הפוטנציאל של הנפרדות קיים, אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל אין סופי, ופוטנציאל אין סופי פירושו מקום וזמן. כשאנחנו הולכים פנימה יותר, אנו רואים, ומאחר שהפוטנציאל הוא נפרדות, אז באחדות הסופית אין אפילו פוטנציאל של נפרדות. האחדות האמיתית היא לפני ...

... הרגש עם השכל. שאלה: למה אני לא חווה שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני מבין שהכל זה אחד, למרות שאתה בטוח שזה שניים. למעשה כל X -Y הם בפני עצמם ישות. אז למעשה מה זה תפוז? תפוז זאת צורה שנמצאת במקום מסוים וזמן מסוים. גם מחשבה תופסת מקום, למה? כי אי אפשר שיהיה באותו זמן גם שולחן וגם מחשבה, ולכן מחשבה גם תופסת מקום וזמן. היא לא חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום מקום, ואם הם נמצאים בשום מקום, ... שכאילו שום דבר לא יכול לקחת ממנו את המקום שלו, וזה המקום. המקום הזה עצמו נמצא בתוך הכדור, מחוצה לו וגם במעטפת. אין מקום שאין בו מקום, ואין זמן שאין בו זמן. לכן המקום והזמן ממלאים את הכל. היד היא גם יד וגם גוף, היד היא לא חלק מהגוף, אלא הגוף, כי אם נעלים את כל החלקים של הגוף, לא יישאר גוף, ומכאן היד היא הגוף עצמו. למעשה כל הצורות, כמו התפוח והבננה, הקיום שלהם תלוי במקיף שלהם, ומה מקיף אותם, המקום והזמן. המקום והזמן מקיף את כל הדברים - גם את המחשבה, את התודעה ואת הכל. אז אנחנו מסכימים שהכל תלוי במקום ובזמן. עכשיו אפילו ... ואפילו אני, נמצאים במקום ובזמן, אז אם לא היה מקום, שיכולת להגיד זה אני או זה אלוהים, אז לא היית יכול להגיד שזה העולם וזה אלוהים. לכן, מה זה אומר? שאם לא היה קיים מקום וזמן, לא היה קיים שום דבר. אז זה אומר שהבקבוק הוא זמן ומקום. למעשה על כל דבר אתה יכול להגיד שזה זמן ומקום. אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא כלום, זוהי גם נפרדות, כי אתה אומר ... אחד. יש רק ישות אחת. אם תבין זאת, תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת מבקשת מהמוכר סוכרייה, את תביני שאת מבקשת כלום בצורת משהו. ... אחד, ולא משנה איך תקרא לו. שבעין אתה רואה שהבקבוק והקיר למשל הם אחד. לדוגמה, יש כמה בקבוקי פלסטיק, אז יש משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי הכל. מה המכנה המשותף של המקום וזמן, משהו שהוא לא מקום וזמן, וזה הכלום. האם מוכרח שיהיה המקום? לא, כי יש זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך מוכרח שתהיה מציאות ללא הגדרות, שזה כלום. וזה אומר שזה החומר הראשון. שאלה: איך אני יודע אם ההבנה השכלית שאליה הגעתי שתפוז אחד = ... זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם בחוויה. אתה למעשה בשכל מאמת את האין שכל. שאלה: למה אני לא חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא הסתכלות פנימה, אבל האם לא מעניינים אותך דברים חיצוניים? רק כאשר כל כולך תסתכל פנימה, אז תוכל לחוות מה קורה פנימה. החוויה היא ... אמיתי, תשאל מה באמת מציק לי? למשל יש לך בעיה בעבודה, ואתה אומר שזאת בעיה במקום ובזמן. אם היינו נותנים לך עבודה אחרת, האם עדיין הייתה מציקה הבעיה, שאתה לא מבין את הזמן והמקום? אם לא מציק לך אפילו לאלפית השנייה, זה אומר שהזמן והמקום לא באמת מציקים לך. למשל, אם אתה רעב, אפילו אם היינו מחליפים לך את מקום העבודה, הרעב היה ממשיך להציק לך, כי אתה באמת רעב. ובסוף אם יהיה לך יותר שכל, אתה תחווה את המציאות אחרת, ואז תחווה את הבעיה בצורה רחבה יותר, ואז באמת תשאל על הזמן והמקום, ואז תקבל את התשובה. כאשר תהיה לך בעיה במקום ובזמן, למעשה בכל מקום ובכל זמן תהיה לך בעיה באותה רמה. שאלה: רציתי לשאול על רגשי אשמה, ...

... ובכל זמן, אז זה גורם, שלך כישות נפרדת לא יהיה מקום. כי אם בכל מקום יש מציאות שממלאים אותה זמן ומקום, אז כביכול - לך אין מקום, אין ... המציאות. אתה חושב שהם לא עושים שום דבר. אבל למעשה זה יותר גדול ממך, זה עושה את הכל. הזמן והמקום הם אלו שמניעים אותך. האדם ... שהישות שלו מתהווה ממשהו אחר. זה שאתה קיים, משהו אחר גורם לך להיות קיים. אחר הוא מבין שהזמן והמקום מתהווים מדבר אחר, ועכשיו הוא מבין שכול מה שישנו (הרצון, הקיום, הזמן והמקום) מתהווה מדבר אחר. אז למעשה כל ... ההוויה - כל מה שיש. והאדם רואה כיצד היש מתהווה מהאין בכל רגע מחדש. אין פירושו, דבר חסר הגדרת זמן ומקום, שהוא מעל המציאות של מה שישנו. שאלה: איך אני יכולה להבין שהזמן והמקום זה צורה? אליעד: אם ביום יום ... שזה יהיה ככה או לא? למה אני רוצה את זה, האם זה מחויב או אפשרי? מה המהות? בסוף תביני שגם הזמן והמקום זה צורה. אם למשל לאדם כואב ... אלא זה שכואב לו, זה צורה שהוא לא רוצה את המציאות, אז אם את זה הוא שוכח, איך הוא יזכור שהזמן והמקום זה צורה של המציאות? כמו שאם ... שהוא רוצה לשנות את המציאות, אז איך הוא יזכור שהרצון הוא צורה של האני, והאני הוא צורה של זמן ומקום? לכן ביום יום, כל דבר שקורה ...

... של האדם הוא לא מחויב אלא גם קיומו של העולם לא מחויב, וגם קיומם של הזמן והמקום הוא לא מחויב. חווית הקיום של האדם היא אופציונאלית, והא יכול להיות קיים ויכול גם לא להיות קיים. שאלה: ואלוהים האם הוא נצחי? אליעד: אם אתה ... אז לא משנה לך מה קורה במקום מרוחק. אבל אם אתה בתוכך חווה שאתה הזמן והמקום, אז מה שקורה רחוק, גם הוא קשור אליך. אז כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון? אפילו אם תגיד שאתה התודעה, האם אתה יודע מה קורה עכשיו בסין? לא, ולכן אתה חווה שסין בחוץ. אנו אומרים שהזמן והמקום לא מחויבים, ולכן גם אתה לא מחויב להיות קיים. אם לא היית יודע להבדיל בין שום שינוי, לא היה זמן. אם הייתה קיימת רק ישות אחת, לא היה אתמול, היום ומחר, ולכן לא היה זמן ומקום. הזמן והמקום קשורים זה לזה, אבל הם לא אותו הדבר. בגלל שיש זמן ומקום, יש אני ולא אני, אם לא היה זמן ומקום, לא היה אני ולא אני. ומכאן שהאדם תופס זמן ומקום, כי בלי זמן ומקום אין אני. האדם למעשה הוא צורה של זמן ומקום. לסיכום, יש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו, אבל מה שהאדם רוצה לא תלוי בו. אבל לא רק שהרצון שלך לא תלוי בך, אלא שגם הקיום שלך לא תלוי בך. ...

... בלי הברזל לא יכול להיות הכסא. בסופו של דבר כל הדברים שישנם קיימים בתוך מקום וזמן, זה לא דווקא מקום וזמן פיזי, כל דבר גם מחשבות ורצונות. אם כל מה ... צריך להיות גם לא אני. אם יש אני ולא אני זה אומר שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של ... יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור ... שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה ... להיות אטומים בלי ברזל, נלך עוד פנימה נגיע להבנה שכול הדברים נמצאים בתוך מקום וזמן, כי אנחנו בעולם של נפרדות, נפרדות פירושו ... התהליך, הכסא ממה הוא עשוי? ממקום ומזמן מצד האמת. כשאני אומר שכול דבר נמצא במקום וזמן, אני מתכוון שאפילו פוטנציאל, מה זה אומר, ... עכשיו זה אומר שהיה קיים כפוטנציאל. מה שאני רוצה לחדד זה שגם פוטנציאל תופס זמן ומקום. אני רוצה להוביל אותנו למהלך, שבישות ... כי כולם אומרים שאלוהים הוא הפוטנציאל ואחר כך זה הביטוי, אבל זה לא נכון, כי מחוץ לזמן ולמקום אין פוטנציאל, ולכן זאת ההוכחה שאין ... פוטנציאל, למעשה כשיש פוטנציאל תמיד תהיה הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, ... אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ... אין אלוהים? הגענו להבנה שאין אלוהים, למה? כי הבנו שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן אין סופיים, שאין להם התחלה וסוף. עכשיו האם מישהו יכול להוכיח שיש אלוהים? לפי זה, אין אפילו צורך באלוהים, יש מקום וזמן אין סופיים והכל מתרחש בתוכם. עכשיו ... עד עכשיו זה את התפיסה שהעולם תמיד היה קיים. והשאלה שנשאלת היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד ... הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר שהמקום והזמן תלויים אחד בשני, ואפשר לומר שאולי המקום ... הברזל לא מחויב כי הוא עשוי מאטומים, וכשחופרים שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן . אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה ... הגענו למסקנה שלא יכול להיות שאחד מהם היה לפני השני. מכאן אנו שואלים מה זה זמן ומקום, מכאן אנו מגיעים לפרדוקס, שנקרא הפרדוקס ... של הדבר שהיא אחד עם הדבר, אנחנו אחד עם החדר, החדר מהווה אותנו, זאת אומרת שהמקום והזמן מהווים אותנו. זה לא רק שאלוהים מזיז אותך הוא גם מהווה אותך. ואם האדם הוא המקום והזמן זה אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר ... אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות ... זה שמניע את הדברים, אלא ההוויה היא הכוח שמניע, עכשיו שאני מזיז את היד, זה המקום והזמן משתנים, זה לא אני. ממה עשוי המקום והזמן? המקום חייב להיות עשוי מאין מקום, הוא לא ... להבין מה היא המציאות הזאת. אם אתה לא מבין מה זה אתה, מה היא מציאות, מה זה מקום וזמן שבהם מתרחשים כל התהליכים, אז אתה סתם חי. ... בו, ושאלתי את עצמי במה אני בטוח, הייתי בטוח שמשהו קיים, אולי לא קיים? אולי מקום וזמן קיימים? רבי נחמן התגאה בכך שלא התחיל ... להגיד לך לא לנסוע בשבת, עד אז אין משמעות לזה שלא תיסע בשבת. טוב נמשיך עם המקום והזמן, המקום מתהווה מאין מקום והזמן מאין זמן, ...

... את מבינה את זה, את הופכת להיות קטנה ביותר, אוטומט. כי זה לוקח לך את כל הרוח. המציאות מכילה בתוכה את הזמן והמקום, אבל היא לא הזמן והמקום, ואם נוציא את הזמן והמקום יישאר הכלום, והכלום למעשה הוא המציאות. את יודעת מי גורם לכך שתהיי קיימת, מי גורם לכך שתרצי את זה ולא את זה? הכלום, שהוא המציאות שמעבר לזמן ולמקום. אז את מבינה שאת ...