ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חרדים ✔משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 ✔* משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2
* משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1.

למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. פרויד, כפי שכבר נאמר לעיל, היה ער לעובדה זו ואף ידע להפיק ממנה רווח פוליטי. במכתביו לתלמידיו הוא נקט לא - אחת בנימה האינטימית - חתרנית של "אנחנו היהודים מבינים טוב יותר זה את זה". אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 - 1961), נפל עמוק למלכודת זו. התקפתו המפורסמת של יונג נגד הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה של אדלר, שפורסמה בכתב - עת נאצי לפסיכותרפיה, גילתה בבירור את האנטישמיות העמוקה שלו, צד שאפילו תלמידיו הנאמנים כיום כבר אינם מנסים להכחישו, ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי ה"אנשלוס" הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ראות משווע בכל הנוגע לסכנה), אבל הפסיכואנליזה חדלה למעשה להתקיים ברייך השלישי, וגם בשנים שאחרי המלחמה לא התחדשה מעולם פסיכואנליזה גרמנית מסדר - הגודל של זו הבריטית, האמריקנית והצרפתית. יחד עם זאת, התחדשות הפסיכואנליזה בגרמניה ובאוסטריה מולדתה מהווה עד היום גורם חשוב בדיאלוג של הגרמנים עם עברם.

לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה.

וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית (דכאנית) ולא רפואית. לא ייפלא כי מביקורת זו ספגו הפסיכואנליזה ויוצרה תשעה קבים. בספר שנון מאוד שכתב נגד פרויד מתחשבן סאס - ונראה כי הוא הראשון לעשות זאת - עם מה שהוא רואה כשנאתו המוסתרת של פרויד לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט מ"משה האיש ואמונת הייחוד" שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה.

הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני הגנה קולקטיביים מפני תכנים אישיים מודחקים. באווירה האינטרוספקטיבית הרווחת בחברה המודרנית, רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן.

ג. יהודים בתנועה הפסיכואנליטית

גאוותו היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיו"ב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חז"ל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, ג'ויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה במהלך ה"שבעה" על מות אביה, וסילבאנו אריאטי, מגדולי חוקרי הסכיזופרניה, פרסם ספר על עקידת יצחק, כמו גם ספר על קהילתו שנספתה בשואה. ניצולי שואה כברונו בטלהיים וויקטור פראנקל פרסמו את זיכרונותיהם ובכך סייעו להתרחבות תודעת השואה בעולם, לצד מחקרים פסיכואנליטיים על הנאציזם והשואה.

בין ממשיכיו של פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם "הפסיכולוגיה של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת "יחסי האובייקט" בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארה"ב, שהיה כאמור ניצול שואה.

מבין ממשיכיו - מתקניו היהודיים של פרויד, בתו אנה פרויד (1895 - 1982) ויריבתה מלאני קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש. הרדיקאלי שבין תלמידי פרויד, וילהלם רייך, ביקש לחבר את הפסיכואנליזה עם הקומוניזם, תוך הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארה"ב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק.

הפסיכואנליזה האמריקנית, שפרויד בז לה בשל נוקשותה המקצועית (האמריקנים היו בין המתנגדים החריפים לפתיחת המקצוע לאנשים שאינם פסיכיאטרים), החלה לפרוח עם בריחת רבים מממשיכיו המבטיחים ביותר של פרויד לארה"ב. קארן הורני, הלנה דויטש, תיאודור רייק, אריך פרום, אוטו פנישל, שאנדור ראדו, דוד ראפפורט ואחרים, שנקלטו באוניברסיטאות ומוסדות אמריקניים יוקרתיים, וממשיכיהם האמריקניים ג'ייקוב ארלוו וצ'ארלס ברנר, הפכו את הפסיכואנליזה ממקצוע רווחי גרידא לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה וחקר הספרות. כיום, אוטו קרנברג, הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארה"ב, הוא יהודי וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל, ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית, שנפטר בטרם - עת. כן מוביל תומס אוגדן בחדשנותו בטיפול הפסיכואנליטי בפסיכוזות.

קוריוז מוזר קשור בהיינץ קוהוט (1913 - 1981), יליד וינה שעבר לארה"ב, מייסד הזרם המהפכני של "העצמי" בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת לעובדה שגם את זהותו המינית עטף בסודיות גמורה.

פרשה מאלפת, אם כי באופן שלילי, היא המקרה של ברונו בטלהיים, שנתפס כאחד ממייצגיה המובהקים ביותר של הפסיכואנליזה בארה"ב. הוא הרבה להסתמך על התנסותו במחנות הריכוז כדי לקדם את מסריו הקיצוניים, שנשמעו כקריקטורות הוליבודיות של הפסיכואנליזה, ועיקרם האשמה גורפת של ההורים בהפרעות הנפשיות של ילדיהם, ואפילו בהפרעות שכבר אז נחשדו כבעלות בסיס אורגאני כמו האוטיזם. העוינות כלפי ההורים בכתביו של בטלהיים הופיעה לא - אחד במקביל לאמירותיו הארסיות כלפי המורשת היהודית כולה, אמירות שניתן להגדירן ממש כאנטישמיות. אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו, ושמחקריו התבססו על נתונים מומצאים, אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות. בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים על ידי הצגתם הפשטנית.

בפסיכואנליזה הצרפתית, שבה האסכולה של ז'אק לאקאן דומיננטית, אין יהודים רבים, אולם לאור יחסו הכמעט פטישיסטי של לקאן כלפי כתבי פרויד לא ייפלא שרבים מהניתוחים שלו ושל ממשיכיו עוסקים בנושאים יהודיים כגון השופר. גם ז'אק דרידה, מראשוני הפוסטמודרניזם שהשפיע השפעה ניכרת על הפסיכואנליזה הלקאניאנית, היה יהודי.

בפסיכואנליזה בת ימינו, המתח בין ההיבט ההרמנויטי להיבט המדעי של התיאוריה הביא לשגשוגן של שתי מגמות מנוגדות, הפוסט - מודרניסטית מצד אחד והמחקרית - פיזיולוגית מצד שני. גם כאן, בתחום המרתק הקרוי נוירופסיכואנליזה, המשלב פסיכואנליזה עם חקר המוח, רב מספרם של החלוצים היהודים. אריק קנדל, הפסיכיאטר והנוירוביולוג חתן פרס נובל, ואוליבר סאקס, הנוירולוג הנודע, נחשבים למבשרי מדע זה, והישראלי יורם יובל נמנה כיום בין מעצביו.

את מספרם הגדול של היהודים בפסיכואנליזה יש לראות על רקע התופעה הכללית יותר של בולטותם בפסיכולוגיה. סקר של כתב - העת Review of General Psychology מ - 2002 מונה 38 יהודים בין מאה הפסיכולוגים הבולטים של המאה ה - 20.

ד. הפסיכואנליזה בישראל

פרויד תמך בציונות. הוא שימש, לצד איינשטיין, חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית וסירב לקבל תמלוגים על התרגום העברי ל"טוטם וטאבו". במקביל תבעה התרבות הישראלית המתחדשת חזקה עליו. אימוצו של פרויד בידי תנועת הפועלים עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר (1878 - 1965) וגרשום שלום (1897 - 1982), שלא להזכיר את שנאתו העזה של ישעיהו ליבוביץ' (1903 - 1994) לכל הקשור בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה להתפתח ולהפוך לכלי מחקרי יעיל יותר.

המגזר הסוציאליסטי, לעומת זאת, אימץ את פרויד בחום. חיים וייצמן סיפר לארנסט ג'ונס, ה"אפוסטול" הבלתי - נלאה של פרויד (ודווקא הלא - יהודי היחיד בין חבורת המקורבים) על "המהגרים העניים המגיעים לפלשתינה מגליציה ללא כסות לגופם אך עם הקפיטל של מארקס בידם האחת ופשר החלומות של פרויד בידם השנייה". התנועה הפסיכואנליטית בווינה הושיטה לא אחת סיוע לתנועת "השומר" בארץ ישראל בהכשרה ובתרגום ספרים. השילוש של הרצל, מארקס ופרויד יצר ללא ספק תשתית אידיאולוגית עקיבה ומרשימה לחלוצים רבים, שביקשו לראות את שחרור עמם וארצם בתוך ההקשר הכולל של תנועות שחרור הלאום והיחיד מכבלים חיצוניים ופנימיים כאחד.

הפסיכואנליזה הישראלית נוסדה על ידי כמה מתלמידי פרויד שעלו ארצה ערב מלחמת העולם השנייה, ובראשם מקס אייטינגון ומשה וולף. המכון הפסיכואנליטי בירושלים (שבימים אלה קם לו אח צעיר בת"א) הוציא מתוכו ברבות השנים כמה תיאורטיקנים, כדוגמת פנחס נוי ועמנואל ברמן, בעלי שיעור קומה בינלאומי. יהודה פריד היה חלוץ ביישום רעיונות פסיכואנליטיים, לצד משנה חברתית רדיקאלית ולעתים "אנטי - פסיכיאטרית", בבתי - חולים קהילתיים. לצד התעסקותם הטבעית בטיפול בבעיות אופייניות לישראל כמו מלחמות, טרור ושסעים פנימיים, מגלים כמה אנליטיקאים ישראליים מעורבות גם בסוגיות חברתיות ואתיות קשות.

כתבי פרויד זוכים כיום לתרגומים חדשים רבים בעברית, המריקים את הגרמנית החיננית של המקור לעברית עכשווית, ועמם מתורגם חלק גדול מהקלאסיקה הפסיכואנליטית הישנה והחדשה. כתב - העת "שיחות" מפרסם עבודות ברמה שלא הייתה מביישת כתבי - עת בין - לאומיים.

בבתי - החולים הפסיכיאטריים הוותיקים בארץ עדיין ניכרת האוריינטציה הפסיכודינמית שראשיתה בימים שפסיכואנליטיקאים שעלו ממרכז אירופה עיצבו את הפסיכיאטריה בארץ ישראל. יש לקוות שהשינויים העוברים כיום על שירותי הבריאות, שבארה"ב כבר הביאו לדלדול הגישה הפסיכודינמית לטובת פסיכיאטריה תרופתית בעיקרה, לא יביאו לתופעה דומה בארץ.

ה. יסודות יהודיים בפסיכואנליזה והרלוואנטיות שלה לימינו

האם בבחינה אובייקטיבית של הפסיכואנליזה ניתן לזהות מאפיינים השייכים למסורת האינטלקטואלית היהודית? מחברים רבים, בעיקר מארה"ב, השיבו על כך בחיוב. הפסיכואנליטיקאים מורטימר אוסטוו והארולד בלום היו בין המובילים בהדגשת קווי הדמיון בין הפסיכואנליזה והמסורת היהודית, כמו גם אריך פרום בספרו החשוב "והייתם כאלוהים". דוד בקאן, בספר מרתק על ההקבלות בין החשיבה הקבלית והפסיכואנליטית, התאמץ להוכיח כי פרויד היה מושפע מה"זוהר. " ריצ'ארד רובנשטיין וסוזאן הנדלמן הצביעו, כל אחד על פי דרכו, על קווי דמיון מפתיעים בין הפסיכואנליזה לחשיבה המדרשית. דחיפה חדשה למגמה זו נתן חיים - יוסף ירושלמי בספרו משה של פרויד שם הוא מנסה, בטיעונים מקוריים מאוד ותוך אנאליזה של פרויד עצמו במיטב הפלפולים הפרוידיאניים, להראות ש"האיש משה ואמונת הייחוד" התכוון לבסס את המסורת האינטלקטואלית היהודית בנפרד מהאמונה. ירושלמי אף מתאמץ (בדוחק) לייחס לפרויד ידיעת עברית ויידיש.

ואמנם, כמה הקבלות בין הפסיכואנליזה למחשבה היהודית נראות כיותר ממקריות. כך, החירות הפרשנית המאפשרת ואף מחייבת לחדור מעבר למשמעות הגלויה אל משמעות נסתרת בלתי - צפויה ואפילו פרדוקסאלית, ידועה היטב מהשיח התלמודי. יתרה מזאת, העובדה שה"התנגדות" של המטופל לפירוש הפסיכואנליטי ואפילו למהלך ההבראה נתפסת בפסיכואנליזה כחלק חיוני מהטיפול, נשמעת דומה לחיוב של מוסד המחלוקת התלמודי. גם במה שאומרת התיאוריה הפסיכואנליטית על המתרחש בלא - מודע ניתן למצוא מבשרים רבים בתורת הנפש של המשנה, התלמוד והקבלה, ולראיה האגדות והאמרות הרבות מהתלמוד והזוהר הרואות ב"יצר הרע" שותף הכרחי וקונסטרוקטיבי בחיי היום - יום ואפילו לאורח - החיים הדתי עצמו. קו משותף משעשע לשתי המסורות ניתן למצוא בדרך בה מטפלת הפסיכואנליזה במייסדיה, כי ההשוואה בין הממסד הפסיכואנליטי לכנסייה, החביבה כל כך על מתנגדי הפסיכואנליזה, נכשלת כאן כישלון חרוץ. הניתוחים האנאליטיים המבוצעים post mortem בפרויד ובחלוצי האסכולות הפסיכואנליטיות השונות - ניתוחים שבכל תחום - דעת אחר היו נתפסים כרכילות זולה הפוגעת בזכר המייסדים - נחשבים על פי ההיגיון הפסיכואנליטי כחלק חיוני מהתפתחות התחום, ממש כפי שהאנליטיקאי עצמו חייב לעבור אנליזה כחלק מהכשרתו. הדבר מזכיר את חכמי התלמוד, שלא רק סיפרו אגדות אלא נעשו הם עצמם אחרי מותם חומר לאגדות שסופרו בפי ממשיכיהם. שרשרת אגדות זו, למרבה העניין, מתארת לא - מעט כישלונות, מעידות ואפילו חטאים חמורים בהם נכשלו גדולי התנאים והאמוראים, כמעין אזהרה לדורות הבאים מפני זחיחות - הדעת המוסרית העלולה לבוא יחד עם גדולה אינטלקטואלית. יחס דיאלקטי זה כלפי הסמכות עבר למעשה מיסוד בנורמות ההתנהגות שבין התלמיד למורה: "אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה לזה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה". תפיסת המרד האדיפאלי כשלב חיוני בהתפתחות הידע מזכירה לא במעט את מה שמצופה מהתלמיד / מטופל לחוש כלפי המורה / מטפל במהלך ה"העברה" הטיפולית (ובנקודה זו צודקת הגישה הלאקאניאנית שאינה מבדילה בין הטיפול להכשרה הפסיכואנליטית).

יש המצביעים על ריבוי האסכולות והמחלוקות בפסיכואנליזה כעוד מאפיין יהודי שלה. חרף העוקצנות שבהבחנה זו, ראוי אולי לאמצה. לא זו בלבד שתרבות השיח הפסיכואנליטית כיום מעודדת פלורליזם רעיוני, אלא שעדים אנו לחזרה של זרמים פורשים אל הזרם המרכזי ואינטגרציה רעיונית ביניהם. לא קשה למצוא בניתוב זה של שאיפת - המדנים אל אפיקים יצירתיים הד לאמרה התלמודית "אלו ואלו דברי אלוהים חיים".

גם מתנגדיה של הפסיכואנליזה יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית. כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא - אחת, כשניתן בידן כוח ללא ביקורת, נעשות לאידיאולוגיות דכאניות, רובצת חטאת זו גם לפתחה של הפסיכואנליזה כשהיא חוברת לממסד רפואי אטום או לאקדמיה כוחנית.

במובן זה, דווקא אחרי קריסת החזון הקומוניסטי עם חלומותיו המגלומאניים, ראוי להזכיר כי הפסיכואנליזה טומנת אף היא בחובה - לטוב ולרע - רעיונות משיחיים. מן הנמנע לעסוק באנלוגיות בין נפש היחיד ונפש החברה מבלי להסיק כי גם תהליכים תרפויטיים יכולים להיות מועתקים, בשינויים המתבקשים, מהתחום הראשון אל השני. במילים אחרות, אין זה יותר מדי לקוות כי ככל שהחשיבה הפסיכואנליטית תמשיך לחלחל אל כל מגזרי החברה, תצליח התובנה הבאה אתה לפרק ולנטרל מחלות ציבוריות כגזענות, פנאטיות וטוטליטאריות. אחרי הכל, קיים יחס הפוך, שבבוא היום ניתן יהיה לתת לו אף ביטוי כמותי, בין חופש המידע והביטוי הקיימים בחברה, לבין לוחמנותה, עריצותה ושנאת - הזר שבה. ניתן לפיכך לראות בדמוקרטיזציה של חברה כמעין אנליזה ציבורית, והיא ערובה לירידת לוחמנותה של אותה חברה ממש כשם שתובנה היא תנאי לנורמאליות של היחיד. בכך ראויה הפסיכואנליזה לתפוס את מקומה בין תנועות השחרור הגדולות של העת החדשה.

מקורות:

גיי, פ. פרויד: פרשת חיים לזמננו. תל - אביב: דביר, 1993.

סימון, ע. א. פרויד היהודי. מתוך: האם עוד יהודים אנחנו? תל - אביב: פועלים.

פרום, א. והייתם כאלוהים: פירוש רדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר - מקראית. ירושלים: א. רובינשטיין, 1975.

גלוזמן, מ. (עורך אורח) פסיכואנליזה, יהדות, ציונות. קובץ מיוחד. זמנים, 88, 2004.

הטב, י. (עורך) פסיכואנליזה: הלכה ומעשה. תל - אביב: דיונון, 2003.
רעיונות נורמאלי מלכודת לטפל במחלת רוח סקס שוביניזם אובייקטיבית אטומים הוכחות חיוביות סוציולוגיה אנליטי דת דתות החרדים הנפש חרדים יהדות יהודי יהודים נפש פסיכואנליזה תנועה
שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות
שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות האם נכון לקשר בין חרדים למעשה רצח? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יש מקום להדגיש את העובדה שהרוצח היה חרדי, לאור מקרה שבו אדם חרדי רצח את אשתו. הוא מציין כי פעמים רבות התקשורת מציינת את מוצאו הדתי של הרוצח, מה שמעורר את התנגדותם של חרדים שטוענים כי מדובר בהסתה נגדם. אליעד שואל האם יש בכך היגיון או שמא מדובר בהשפעה של אמצעי התקשורת, שלדבריו עשויים להיות מוטים. הוא מדגיש כי השאלה האמיתית היא האם הדת היהודית באמת מעודדת אלימות. אליעד מביא דוגמה להשוואה: אם אדם מראשון לציון היה מבצע פיגוע, לא היו מקשרים את המעשה לכלל תושבי העיר, אלא אם כן היתה קבוצה בעיר שמעודדת פיגועים. כלומר, אם יש קשר בין אידיאולוגיה לבין פעולה אלימה, אזי יש מקום להדגיש את השייכות לאותה קבוצה. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד טוען כי הדת היהודית לא תמיד מתנגדת לרצח באופן מוחלט. הוא מציין את פרשת פנחס מהתנך, בה פנחס רוצח שני אנשים על רקע יחסים אסורים, ומקבל על כך שבחים מאלוהים. הוא גם מציין ... את מצוות השבת נסקל למוות בהוראת אלוהים. אליעד מסביר כי כל עוד מדובר במצבים מסוימים, יש לגיטימציה לדת להתיר אלימות, דבר שלא מתקבל כיום בחברה המודרנית. האם החרדים הם עשבים שוטים? אליעד מציין את הטענה שהחרדים המייצגים אלימות הם מיעוט קיצוני שאינו מייצג את כלל הציבור החרדי, ומסביר כי אם אכן מדובר בעשבים שוטים, אזי החברה החרדית, ובמיוחד הרבנים, צריכים לנקוט פעולה ברורה כנגד אלימות כזו. הוא מציין כדוגמה את ההפגנות בבני ברק, בהן חוסמים חרדים את הכבישים. לדעתו, אם הרוב החרדי היה מתנגד לכך, הרבנים היו יוצאים נגד התנהגות זו באופן ברור, אך המיעוט הזה לא נקט בפעולה. האם צריך להדגיש את השייכות הדתית של הרוצח כאשר הוא טוען שזו הסיבה למעשיו? אליעד מציין כי כאשר אדם מבצע פשע ומצהיר כי המניע היה דתי, חובה להדגיש את השייכות הדתית שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של משחקי מחשב כמו GTA, שמעודדים אלימות. אם אדם יטען שעשה פשע בעקבות המשחק, יהיה לגיטימי לשאול אם המשחק אכן גרם לו לפעול כך. אותו עיקרון נכון גם לדת: אם אדם טוען כי הדת לימדה אותו לעודד אלימות, יש מקום להדגיש את הקשר הדתי למעשיו. האם הציבור החרדי נתפס באופן שונה מציבורים אחרים? אליעד טוען כי הציבור החרדי נתפס בצורה שונה מציבורים אחרים משום שהם מתיימרים להיות טובים יותר משאר האוכלוסייה. הוא מציין את המעמד המיוחד שמקבל הציבור החרדי, שמבקש תקציבים מהמדינה על לימוד תורה, וטוען כי כאשר הציבור מתנשא, הביקורת כלפיו תהיה יותר חריפה, במיוחד כאשר מישהו מהציבור
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות מה זה חרדים אנוסים, ומדוע הם נשארים חרדים? חרדים אנוסים הם אנשים המשתייכים למגזר החרדי או הדתי, אך הם חווים מצב שבו הם מרגישים מוכרחים להיות חרדים בעל כורחם. הם אינם מאמינים עוד בדת, אינם רוצים לשמור מצוות או לקיים אורח חיים חרדי, אך ממשיכים לעשות זאת מתוך אילוצים חברתיים שונים. לדוגמה, אדם שקם להתפלל בבוקר ... שהוא אינו מאמין בכך, עושה זאת כי הוא פוחד מנידוי חברתי, מאובדן תמיכה כלכלית, מניתוק מהמשפחה ומהקהילה, ומבעיות קיומיות אחרות העלולות לצוץ אם יעזוב את המגזר החרדי. אליעד כהן מסביר שהמונח אנוסים אינו מתייחס לאונס פיזי, אלא להכרח פנימי וחברתי המאלץ אנשים לשמור על חזות דתית חיצונית, למרות שאין להם רצון פנימי אמיתי לכך. האם באמת עדיף לצאת בשאלה או להישאר חרדי אנוס? לפי אליעד כהן, ברמה הפרקטית והפשוטה, המצב האידיאלי עבור אדם הוא שהוא יוכל ... כיוון שכל אדם נאלץ לחיות לפי כללי החברה והסביבה שבה הוא גדל, ומנסה למצוא חן בעיני הסביבה שלו. אליעד נותן דוגמאות נוספות ומסביר שכל אדם, בין אם הוא חילוני או דתי, מתנהג אחרת לפי החברה בה הוא נמצא. אם ניקח אדם ונשים אותו בגונגל, אחרי שבועיים ... אותו בין כרישים - גם אז הוא יתנהג אחרת. כלומר, האדם תמיד מתאים את עצמו לסביבתו, ולכן כולנו, במובן מסוים, אנוסים חברתיים. האם באמת יותר קל לחיות כחילוני מאשר כחרדי אנוס? לפי אליעד כהן, לא בהכרח קל יותר להיות חילוני מאשר חרדי אנוס. גם לחיים חילונים יש חובות, מגבלות, וצורך למצוא חן בעיני הסביבה. מצד אחד, לאדם חילוני יש יותר חופש לבחור את אורח חייו, אבל מצד שני יש לו אחריות לפרנס את עצמו, לעבוד, ולעמוד בציפיות חברתיות אחרות. לעומת זאת, אדם חרדי אנוס אמנם מוגבל בדברים מסוימים, אך הוא מקבל יתרונות כמו תמיכה קהילתית וכלכלית. אליעד מדגיש שהחיים הם משחק של בחירות, זכויות וחובות. המעבר מחרדי אנוס לחילוני לא בהכרח יוביל לחיים טובים יותר באופן מוחלט. בפועל, אדם רק מחליף ... ושלם עם עצמו ללא תנאים חיצוניים. המשמעות היא להיות מסוגל להרגיש טוב גם בתנאים הקשים ביותר, למשל בשבי של דאעש, בדיוק כפי שאתה יכול להרגיש טוב אם אתה בשבי של החרדים או בכל מצב חיים אחר. המטרה האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האושר לא תלוי בסביבה החיצונית. האושר, לפי הסבריו של אליעד, צריך להגיע מפנימיות האדם ולא מהמצב החברתי או הדתי שלו. באופן אידיאלי, אדם צריך להיות מסוגל לחיות כחרדי ולהיות מאושר בכך, וגם להיות מסוגל לחיות כחילוני ולהיות מאושר באותה מידה. הבחירה להיות דתי או חילוני אינה חשובה, אלא היכולת לחיות בשלום ובאושר עם הבחירה שלך - או עם האילוצים שבהם אתה חי. האם יש הבדל אמיתי בין אושר דתי לאושר חילוני? אליעד מסביר כי אין הבדל מוחלט בין אושר דתי לאושר חילוני, כי בשני המקרים יש חובות וזכויות. האושר אינו תלוי רק ביכולת שלך ... יותר. האושר האמיתי מגיע כאשר האדם מסוגל למצוא שלמות פנימית, ולא להיות תלוי במצב חיצוני ספציפי. אליעד מסיים בכך שהוא ממליץ לא להרגיש אומללות או צער על היותך חרדי אנוס, כיוון שמצבם אינו בהכרח גרוע יותר מאף אחד אחר. לדעתו, לא בהכרח שלהיות ...
הקמת ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס
... שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס האם ממשלה עם מפלגות ערביות מסכנת את המדינה? אליעד ... לנקוט צעדים חריפים ואפקטיביים נגד הטרור. האם החרדים פחות מסוכנים מהערבים למדינה? אליעד מתייחס להשוואה בין החרדים לערבים ומסביר שאין הבדל מהותי מבחינת הסכנה למדינה. הוא מתייחס לכך שהחרדים מוכנים לשבת בכל ממשלה שתספק להם כסף לישיבות, בעוד הערבים נאמנים לאגנדה שלהם ולא בהכרח יסכימו לכל תנאי. בנוסף, הוא מזכיר שהציבור החרדי לא פחות קיצוני בחלקים מסוימים מהציבור הערבי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שהחרדים פחות מסוכנים. הוא טוען שאין סיבה אמיתית להעדיף קואליציה עם חרדים על פני קואליציה עם ערבים, שכן שתי הקבוצות מונעות מאינטרסים פוליטיים דומים. למה לגיטימי לפסול חרדים מהממשלה אך לא ערבים? אליעד מבדיל בין זהות חרדית לבין זהות ערבית. לטענתו, חרדיות היא השקפת עולם ואורח חיים שבוחרים בהם מרצון, ולכן לגיטימי פוליטית לפסול אנשים בגלל השקפת עולמם. מנגד, להיות ערבי זו ... כל אדם לפי דעותיו ואמונותיו האמיתיות. למה חרדים מופלים לרעה במקומות עבודה? אליעד מסביר כי לעיתים מעסיקים אינם רוצים לקבל חרדים לעבודה מחשש שידרשו התאמות מיוחדות כמו חופשים רבים או הפרדה בין גברים לנשים. הוא טוען שהבעיה אינה בעצם היותם חרדים, אלא בדרישות המיוחדות שלהם שמגיעות על בסיס דתי, ולכן זה יוצר רושם של אפליה. לדבריו, אם חרדי לא יציג דרישות מיוחדות, לא תהיה סיבה לא לקבלו לעבודה, אך במציאות, רובם אכן מבקשים התאמות בשל אמונתם. האם כל המפלגות הערביות הן בהכרח אנטי - ישראליות? ... מסוכן לישראל? שר ביטחון ערבי בישראל אפליית חרדים בשוק העבודה גזענות נגד ערבים האם החרדים מסוכנים למדינה? ממשלה בלי ערבים או בלי חרדים? לקבל חרדים לעבודה, אפליית חרדים במקומות עבודה, אפליה נגד חרדים, אפליה נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, דיון פוליטי, יעוץ פוליטי, אחמד טיבי, שר הבריאות, ליצמן, ביבי נתניהו, מרגלים נגד המדינה, גונן שגב ...
קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים
קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות לחרדים נובעת מקומץ קטן שמייצג את רוב החברה החרדית, או שמא מדובר בבעיה רחבה יותר שדורשת התייחסות עמוקה יותר. אליעד כהן מציע כי השאלה אם מדובר בקומץ ... המרכזית היא הצביעות של החברה החרדית בכל הנוגע לגישותיהם כלפי הפרות של ערכים דתיים וחוקי המדינה. הוא מסביר כי כאשר אנשים בחברה החרדית מבחינים במישהו שעובר על ערכים דתיים או מחוקי המדינה, הם מגיבים באופן נחרץ ויודעים להוציא את אותם אנשים מהחברה החרדית, או לפחות להוקיע אותם. דוגמאות לכך הן התנגדות לטעויות כמו אכילת חמץ בפסח, עישון בשבת, או כל פגיעה במצוות הדתיות. לעומת זאת, כשמדובר באנשים המפרים את כללי המדינה, כמו חיילים המקללים או זורקים אבנים על שוטרים, החברה החרדית לא תמיד מתייחסת באותה צורה. אליעד טוען כי זו צביעות מוחלטת שמבוססת על הסכמה שבשתיקה מצד רוב האוכלוסייה החרדית, שכן היא לא עוזרת במניעת התנהגויות חריגות שפוגעות במדינה ובציבור. האם החברה החרדית תומכת בהפרות החוק? הסיבה המרכזית לכך שאליעד כהן אינו מקבל את הטענה שמדובר רק בקומץ היא העובדה שהציבור החרדי לא נוקט עמדה פעילה בנוגע להפרות החוק. אם החברה החרדית לא יוצאת בפומבי נגד מעשים שמזיקים למרקם החברתי והמדינה, אזי יש בכך תמיכה בשתיקה בהפרות אלו. ... לא נתפסות כה חמורות כלפי החברה החרדית, שכן היא איננה משמיעה את קולה באופן חד משמעי בנוגע להפרות כאלה. האם החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם מצהירים באופן פומבי על הצורך לכבד את האמונות של אחרים. במיוחד, הוא טוען שזו הסיבה לבעיה בהצגת רעיונות דתיים על פי פרשנות מסוימת של חלק מהחרדים, שכן יש כפל מוסר - התנהלות אחת כלפי פנימיות החברה וההתנהלות אחרת כלפי חוץ. מה אפשר ללמוד על החברה החרדית בעקבות הסיפור? לסיכום, אליעד כהן מציע כי החברה
הומופוביה, הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר
... הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את ... אם זוג הומואים הולכים מחובקים בירושלים בשכונה דתית, זה יכול להיחשב כפרובוקציה או כחוסר התחשבות ברגשות התושבים. הוא ... שזכותם של זוג גבר ואישה ללכת ברחוב. מצד שני, הדתיים יטענו שהדבר פוגע ברגשותיהם ושהם מרגישים מאוימים. הוא הוסיף שגם אנשים חילונים יכולים להיפגע מפעולות של דתיים, למשל, הדרישה לסגור חנויות בשבת, או למנוע תחבורה ציבורית בשבת, ... אליעד מציין שהחברה בדרך כלל דורשת לכבד רגשות דתיים, למשל לא לנסוע ברכב בשבת באזור חרדי, אבל לא תמיד מתחשבים ברגשות החילונים שרוצים לחיות ללא הגבלות. הוא מסביר ... נוטים לקבל פגיעה ברגשותיהם כאשר מדובר במיעוטים דתיים או אחרים, אך אין התחשבות מקבילה בחילונים שנפגעים מהכפייה הדתית. מה ההבדל בין אפליית חרדים לבין קבלת השונה? בנושא אפליית חרדים בשוק העבודה, אליעד מתאר מצב שבו מקום עבודה חילוני לא רוצה להעסיק חרדי מחשש שיתחיל לדרוש התאמות שונות במקום העבודה, כמו מטבח כשר או מגבלות על לבושן של עובדות. הוא מדגיש שזה לא בהכרח עניין דתי או של אמונה, אלא עניין של התאמה לכללי המקום. לדוגמה, אם שחקן כדורגל דתי יבקש לשחק בבגדים מיוחדים, זה לגיטימי לסרב לו כי זה לא מתאים לכללי המשחק. מנגד, אליעד מציין שהחרדים עצמם נוהגים גם באפליה פנימית: בישיבות חרדיות, למשל, יפלטו ילד שאביו מחזיק ... שזה בדיוק אותו העיקרון שעומד מאחורי סירוב לקבל חרדים למקומות עבודה חילונים מסוימים. האם קבלת האחר חייבת להיות חד - צדדית? אליעד ... למנהגים המקובלים עליה. האם צריך להתחשב ברגשות דתיים? אליעד שואל מדוע יש הנחה בסיסית שצריך להתחשב דווקא ברגשות הדתיים , ואילו רגשותיהם של אנשים חילונים או אחרים אינם נחשבים. הוא נותן דוגמה לכך שבחברה הדתית, אדם יכול להיות מוחרם רק משום שיש לו טלוויזיה או טלפון חכם. הוא טוען כי אם זכותם של אנשים דתיים להתחשב ברגשותיהם, אזי גם החילונים זכאים שיתחשבו ברגשותיהם. בסיום, ... לגיטימית? קבלת השונה או כפייה? האם אפליית חרדים מוצדקת? למה להתחשב ברגשות דתיים? למה לקבל את האחר? סובלנות כלפי מי שמתנגד לסובלנות? ...
החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים
החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים מדוע החרדים מפחדים מאלוהים ולא מבינים את האלוהים האמיתי? אליעד כהן מסביר לעומק את הסתירה הקיימת בתפיסת העולם של החרדים, כאשר הוא מתייחס למושג החרדה שמאפיין אותם. החרדים קוראים לעצמם חרדים, אבל בעצם הם חרדים לדבר השטן, ולא באמת חרדים לאלוהים האמיתי. אליעד טוען שהחרדים הם הכופרים הגדולים ביותר, מפני שהם מאמינים בגרסה מוגבלת של אלוהים ולא באלוהים האמיתי שברא את האלוהים של היהודים. למה החרדים הם למעשה אתאיסטים? אליעד כהן מסביר שכל מחשבה שמפרידה בין האדם לבין המציאות האינסופית של אלוהים היא סוג של אתאיזם. כשהאדם חושב את המילה אני, הוא יוצר הפרדה ... אחר. כל העולם למעשה מלא באנשים אתאיסטים, והחרדים במיוחד הם אתאיסטים בדרגה הגבוהה ביותר, כי הם משתמשים בשמו של אלוהים כדי להצדיק פחד, חרדה וסבל. כיצד בא לידי ביטוי הכפירה של החרדים? החרדים מודים שלוש פעמים ביום שהם חטאו, גנבו, רצחו ופשעו. אליעד מסביר שאם היינו שומעים אדם אומר שהוא גנב או רצח, היינו חושבים שהוא פושע. כך החרדים מעידים על עצמם כל יום שהם פושעים. החרדים נמצאים בחרדה מתמדת, ולכן הם צמים ביום כיפור ומביעים חרדה קיומית כל הזמן. אפילו הצדיקים שלהם, כמו רבי יוחנן בן זכאי, חוו חרדה עצומה לקראת מותם. מהו העונש האמיתי שהחרדים מקבלים מאלוהים? אליעד מסביר שהחרדים חושבים שאלוהים מעניש אנשים על מעשיהם הרעים, אבל הם לא מבינים שאלוהים לא יכול להעניש חלק מעצמו. אלוהים אמיתי לא יעניש אותך אם אתה חלק ממנו, בדיוק כמו שאדם ... את היד שלו אם בטעות נתן לעצמו מכה בעזרתה. החרדים חושבים שאלוהים הוא טיפש מספיק כדי להעניש בני אדם ולזרוק אותם לגיהינום, אבל זה לא הגיוני, כי הכל הוא חלק ממנו. זה חוסר ההיגיון של החרדים. מהו העונש האמיתי של החרדים? אליעד כהן טוען שהעונש של החרדים הוא הדת עצמה, החרדה שהם חשים, המתח והפחד מפני עונש אלוהי, מפני גיהנום או מפני האל עצמו. העונש שלהם הוא תחושת החרדה המתמדת, מכיוון שהם חיים בעולם שבו אלוהים נתפס כרע או ... לדעת מיהו האלוהים האמיתי? אליעד כהן ממליץ לחרדים להפסיק לפחד ולצאת לחפש בעצמם את האלוהים האמיתי. הוא אומר באופן ציורי שהם יכולים ללכת ליער, לחפש את אלוהים, ולשאול אותו מי ברא אותך?. אליעד מסביר שברגע שהם ... מדגיש שהאל האמיתי עושה רק טוב, ואילו האל של החרדים הוא אל של פחד ועונשים. החרדים למעשה כופרים באלוהים האמיתי בכך שהם מייחסים לו מעשים רעים, עונשים או סבל שהוא כביכול נותן להם. אליעד טוען שהחרדים לא מבינים שאלוהים הוא שלם, ולכן אין סיבה שיפחדו ממנו או שירגישו אשמים. מהו הטעות הגדולה של החרדים לגבי אלוהים? אליעד כהן מסביר שהטעות הגדולה של החרדים היא לחשוב שאלוהים הוא טיפש עד כדי כך שהוא יעניש את האדם על כך שעשה דבר נגד רצונו. האדם הוא הרי חלק מאלוהים, ואלוהים לא יכול להעניש את עצמו. החרדים מאמינים בטעות שאלוהים שורף אנשים בגיהנום, אך זה כמו שאדם ישרוף חלק מעצמו, דבר חסר היגיון לחלוטין. לפי אליעד, האלוהים האמיתי תמיד טוב, אין לו סיבה להעניש, ... חשש מפני עונש הוא טעות מוחלטת. אליעד מדגיש שהחרדים כופרים בדיוק במקום שבו הם חושבים שהם מאמינים. דווקא המחשבה שיש אלוהים מעניש, רע ואכזר היא הכפירה האמיתית, מפני שהיא יוצרת הפרדה בינו לבין האדם, ואלוהים ...
מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?
... שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? האם יש שני אלוהים ומי ברא את האלוהים של היהודים? אליעד ... בהסבר על כך שבמסורת היהודית והדתות הקרובות אליה, כמו נצרות ואסלאם, מוכר האלוהים היהודי, אך לטענתו ... ומעשיו. מה השאלה העמוקה ביותר שהדתיים מפחדים לשאול? לפי אליעד, השאלה המפחידה והעמוקה ביותר עבור הדתיים היא: מי ברא את הרצון של אלוהים? כלומר, למה אלוהים רצה בכלל ... לשאול מי גרם לצמצום הראשון? מדוע החרדים באמת חרדים? אליעד כהן מדגיש שהחרדים מפחדים באופן מיוחד מהשאלה הזו מכיוון שאם יחקורו ויגיעו ... דבר ועניין. הפחד הגדול ביותר של החרדים הוא לגלות שהאמונה שלהם היא שקר. אליעד מוסיף שהוא מרחם על החרדים ורוצה לגאול אותם, מכיוון שהם סובלים יותר מכל אדם אחר ... לחילונים, שמפחדים מהעולם הזמני, החרדים חיים בפחד מתמיד מאלוהים שהוא נצחי. לכן הוא מעודד אותם ... מפחד וחרדה. מי ברא את אלוהים? למה החרדים מפחדים מאלוהים? האם אלוהים הוא השטן? מהי טעותו של אברהם ... זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות, תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ... ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול מי ברא את אלוהים? או ... אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א כל אין להם תשובה, וב כל כי ... שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם ... את הרצון של האלוהים? ואני אוהב את החרדים, ואני מרחם עליהם, ואני רוצה לגאול אותם, כי אני רואה שהם ... מפחדים מהעולם הזה שהוא זמני אבל החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם ...
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
... לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת האם כדאי לחיות בשקר כדי להיצמד לאמת שלך? אליעד כהן מסביר על ההתמודדות של אנשים חרדים או דתיים שמגיעים למסקנה שהם לא מאמינים באלוהים, אך עדיין חיים בתוך חברה דתית או חרדית. אדם כזה עומד בפני דילמה מורכבת: האם להמשיך לחיות בשקר ולהעמיד פנים שהוא מאמין, או שעליו לעזוב את הדת לחלוטין, כדי להיות נאמן לאמת הפנימית שלו? אליעד מדגיש כי התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה שאלות נפרדות. הוא מסביר שהשאלה האם להיות דתי או חילוני, השאלה האם יש אלוהים או אין אלוהים, והשאלה האם כדאי או לא כדאי לשמור מצוות - כולן שאלות שונות. אדם יכול להחליט שהוא מאמין באלוהים אך לא שומר מצוות, או שהוא לא ... או כלפי אנשים אחרים. הוא נותן דוגמה: אם חוטפים אותך ושואלים אם אתה יהודי, מותר לך לשקר ולהגיד שאתה לא יהודי. אם אתה חי בחברה דתית ואתה לא מאמין, מותר לך ואף סביר שתשקר כדי להמשיך לחיות בשלום עם החברה הסובבת אותך. אליעד מדגיש שלהיצמד לאמת שלך זה להיות אמיתי עם עצמך, ולא בהכרח עם אחרים. למה לא ... זאת, הוא חי בשקר עצמי. מדוע כולנו חיים בשקר? אליעד טוען שכל האנשים בעולם משקרים בדרך זו או אחרת. הוא אומר שכל בני האדם הם סוג של דתיים, אפילו מי שמאמין שהוא חילוני או כופר - הוא בעצם דתי לגבי אמונה אחרת כלשהי שיש לו. אליעד נותן דוגמה מהטבע: אריה שצד טרף עושה זאת בסתר, ולכן גם הוא בעצם משקר כדי לשרוד. לכן, אליעד מבהיר שכולנו נאלצים לשקר כחלק מההישרדות שלנו. ... לפי אליעד כהן: להיצמד לאמת הפנימית שלך משמעותה לא לשקר לעצמך בלבד. אין זה אומר שאתה חייב לומר את האמת לאחרים. אין חובה לעזוב את הדת אם אינך מאמין, אלא לבחור בהתאם לסיטואציה החברתית או האישית שלך. השקר הוא חלק בלתי נפרד מהעולם, ולפעמים הכרחי להישרדות או לחיים שלווים. האמת הפנימית וההתנהגות החיצונית הן שני דברים נפרדים לגמרי. האם כדאי לחיות בשקר? היצמדות לאמת הפנימית שלך אנוסים חרדים האם לצאת בשאלה? רבי נחמן חילוני דתיים בעל כרחם האם חובה להגיד את האמת לאחרים? ...
קורונה וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה
... וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה למה החרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? הרצאה זו עוסקת בהסברים ובתובנות על ההתנהלות החרדית במהלך מגפת הקורונה, עם דגש על הקונפליקט בין האמונה באלוהים לבין הציות להנחיות הסגר. אליעד כהן מסביר מדוע ישנם חרדים שמזלזלים בהנחיות הסגר, ומהם הגורמים לכך. איך האמונה באלוהים משפיעה על כיבוד הסגר? אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שאין לו סטטיסטיקה שמצביעה על כך שחרדים מזלזלים בסגר יותר מהחילונים, אלא הוא מציע זווית נוספת להבנת התופעה. הסיבה הראשונה שהוא מציע היא שהחרדים פחות חשופים לתקשורת, ולכן לא מקבלים את המידע וההתרעות שמגיעות מהשלטונות. כתוצאה מכך, הם אינם מודעים מספיק להשלכות של הקורונה ולעיתים מזלזלים בהן. הסיבה העמוקה יותר, לדבריו, טמונה באמונה הדתית של החרדים. אמונה זו גורסת כי אלוהים הוא האחראי על כל מה שקורה בעולם, כולל המגפות. עפ תפיסת עולמם, הקורונה לא הגיעה לישראל בשל טעויות פוליטיות, ... כפי שנדרש בעיני הרשויות. איך האמונה באלוהים משפיעה על התנהלותם במצוקה? אליעד מציין כי כשהם חווים מצוקה או מחלה בבית, החרדים יפנו קודם כל לאלוהים בתפילה, לפני שיבקשו עזרה מרופאים. הם מאמינים כי תפילה ושמירת מצוות יגנו עליהם, וכך, כאשר יש להם בעיה בריאותית, הם ... שאלוהים ינהל הכול. כל מי שמאמין באמת צריך לדעת שגם אם יגיעו להוראות סגר, יש לו ביטחון באלוהים שיגן עליו. איך ההתנהלות החרדית נראית בעיניהם? כשהם מפרים את הנחיות הסגר, חרדים מסוימים לא רואים בכך זלזול, אלא חוויה רוחנית. לדוגמה, אם הם מתפללים בבית כנסת בזמן הקורונה, הם עשויים להרגיש שהם מתקרבים לאלוהים, ... שבין הרבנים להאמין באלוהים? גם כאשר הרבנים, כולל הרב הראשי, אומרים לא להתפלל בבית הכנסת בעקבות הקורונה, התפיסה הדתית כוללת גישות שמאפשרות לזלזל לעיתים בהוראות של הרבנים כאשר מדובר במצבים של מסירות נפש. על פי עקרון הלכה ואין מורים כן, לעיתים רבנים עשויים ... לתמוך במעשה מתוך אמונה שיש בכך מסירות נפש. קורונה ואמונה באלוהים השגחה פרטית מול השתדלות קורונה כמבחן אמונה החברה החרדית והסגר האמונה הדתית בזמן הקורונה פדיון נפש וייעוץ רבני קורונה ואמונה באלוהים, השתדלות או ביטחון באלוהים, השתדלות או אמונה באלוהים, מסירות נפש, השתדלות או תפילה, ... דוחה את כל התורה כולה, סגירת בית כנסת בגלל הקורונה, סגירת בתי כנסת בגלל הקורונה, הנחיות משרד הבריאות והקורונה, החברה הדתית והקורונה, יהדות וקורונה, לימוד תורה וקורונה, חוויה רוחנית ...
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל / חוסר אושר - למה חרדים / דתיים רע להם יותר?
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל חוסר אושר - למה חרדים דתיים רע להם יותר? האם באמת אנשים דתיים וחרדים מאושרים יותר? ישנה טענה נפוצה שהדתיים מאושרים יותר מהחילונים, והם אף מציגים לעיתים סקרים המצביעים על כך. אך אליעד כהן מסביר בהרצאה שזוהי אשליה ושהאושר עליו מדברים הדתיים אינו אושר אמיתי אלא אשליה. ההרצאה עוסקת בהפרכת הטענה הרווחת שאנשים דתיים מאושרים יותר, ומציעה מבט מעמיק אל תוך הפסיכולוגיה והפילוסופיה של המאמין הדתי. מדוע אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים יותר? ראשית, אנשים דתיים רבים טוענים שהם מאושרים כי הם מפחדים להודות באמת שהם סובלים. אליעד מסביר שככל שהאדם פשוט יותר, הוא מפחד פחות לחשוף את סבלו, ולכן בקלות אומר שהוא מאושר. כך נוצר מצב בו דתיים מעידים שהם מאושרים, אך האמת היא שהם פשוט מפחדים להודות שהם סובלים. אליעד מביא כדוגמה את רבי יוחנן, גדול ... גדול וצדיק, פחד שאולי לא עשה מספיק, ואולי ייענש לעולם הבא. מהדוגמה הזאת, אליעד מסיק שאם אפילו גדול הרבנים פחד שהוא לא מספיק טוב, כל אדם דתי וחרדי תמיד נמצא בפחד מתמיד שהוא לא עומד בדרישות של אלוהים, ולכן הוא בעצם סובל תמידית ולא יכול להיות מאושר באמת. למה חרדים ודתיים סובלים למרות אמונתם באלוהים? לפי אליעד, האמונה של הדתיים היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי. מדוע? כי לפי הדת היהודית, אלוהים הוא טוב ורע - הוא מעניש ומתגמל, יש לו דרישות ומצוות, ולפיכך הם כל הזמן נמצאים תחת לחץ מתמיד אם ... מצב תמידי של חרדה ודאגה. כך למעשה הם חיים בפחד תמידי מכעסו של האל, מחשש שיחזרו בגלגול, או מחשש להיענש בגיהינום נצחי. אליעד מסביר שלמעשה חרדים נקראים כך משום שהם חיים בחרדה מתמדת. החרדים חיים ביראת שמיים - כלומר, כל הזמן הם יראים ופוחדים מאלוהים, ולכן אי אפשר לומר עליהם שהם באמת מאושרים. מדוע אנשים דתיים וחרדים משתוקקים למשיח ולגאולה? אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים, אך אם הם באמת מאושרים, למה הם כל כך מצפים למשיח? הרי הציפייה למשיח משמעותה שהעולם ... שלא במשיח. הציפייה הזאת מראה באופן ברור שלדתיים רע בעולם הזה, והם פשוט מספרים לעצמם שהכל לטובה מתוך ניסיון להקטין את הסבל שלהם. האם אנשים דתיים נהנים מחיי היום - יום שלהם? אליעד מדגיש שברמה הגשמית אנשים דתיים יכולים לטעון שהם מאושרים משום שהם לא עסוקים בבעיות כמו ירידות בבורסה או צרות חומריות אחרות. אבל ברמה ... כל יום לאלוהים שיעזור להם לא לחטוא. הם מתוודים על חטאיהם שלוש פעמים ביום בתפילה, ולכן נמצאים במעגל תמידי של האשמה עצמית. למעשה, ככל שאדם דתי יותר אמיתי ואדוק באמונתו, הוא יחווה יותר סבל, יותר פחד, ויותר ספק עצמי. מדוע הצדיקים הגדולים של הדת אינם מאושרים באמת? כדוגמה נוספת, אליעד כהן מציין את משה רבנו, שהוגדר כצדיק הגדול ביותר. משה עצמו היה מלא ספקות ... וסבל מכך שלא נכנס לארץ ישראל ולא ראה את פניו של אלוהים במלואן. אפילו הצדיק הגדול ביותר בהיסטוריה לא היה מאושר לחלוטין, אז קל וחומר שאדם דתי פשוט לא יכול להיות מאושר באמת. האם האושר של הדתיים הוא אשליה בלבד? אליעד מסכם ומחדד את הנקודה בכך שאושרם של הדתיים הוא אשליה או שקר שהם מוכרים לעצמם ולאחרים. הם חיים במערכת של הגבלות ואיסורים, חווים סבל, פחד ואשמה מתמידים. ... חייהם הנוכחיים. אבל עצם קיומה של הציפייה לעולם הבא מעידה שהם סובלים בעולם הזה. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מציג את הסתירה הפנימית באמונה הדתית, לפיה ככל שאתה מאמין יותר באלוהים כך אתה יותר סובל וחי בפחד ובחרדה מתמדת. כלפי חוץ נדמה שהם מאושרים, אך למעשה הם רחוקים מכך מאוד. האם דתיים באמת מאושרים? למה דתיים מחכים למשיח? מדוע
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חרדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חרדים, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להשיג איזון נפשי ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חרדים, איך להתמודד עם גירושין? איך לא להישחק בעבודה? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך להאמין בעצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מי ברא את אלוהים? בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? איך להנות בחיים? למה לא להתאבד? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי בתל אביב, יועץ פילוסופי, קואצ'ר לילדים בנושאי חרדים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 09:27:25 - wesi4