... בין מושג זה לבין הפרעת זהות דיסוציאטיבית, שהייתה מוכרת בעבר בשם פיצול אישיות או בשם אישיות מרובת פנים, זוהי הפרעה נפשית, שבה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם. מנגנון ההגנה של הפיצול מתבטא לעתים קרובות באישיותו והתנהגותו של הלוקה בהפרעה זו. ... כולו רע, וזה גם לא אומר שהוא עצמו כולו רע. לפי קרנברג, כישלון בשלב זה של האינטגרציה, עלול להוביל להפרעת אישיות גבולית, מצב בו האדם מסוגל להבחין בינו לבין הסביבה, אך לא מסוגל לראות אנשים כטובים ורעים בו זמנית, אלא ...

... קפגרא (מכונה גם אשליית הכפיל, באנגלית: Capgras delusion או Capgras syndrome, בצרפתית: Dlire dillusion des sosies de Capgras) היא הפרעה נפשית שבה אדם מחזיק במחשבת שווא לפיה קיים כפיל המשמש לו תאום זהה, המתחזה לו ומחליף אותו, או שהוא מאמין ... או שיטיון. התסמונת נפוצה בקרב נשים יותר מאשר בגברים, אך הסיבה לכך אינה ידועה. ההפרעה לא מופיעה במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים, dsm 5-TR ו - ICD-10, בין השאר בשל הקומורבידיות שלה עם הפרעות אחרות, אך היא מופיעה במספר מדריכים ... 4 אלימות בקרב הלוקים בתסמונת 5 טיפול 6 תתי קטגוריות 7 בתרבות הפופולרית היסטוריה: המאמר הראשון על המחלה בספרות הפסיכיאטרית ותיאור המקרה הראשון נכתב על ידי הפסיכיאטרים הצרפתים דר זוזף קפגרא (Joseph Capgras) ודר זאן רבול - לאשו (Jean Reboul-Lachaux) בשנת 1923. קפגרא כינה את התופעה אשליה, אך מכיוון שבפסיכיאטריה יש למונח זה משמעות אחרת (עיוות נורמטיבי בתפיסה החושית) מהמונח מחשבת שווא - הוסרה המילה אשליה מתיאור התסמונת. קפגרא טען כי המחלה נדירה מאוד, אך כיום חלק מהפסיכיאטרים אינם מסכימים עם קביעה זו, וטוענים כי השכיחות האמיתית של התסמונת גבוהה ככל הנראה יותר מקביעתו הראשונית של קפגרא. ... ומנתה את בעלה, ילדיה, שכניה ואף את השוטרים שחקרו את התנהגותה המשונה שהביאה בסופו של דבר לאשפוזה בבית חולים פסיכיאטרי. לטענתה, הכפילה שלה ושאר הכפילים זממו לגזול ממנה את כספה ורכושה. בפעם אחרת היא זיהתה את בעלה בתור אביה, ... שהגיעו לביתה על מנת לאשפז אותה. בדרך כלל מתפרצת התסמונת בגיל 30 או יותר. עם זאת, בשנת 1992 דיווחו פסיכיאטרים מאוניברסיטת מישיגן על שני מקרים נדירים של מטופלים בגיל ההתבגרות: הראשון היה נער בן 16 שהאמין כי אמו ואחותו ... שהאח בבית החולים הוא בעצם אביה שמתחזה לאח במטרה לפגוע בה וכי מטופל אחר הוא בעצם חבר שלה המתחזה לחולה נפש. בישראל תואר מקרה של תושב הדרום אשר חזר יום אחד לביתו, וכשאשתו ניגשה לברך אותו לשלום הוא היכה אותה ... ישנם שני סוגים של זיהוי פרצופים - זיהוי מודע וזיהוי לא - מודע. בשנת 1991 פורסם בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה מאמר מאת הפסיכולוגים היידן אליס (Hadyn Ellis) ואנדי יאנג (Andy Young), שבו הועלתה היפותזה לפיה הלוקים בתסמונת קפגרא מפתחים ...

... שלרוב האנשים יש הפרעות חרדה. - בשורה התחתונה, משיכה מינית לבני מגדרך זאת הפרעה לכל דבר. זה סימפטום להדחקת הפרעה נפשית גדולה יותר. גם לא חייב להיות בקיא בנפש האדם, מספיק להסתכל על איברי הרבייה שלנו כדי להבין מה רצה ...

הפרעת אישיות גבולית - מבוא הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder, ברת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין - אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד ... או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים. מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 גורמים 3 תסמינים 4 טיפול אפידמיולוגיה: הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית: בין 1% ל - 4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. שיעור הנשים המאובחנות בהפרעה גבוה מזה של גברים, אך קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו. גורמים: הפרעת אישיות גבולית בבסיסה היא הפרעה התפתחותית שעדיין לא נקבע כמה ממנה הוא ביולוגי וכמה הוא תוצר של הסביבה. הדעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של פוטנציאל עם סביבה המגשימה את אותו פוטנציאל ברמה זו אחרת. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חסרים את מנגנוני ההתמודדות הבסיסיים ביותר עם החיים, כאלה הנחוצים לחיים והממלאים את האדם תחושות טובות של אושר ... לחייהם. כל אלה ועוד אינם מפתיעים בלשון המעטה בשל רמת המצוקה הגבוהה והתמידית בה הוא נתון. התנהגות אופיינית לסובל מהפרעת אישיות גבולית היא תפישה הכרוכה בקושי בכל הנוגע לקטלוגם של סיטואציות ואנשים בתחומי הביניים שבין שחור ולבן. הדימוי העצמי איננו ... פעולות מנותקות אחרות. מדובר בהפך מקישור, וכרוך בהיעדר הקישור, לרוב הזהות העצמית של מישהו, עם שאר העולם. לא קיימות הפרעות אישיות גבוליות טהורות. הן מתקיימות תמיד עם מחלות אחרות. הפרעת אישיות גבולית עשויה להתקיים ביחד עם: הפרעת דחק פוסט טראומטי. הפרעות מצב - רוח. הפרעות חרדה / פאניקה. התמכרות לחומרים ... הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית. טיפול תרופתי - מיועד לתת מענה עיקרי לבסיס הפיזיולוגי של הפרעת אישיות גבולית. טיפול באמצעות פסיכותרפיה - יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פיזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב ... Based Treatment) - שיטה שפותחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן, על בסיס מושג המנטליזציה. על פי הגישה, הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתקשים בעיסוק תקין במנטליזציה, בייחוד בהקשרים בין - אישיים טעונים רגשית, ויכולת זו נפגעה בעקבות טראומה, התעללות או ...

... ילדים קריטריון זה לא תמיד מופיע), כשמדובר בקטינים הפחד נמשך לפחות חצי שנה, והפחד לא מוסבר על ידי שום הפרעה נפשית אחרת (כמו הפרעה טורדנית - כפייתית, PTSD, חרדת פרידה או חרדת בית ספר, פוביה חברתית, הפרעת פאניקה ואגורפוביה). רשימת ...

... שטף מילים) היא דיבור מופרז. במובן הרפואי, הכוונה לפטפטת יתר, פעמים רבות בשפה חסרת היגיון או קוהרנטיות, על רקע הפרעה נפשית, כגון מאניה. במובן הלא - רפואי, הכוונה לשימוש בלשון מליצית, מכבירת מילים ומיותרת על מנת לגרום למסר פשוט או טפשי להראות כאינטלקטואלי, ובגסות עוקצנית מכנים אותה שלשול וורבלי או שלשול של הפה. דברת בהפרעות נפשיות וניורלוגיות: דברת היא הפרעת שפה שמופיעה בשלל בעיות פסיכיאטריות או נוירולוגיות כמו אפזיה, סכיזופרניה קטטונית ואפקט לבילי. הדברת יכולה להופיע במלמול חדגוני, קטפזיה, שינוי אקראי של נושאי שיחה ...

סינדרום ירושלים - מבוא סינדרום ירושלים (או תסמונת ירושלים) הוא סוג נדיר יחסית של הפרעה נפשית, בה אדם (לרוב תייר או צליין) הנמצא בירושלים משוכנע שיש לו כוחות אלוהיים ומשיחיים, שמוטלת עליו משימה משיחית, או ... לעתים לצורך באשפוזו של הלוקה בה בבתי חולים לבריאות הנפש. הלוקים בתסמונת זו הם, על פי רוב, אנשים שלקו בהפרעה נפשית פסיכוטית עוד קודם הגיעם לירושלים, וההגעה לעיר החמירה את מצבם באופן משמעותי. הלוקים מגיעים לירושלים לאחר מסע ארוך ברחבי ... הלוקים בתסמונת. אחדים מהכותבים, דוגמת התיירת אדה גודריץ פריר (אנ) הקדישו לכך פרקים שלמים (דוגמת ספרה מ - 1904). הפסיכיאטר הראשון אשר הביא תיאורים קליניים של התופעה היה דר היינץ הרמן, שהיה מנהל בית החולים הפסיכיאטרי היהודי הראשון - עזרת - נשים, בחיבור מדעי שפרסם בשנת 1937. בשנות השבעים פרסם פרופ ליאון פרס שעבד במוסד ... שם נערכו מספר מחקרים בנושא, ובכלל זה גם בעניין התסמונת. כיום תיירים הזקוקים לאשפוז מתקבלים בכל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בעיר. אולם, מקרים רבים כלל אינם מגיעים לאשפוז וניתן לזהותם עקב התנהגותם החריגה והדרמטית באזורי המקומות הקדושים ובבתי המלון ... המקדש, דבר שיביא גאולה לעולם. מעשהו עורר זעם ומהומות בכל רחבי העולם המוסלמי וגם מיקד את תשומת הלב של הפסיכיאטרים בתסמונת ירושלים. ממצאים חדשים: המחקרים המודרניים מצביעים על כך שמרבית הלוקים בתסמונת הם בעלי רקע מוכח של הפרעות נפשיות משמעותיות עוד טרם הגיעם לירושלים. לרוב הם צעירים ממדינה מערבית, בעלי רקע דתי, חיים לבדם וביקרו בעיר לבדם. מרבית ...

... - הפרעה דו קוטבית - מבוא הפרעה דו - קוטבית (באנגלית Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה דפרסיה, היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות. זו הפרעה אפקטיבית, כלומר קשורה למצב ... בתנודה בין שני הקטבים באופן התקפי ומחזורי. בין התקף להתקף יכולות לחלוף שנים של מצב רוח מאוזן. ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV שינה את הגדרת ההפרעה ממחלת נפש מאניה - דיפרסיה, להפרעת מצב רוח - הפרעה דו - קוטבית. תפוצת ההפרעה מוערכת בכאחוז אחד בקרב האוכלוסייה בארצות ... את האפשרות כי פתופיזיולוגיה ביולוגית פשוטה עשויה להימצא בהפרעה דו - קוטבית. תפיסה זו עשויה להוביל לממצאים ביולוגיים חשובים במחלות נפש אחרות ובהבנת התנהגות אנושית בכלל. עד שנת 2004 לא היה קיים מבחן ביולוגי לאבחנה ולזיהוי הפרעה פתופיזיולוגית ספציפית בקרב ... יתרון פרמקולוגי מפוקפק, ובסופו של דבר, למרות מסע פרסום רחב, ליתיום עדיין שולט בשוק הטיפול בהפרעה. מהשטח עולה כי פסיכיאטרים מגלים נאמנות לליתיום, אולי משום שיעילותו בטיפול בפועל עולה על זו של התרופות שמחקרן ממומן על ידי חברות התרופות. ... דו - קוטבית העלה מחלוקת אתית שתשפיע על מחקרים עתידיים. התקף מאני יכול להיות מסכן חיים לחולה, והגישה של פסיכיאטרים רבים היא שבהינתן טיפול יעיל, חולים עם הפרעה זו אינם צריכים להיות מגויסים למחקרים מבוקרים הכוללים קבוצת חולים המקבלת ... ה - FDA מתעקש על מחקרי טיפול יחיד מבוקרים עם קבוצת פלצבו לצורך קבלת אישור על תכשיר חדש לשימוש בפסיכיאטריה. גם כמה סטטיסטיקאים תומכים בעמדת ה - FDA, וטוענים שללא השימוש בקבוצה המטופלת בפלצבו, חולים רבים יהיו חשופים לטיפול ... ואילך, הוא עשוי להיגרר הלאה בתחושת ריקנות והיעדר משמעות. הסטיגמה החברתית הקשה כלפי הנושא כולו, הכרוכה גם בנטילת תרופות פסיכיאטריות, תורמת לתחושות הקשות ומדרבנת רבים מהלוקים בהפרעה לחדול לגמרי מנטילת הטיפול התרופתי. סיבה נוספת להפסקת הטיפול התרופתי היא הרצון ...

הפרעת אישיות - מבוא הפרעת אישיות הנה בדפוס האישיות ואינה בעיה מוחית, ביולוגית, ובעיקר אינה מחלה נפשית. המאופיינת על ידי תבנית נוקשה של מחשבה והתנהגות שנמשכת לאורך זמן. ובה חוסר גמישות, הפרעת אישיות, יכולה לגרום לקשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו, ולפעמים לאחרים ולקשיים בתפקוד במישורים שונים. תוכן עניינים: 1 איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM 1.1 קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות 1.2 רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM 2 ביקורת איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM: האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה הפרעות אישיות, כתבנית מתמשכת של חוויה פנימית והתנהגות בלתי גמישה המופיעה במצבים רבים בחייו של האדם. כמו כן, אפשר לראות את ההתחלה של תבנית זאת כבר בתחילת תקופת הבגרות. ניתן לאבחן אדם כנושא הפרעת אישיות, בתנאי שהתבנית ההתנהגותית גורמת למצוקה משמעותית או פוגמת במצבים אישיים, חברתיים או תעסוקתיים. במהדורה הנוכחית של המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (dsm 5-TR), הפרעות אישיות מסווגות בציר II קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות: 1.חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי. קוגניציה (תפיסה ופירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים). אפקט ... החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים. 4.התבנית יציבה ונמשכת זמן רב 5.התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת. 6.התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש. אנשים מתחת לגיל 18 שמתאימים לקריטריונים של הפרעת אישיות בדרך - כלל לא מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות, למרות שהם יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית אחרת. בכל מקרה, לא ניתן לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית באנשים מתחת לגיל 18. רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM: ה - DSM מונה עשר הפרעות אישיות, שמקובצות בשלושה אשכולות: אשכול א - הפרעות מוזרות או אקצנטריות הפרעת אישיות פרנואידית הפרעת אישיות סכיזואידית הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אשכול ב - הפרעות דרמאטיות, אמוציונאליות או בלתי יציבות הפרעת אישיות אנטיסוציאלית הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות היסטריונית הפרעת אישיות נרקיסיסטית אשכול ג - קרובות להפרעות חרדה או פחד הפרעת אישיות נמנעת הפרעת אישיות תלותית הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית) ב - dsm 5 יש קטגוריה נוספת, לתבניות התנהגות שלא תואמות לעשר האבחנות, אבל עדיין עונות על ההגדרה של הפרעת אישיות. קטגוריה זו נקראת הפרעת אישיות NOS (ראשי תיבות של Not Otherwise Specified). במהדורת DSM-III-R (המהדורה הקודמת המעודכנת של ה - DSM) הופיעו גם הפרעת אישיות פסיבית - אגרסיבית, הפרעת אישיות תבוסתנית והפרעת אישיות סדיסטית. קטגוריות אלה הושמטו בגרסה הנוכחית, מכיוון שלא ברור אם אלה הפרעות נפרדות. אישיות פסיבית - אגרסיבית והפרעת אישיות דיכאונית מופיעות בנספח ל - dsm 5 למטרות מחקר. ביקורת: המבקרים את הפרקטיקה של הפרעות האישיות טוענים, כי מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו (קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות), גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש ... נבדלות האחת מהשנייה, עצמאיות ולא תלויות האחת בשנייה (כלומר אבחון של הפרעה אישיות מסוימת לא מעלה את הסיכוי לאבחון הפרעת אישיות אחרת). ועל כן הן נחלקות לסוגים רבים, מתוך הנחה שיש לאבחן קודם הימצאותה של הפרעת אישיות ורק לאחר מכן, את סוג ההפרעה. אך ממחקרים רבים מסתבר שיש חפיפה של 85% בין הפרעות האישיות השונות. כלומר שרק 15% מאובחנות בנפרד, ויתכן שישנו יותר מאבחון להפרעת אישיות.

... המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות, לרוב באמצעות הקאות מכוונות, ולעתים באמצעות שימוש בחומרים משלשלים וחוקנים. הבולימיה היא הפרעה נפשית הנמצאת תחת קטגוריית הפרעות האכילה, כמו האנורקסיה נרבוזה, אך שכיחה ממנה פי כמה. חולי הבולימיה חווים סבל נפשי רב ... בני משפחתו בטיפול, הבא לידי ביטוי בסיוע מבחינה רגשית ואחראיות על דפוסיי האכילה בבית. טיפול זה משלב בתוכו טיפול פסיכיאטרי, אשר מטפל בבעיות הנלוות למחלה כגון: חרדה ודיכאון (רחמים, אפטר, 2009). הטיפול התרופתי, הינו אנטי דיכאוני שמטרתו לייצב את ...