השיחה עם פָּאיָאסִי

וויכוח עם ספקן

Pysi Sutta

פָּאיָאסִי סוּטַּהI.כך שמעתי. פעם אחת המכובד קוּמָארַה - קַסַּפַּה [1] נדד סביב קוֹסַלַה עם קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והגיע לעיירה בשם סֶטַבְיָא. שם נשאר להתגורר מצפון לסֶטַבְיָא ביער סִימְסַפָּא. [2] ובאותה העת הנסיך פָּאיָאסִי התגורר בסֶטַבְיָא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בעשב, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פַּסֵנַדִי, מלך קוֹסַלַה, כמתנה מלכותית עם סמכות מלכותית.

סיפורו של הנסיך פָּאיָאסִי

(pysirjaavatthu)

I.והנסיך פָּאיָאסִי פיתח את המחשבה הרעה הבאה: 'אין עולם הבא, אין יצורים חיים הנולדים ספונטנית, אין פירות או תוצאות למעשים טובים או רעים. ' [3] באותה עת הברהמינים ובעלי הבית של סֶטַבְיָא שמעו את החדשות: 'הפרוש קוּמָארַה - קַסַּפַּה נודד סביב קוֹסַלַה עם קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. הוא הגיע לסֶטַבְיָא ונשאר להתגורר מצפון לסֶטַבְיָא ביער סִימְסַפָּא. ובנוגע לקַסַּפַּה המכובד נפוצו דיווחים טובים: "הוא מלומד, בעל ניסיון, חכם, מעודכן, נואם מוכשר, בעל יכולת לתת תשובות טובות, מכובד, אַרַהַנְט." וטוב לראות אַרַהַנְטִים כאלו. ' וכך הברהמינים ובעלי - הבית של סֶטַבְיָא, יצאו דרך השער הצפוני של העיירה סֶטַבְיָא בקהל גדול, אל עבר יער סִימְסַפָּא.

II.בדיוק באותה העת, הנסיך פָּאיָאסִי יצא לבלות את מנוחת הצהריים במרפסתו. בראותו את כל הברהמינים ובעלי - הבית עושים את דרכם אל יער סִימְסַפָּא, הוא שאל את עוזרו לסיבה לכך. ועוזרו אמר לו: "זהו הפרוש קוּמָארַה - קַסַּפַּה, תלמידו של הפרוש גוֹטַמַה... ובנוגע אליו נפוצו דיווחים טובים... זו הסיבה שהם הולכים לראותו."

"אם כך, עוזרי, לך אל הברהמינים ובעלי - הבית של סֶטַבְיָא ואמור להם: 'רבותיי, הנסיך פָּאיָאסִי אומר: אנא המתינו, הנסיך יגיע לראות את הפרוש קוּמָארַה - קַסַּפַּה. ' הפרוש קוּמָארַה - קַסַּפַּה כבר לימד את הברהמינים ובעלי - הבית של סֶטַבְיָא השוטים וחסרי הניסיון האלו שיש עולם הבא, שיש יצורים שנולדים מחדש ספונטנית, ושיש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים. אך הדברים האלו כלל לא קיימים."

"טוב, אדוני", אמר העוזר, והעביר את ההודעה.

I.לאחר מכן הנזיר פָּאיָאסִי, מלווה בברהמינים ובבעלי - הבית של סֶטַבְיָא, הלך אל יער סִימְסַפָּא, היכן שהמכובד קוּמָארַה - קַסַּפַּה היה ולאחר שהחליף ברכות נימוסין עם המכובד קוּמָארַה - קַסַּפַּה, התיישב במקום ראוי. וכמה מהברהמינים ובעלי - הבית קדו בפני המכובד קוּמָארַה - קַסַּפַּה ואז התיישבו במקום ראוי, בעוד שקודם לכן חלקם החליפו עימו ברכות נימוסין, חלקם קדו לפניו בכפות ידיים צמודות, חלקם הכריזו את שמם ושם השבט שלהם, וחלקם התיישבו בדממה במקום ראוי.

ההשקפה הניהיליסטית

(natthikavdo)

I.אז הנסיך פָּאיָאסִי אמר למכובד קוּמָארַה - קַסַּפַּה: "קַסַּפַּה המכובד, אני מאמין בהשקפה הזו: אין עולם הבא, אין יצורים שנולדים מחדש ספונטנית ואין פירות או תוצאות למעשים טובים ורעים."

"ובכן, נסיך, מעולם לא ראיתי או שמעתי כזו אמונה או השקפה כפי שאתה מצהיר: 'אין עולם הבא, אין יצורים שנולדים מחדש ספונטנית ואין פירות או תוצאות למעשים טובים ורעים. '

המשל על השמש והירח

(candimasriyaupam)

לכן, נסיך, אני אתשאל אותך בעניין הזה, ואתה ענה כפי שאתה מוצא לנכון. מה דעתך, נסיך? האם השמש והירח הם בעולם הזה או באחר, האם הם שמיימים או אנושיים?"

"קַסַּפַּה המכובד, הם בעולם אחר והם שמימיים, הם אינם אנושיים."

"באותו אופן, נסיך, עליך לקבל: 'יש עולם הבא, יש יצורים שנולדים מחדש ספונטנית, יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים. '"

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא, אין יצורים שנולדים מחדש ספונטנית ואין פירות או תוצאות למעשים טובים ורעים."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"קַסַּפַּה המכובד, יש לי חברים, עמיתים, וקרובי - דם, אשר לוקחים חיים, לוקחים מה שלא ניתן, מבצעים פגיעות מיניות, משקרים, משתמשים בשפה גסה, פוגעת וקלת דעת, והם חמדנים, מלאי שינאה ובעלי השקפות שגויות. בסופו של דבר הם חולים, סובלים וגוססים. וכאשר אני בטוח שהם לא יבריאו, אני אומר להם: 'יש פרושים וברהמינים מסויימים אשר מאמינים ומצהירים, שאלו אשר לוקחים חיים, לוקחים מה שלא ניתן, מבצעים פגיעות מיניות, משקרים, משתמשים בשפה גסה, פוגעת וקלת דעת, והם חמדנים, מלאי שינאה ובעלי השקפות שגויות, לאחר המוות עם התפרקות הגוף, יוולדו בעולם של יגון, מקום רע, מקום של עונש, בגיהינום. כעת, אתם ביצעתם את הדברים האלו ואם מה שהפרושים והברהמינים האלו אומרים נכון, אתם תגיעו לשם. כעת, אם לאחר המוות תגיעו לעולם של יגון, מקום רע, מקום של עונש, גיהינום, בואו ואימרו לי שיש עולם הבא, שיש יצורים הנולדים ספונטנית, שיש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים. אתם, רבותיי, אמינים ומהימנים, ומה שאתם ראיתם יהיה כאילו אני ראיתי בעצמי, וכך יהיה. ' אך למרות שהסכימו, הם לא באו לספר לי, ולא שלחו אף שליח. זו הסיבה, קַסַּפַּה המכובד, שאני מאמין: 'שאין עולם הבא, אין יצורים שנולדים ספונטנית, אין פירות או תוצאות למעשים טובים או רעים. '"

המשל על הגנב

(coraupam)

I."בעניין זה אני אתשאל אותך, ואתה ענה כפי שאתה מוצא לנכון. מה דעתך, נסיך? נניח שהיו מביאים בפניך גנב, אשר נתפס בעת מעשה והיו אומרים: 'האיש הזה, אדוני, הוא גנב שנתפס בשעת מעשה. דון אותו לאיזה עונש שתרצה. ' ויתכן ואתה היית אומר: 'קישרו היטב את זרועותיו של האיש הזה הדוק מאחורי גבו עם חבל חזק, גלחו את ראשו היטב, והובילו אותו לצלילי תופים רמים, ברחובות ובכיכרות החוצה דרך השער הדרומי, ושם עירפו את ראשו. ' והם יאמרו: 'טוב מאוד! ' בהסכמה, ולאחר מכן יתכן ויקשרו היטב את זרועותיו של האיש הזה הדוק מאחורי גבו עם חבל חזק, יגלחו את ראשו היטב, ויובילו אותו לצלילי תופים רמים, ברחובות ובכיכרות החוצה דרך השער הדרומי, ושם יערפו את ראשו. כעת, אם הגנב הזה היה אומר למוציאים להורג: 'מוציאים להורג יקרים, בעיר או כפר אלו יש לי חברים, עמיתים וקרובי - דם, אנא המתינו עד שאבקר אותם', האם הוא יקבל את משאלתו? או האם הם פשוט יערפו את ראשו של הגנב הפטפטן?"

"הוא לא יקבל את משאלתו, קַסַּפַּה המכובד, הם פשוט יערפו את ראשו."

"כך, נסיך, הגנב הזה אפילו לא יכול לגרום למוציאיו להורג האנושיים להמתין בזמן שהוא יבקר את חבריו וקרוביו. אז כיצד חבריך, עמיתיך, וקרובי - דמך אשר ביצעו את כל המעשים הרעים האלו, ואשר מתו והגיעו לעולם של יגון, לגבור על שומרי הגיהינום, באומרם: 'שומרי גיהנום יקרים, אנא המתינו בזמן שנדווח לנסיך פָּאיָאסִי שיש עולם הבא, יש יצורים שנולדים ספונטנית, ויש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים'? באותו אופן נסיך, עליך לקבל: 'יש עולם הבא, יש יצורים שנולדים מחדש ספונטנית, יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים."

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב 'שאין עולם הבא, אין יצורים שנולדים ספונטנית, אין פירות או תוצאות למעשים טובים או רעים."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"קַסַּפַּה המכובד, יש לי חברים, עמיתים, וקרובי - דם, אשר נמנעים מלקחת חיים, מלקחת מה שלא ניתן, מלבצע פגיעות מיניות, מלשקר, משימוש בשפה גסה, פוגעת וקלת דעת, ושאינם חמדנים או מלאי שינאה והם בעלי השקפות נכונות. [4] בסופו של דבר הם חולים... וכאשר אני בטוח שהם לא יבריאו, אני אומר להם: 'יש פרושים וברהמינים מסויימים אשר מאמינים ומצהירים, שאלו אשר נמנעים מלקחת חיים... בעלי השקפות נכונות, לאחר המוות עם התפרקות הגוף, יוולדו בעולם שמיימי, מקום טוב. כעת, אתם נמנעתם מלבצע את הדברים האלו ואם מה שהפרושים והברהמינים האלו אומרים נכון, אתם תגיעו לשם. אם לאחר המוות תגיעו לעולם שמיימי, למקום טוב... בואו ואימרו לי שיש עולם הבא, שיש יצורים הנולדים ספונטנית, שיש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים. אתם, רבותיי, אמינים ומהימנים, ומה שאת ראיתם יהיה כאילו אני ראיתי בעצמי, וכך יהיה. ' אך למרות שהם הסכימו, הם לא באו לספר לי, ולא שלחו אף שליח. זו הסיבה, קַסַּפַּה המכובד, שאני מאמין: 'שאין עולם הבא, אין יצורים שנולדים ספונטנית, אין פירות או תוצאות למעשים טובים או רעים. '"

המשל על האדם בבור השופכין

(gthakpapurisaupam)

I."ובכן, נסיך, אציג בפניך משל, כיוון שיש אנשים חכמים אשר מבינים מה שנאמר באמצעות משלים. נסיך, נניח שאדם היה נופל כשראשו כלפי מטה אל תוך בור שופכין, ואתה היית אומר לאנשיך: 'הוציאו את האדם מן הביוב! ' והם היו אומרים: 'כן, אדוני', ועושים כך. לאחר מכן היית אומר להם לנקות את גופו היטב מהזוהמה עם מקלות גירוד עשויים במבוק, ואז לרחוץ אותו בשלוש חפיפות במשחה צהובה. לאחר מכן היית אומר להם למשוח את גופו בשמן ואז לנקות אותו שלוש פעמים עם אבקת סבון עדינה. לאחר מכן היית אומר להם לסדר את שערו ואת זקנו ולעטר אותו בזרי פרחים מעודנים, משחות ומלבושים. ולבסוף היית אומר להם להוביל אותו אל ארמונך ולתת לו להתענג בהנאות חמשת החושים, והם היו עושים כך. מה דעתך, נסיך? האם האיש הזה, כשהוא כולו רחוץ, כששערו וזקנו מסודרים, מקושט ועטור זרים, לבוש לבן, ולאחר שהועבר אל הארמון, והתענג בחמשת הנאות החושים, האם הוא ירצה לטבול שוב בתוך בור השופכין הזה?"

"לא, קַסַּפַּה המכובד."

"מדוע לא?"

"כיוון שבור השופכין הזה הינו מלוכלך ונחשב ככזה, הוא בעל ריח איום, מבחיל ודוחה ובאופן כללי נחשב ככזה."

"בדיוק באותו אופן, נסיך, בני אדם אינם נקיים, בעלי ריח איום, מבחיל ודוחה ונחשבים ככאלה על ידי הישויות השמיימיות. אם כך מדוע שחבריך... אשר לא ביצעו אף אחת מהעבירות... ואשר נולדו לאחר המוות בעולם טוב של אושר, עולם שמיימי, ישובו ויספרו לך: 'יש עולם הבא... יש פרי למעשים טובים ורעים? באותו אופן נסיך, עליך לקבל שיש עולם הבא..."

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא..."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"קַסַּפַּה המכובד, יש לי חברים, עמיתים, וקרובי - דם, אשר נמנעים מלקחת חיים... בסופו של דבר הם חולים... וכאשר אני בטוח שהם לא יבריאו, אני אומר להם: 'יש פרושים וברהמינים מסויימים אשר מאמינים ומצהירים, שאלו אשר נמנעים מלקחת חיים... בעלי השקפות נכונות, לאחר המוות עם התפרקות הגוף, יוולדו בעולם שמיימי, בין ישויות השלושים - ושלוש... ' אך למרות שהם הסכימו, הם לא באו לספר לי, ולא שלחו אף שליח. זו הסיבה, קַסַּפַּה המכובד, שאני מאמין ש'אין עולם הבא... '"

המשל על ישויות השלושים - ושלוש

(tvatisadevaupam)

I."בעניין זה, נסיך, אני אתשאל אותך, ואתה ענה כפי שאתה מוצא לנכון. מה שעבור בני - אדם הוא מאה שנים, עבור ישויות השלושים - ושלוש הוא יממה אחת. שלושים כאלו הם חודש, שנים עשר כאלו הם שנה, ואלף כאלו הם תוחלת החיים של ישויות השלושים - ושלוש. כעת, נניח שהן היו חושבות: 'לאחר שהתענגנו בהנאות חמשת החושים במשך יומיים או שלושה נלך אל פָּאיָאסִי ונספר לו שיש עולם הבא, יש יצורים שנולדים ספונטנית, יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים. ' האם הן יעשו כך?"

"לא קַסַּפַּה המכובד, מאחר ואנו נהיה כבר מתים עוד לפני כן. אך, קַסַּפַּה המכובד, מי אמר לך שישויות השלושים - ושלוש קיימות, ושהן בעלות תוחלת חיים כה ארוכה? אינני מאמין שישויות השלושים - ושלוש קיימות או שתוחלת חייהן כה ארוכה."

המשל על האדם העיוור מלידה

(jaccandhaupam)

"נסיך, דמיין לעצמך אדם עיוור מלידה שאינו יכול לראות עצמים כהים או בהירים, או כחולים, צהובים, אדומים או בצבע ארגמן, שאינו יכול לראות עצמים חלקים או מחוספסים, אינו יכול לראות את השמש והירח. יתכן ויאמר: 'אין עצמים כהים ובהירים ולא מי שיכול לראותם, אין עצמים כחולים, צהובים, אדומים או בצבע ארגמן ואין מי שיכול לראותם, אין עצמים חלקים או מחוספסים ואין מי שיכול לראותם, אין שמש וירח, ואין מי שיכול לראותם. אינני מכיר את הדבר הזה, ולכן זה לא קיים. ' האם דבריו מוצדקים, נסיך?"

"לא, קַסַּפַּה המכובד. ישנם עצמים כהים ובהירים... יש שמש וירח, וכל מי שאומר: 'אינני מכיר את הדבר הזה, אינני יכול לראותו, ולכן זה לא קיים. ' דבריו אינם מוצדקים.

"ובכן, נסיך, נראה כי תשובתך דומה לזו של האדם העיוור כאשר אתה שואל כיצד אני יודע על שלושים ושלוש - הישויות ותוחלת חייהן. נסיך, העולם הבא לא יכול להראות באופן שאתה חושב, באמצעות העין הפיזית. נסיך, הפרושים והברהמינים האלו אשר מחפשים במעבה הג'ונגל או בגומחות שביערות אחר מקום מנוחה שקט ומעט רעש - שם הם שוהים חסרי לאות, נלהבים, מרוסנים, מטהרים את העין השמיימית, ובאמצעות העין השמימית המטוהרת הזו אשר עולה על כוחה של הראייה האנושית, הם רואים גם את העולם הזה וגם את העולם הבא, ויצורים הנולדים ספונטנית. נסיך, זהו האופן בו ניתן לראות את העולם הבא, ולא הדרך בה אתה חושב באמצעות העין הפיזית. באותו אופן נסיך, עליך לקבל שיש עולם הבא, שיש יצורים שנולדים ספונטנית, ושיש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים."

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא..."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"ובכן, קַסַּפַּה המכובד, אני רואה כאן פרושים וברהמינים מסויימים אשר שומרים על מוסריות ובעלי התנהגות נאותה, אשר ברצונם לחיות ולא למות, אשר חושקים בנוחות ומתעבים סבל. ונראה לי שאם הפרושים והברהמינים האלו, אשר כה מוסריים ובעלי התנהגות נאותה, יודעים שאחרי המוות יהיה להם טוב יותר, אז האנשים הטובים האלו יקחו רעל עכשיו או יקחו סכין ויהרגו את עצמם או יתלו את עצמם או יקפצו מצוק. אך למרות שיש להם ידיעה כזו, עדיין הם רוצים לחיות ולא רוצים למות, הם חושקים בנוחות ומתעבים סבל. וזוהי הסיבה, קַסַּפַּה המכובד, שאני מאמין: 'אין עולם הבא... '".

המשל על האישה בהריון

(gabbhinupam)

I."ובכן, נסיך, אציג בפניך משל, כיוון שיש אנשים חכמים אשר מבינים מה שנאמר באמצעות משלים. נסיך, פעם אחת לברהמין מסויים היו שתי נשים. לאחת מהן היה בן כבן עשר או שתים עשר שנים, בעוד האחרת היתה בהריון. בהתקרב מועד הלידה, קרה שהברהמין נפטר ואז הבן הצעיר אמר לאימו החורגת: 'גברת, כל רכוש ועושר, בין אם כסף או זהב, מה שלא יהיה, כולו שייך לי. אבי עשה אותי יורשו. ' בתגובה לכך אמרה אשת הברהמין לילד הצעיר: 'בחור צעיר, המתן עד שאלד. אם הילוד יהיה זכר, חלק אחד יהיה שייך לו, ואם זו תהיה בת, היא תהיה שפחתך. ' והצעיר חזר על דבריו פעם נוספת, וקיבל את אותה תשובה. כאשר הוא חזר על דבריו בפעם השלישית, האישה לקחה סכין ולאחר שהלכה אל חדר פנימי פתחה את ביטנה, בחושבה: 'אם רק אוכל לגלות האם זהו תינוק או תינוקת! ' וכך היא הרסה את עצמה ואת הוולד החי, ואת הרכוש המיועד גם כן, בדיוק כפי שטיפשים אשר מחפשים את ירושתיהם שלא בחוכמה, לא שמים לב לסכנה החבויה.

באותו אופן אתה, נסיך, תמצא מתוך טיפשות סכנות חבויות בחיפושים לא חכמים אחר עולם הבא, כפי שאשת הברהמין הזו מצאה בחיפושה אחר ירושה. אך, נסיך, הפרושים והברהמינים האלו אשר שומרים על מוסריות ובעלי התנהגות נאותה לא מחפשים לזרז את הבשלתו של מה שעדיין לא בשל, אלא ממתינים בסבלנות להבשלתו. חייהם מועילים לפרושים וברהמינים האלו, ככל שיאריכו חייהם של הברהמינים והפרושים המוסריים ובעלי ההתנהגות הטובה, כך יגדלו הסגולות שהם יוצרים. עשייתם היא לטובת הרבים, לאושרם של רבים, מתוך חמלה לעולם, לטובתם ותועלתם של ישויות שמיימיות ובני אדם. באותו אופן נסיך, עליך לקבל שיש עולם הבא..."

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא..."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"ובכן, קַסַּפַּה המכובד, קח לדוגמא את המקרה שבו מביאים גנב לפני, אשר נתפס בשעת ביצוע מעשה ואומרים: 'הנה, אדוני, גנב אשר נתפס בשעת ביצוע מעשה, דון אותו לאיזה עונש שתרצה. ' ואני אומר: 'קחו את האיש הזה והכניסו אותו חי בתוך כד גדול. איטמו את פיתחו ועטו עליו עור לח, לאחר מכן כסו אותו בחימר לח, הכניסו אותו לתוך תנור והבעירו את האש. ' וכך הם עושים. כאשר אנחנו בטוחים שהאיש מת, אנו מוציאים את הכד, שוברים את החימר, מסירים את המכסה, ומתבוננים בתשומת לב: 'אולי נוכל לראות את נשמתו [5] בורחת. ' אך איננו רואים כל נשמה בורחת, ולכן קַסַּפַּה המכובד אני מאמין שאין עולם הבא..."

המשל על החלום

(supinakaupam)

I."בעניין זה, נסיך, אני אתשאל אותך, ואתה ענה כפי שאתה מוצא לנכון. האם אתה מודה שכאשר יצאת למנוחת הצהריים צפית במראות נעימים של פארקים, יערות, אזורים מלבלבים ובריכות לוטוסים?"

"אכן כן, קַסַּפַּה המכובד."

"ובאותה עת האם לא צפו בך גיבנים, גמדים, נשים צעירות ונערות?"

"אכן כן, קַסַּפַּה המכובד."

והאם הם צפו בנשמתך נכנסת או יוצאת מגופך?"

"לא, קַסַּפַּה המכובד."

אם כך, הם לא רואים את נשמתך נכנסת או יוצאת מגופך אפילו בעודך חי. לכן, כיצד תוכל לראות את הנשמה של אדם מת נכנסת או יוצאת מגופו? באותו אופן נסיך, עליך לקבל שיש עולם הבא..."

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא..."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"ובכן, קַסַּפַּה המכובד, קח לדוגמא את המקרה שבו מביאים גנב לפני... ואני אומר: 'שיקלו את האדם הזה על משקל בעודו חי, ולאחר מכן חינקו אותו למוות ושיקלו אותו שנית. ' והם עושים כך. כל עוד הוא היה חי, הוא היה קל יותר, רך יותר וגמיש יותר, אך כאשר הוא היה מת הוא היה כבד יותר, נוקשה [6] יותר ופחות גמיש. ולכן, קַסַּפַּה המכובד, אני מאמין שאין עולם הבא..."

המשל על כדור הברזל הלוהט

(santattyoguaupam)

I."ובכן, נסיך, אציג בפניך משל, כיוון שיש אנשים חכמים אשר מבינים מה שנאמר באמצעות משלים. נסיך, נניח ואדם היה שוקל כדור ברזל שחומם במשך כל היום, לוהט, בוער בעוצמה, בוהק. ונניח שלאחר זמן מה, לאחר שהכדור התקרר, הוא שוקל אותו שנית. באילו מהפעמים הוא יהיה קל יותר, רך יותר, וגמיש יותר: כאשר הוא היה חם, לוהט ובוהק, או כאשר הוא היה קר וכבוי?"

"קַסַּפַּה המכובד, כאשר כדור הברזל הזה חם, בוער, ובוהק, עם היסודות של אש ואוויר, אז הוא קל יותר, רך יותר וגמיש יותר. כאשר אין בו את היסודות האלו, [7] הוא התקרר וכבה, הוא כבד יותר, נוקשה יותר ופחות גמיש."

"אם כך, נסיך, זה בדיוק אותו דבר עם הגוף. כאשר יש בו חיים, חום והכרה, הוא קל יותר, רך יותר וגמיש יותר. אך, כאשר הוא חסר חיים, חום והכרה, הוא כבד יותר, נוקשה יותר, ופחות גמיש. באותו אופן, נסיך, עליך לקבל: 'יש עולם הבא... ''

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא..."

"נסיך, האם יש לך סיבה מסויימת לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"ובכן, קַסַּפַּה המכובד, קח לדוגמא את המקרה שבו מביאים גנב לפני... ואני אומר: "הירגו את האיש הזה מבלי לפצוע את עורו הנוקשה, עור גופו, בשרו, שריריו וגידיו, עצמותיו ולשד עצמותיו. וכך הם עושים. כאשר הוא חצי - מת, אני אומר: 'כעת, הניחו את האדם הזה על גבו, ויתכן שנוכל לראות את נשמתו יוצאת. ' הם עושים זאת אך איננו מצליחים לראות את נשמתו יוצאת. אז אני אומר: 'הניחו אותו עם פניו כלפי מטה... על צידו... על צידו השני... העמידו אותו... העמידו אותו על ראשו... חיבטו בו באגרופיכם... סיקלו אותו באבנים... חיבטו בו עם מקלות... הכו אותו בחרבות... נערו אותו לכאן ולכאן, ויתכן ונוכל לראות את נשמתו יוצאת. ' והם עושים את כל הדברים האלו, אך למרות שיש לו עיניים הוא אינו רואה עצמים או את מושאיהם, [8] למרות שיש לו אוזניים הוא אינו שומע צלילים או את מושאיהם, למרות שיש לו אף הוא אינו מריח ניחוחות או את מושאיהם, למרות שיש לו לשון הוא אינו טועם טעמים או את מושאיהם, למרות שיש לו גוף הוא אינו חש תחושות או את מושאיהם. ומסיבה, קַסַּפַּה המכובד, אני מאמין שאין עולם הבא..."

המשל על נגן הקונכיה

(sakhadhamaupam)

I."ובכן, נסיך, אציג בפניך משל, כיוון שיש אנשים חכמים אשר מבינים מה שנאמר באמצעות משלים. נסיך, פעם היה נגן קונכיה שלקח את קונכיית הנגינה שלו [9] והלך אל גבול הארץ. [10] כאשר הגיע אל כפר, הוא נעמד במרכז הכפר, תקע בקונכייה שלוש פעמים ולאחר מכן, הניח אותה על האדמה והתיישב לצידה. ואז תושבי הגבול האלו חשבו לעצמם: 'מהיכן הצליל הזה מגיע, כה נעים, כה מתוק, כה משכר, כה משכנע, כה שובה לב? ' הם פנו אל נגן הקונכייה ושאלו אותו לגבי זה. 'חברים, הקונכייה הזו היא המקור לצלילים הנעימים האלו. ' אז הם שמו את הקונכייה על גבה וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם הניחו אותה כשפניה למטה וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם הניחו אותה על צידה וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם הניחו אותה על צידה השני וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם העמידו אותה וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם העמידו אותה הפוך וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם חבטו בה באגרופיהם וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם סקלו אותה באבנים וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם חבטו בה במקלות וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם היכו אותה עם חרבות וקראו: 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. אז הם ניערו אותה לכאן ולכאן וקראו 'דברי, גברת קונכייה, דברי! ' אך הקונכייה לא הוציאה אף צליל. נגן הקונכייה חשב לעצמו: 'אילו שוטים תושבי הגבול האלו! באיזו טיפשות הם מחפשים אחר צלילה של הקונכייה! ' ובזמן שצפו בו, הוא לקח את הקונכייה, תקע בה שלוש פעמים והלך לדרכו. ותושבי הגבול האלו חשבו לעצמם: 'נראה כי כאשר הקונכייה מלווה באדם, במאמץ וברוח, אז היא מוציאה צליל. אך כאשר היא אינה מלווה באדם, במאמץ וברוח, אז היא אינה מוציאה צליל. '

באותו אופן, נסיך, כאשר בגוף הזה יש חיים, חום ותודעה, אז הוא הולך וחוזר, עומד, יושב ושוכב, רואה דברים בעיניים, שומע באוזניו, מריח באפו, טועם בלשונו, חש בגופו, ותופס עצמים מנטליים בתודעתו. אך כאשר אין בו חיים, חום ותודעה, הוא לא עושה אף אחד מהדברים האלו. באותו אופן, נסיך עליך לקבל: 'יש עולם הבא... '

I."למרות מה שאמרת, קַסַּפַּה המכובד, אני עדיין חושב שאין עולם הבא..."

"נסיך, האם יש לך סיבה כלשהי לנכונות הטענה הזו?"

"יש לי, קַסַּפַּה המכובד."

"מהי, נסיך?"

"קַסַּפַּה המכובד, קח לדוגמא מקרה בו מביאים גנב בפני... ואני אומר: 'קלפו את עורו החיצוני של האדם הזה, ויתכן ונוכל לראות את נשמתו יוצאת. ' ולאחר מכן אני אומר להם לקלף את עורו הפנימי של האדם הזה, את בשרו, את גידיו, עצמותיו, מח עצמותיו... אך עדיין איננו יכולים לראות שיוצאת נשמה כלשהי. וזוהי הסיבה, קַסַּפַּה המכובד, שאני מאמין שאין עולם הבא..."