תקציר⬅ ... החלקיקים במערכת כלשהי יימצאו ברגע ההתחלתי בתיאום מושלם כך שהאנטרופיה של המערכת תלך ותקטן מאליה. המשפט הזה הוא נכון וכל הסתכלות במתרחש סביבנו תאשר אותו. אחרי הכל, מעולם לא ראינו כוס מים פושרים שבמקרה התחממה מאליה ויצרה קוביית קרח נאה באמצעיתה. עכשיו, כמו מדענים טובים, עלינו לתת למשפט הזה ביטוי כמותי. הבה נקשור את ההסתברות לגודל המערכת: עוד יותר לא סביר שהדבר יקרה במערכת גדולה. ככל שגדל מספר החלקיקים, כך קטנה ההסתברות להיפוך כזה של האנטרופיה. וגם זה נכון, ומשוואות התרמודינמיקה מאשרות זאת. מה יותר טבעי, אם כן, מאשר להמשיך להחיל משפט זה על המערכת הגדולה ביותר הידועה לנו? הכי לא סביר שהדבר יקרה ביקום כולו. והנה, במשפט ג' יש ... הזאת - בניסוחו המפורסם של איינשטיין "האם אלוהים משחק בקוביה" - היא שאלה בלתי - פתורה ולא נתיימר לפסוק בה כאן, אבל איננו יכולים שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. תמונה 7א תמונה 7ב תמונה 8א תמונה 8ב תמונה 7א ממחישה טענה זו. זוהי הדמיית מחשב המתארת את תנועתם של כדורי ביליארד. מימין למטה ניתן לראות קבוצת כדורי ביליארד מסודרים בצורת משולש, עד שכדור נוסף פוגע בהם ומפזר אותם לכל רוח (ימין למעלה). בבירור, האנטרופיה עלתה בתהליך זה. מצדה השמאלי של התמונה ניתן לראות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... במבחן נגזר על בני האדם למות! במבחן הראשון שניתן לנשמה שהייתה כלואה בגוף נכשל האדם - כך גם אני ואתם וכל גוף עלי אדמות - אנו כאן כדי לקדש את הנשמה שבתוכנו וזו משמעות החיים. שנוכיח שאנחנו ראויים לקבל, שגן עדן מגיע לנו כפי היה לפני שהיינו בגוף! ולסיום קצת מן המדע על התאוריה שכרגע פירטתי על קיום הנשמה: עד לפני כ - 15 שנה חשבו המדענים שהחומר הקטן היותר הוא האטום. עד שייצרו מיקרוסקופ שמוסגל לראות בחזקת מינוס 17 ממה שראו עד כה. כאשר חקרו את החומר לעומקו גילו שישנם חלקיקים שנעים ונדים בכל רגע. הם בעצם נמצאים ונעלמים באותה שנייה - הכיצד? לאחר מחקרים מעמיקים על המוח והחומר הסובב אותנו גילו המדענים שאין חומר בעולם - הכל זו פרשנות של המוח. מה שאתם רואים הוא מה שהמוח פירש כך - אם אין חומר אז מהו בעצם המוח? הרי הוא חומר בעצמו?! וכך בלשון המדע: אין חומר בעולם כלל. כל שקיים הוא חלק רוחני שמהווה אותנו והוא אנחנו והוא קרוי בשם "נשמה". תזכרו את זה טוב לפני ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הבה נזכור: חוק שימור האנרגיה קובע שאנרגיה אינה אובדת אלא עוברת מגוף לגוף ומשנה צורה. לפני מספר חודשים נתקלתי באחד מערוצי הכבלים בתוכנית בוטה! התוכנית עסקה באותו הנושא ובאותו העגל אך באופן בוטא ביותר שמשאיר את פגר העגל שלנו מסמיק... התוכנית עסקה בפגר של אדם במקום העגל. במדינה מסויימת, תפסו מספר מדענים יוזמה וביקשו לחקור את התהליכים שעוברים על הפגר האנושי בטבע. הם ביקשו לבחון מקרוב את התהליכים האלה יום אחרי יום ולצלמם לתעדם... הלכו והקימו לפרוייקט שלהם מעבדה מקורית בטבע; הם הקימו מעין גן סגור וקראו לו בציניות "פארק המתים". הביאו עשרות גופות של אנשים שתרמו את גופותיהם למדע, פיזרו את הגופות האלה על פני ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... דאיסטים (ובני השקפות חילוניות אחרות) לפיה רק הרציונליות וההיגיון אוגדים את התשובות לבעיות הקיומיות. ההיסטוריון פאול הזארד תיאר הדאיסטים של יומו כ "רציונליסטים עם נוסטלגיה לדת, שנתנו לרוח התקופה להפרידם מהאורתודוקסיה אך רצו להאמין שהמדרון עליו דרכו לא היה חלקלק מספיק כדי להובילם לאתאיזם. בספרו "דילוזיית האלוהים" טוען המדען, והאתיאיסט - אגנוסטיקן ריצ'רד דוקינס: האל הדאיסטי, שלעתים נקשר עם האבות המייסדים, הוא בהחלט שיפור מהמפלצת של הברית הישנה. למרבה הצער, הסבירות שהוא קיים, או התקיים אי - פעם, עולה (על הסבירות לקיום אלוהי הברית הישנה) רק בקושי. באותה פסקה מציע דוקינס שהיפותזת האלוהים מיותרת לכל צורותיה, תוך שהוא מצטט את פתגמו המפורסם של לפלס בהקשר זה. לעומת זאת, בדיון מאוחר יותר עם המתמטיקאי הנוצרי ג'ון לנוקס, כנשאל "האם המדע קבר את אלוהים?" ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לעשות הכל. שלמדת את המקצוע שלך, פעם אחת למדת אותו וזהו, נכון? אותו דבר פה, פעם אחת תתחילי לחשוב בהיגיון, ואז תמיד המוח שלך יחשוב נורמאלי. שאלה: זה לא דורש מוח מיומן? אליעד: כשאת יושבת על כיסא, ולשאול למה אני יושבת על כיסא? בשביל זה צריך מוח מיומן כל כך? זה נראה לך שרק מדעני חלל יכולים להבין מדוע הם יושבים על כיסא? גם מדעני חלל לא יודעים מדוע הם יושבים על כיסא. הם יגידו כי זה מה שאני רוצה, אבל זה לא ענה לשאלה. ופסיכים אחרים יגידו לך, כי זה מה שאלוהים רוצה. זה גם לא ענה, ולמה אלוהים רוצה את זה? זה לא קשור למדעני חלל, אני גם לא מדען חלל. זוהי שאלה בסיסית, כאשר את יורדת במדרגות, תשאלי, למה אני עכשיו יורדת במדרגות? למה? מאיזו סיבה יש פה מדרגות? כשאת מערבבת, תשאלי למה אני מערבבת? כשאת חותכת, למה אני חותכת? הולכת בבית, למה אני הולכת? לא מעניין אותך למה את עושה דברים? אולי תגלי במקרה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בני אדם - זה כמו לבקש מדג לתאר מה יש מחוץ למים, שהדג יתאר את הים או את האדם המתבונן בו. המוח שלו לא מסוגל להכיל ידע שכזה מתוקף היותו מוגבל. בינתו קטנה בהרבה מזו של האדם. המדענים מנסים היום להגיע לחקר היקום ובריאתו אותו ברא הבורא ועל כך מסכימים רובנו. אלוהים כיוצר לא נתפס כלל במושגי החשיבה שלנו. במקרה הזה אנחנו מוגבלים בדיוק כמו הדג. ניסו לשחזר את המפץ הגדול בשוויץ על ידי מאיץ החלקיקים הגדול בהיסטוריה - באחת מתוכניות הטלוויזיה שהתארחתי התייחסתי לניסוי זה וביקשתי סליחה שזה קצת מצחיק אותי לחשוב שהמדענים טוענים שהם ימצאו את החלקיק האלוהי שברא את בני האדם, אותו חלקיקי ב"תערובת" שיצר אלוהים על מנת לברוא את האדם. בנוסף הם טענו בתוקף שייתכן ויווצרו חורים שחורים המובילים ליקומים מקבילים, שאגב על קיום יקומים מקבילים אני מסכים אבל על מציאת החלקיק האלוהי - זה בלתי אפשרי. "הגולם קם על יוצרו". אגב לגבי הניסוי - זה מה שקרה - ... החלקיקים והניסוי הופסק. הניסיון להבין את הבריאה הוא מבורך - אבל האדם הוא מוגבל מתוקף הווייתו - לכן לא יוכל לעולם להבין את אלוהים והבריאה - עוצמתה, סיבתה והתרחשותה. ככל שהמדענים חוקרים יותר ויותר הם רק מבינים עד כמה הם לא מבינים. ככל שהם מתעמקים בידע הבריאה, היקום וגוף האדם הם מבינים עד כמה שכלם מוגבל בהבנת הדברים. אחד מחוקרי ומדעני פיזיקית הקוונטים ויוצרי סרט "הבליפ" תיאר זאת בצורה יפה: "אין לי אפשרות להגדיר מיהו אלוהים, לכן החוכמה היא לא לחיות בידיעה - אלא לחיות במסתורין... ". כי אין סיכוי שתדע בוודאות את סיבת היווצרות היקום, את תכליתך בעולם - אדם חי על פי אמונה במקרה הזה ולא על פי ידיעה. אז מיהו אלוהים שלכם? מה הוא אלוהים בשבילכם? אותה ... בדיוק כמו שהיה לפני רגע שהיה בחיים. מה הוא החלק המסתורי הזה בגוף שלנו שמחייה אותנו? חוכמת הקבלה טענה עוד לפני אלפי שנים שהנשמה היא זו שמחייה אותנו והיא אנחנו - הפלא ופלא שהמדענים של היום (ביניהם יוצר הסר "הבליפ" ו"הסוד") טוענים שאין חומר בעולם כלל - הכל אשליה ובעצם פירוש של המוח - כל מה שקיים הוא חלק רוחני שנמצא במוח והוא זה שמתרגם לנו את העולם כפי שהוא והוא בעצם אנחנו! הנשמה היא חלק מאלוהים, ניצוץ אלוקי - בתוף הגוף שלכם יש אור - אור של נשמה חיה ונושמת - לא מעניין אתכם לדעת מהיכן הגיעה? ומי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מחשבה? פיזית, איפה היא נמצאת? וכיצד אתם מסוגלים לחשוב בו זמנית באופן מתמשך ללא כל תכנון, כאשר אנו מסתכלים על הדברים כך - זו אכן נראית כמו יכולת מוזרה. החלק המודע הוא המקום שבו נדמה לכם שאתם חושבים, בעוד שהפעולה עצמה של החשיבה היא משהו שמתרחש במוח ובתת המודע עד 7 שניות קודם לפני שבכלל מתקבלת המחשבה עצמה ברגע הזה במודע. מדענים מצאו שהם יכולים לחזות מה מישהו יבחר \ יחליט מתוך סרייה של בחירות באופן קבוע בערך 7 שניות לפני שהוא מחליט \ מצהיר על ההחלטה בפועל. בכל פעם שאתם תופסים את עצמכם חושבים, שואלים או מתלבטים, החזירו את המודעות מהמחשבה אל הגוף, תראו שכאשר תתרגלו פעולה זו באופן מתמשך, אתם תחשבו הרבה פחות, תהיו הרבה פחות בלחץ, והרבה פחות תפנו למחשבה באופן טבעי. שימו לב שמדובר בהתמכרות, וכמו בכל התמכרות - כאשר אנו מכורים ו"בא לנו", ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שהיה עליו להקליט קולות של ציפורים הניח מקלט ביער למשך לילה שלם ולאחר ששמע את כל מה שהקליט הבחין בקולות נשמעים מעל גלי האתר, ולאחר שקבע מצלמה באותו מקום נדהם שלא היה שם איש ובכל זאת נשמעו הקולות. חלק מהקולות היו של נפטרים שאמרו את שמם ודבר מותם התוודא על ידי מדענים וספקנים שחקרו תופעה זו. הנשמות מגיעות גם על ידי קולות בלבד מהעולם שמעבר! אם כן - טובי המדענים בעולם נוכחו לדעת שקיימים חיים אחרי החיים - מה זה עוזר לנו? באחד השלבים של המוות הקליני רואה הנפטר את אירועי חייו בשברירי שניות ומבין שכל פעולה שעשה משפיעה על נשמתו לאחר שעבר לעולם הבא. כאשר אדם נפטר אנו אומרים: "הלך לעולמו". למה לעולמו? למה לא לעולם הבא? הוא הלך לעולמו - הוא הלך לעולם שבנה עבורו בימי חייו. האם באנו לכאן כדי להיות מכונה ... לאחר המוות הנשמה מתפצלת לשלושה חלקים - חלק מהנשמה נשאר בקבר, חלק מהנשמה נשאר לנצח בעולם הרוחני שהאדם הכין לעצמו, וחלק עובר הלאה לגוף הבא כדי לתקן את מה שלא תוקן. מספרים לכם שאם תהיו טובים תגיעו לגן עדן ואם לא תגיעו לגיהנום או לכף הקלע חלילה. אגלה לכם סוד - מדענים גילו לאחרונה שהכל הוא בעצם אשליה. שגם העולם בו אנו חיים הוא עולם רוחני. ושכל החומר שאנו רואים כלל אינו קיים - הוא רק למראית עינינו וזה מה שהמוח מפרש. כל מה שאנו רואים נמצא בתוך המוח שלנו ולא באמת קיים. המוח מתוכנת כך שיחשוב שמה שהוא רואה באמת קיים. לא אעמיק בנושא זה אלא אסביר שמה אותם מדענים גילו לבסוף הוא שאין חומר בעולם כלל, על ידי מיקרוסקופיים אלקטרוניים גילו המדענים שהאטום שחשבו שקיים - כלל אינו קיים אלא הוא אפשרות של חלקיקים שהתחברו יחדיו ולא חומרי כלל. הדבר היחידי שקיים בעולם הוא אנרגיות שהן לא מוחשיות - בעצם הדבר היחידי שהתגלה כקיים הוא המוח שבו נמצאת הנשמה על פי הקבלה - החלק הרוחני הזה בשם "נשמה" הוא זה שמהווה אותנו והוא אנחנו. הוא זה שמנחה אותנו - הוא זה שמחליט מי אנחנו, מהיכן באנו, לאן פנינו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... "שנאת הדומה" וכבר הרחבתי על כך במקום אחר. 5 מה אם כן מכוער בעיני מי שמעריך את יופיים של חוקי הטבע? לא הכאוס המוחלט אלא סדר שמתגלים בו פגמים. אם היופי נובע מהרמוניה, הכיעור הוא הרמוניה מופרת. פגמים וצרימות בחוקי הטבע, המעוררים במדען דחף מיידי לתקן אותם, הם בין המניעים החשובים ליצירה המדעית. ב. הייחודי הוא אוניברסלי. עמוס עוז אמר פעם שספר המתאר מציאות המוכרת לכל התרבויות הוא גם זה הנקנה בנמל - תעופה אחד ונזרק בנמל - תעופה שני. לעומת זאת, לפעמים דווקא ספר היורד לפרטי הווייתם של בני תרבות רחוקה מזו שלנו שובה את לבנו. היכולת הזאת לחשוף את החוקים השולטים ביקום כולו מתוך התבוננות בטיפת - מים, בשלהבת נר או בכל חלק זעיר אחר של המציאות, גם היא מעוררת תחושת שיתוף בין האמן למדען. ג. היופי אינו מוגבל ליפה. הצורך לתפוס ולהנציח יופי או היבט אחר של המציאות גורם לאמן דווקא לסטות מהתיאור המוחשי. אפילו הציור הריאליסטי ביותר עושה לפעמים אידיאליזציה של האובייקט שלו. האמן היווני שפיסל את דמותה של היפהפייה שישבה מולו בוודאי השמיט איזו שומה על האף, שן פגומה או שד נפול מעט, כדי לשמור בשיש את יופייה ולא מאפיינים אקראיים. ... מגמה זו: ציירים ומשוררים חשו שניתן למסור את מהותו העמוקה של משהו ע"י קווים בודדים או כמה מילים, מעבר למאפיינים הגלויים לעין. כך, בהדרגה, נזנחה הנאמנות למקור החיצוני לטובת חוקים פנימיים. ההשתחררות הזאת מהמקור מאפשרת גם לאמן וגם למדען לחדור לעומק מהותם של הדברים. ד. החיפוש מוליד רפלקסיה. לפעמים מתסכל האמן בכוונה ציפייה מסוימת שלנו, אפילו ע"י מעשה פרובוקטיבי ומרגיז, ובכך אומר לנו משהו לא על המציאות אלא על עצמנו. באופן דומה, כמה מההצלחות הגדולות במדע שנפגוש בפרקים הבאים, כמו תורות היחסות והקוונטים, התאפיינו ע"י הפנייה של תשומת - הלב חזרה אל הצופה, שבעקבותיה למדנו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ייחרצו במידה רבה גורלותיו של הרומן הארוך והמסובך בין העולם הקסום והנחשק של הידע האנושי ובין הילד בן השש. כאן יותוו הקווים הראשונים של פסיעותיו במרחבים הלא נודעים לו של היסטוריה וגיאוגרפיה, מתמטיקה וספרות, טבע ואמנות וכל יתר האוצרות והמטמונים של הדעת האנושית מראשיתה ועד ימינו. יחלפו שנים עד שאותו ילד, שיהיה כבר מדען או עיתונאי, עורך דין או איש היי טק, סוחר או טייס, כלכלן או פילוסוף, יתבונן לאחור ויאמר בליבו: "אכן, הייתה זו היא שחיבבה עלי את הלמידה, שהבעירה בי את התשוקה לדעת, שהסעירה בי את הסקרנות לגלות עולמות נסתרים, שליבתה בי את השמחה על כל דבר חדש שלא ידעתי ושלפתע אני יודע". בשחר תלמודו ייקבע אם יהיה הילד למדן מופלג או לומד בעל כורחו, האם יהיה תאב דעת או שטחי בידיעותיו, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מדענים - לחץ כאן...