... בעלי תכונות שליליות: אימפולסיבים, מזלזלים בזולת, מתעבים עצות, יתרחקו מהזולת ויחששו מחדירה לתחום הפרטי שלהם. עלולים לרכוש תכונות של ספקנות עקשנים וקשים לשכנוע. ח - על - טבעי, חן - א - להי וחיים האות ח מסמלת את יכולתו ...

... טבע הידיעה לבין המושגים אמת, האמנה והצדקה. נושא נוסף הוא השאלה האם בכלל ניתן לדעת משהו - כלומר, האם הספקנות היא נכונה ובאיזו מידה. בעברית נחשבות לעתים הכרה וידיעה כמילים נרדפות ועל כן אפיסטמולוגיה נקראת גם תורת הידיעה. המושג ... את היכולת לדעת. אך מכאן לא נובע שהאדם לא מסוגל ליפול בטעות. לכן, הדרך לידיעה מובחנת וברורה היא באמצעות ספקנות מתדולוגית, ניסיון להטיל ספק בכל אשר ניתן להיחשב כשקרי. בדרך זו מגיע למסקנה שלא ניתן להטיל ספק בהטלת הספק ובאקט החשיבה הנלווה לו. מכאן המשפט אני חושב, משמע אני קיים. על סמך ידיעת משפט זה, התכוון דקארט לבסס ... להכיר. שתי האפשרויות מובילות לכך שלא נוכל להשיג ידיעה אמיתית ומכאן בעיית הקריטריון לידיעה. לאורך ההיסטוריה הבעיה הובילה לעמדות ספקניות. פתרונות אחרים הם בעיקרם מסדתנות קוהרנטיות ורגרסיה. מסדתנות על פי המסדתנות (Foundationalism) ישנו מסד לידיעה שאינו זקוק לשום הצדקה ... ההאמנות שלנו אך הרגרסיה איננה קטלנית. כלומר מקיומה של הרגרסיה לא בהכרח נובע כי אין כל בסיס לידיעה. פרדוקס הספקנות הגישה הספקנית שוללת כל פתרון לבעיית הקריטריון ומקבלת את הבעיה בתור ראיה לכך שכל ידיעה שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ניתן לקבוע ערך אמת לטענות, למרות שאלו לעתים מאופיינות בתור נשאיות של ערך כזה. במידה מסוימת, התייחסות עצמית אל טיעון הקריטריון פוגמת בגישה הספקנית. זאת משום שהספקן משתמש בבעית הקריטריון כדי להצדיק את גישתו ובכך לבסס את אמיתותה. אך בעשותו כך, הוא סותר את הטענה כי לא ניתן לעולם לבסס האמנות. כנגד ביקורת זו, הספקן הרדיקלי יכול לענות כי הוא אפילו לא יודע אם הוא לא יודע. כלומר, הוא יכול להעמיד בספק את העמדה הספקנית עצמה, לפיכך מדובר בפרדוקס.

ספקנות מוסרית - מבוא ספקנות מוסרית או סקפטיציזם מוסרי היא גישה מטא - אתית לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו ... מוסריים, דוגמת ג. ל. מקי, טוענים שאיננו מחזיקים בידע מוסרי משום שכל האמונות המוסריות הן בהכרח שגויות. אמוטיביסטים תומכים בספקנות מוסרית על ידי העלאת הטענה שטענות מוסריות הן למעשה ביטויים של רגשות, על אותו המישור של קריאת איכס!. אחרים ... כל עמדות אלה הוא החשד שאמונותינו המוסריות אינן בנות - הגנה כפי שהשכל הישר עשוי לגרום לנו לחשוב. מאפייני הספקנות המוסרית לספקנות מוסרית שתי גרסאות: הגרסה החזקה אומרת שהטענה להרוג זה רע שגויה מכיוון שטענות מוסריות מניחות - מראש במרומז את ... פרוע של גחמה פילוסופית). מעבר לכך, מסתורין אופף את הדרך בה אנו אמורים לגלות ערכים אובייקטיביים אלה. מסקנתו של הספקן המוסרי היא שככל הנראה ערכים אובייקטיביים (במובן דלעיל) הם לא יותר מבדיות שימושיות הפועלות למטרות כמו שימור החברה. יתר ... שכזה, השגיאה לכאורה היא האמונה הרווחת כי טענות מוסריות הן בנות - הצדקה. עם הפילוסופים בני - זמננו התומכים בספקנות מוסרית נמנים בין השאר גויס, מייקל ריוז, גושוע גרין וריצרד גרנר וכן תומך בה הפסיכולוג גיימס פלין. במובן הצר, עבודתו של גילברט הרמן, הטוען בזכות סוג של רלטיביזם מוסרי, אינה מביעה תמיכה בספקנות מוסרית. אולם היא בעלת השפעה רבה על פילוסופים רבים בני - זמננו הדוגלים בספקנות מוסרית.

ספקנות - מבוא ספקנות (בלועזית: סקפטיציזם) היא דרך חשיבה המופעלת בתחומי הפילוסופיה והמדע. הספקנות בפילוסופיה היוונית את האסכולה הספקנית בפילוסופיה היוונית ייסד פירון מאליס בעיר סקפסיס, על שם העיר קרויה ספקנות בלועזית סקפטיות. האסכולה הספקנית כפרה בכל המוסכמות בטענה שאין אדם היכול לדעת הכל ולכן צריך לחקור כל נושא ולא לקבל דבר כמובן מאליו. ... האקדמיה האפלטונית התיכונה באתונה, והפילוסוף ארקסילאוס, שעמד בראש אקדמיה זו החל ב - 264 לפנהס, היה אחד מממשיכיו. תורת הספקנות שלטה גם באקדמיה האפלטונית השלישית שנוסדה על יד הפילוסוף קרנאדס ב - 155 לפנהס. אחרון הפילוסופים הספקנים של האקדמיה האפלטונית היה פילון מלאריסה שמת בערך ב - 84 לפנהס. בספקנות היוונית המאוחרת אנו עדים לא רק לחידוש תורתו של פירון, אלא גם להצגתה בצורה מדעית הרבה יותר. הפילוסוף היווני ... את הספק. בתורה זו של אנסידמוס עשה שימוש מאוחר יותר סקסטוס אמפיריקוס (160 - 210 לספירה) שסיכם את תורת הספקנות היוונית והרומאית. לפירוניזם נודעה השפעה מרובה על סופרי הרנסאנס ובהם מישל דה מונטן (1533 - 1592), שכתב את המסה ... של סקסטוס אמפיריקוס, ועל פילוסופים באירופה של המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה ובהם פייר בייל ודייוויד יום. גישות ספקניות ספקנות מוסרית - גישה פילוסופית בענף המטא - אתיקה לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו יכולים להחזיק בידע מוסרי. ספקנות אפיסטמית - עמדה פילוסופית בענף האפיסטמולוגיה בה בוחר הספקן לבדוק בצורה ביקורתית האם הידע שלו והתפיסה שלו הם אכן נכונים, והאם ניתן בכלל לדעת ידע אמיתי באשר לנושא מסוים. ספקנות מדעית - עמדה מדעית או מעשית שאינה מקבלת את תקפותן של טענות עד שלא נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית. הספקנות המדעית אינה זהה לספקנות הפילוסופית. מדענים ורופאים רבים הינם ספקנים באשר לטענות הפסבדו - מדע וההרפואה האלטרנטיבית, אך אינם מחזיקים בעמדות פילוסופיות ספקניות. כאשר נאמר על מתנגדי טענות פסאודו מדעיות כי הם ספקנים, הכוונה היא לכך שהם אוחזים בספקנות מדעית. המונח ספקן משמש כיום על מנת להתייחס לאדם המשתמש בעמדה ביקורתית בסיטואציה נתונה, בדרך כלל בהפעלת עקרונות החשיבה הביקורתית והשיטה המדעית (הפעלת הספקנות המדעית) על מנת לבחון את תקפותם של טענות ומנהגים. ספקנים מתייחסים לראיות אמפיריות כחשובות, מכיוון שהן מספקות את הדרך הטובה ביותר, לדעת הספקנים, לבדוק תקפותה של טענה. למרות שהספקנות מערבת את השימוש בשיטה המדעית ובחשיבה ביקורתית, אין זה נכון כי הספקן משתמש בכלים אלו כל הזמן, ויש המוצאים ביסוס ראייתי מספיק לדעה מסוימת בה הם מחזיקים גם ללא השימוש בכלים אלו. לעתים מערבים את המונח ספקנים עם המונח ציניקנים, כאשר לעתים הכוונה היא שלילית כלפי הספקנים. עם זאת הביקורתיות הספקנית (בניגוד לדעה שרירותית או אובייקטיבית לגבי עניין מסוים) נובעת מבדיקה אובייקטיבית ושיטתית המוסכמת לרוב בין הספקנים ובין עצמם. הציניות מוגדרת לעתים כעמדה המתייחסת שלא לצורך בצורה שלילית למניעים ולכנות של האנשים. למרות ששתי הגישות אינן ...

ספקנות מדעית - מבוא ספקנות מדעית היא תפיסת עולם שדוגלת בכך שההבנה הטובה ביותר של המציאות, היא על ידי ניתוח המציאות בבדיקה מדעית. על ... זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור. מקור המונח ותחולתו המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע, ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים. ספקנות מדעית מכונה לעתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית. לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית. הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק. סקירה כללית ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות. הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במלים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו. ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה ... ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות בדבר תופעות על טבעיות או חריגות יש לבחון באופן ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני ... / תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות. ספקנות היא לכן חלק מהשיטה המדעית, למשל תוצאה ניסיונית אינה נחשבת כמבוססת עד שניתן יהיה כי ניתן לשחזר אותה בניסוי נוסף שאינו תלוי בניסוי המקורי. באופן אידאלי, על פי העקרונות הספקניים, כל אדם אמור להיות מסוגל לגבש דעה בנוגע לכל טענה שהיא על סמך העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפניה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר עקב כמות הידע המדעי הנצבר. לכן היכולת לאזן בין חשיבה ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית. תחומי פעילות מושאי עניין נפוצים למרות שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כזה או אחר, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה ... תחומי ידע הנתמכים או מתיימרים להתמך על ידי המדע, אך אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. בין התחומים אשר לדעת הספקנים הינם פסבדו - מדעיים ניתן למצוא את האסטרולוגיה, הכירומנטיקה וההומיאופתיה. לדעת הספקנים, פסבדו - מדע טומן בחובו סכנות ממשיות. ברטראנד ראסל טען כי מאחר שמעשיו של אדם מבוססים על אמונותיו והשקפותיו, ... רפואי עלול להוביל למצבים רפואיים קשים ואף למוות. תופעות כאלה נצפו גם בישראל. התנגדות לחיסונים עלולה להוביל לפרוץ מגיפות. הספקן ריצרד דוקינס מרחיק לכת וטוען כי דתות (המבוססות מטבען על אמונות ולא על עדויות מדעיות) הן גורם מרכזי לאלימות (בעיקר בספרו יש אלוהים?), וכי תרורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה. הנגשה לציבור הרחב ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו. עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות גו ניקל מזהיר כי גם ... להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג. פסבדו - ספקנות במאמר בכתב העת New Statesman התייחס ריצרד קמרון וילסון לתומכים בעמדות שנויות במחלוקת, כגון הכחשת קיום מחלת האיידס או הכחשת השואה, כאל פסבדו - ספקנים. תומכי עמדות כאלה ואחרות מגדירים עצמם כספקנים, אך בוררים רק את העדויות המאששות את טענותיהם מתוך מאגר העדויות המלא. באופן כזה, העדויות שהם מציגים תומכות בתאוריה בה האמינו מלכתחילה.. לפי וילסון, המתאר בהרחבה את התופעה בספרו Dont Get Fooled Again (2008), פסבדו - ספקנים ניתנים לאפיון בכך ש - אינם מתרכזים בחיפוש אובייקטיבי אחר האמת, אלא בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש. ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו. בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון סיבות כגון: אי אפשר להסתמך על ידע מכיוון שישנה תמיד ...