... לא יכלו להיות דבר אחר מאשר חלק אינטגראלי של מערכת היחסים דו כיוונית שהיא ייחודית ומורכבת, הדבר בכלל חסר משמעות להציע שצריך או אפשר להחזיק בעמדה שהיא ניטראלית (Cooper, 2003). המודעות לכך הינה חלק חיוני לטיפול והיא מצביע על ... שלו עצמו ושהקליינט יבוא במגע עימה מודגשת (פרלוב, 2009). הפסיכואנליזה, הופכת לזירה בה נאבקים שני אנשים בכדי לארגן ולהעניק משמעות לחייו הרגשיים של הקליינט והמטפל נשאב פנימה באופן בלתי נמנע ואם זאת, מועיל. הוא נאבק בדינאמיקות דומות לאלו של הקליינט ... ומגיב נפרדים, אלא יש להתרכז באופן בו נפרשת האינטראקציה ויוצרת איכות ייחודית המאפיינת את שני הנוכחים (מיטשל ובלאק, 2006). המשמעות לכך שהאדם כבר אינו יכול להיחשב כיחידה נפרדת, הינה שהגישה של המטפל למניעים שלו עצמו אינה מלאה ומכיוון שכך ... סובייקטיבית של הפסיכואנליזה ההתייחסותית הופכת את מערכת היחסים לדומיננטית מבחינת ערכה לתראפיה והיא מציבה אותה במרכז המוטיבציה לטיפול ולפסיכופתולוגיה. משמעותה היא, שמלבד לסובייקטיביות הקליינט, גם סובייקטיביות המטפל והתערבותו האישית נלקחים בחשבון. הכל נמצא תחת התחשבות בוחנת, כשהדבר כולל גם ... של הקשר הבין אישי במפגש הטיפולי. הגישה רואה את הצורך לגשת אל האחר מנקודת המבט המשותפת והיא מתמקדת בהבנת המשמעויות והאפשרויות ההדדיות המתגלות במפגש. בנוסף, הגישה הפנומנולוגית אקזיסטנציאליסטית מכירה בכך שלעולם לא נוכל להבין את האדם שמולנו באופן מלא ... עם אותו הדבר שמראה את עצמו. אמנם, בתקופות שונות של הזרם הפסיכואנליטי, התהליכים העברתיים תוארו כהשלכה של רגשות מדמויות משמעותיות בעבר כלפי דמויות בהווה, ההתמקדות הייתה בפרשנות העבר על מערכות היחסים בהווה והדעה שרווחה, הייתה שלמטפל ישנה היכולת לניטראליות ...

מהו כוח המחשבה, מה יוצר אותו, מהן מגבלותיו וכיצד ניתן להשתמש בו? עיקר מהות החיים של האדם זו הצורה הסובייקטיבית שבה התודעה של האדם תופסת את המציאות שבה הוא נמצא. גם עיקר מהות האדם ...

... אז אין לנו לכאוב על מת שהלך לעולמו. כי הוא הלך לעולמו. לעולם שלו. לעולם בו הוא מבין את תכלית החיים ורואה אותנו בסבלנו והיה שמח מאוד אם לא היינו סובלים, כיוון שברגע שעבר לעולם הבא - הוא בעצמו הפסיק ...

... ושהן הביטוי לפרשנותנו העצמית (Lieberman, & Havens, 2002). לפיו, האדם הוא זה הבורא את עולמו. הוא זה הנותן את המשמעות לדברים לגביו ולכן, זו משקפת את האדם עצמו. מכך, אין צורך וגם אין אפשרות לבחון את המציאות עצמה מחוץ ... לפיו האדם הינו מה שהאדם מציג (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). הוא גם לא מזהה כלל משמעות לחיים. לפיו, כל הדברים נבראים ללא היגיון וממשיכים ללא היגיון. הדבר חסר משמעות שאנו נולדים וחסר משמעות שאנו מתים. תפקידו של האדם, יהיה להמציא את המשמעות ואז להתחייב אליה באופן מלא, בכדי למלאה (Yalom, 1980). את יכולת האדם לשקף את מציאותו ואת הקיום, מגדיר היידיגר ... עולם ללא אנשים אחרים ולא ניתן לבחור היכן נולדנו, או לבחור לחיות לעד (Cohn, 1997). האופן בו תבוא לביטוי המשמעות של להיות חופשי, יהיה בקבלת ההחלטות. מבחינה זו, ישנו דגש על הבחירה האישית, המודעות העצמית והאחריות האישית (Sommers - ... חופשי לברוא את עולמו בכל דרך שיבחר ואחריות זו, תמידית ויוצרת עייפות קיומית בלתי נסבלת (להב ופוך, 1992). לפיו, משמעות האחריות שבקיום היא ב - היות - שם. היא לא בעצמי, באני, באגו או באדם, אלא בחוויית השייכות עם ... 1997). כמו כן, ההבנה שהחיים הם סופיים ויכולים להיגמר בכל רגע ורגע מעוררת חרדה. ידיעה זו מערערת את כל המשמעויות שניתנו לדברים ותחושה זו של ערעור האמיתיות והערכים האוניברסאליים, יכולה להסתיים בייאוש ובהרגשה של חוסר תכלית (להב ופוך, 1992). ... האנשים מאבדים את עצמם, הם מאבדים את הערכה והמודעות ולטבעם האמיתי ופועלים באי אוטנטיות. יתרה מזאת, רוב התקשורת מתעסקת במשמעות המשותפת בתחום הכללי ומכיוון שכך, היא בהכרח לא אוטנטית (Lieberman, & Havens, 2002) היידיגר מסביר שהחוויה היחידה היכולה להוציא ... (Boeree, 2006). סארטר אומר שלמרות החרדה אותה חווה האדם, בשורש היצירתיות שלו קיים החופש לבחור כיצד להגיב. לגביו, ההכרה במשמעותו של ה - היות - שם, על כל קשייו, אינה באדישות אלא בהבנה שאנו בחיים (Cohn, 1997). לפיו, החופש ... אנו יכולים להתעלות מעל הגנים, מעל עברנו, ההיסטוריה שלנו והסביבה ולבחור את קיומנו. מכך, למרות שקיומו של האדם נעדר משמעות, האינדיבידואל יכול ליצור את משמעות ובכך, לחיות באופן אוטנטי באמצעות הבחירות אותן הוא עושה (Sartre, 1946 מתוך Wong, 2006). המשך: אוטנטיות בהשקפת העולם של ...