... להבין וקל לשכוח שיפור יכולת שכלית וקוגניטיבית קל להבין וקל לשכוח קבלה עצמית זה הדבר שהכי קל להבין אותו ומצד אחר, הכי קל לשכוח אותו, וכמו שנאמר על בינתך על תישען, כי חשוב מאוד שהאדם יזכיר לעצמו את ... לרמות הבנה חדשות בזכות מיומנויות אלה. שיפור יכולת שכלית וקוגניטיבית מיומנות ההעמקה חשובה על מנת שהאדם יחקור נושאים שאותם הוא לומד, ויבין אותם טוב יותר, זה הופך אותו להיות עצמאי בשטח, להבין את הדברים טוב יותר, לגלות עולם ...

הצלחה והפוטנציאל האנושי מחקרים רבים כבר הגיעו למסקנה שבני האדם מנצלים רק כ - 5% (במקרה הטוב) מהפוטנציאל של המוח שלהם. המוח הוא הכלי המשוכלל ביותר בעולם, אשר חשיבותו הגדולה ביותר טמונה בכך שהוא זה האחראי ליצירת המציאות של חיי האדם המפעיל אותו. במילים...... הלא מודע, וכמובן בעזרת כשרון, חוזקות ומיומנויות. כשאני מדבר על יכולותיו של המוח אין הכוונה רק למשמעות של אדם משכיל בעל תואר שני או דוקטורט, ממש לא. מדובר אך ורק באותה יכולת מופלאה של האדם להשקות את מוחו במידע, להפוך אותו לידע קונקרטי וספציפי המתאים למטרותיו ואז לתרגם את אותו ידע לתוכנית פעולה מוגדרת. חושבים שזה נגמר כאן? לא ולא? הייתי אף אומר שכאן זה מתחיל! פה מגיע השלב של נקיטת הפעולה באופן ברור ומותאם לתוכנית שנכתבה. התהליך שתואר כאן זה עתה הוא...

... כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעתים תכופות. תוכן עניינים: 1 רקע היסטורי 2 הגדרת אינטליגנציה רגשית 2.1 אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI) 2.1.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית 2.2 אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI) 2.2.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות 2.3 מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית 2.3.1 ... על אינטליגנציה רגשית 3.1 תאוריה 3.1.1 אינטליגנציה רגשית איננה סוג אינטליגנציה חדש 3.1.2 הטיה תרבותית בהגדרת המושג 3.2 מדידה 3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית 3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי 3.3 ממצאים 3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי 3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית ... ההגדרות לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומתקנים אף את הגדרותיהם הם. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI): מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה ... להשגת היעדים הרצויים. ניהול רגשות האחר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית. מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית: כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית כלי מדידה שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה השונים, מרבית ... לחקור אינטליגנציה רגשית תכונתית במסגרת המחקר על אישיות (להבדיל מאינטליגנציה). ההתייחסות לאינטליגנציה רגשית כאל תכונת אישיות מוציאה אותה ממסגרת ההתייחסות של יכולת קוגניטיבית, ויש לכך השלכות מהותיות על ניסוח ההשערות ואופן בדיקתן. מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות: במהלך הזמן פותחו מבחני דיווח עצמי רבים, ... ציוני המבחן לממדי אישיות - אופטימיות, פתיחות, מוכוונות). מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית: מודלים אלה מכונים מודלים מעורבים מכיוון שהגדרתם את המושג מכילה הן יכולות קוגניטיביות והן תכונות אישיות, והיא מתייחסת לשילוב ביניהן כהכרחי להגדלת רווחתו האישית של הפרט. אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און): לפי גישה זו, ... Inventory (EQ-i, Bar-On, 1997). זהו מדד דיווח עצמי המעריך את חמשת המרכיבים שהוצעו על ידי המודל התאורטי. על פי בר און, מטרת המבחן אינה למדוד תכונות אישיות או יכולת קוגניטיבית, אלא להעריך את יכולתו של האדם להתמודדות מוצלחת עם דרישות הסביבה. אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן): במודל הראשון שהוצע על ידי דניאל ... להם מכנה משותף: אינטרוספקציה, הבעה רגשית, תקשורת לא מילולית, ויסות עצמי, תכנון, הפניית קשב. ניתן לראות כי ישנם חילוקי דעות באשר למהות המושג - האם מדובר ביכולת קוגניטיבית, במיומנות שניתן לפתח, או בתכונת אישיות? Locke טוען כי אין הצדקה להגדרת המושג כסוג חדש של אינטליגנציה. לדבריו, זהו עוד מקרה של ... שליטה רגשית והיכולת לעבור ממצב רגשי אחד לשני. יש כאן הנחה הנובעת מאמונה אישית של הכותב לגבי הצורך לשלוט ברגשות ולא לאמץ אותם. מדידה: ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית: ביקורת אחת מופנית כלפי המבחנים מבוססי היכולת כדוגמת MSCEIT ולאופן הציינון שלהם. מאחר שאין תשובות נכונות אובייקטיבית לשאלות, נעשה ... בין מדרגים כקריטריון לתשובה טובה. נטען כי כתוצאה משיטת ציינון זו, ייתכן שהמבחן מודד קונפורמיות ולא אינטליגנציה רגשית. ברודי (2004) טען כי בניגוד למבחני יכולת קוגניטיבית, מבחני יכולת רגשית מודדים ידע על רגשות אך לא את היכולת עצמה. המשמעות היא שגם אם אדם יודע לדווח על ההתנהגות המתאימה למצב מסוים, אין ...

... אמריקאי שעובד עם מנהלים בכירים - טוען כי החיפוש אחר חזון מקצועי או אישי הוא שטחי ואילו הייעוד נותן השראה ואנרגיה. החזון הוא תהליך מובנה המקפל בתוכו חשיבה לוגית ואילו טים קלי מעודד לפתח חשיבה אינטואיטיבית שתוביל לתובנות אישיות ועסקיות חדשות ולא פחות חשוב - יהפכו את המנהל לאיש שמח יותר. כשאתה עושה משהו שאינו חלק מהייעוד שלך אתה במאבק. אתה פוגש הרבה מאוד קושי ...

... המחשבה ועל כן ניתן לומר שהוא לא מבין את הרעיון. והאדם לא יכול לדעת אם שכלו מוגבל עד שהוא יגיע לקצה יכולת ההבנה שלו. ושם או שהוא יבין שאפשר להבין הכל או שהוא יבין שהיכולת השכלית מוגבלת ואי אפשר להבין כל דבר אבל עד אז ההנחה היא שאולי הוא מוגבל ואולי לא. ...

... מגלים יכולת טובה בלימוד דברים חדשים, (אפילו תיאורטיים ומסובכים) וסומכים יותר על חושיהם והגיונם. אלה הם רווחים עצומים שלא יסולאו בפז וגם בהם טמונה תרופה לדאגות המכרסמות בנו בכל הקשור ביכולת השכלית שלנו ובשמירתנו על צלילות דעתנו. תחזוקת הנפש - מעגל זה של תחזוקה ...

... התחלה תמונת מצב מה גרם להצלחה כישלון הצעת ייעול לפעם הבאה איך לייעל את התהליך אלטרנטיבות נוספות לפתח חשיבה חדשה בעניין אילוצים עליות וירידות איפה נמצאים ביחס למטרה ובעצם אפשר לשדרג ולשכלל את התוצאות עם הזמן, המיומנות משתפרת, ...

... באופן זה הוא מאפשר להאיר את אופיים של תהליכים כמו למידה והתפתחות. לדוגמה, שינון הוא אסטרטגיית למידה המאפשרת לשמר מידע בזיכרון לטווח הקצר לאורך זמן רב יותר. המודעות מאפשרת גם הפעלה יעילה של מיומנויות חשיבה גבוהות על ידי שימוש במטא - קוגניציה. היא חיונית גם לצורך פיתוח יכולת שליטה עצמית. היבט חברתי - תרבותי במדעי ...

... במחלה בכליות ועוד. יחד, נזהה מהו הדפוס שעליך לשחרר כדי לקדם את עצמך לריפוי הגוף והנפש, ונעבוד על יישום השינוי, הן על ידי תרגול קוגניטיבי של חשיבה חיובית ושינוי דפוסי החשיבה השליליים, והן על ידי שימוש בהילינג לאיתור החסימות האנרגטיות, שחרורן וחיזוק המוקדים האנרגטיים ...

... מגיל 12 ועד 15 הוא השלב הפסטוראלי בו יש להשחיז את ההיגיון ולשפר את כושר השיפוט. מגיל 15 ועד 20 הוא השלב החברתי בו ראוי לפתח את החשיבה ולטפחה על - מנת לחברת בעזרתה את החניך לחברת בני האדם. רוסו היה מהפילוסופים הראשונים שעסקו בשאלות מוסריות הקשורות לחינוך ולסמכות של ...