לרדת במשקל דיאטה - אני רעבה... לפני מספר שנים, במסגרת הניסיונות שלי
לרדת במשקל , פניתי לסיוע קבוצתי, אשר בכל שבוע קיבלנו במסגרתו תפריט, והוצגו לנו אפשרויות חליפיות מגוונות. בסיום אחד מהמפגשים המנחה אפשרה לנו להעלות שאלות. שמחתי על ההזדמנות, ושאלתי ... על אוכל, אוכלת ועדיין רעבה, מה לעשות? . עלי לציין כי בשבוע הראשון שרה ויתר המשתתפות התבקשו לערוך מעקב צמוד אחר
התזונה השבועית שלהן. כאשר פנית ליתר המשתתפות לתיאור השבוע האחרון עלו תשובות, שאפשר לחלקן לשניים. הסוג הראשון בעיקרו היה דומה לתשובתה של שרה, והשני: אכלתי פחות, כי כשראיתי את הכמויות נבהלתי... אבל גם הייתי רעבה. ההבדל בין
רזים טבעית לאלו שלא, הוא העיסוק המתמיד עם אוכל.
רזים אוכלים כי הגוף שלהם מבקש אוכל, האכילה אצלם קשורה בהקשבה לגוף. הם יודעים באופן טבעי מתי הם רעבים כך שהגיע הזמן לאכול, ומתי הם שבעים. ההבנה הזו קשורה למודעות לסולם הרעב והשובע. משמעותו סולם מדורג מרעב קיצוני ועד שובע קיצוני. חזרתי לשרה בבקשה לתאר לנו את סולם הרעב והשובע שלה, ונעזרנו במעקב
התזונה שערכה במהלך השבוע. בדקנו מתי היא חשה רעבה? ומתי היא אכלה? שרה הודתה אני לא זוכרת מתי הייתי באמת רעבה... . הכוונה הייתה לרעב, שמשמעותו תחושת כאב פיזית בבטנה: בטן מקרקרת, חלל ...