ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה דתיים ✔משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 ✔* משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2
* משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1.

למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. פרויד, כפי שכבר נאמר לעיל, היה ער לעובדה זו ואף ידע להפיק ממנה רווח פוליטי. במכתביו לתלמידיו הוא נקט לא - אחת בנימה האינטימית - חתרנית של "אנחנו היהודים מבינים טוב יותר זה את זה". אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 - 1961), נפל עמוק למלכודת זו. התקפתו המפורסמת של יונג נגד הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה של אדלר, שפורסמה בכתב - עת נאצי לפסיכותרפיה, גילתה בבירור את האנטישמיות העמוקה שלו, צד שאפילו תלמידיו הנאמנים כיום כבר אינם מנסים להכחישו, ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי ה"אנשלוס" הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ראות משווע בכל הנוגע לסכנה), אבל הפסיכואנליזה חדלה למעשה להתקיים ברייך השלישי, וגם בשנים שאחרי המלחמה לא התחדשה מעולם פסיכואנליזה גרמנית מסדר - הגודל של זו הבריטית, האמריקנית והצרפתית. יחד עם זאת, התחדשות הפסיכואנליזה בגרמניה ובאוסטריה מולדתה מהווה עד היום גורם חשוב בדיאלוג של הגרמנים עם עברם.

לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה.

וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית (דכאנית) ולא רפואית. לא ייפלא כי מביקורת זו ספגו הפסיכואנליזה ויוצרה תשעה קבים. בספר שנון מאוד שכתב נגד פרויד מתחשבן סאס - ונראה כי הוא הראשון לעשות זאת - עם מה שהוא רואה כשנאתו המוסתרת של פרויד לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט מ"משה האיש ואמונת הייחוד" שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה.

הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני הגנה קולקטיביים מפני תכנים אישיים מודחקים. באווירה האינטרוספקטיבית הרווחת בחברה המודרנית, רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן.

ג. יהודים בתנועה הפסיכואנליטית

גאוותו היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיו"ב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חז"ל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, ג'ויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה במהלך ה"שבעה" על מות אביה, וסילבאנו אריאטי, מגדולי חוקרי הסכיזופרניה, פרסם ספר על עקידת יצחק, כמו גם ספר על קהילתו שנספתה בשואה. ניצולי שואה כברונו בטלהיים וויקטור פראנקל פרסמו את זיכרונותיהם ובכך סייעו להתרחבות תודעת השואה בעולם, לצד מחקרים פסיכואנליטיים על הנאציזם והשואה.

בין ממשיכיו של פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם "הפסיכולוגיה של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת "יחסי האובייקט" בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארה"ב, שהיה כאמור ניצול שואה.

מבין ממשיכיו - מתקניו היהודיים של פרויד, בתו אנה פרויד (1895 - 1982) ויריבתה מלאני קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש. הרדיקאלי שבין תלמידי פרויד, וילהלם רייך, ביקש לחבר את הפסיכואנליזה עם הקומוניזם, תוך הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארה"ב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק.

הפסיכואנליזה האמריקנית, שפרויד בז לה בשל נוקשותה המקצועית (האמריקנים היו בין המתנגדים החריפים לפתיחת המקצוע לאנשים שאינם פסיכיאטרים), החלה לפרוח עם בריחת רבים מממשיכיו המבטיחים ביותר של פרויד לארה"ב. קארן הורני, הלנה דויטש, תיאודור רייק, אריך פרום, אוטו פנישל, שאנדור ראדו, דוד ראפפורט ואחרים, שנקלטו באוניברסיטאות ומוסדות אמריקניים יוקרתיים, וממשיכיהם האמריקניים ג'ייקוב ארלוו וצ'ארלס ברנר, הפכו את הפסיכואנליזה ממקצוע רווחי גרידא לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה וחקר הספרות. כיום, אוטו קרנברג, הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארה"ב, הוא יהודי וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל, ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית, שנפטר בטרם - עת. כן מוביל תומס אוגדן בחדשנותו בטיפול הפסיכואנליטי בפסיכוזות.

קוריוז מוזר קשור בהיינץ קוהוט (1913 - 1981), יליד וינה שעבר לארה"ב, מייסד הזרם המהפכני של "העצמי" בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת לעובדה שגם את זהותו המינית עטף בסודיות גמורה.

פרשה מאלפת, אם כי באופן שלילי, היא המקרה של ברונו בטלהיים, שנתפס כאחד ממייצגיה המובהקים ביותר של הפסיכואנליזה בארה"ב. הוא הרבה להסתמך על התנסותו במחנות הריכוז כדי לקדם את מסריו הקיצוניים, שנשמעו כקריקטורות הוליבודיות של הפסיכואנליזה, ועיקרם האשמה גורפת של ההורים בהפרעות הנפשיות של ילדיהם, ואפילו בהפרעות שכבר אז נחשדו כבעלות בסיס אורגאני כמו האוטיזם. העוינות כלפי ההורים בכתביו של בטלהיים הופיעה לא - אחד במקביל לאמירותיו הארסיות כלפי המורשת היהודית כולה, אמירות שניתן להגדירן ממש כאנטישמיות. אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו, ושמחקריו התבססו על נתונים מומצאים, אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות. בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים על ידי הצגתם הפשטנית.

בפסיכואנליזה הצרפתית, שבה האסכולה של ז'אק לאקאן דומיננטית, אין יהודים רבים, אולם לאור יחסו הכמעט פטישיסטי של לקאן כלפי כתבי פרויד לא ייפלא שרבים מהניתוחים שלו ושל ממשיכיו עוסקים בנושאים יהודיים כגון השופר. גם ז'אק דרידה, מראשוני הפוסטמודרניזם שהשפיע השפעה ניכרת על הפסיכואנליזה הלקאניאנית, היה יהודי.

בפסיכואנליזה בת ימינו, המתח בין ההיבט ההרמנויטי להיבט המדעי של התיאוריה הביא לשגשוגן של שתי מגמות מנוגדות, הפוסט - מודרניסטית מצד אחד והמחקרית - פיזיולוגית מצד שני. גם כאן, בתחום המרתק הקרוי נוירופסיכואנליזה, המשלב פסיכואנליזה עם חקר המוח, רב מספרם של החלוצים היהודים. אריק קנדל, הפסיכיאטר והנוירוביולוג חתן פרס נובל, ואוליבר סאקס, הנוירולוג הנודע, נחשבים למבשרי מדע זה, והישראלי יורם יובל נמנה כיום בין מעצביו.

את מספרם הגדול של היהודים בפסיכואנליזה יש לראות על רקע התופעה הכללית יותר של בולטותם בפסיכולוגיה. סקר של כתב - העת Review of General Psychology מ - 2002 מונה 38 יהודים בין מאה הפסיכולוגים הבולטים של המאה ה - 20.

ד. הפסיכואנליזה בישראל

פרויד תמך בציונות. הוא שימש, לצד איינשטיין, חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית וסירב לקבל תמלוגים על התרגום העברי ל"טוטם וטאבו". במקביל תבעה התרבות הישראלית המתחדשת חזקה עליו. אימוצו של פרויד בידי תנועת הפועלים עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר (1878 - 1965) וגרשום שלום (1897 - 1982), שלא להזכיר את שנאתו העזה של ישעיהו ליבוביץ' (1903 - 1994) לכל הקשור בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה להתפתח ולהפוך לכלי מחקרי יעיל יותר.

המגזר הסוציאליסטי, לעומת זאת, אימץ את פרויד בחום. חיים וייצמן סיפר לארנסט ג'ונס, ה"אפוסטול" הבלתי - נלאה של פרויד (ודווקא הלא - יהודי היחיד בין חבורת המקורבים) על "המהגרים העניים המגיעים לפלשתינה מגליציה ללא כסות לגופם אך עם הקפיטל של מארקס בידם האחת ופשר החלומות של פרויד בידם השנייה". התנועה הפסיכואנליטית בווינה הושיטה לא אחת סיוע לתנועת "השומר" בארץ ישראל בהכשרה ובתרגום ספרים. השילוש של הרצל, מארקס ופרויד יצר ללא ספק תשתית אידיאולוגית עקיבה ומרשימה לחלוצים רבים, שביקשו לראות את שחרור עמם וארצם בתוך ההקשר הכולל של תנועות שחרור הלאום והיחיד מכבלים חיצוניים ופנימיים כאחד.

הפסיכואנליזה הישראלית נוסדה על ידי כמה מתלמידי פרויד שעלו ארצה ערב מלחמת העולם השנייה, ובראשם מקס אייטינגון ומשה וולף. המכון הפסיכואנליטי בירושלים (שבימים אלה קם לו אח צעיר בת"א) הוציא מתוכו ברבות השנים כמה תיאורטיקנים, כדוגמת פנחס נוי ועמנואל ברמן, בעלי שיעור קומה בינלאומי. יהודה פריד היה חלוץ ביישום רעיונות פסיכואנליטיים, לצד משנה חברתית רדיקאלית ולעתים "אנטי - פסיכיאטרית", בבתי - חולים קהילתיים. לצד התעסקותם הטבעית בטיפול בבעיות אופייניות לישראל כמו מלחמות, טרור ושסעים פנימיים, מגלים כמה אנליטיקאים ישראליים מעורבות גם בסוגיות חברתיות ואתיות קשות.

כתבי פרויד זוכים כיום לתרגומים חדשים רבים בעברית, המריקים את הגרמנית החיננית של המקור לעברית עכשווית, ועמם מתורגם חלק גדול מהקלאסיקה הפסיכואנליטית הישנה והחדשה. כתב - העת "שיחות" מפרסם עבודות ברמה שלא הייתה מביישת כתבי - עת בין - לאומיים.

בבתי - החולים הפסיכיאטריים הוותיקים בארץ עדיין ניכרת האוריינטציה הפסיכודינמית שראשיתה בימים שפסיכואנליטיקאים שעלו ממרכז אירופה עיצבו את הפסיכיאטריה בארץ ישראל. יש לקוות שהשינויים העוברים כיום על שירותי הבריאות, שבארה"ב כבר הביאו לדלדול הגישה הפסיכודינמית לטובת פסיכיאטריה תרופתית בעיקרה, לא יביאו לתופעה דומה בארץ.

ה. יסודות יהודיים בפסיכואנליזה והרלוואנטיות שלה לימינו

האם בבחינה אובייקטיבית של הפסיכואנליזה ניתן לזהות מאפיינים השייכים למסורת האינטלקטואלית היהודית? מחברים רבים, בעיקר מארה"ב, השיבו על כך בחיוב. הפסיכואנליטיקאים מורטימר אוסטוו והארולד בלום היו בין המובילים בהדגשת קווי הדמיון בין הפסיכואנליזה והמסורת היהודית, כמו גם אריך פרום בספרו החשוב "והייתם כאלוהים". דוד בקאן, בספר מרתק על ההקבלות בין החשיבה הקבלית והפסיכואנליטית, התאמץ להוכיח כי פרויד היה מושפע מה"זוהר. " ריצ'ארד רובנשטיין וסוזאן הנדלמן הצביעו, כל אחד על פי דרכו, על קווי דמיון מפתיעים בין הפסיכואנליזה לחשיבה המדרשית. דחיפה חדשה למגמה זו נתן חיים - יוסף ירושלמי בספרו משה של פרויד שם הוא מנסה, בטיעונים מקוריים מאוד ותוך אנאליזה של פרויד עצמו במיטב הפלפולים הפרוידיאניים, להראות ש"האיש משה ואמונת הייחוד" התכוון לבסס את המסורת האינטלקטואלית היהודית בנפרד מהאמונה. ירושלמי אף מתאמץ (בדוחק) לייחס לפרויד ידיעת עברית ויידיש.

ואמנם, כמה הקבלות בין הפסיכואנליזה למחשבה היהודית נראות כיותר ממקריות. כך, החירות הפרשנית המאפשרת ואף מחייבת לחדור מעבר למשמעות הגלויה אל משמעות נסתרת בלתי - צפויה ואפילו פרדוקסאלית, ידועה היטב מהשיח התלמודי. יתרה מזאת, העובדה שה"התנגדות" של המטופל לפירוש הפסיכואנליטי ואפילו למהלך ההבראה נתפסת בפסיכואנליזה כחלק חיוני מהטיפול, נשמעת דומה לחיוב של מוסד המחלוקת התלמודי. גם במה שאומרת התיאוריה הפסיכואנליטית על המתרחש בלא - מודע ניתן למצוא מבשרים רבים בתורת הנפש של המשנה, התלמוד והקבלה, ולראיה האגדות והאמרות הרבות מהתלמוד והזוהר הרואות ב"יצר הרע" שותף הכרחי וקונסטרוקטיבי בחיי היום - יום ואפילו לאורח - החיים הדתי עצמו. קו משותף משעשע לשתי המסורות ניתן למצוא בדרך בה מטפלת הפסיכואנליזה במייסדיה, כי ההשוואה בין הממסד הפסיכואנליטי לכנסייה, החביבה כל כך על מתנגדי הפסיכואנליזה, נכשלת כאן כישלון חרוץ. הניתוחים האנאליטיים המבוצעים post mortem בפרויד ובחלוצי האסכולות הפסיכואנליטיות השונות - ניתוחים שבכל תחום - דעת אחר היו נתפסים כרכילות זולה הפוגעת בזכר המייסדים - נחשבים על פי ההיגיון הפסיכואנליטי כחלק חיוני מהתפתחות התחום, ממש כפי שהאנליטיקאי עצמו חייב לעבור אנליזה כחלק מהכשרתו. הדבר מזכיר את חכמי התלמוד, שלא רק סיפרו אגדות אלא נעשו הם עצמם אחרי מותם חומר לאגדות שסופרו בפי ממשיכיהם. שרשרת אגדות זו, למרבה העניין, מתארת לא - מעט כישלונות, מעידות ואפילו חטאים חמורים בהם נכשלו גדולי התנאים והאמוראים, כמעין אזהרה לדורות הבאים מפני זחיחות - הדעת המוסרית העלולה לבוא יחד עם גדולה אינטלקטואלית. יחס דיאלקטי זה כלפי הסמכות עבר למעשה מיסוד בנורמות ההתנהגות שבין התלמיד למורה: "אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה לזה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה". תפיסת המרד האדיפאלי כשלב חיוני בהתפתחות הידע מזכירה לא במעט את מה שמצופה מהתלמיד / מטופל לחוש כלפי המורה / מטפל במהלך ה"העברה" הטיפולית (ובנקודה זו צודקת הגישה הלאקאניאנית שאינה מבדילה בין הטיפול להכשרה הפסיכואנליטית).

יש המצביעים על ריבוי האסכולות והמחלוקות בפסיכואנליזה כעוד מאפיין יהודי שלה. חרף העוקצנות שבהבחנה זו, ראוי אולי לאמצה. לא זו בלבד שתרבות השיח הפסיכואנליטית כיום מעודדת פלורליזם רעיוני, אלא שעדים אנו לחזרה של זרמים פורשים אל הזרם המרכזי ואינטגרציה רעיונית ביניהם. לא קשה למצוא בניתוב זה של שאיפת - המדנים אל אפיקים יצירתיים הד לאמרה התלמודית "אלו ואלו דברי אלוהים חיים".

גם מתנגדיה של הפסיכואנליזה יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית. כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא - אחת, כשניתן בידן כוח ללא ביקורת, נעשות לאידיאולוגיות דכאניות, רובצת חטאת זו גם לפתחה של הפסיכואנליזה כשהיא חוברת לממסד רפואי אטום או לאקדמיה כוחנית.

במובן זה, דווקא אחרי קריסת החזון הקומוניסטי עם חלומותיו המגלומאניים, ראוי להזכיר כי הפסיכואנליזה טומנת אף היא בחובה - לטוב ולרע - רעיונות משיחיים. מן הנמנע לעסוק באנלוגיות בין נפש היחיד ונפש החברה מבלי להסיק כי גם תהליכים תרפויטיים יכולים להיות מועתקים, בשינויים המתבקשים, מהתחום הראשון אל השני. במילים אחרות, אין זה יותר מדי לקוות כי ככל שהחשיבה הפסיכואנליטית תמשיך לחלחל אל כל מגזרי החברה, תצליח התובנה הבאה אתה לפרק ולנטרל מחלות ציבוריות כגזענות, פנאטיות וטוטליטאריות. אחרי הכל, קיים יחס הפוך, שבבוא היום ניתן יהיה לתת לו אף ביטוי כמותי, בין חופש המידע והביטוי הקיימים בחברה, לבין לוחמנותה, עריצותה ושנאת - הזר שבה. ניתן לפיכך לראות בדמוקרטיזציה של חברה כמעין אנליזה ציבורית, והיא ערובה לירידת לוחמנותה של אותה חברה ממש כשם שתובנה היא תנאי לנורמאליות של היחיד. בכך ראויה הפסיכואנליזה לתפוס את מקומה בין תנועות השחרור הגדולות של העת החדשה.

מקורות:

גיי, פ. פרויד: פרשת חיים לזמננו. תל - אביב: דביר, 1993.

סימון, ע. א. פרויד היהודי. מתוך: האם עוד יהודים אנחנו? תל - אביב: פועלים.

פרום, א. והייתם כאלוהים: פירוש רדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר - מקראית. ירושלים: א. רובינשטיין, 1975.

גלוזמן, מ. (עורך אורח) פסיכואנליזה, יהדות, ציונות. קובץ מיוחד. זמנים, 88, 2004.

הטב, י. (עורך) פסיכואנליזה: הלכה ומעשה. תל - אביב: דיונון, 2003.
מחלות נפשיות פסיכודינמיות לטפל בהפרעת אישיות השתדלות יחסים מיניים חיצוניות בעיה זוהר יעיל יותר חומר יצירתיות אנליטי דת דתיים הדתיים החרדים הנפש חרדים יהדות יהודי יהודים נפש פסיכואנליזה תנועה
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילוניים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילוניים
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילוניים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילוניים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילוניים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד כאשר אדם דתי גנב, אנס או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה ... דוגמה מוחשית: אדם חילוני שמפעיל מוזיקה רועשת בשעת לילה מאוחרת בביתו ומפריע לשכנים, לפחות מודע לכך שהוא מטריד את שכניו. לעומתו, אדם דתי שמפעיל קול חזק של תפילה או של שמחה דתית בשעה מאוחרת, לא רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. למה חרדים שלא משרתים בצבא מעוררים יותר כעס מחילונים שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילוניים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר בקרב הציבור. אליעד כהן מבהיר שההבדל המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ילדיו לא לשרת. הוא מרגיש שזה מגיע לו מתוקף היותו דתי או
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילוניים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית
... מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילוניים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית למה אנשים מחזירים בתשובה? אנשים רבים מנסים להחזיר אחרים בתשובה מתוך מספר סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שהדת היהודית מחייבת אותם לעשות זאת, על פי המצווה של הוכח תוכיח את עמיתך. על פי התורה, אם אדם רואה מישהו שחוטא ולא מוכיח אותו, הוא עצמו נושא בחטא. כתוצאה מכך, אותו אדם דתי מפחד שאלוהים יעניש אותו אם לא יעיר על החטא, ולכן יש לו אינטרס להחזיר אנשים אחרים בתשובה. סיבה נוספת היא שהאדם הדתי מאמין שכאשר החילונים מבצעים עבירות, הדבר גורם לפגיעה בכל העם, מכיוון שאלוהים מעניש את כולם בשל חטאים של פרטים בודדים. הדוגמה שניתנה לכך בהרצאה היא אדם שעושה חור בספינה וטוען שזה החדר שלו ולא אמור להפריע לאחרים, אבל בפועל הוא גורם לספינה לשקוע ולהזיק לכולם. כך האדם הדתי מאמין שהחילוני שמחלל שבת פוגע בו ישירות. מה האינטרסים של מחזירים בתשובה בישראל? ישנן עוד סיבות רבות לכך שאנשים מחזירים בתשובה. ישנן ישיבות שמקבלות תקציבים רבים יותר ככל שיש להן יותר חוזרים בתשובה, ולכן יש כאן גם אינטרס כלכלי. בנוסף, אנשים דתיים נוטים להעריך את עצמם לפי מידת הצלחתם להחזיר אחרים בתשובה, ככל שהם מחזירים יותר אנשים בתשובה, הם מרגישים שהאמת שלהם מוכחת יותר. כאשר אדם דתי רואה דמות ציבורית או מפורסם שחוזר בתשובה, הדבר מחזק אצלו את האמונה שהוא צודק, משום שאפילו אנשים מצליחים וידועים השתכנעו, לכאורה, באמת הדתית. האם דתיים באמת רוצים להעניש אנשים חילוניים? אליעד כהן מסביר כי בתורה כתוב בצורה ברורה ומפורשת שיש להעניש אנשים שחוטאים, ואפילו להוציא אותם להורג, תוך פירוט של סוגי ההוצאות להורג. כאשר מציינים בפני אנשים דתיים שהתורה שלהם אלימה, הם טוענים שלא באמת נהגו להרוג מחללי שבת או עבריינים אחרים לעיתים תכופות, ומביאים את הדוגמה של הסנהדרין שלא הייתה מוציאה להורג לעיתים ... יעברו על החוקים. כך גם בתורה: העונשים החמורים הוזכרו על מנת להטיל אימה וליצור מצב בו אף אחד לא יעז לחטוא מלכתחילה. האם דתיים באמת מאמינים בכל התורה כפשוטה? אליעד כהן מציין שהרבה אנשים דתיים יטענו שהעונשים הקשים בתורה הם רק מטאפורה ולא באמת אמורים להתממש במציאות, אך הוא מציין שהדת מחייבת אנשים לקחת דברים רבים אחרים כפשוטם, כמו שמירת שבת, צום ... להסביר שהתורה היא רק מטאפורית עושה זאת באופן סלקטיבי, ולא ברור על פי איזה עיקרון הוא בוחר מה לקחת כפשוטו ומה לא. למה הדת היהודית מוגדרת כרעה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שהדת היהודית מוגדרת כרעה לא בגלל שאין בה דברים טובים, אלא בגלל שיש בה גם דברים רעים קשים מאוד, כגון עונשים ... טובים כמו ואהבת לרעך כמוך, אך היא גם מכילה דברים שליליים ביותר שמקלקלים את הרושם הכללי והופכים אותה לדבר שלילי. האם אנשים דתיים הם בהכרח רעים? אליעד מדגיש שאנשים דתיים באופן אישי אינם בהכרח רעים. הבעיה אינה באדם הדתי, אלא בדת עצמה. לדבריו, רוב האנשים הדתיים בישראל אינם באמת מכירים את התורה לעומק, הם לא באמת קראו את התנך בשלמותו, ורבים מהם אפילו לא פתחו אותו בכלל. הם מתנהלים בצורה מסוימת כי הם גדלו לתוך המציאות הזאת, ... אדם שמאמין בדת בצורה מלאה ומוחלטת ללא פשרות אכן הופך לאדם רע, מכיוון שהוא יהיה מחויב גם להיבטים השליליים והאלימים של הדת. למה מחזירים בתשובה? מה זו הדתה בישראל? האם התורה אלימה? האם דתיים רוצים לפגוע בחילונים? מה רע בדת היהודית? האם כל הדתיים מאמינים בתורה כפשוטה? ...
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
... חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת האם כדאי לחיות בשקר כדי להיצמד לאמת שלך? אליעד כהן מסביר על ההתמודדות של אנשים חרדים או דתיים שמגיעים למסקנה שהם לא מאמינים באלוהים, אך עדיין חיים בתוך חברה דתית או חרדית. אדם כזה עומד בפני דילמה מורכבת: האם להמשיך לחיות בשקר ולהעמיד פנים שהוא מאמין, או שעליו לעזוב את הדת לחלוטין, כדי להיות נאמן לאמת הפנימית שלו? אליעד מדגיש כי התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה שאלות נפרדות. הוא מסביר שהשאלה האם להיות דתי או חילוני, השאלה האם יש אלוהים או אין אלוהים, והשאלה האם כדאי או לא כדאי לשמור מצוות - כולן שאלות ... לך לשקר ולהגיד שאתה לא יהודי. אם אתה חי בחברה דתית ואתה לא מאמין, מותר לך ואף סביר שתשקר כדי להמשיך לחיות בשלום עם החברה הסובבת אותך. אליעד מדגיש ... בדרך זו או אחרת. הוא אומר שכל בני האדם הם סוג של דתיים, אפילו מי שמאמין שהוא חילוני או כופר - הוא בעצם דתי לגבי אמונה אחרת כלשהי שיש לו. אליעד נותן דוגמה מהטבע: אריה שצד טרף עושה זאת בסתר, ולכן גם הוא בעצם ... שאתה חייב לומר את האמת לאחרים. אין חובה לעזוב את הדת אם אינך מאמין, אלא לבחור בהתאם לסיטואציה החברתית או האישית שלך. השקר הוא חלק בלתי נפרד מהעולם, ולפעמים ... כדאי לחיות בשקר? היצמדות לאמת הפנימית שלך אנוסים חרדים האם לצאת בשאלה? רבי נחמן חילוני דתיים בעל כרחם האם חובה להגיד את האמת לאחרים? ...
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות מה זה חרדים אנוסים, ומדוע הם נשארים חרדים? חרדים אנוסים הם אנשים המשתייכים למגזר החרדי או הדתי, אך הם חווים מצב שבו הם מרגישים מוכרחים להיות חרדים בעל כורחם. הם אינם מאמינים עוד בדת, אינם רוצים לשמור מצוות או לקיים אורח חיים חרדי, אך ממשיכים לעשות זאת מתוך אילוצים חברתיים שונים. לדוגמה, אדם שקם להתפלל בבוקר למרות שהוא אינו מאמין בכך, עושה זאת כי הוא פוחד מנידוי חברתי, מאובדן תמיכה כלכלית, מניתוק מהמשפחה ומהקהילה, ומבעיות קיומיות אחרות העלולות לצוץ אם יעזוב את המגזר החרדי. אליעד כהן מסביר שהמונח אנוסים אינו מתייחס לאונס פיזי, אלא להכרח פנימי וחברתי המאלץ אנשים לשמור על חזות דתית חיצונית, למרות שאין להם רצון פנימי אמיתי לכך. האם באמת עדיף לצאת בשאלה או להישאר חרדי אנוס? לפי אליעד כהן, ברמה הפרקטית והפשוטה, המצב האידיאלי עבור אדם הוא שהוא יוכל לעשות מה שהוא רוצה. למשל, אם אדם מעוניין לנסוע לים בשבת, עדיף שיתאפשר לו ... לפי כללי החברה והסביבה שבה הוא גדל, ומנסה למצוא חן בעיני הסביבה שלו. אליעד נותן דוגמאות נוספות ומסביר שכל אדם, בין אם הוא חילוני או דתי, מתנהג אחרת לפי החברה בה הוא נמצא. אם ניקח אדם ונשים אותו בגונגל, אחרי שבועיים הוא יתנהג בצורה אחרת לגמרי. שים אדם בין שועלים - הוא יתנהג אחרת, שים ... הוא יתנהג אחרת. כלומר, האדם תמיד מתאים את עצמו לסביבתו, ולכן כולנו, במובן מסוים, אנוסים חברתיים. האם באמת יותר קל לחיות כחילוני מאשר כחרדי אנוס? לפי אליעד כהן, לא בהכרח קל יותר להיות חילוני מאשר חרדי אנוס. גם לחיים חילוניים יש חובות, מגבלות, וצורך למצוא חן בעיני הסביבה. מצד אחד, לאדם חילוני יש יותר חופש לבחור את אורח חייו, אבל מצד שני יש לו אחריות לפרנס את עצמו, לעבוד, ולעמוד בציפיות חברתיות אחרות. לעומת זאת, אדם חרדי אנוס אמנם מוגבל בדברים מסוימים, אך הוא מקבל יתרונות כמו תמיכה קהילתית וכלכלית. אליעד מדגיש שהחיים הם משחק של בחירות, זכויות וחובות. המעבר מחרדי אנוס לחילוני לא בהכרח יוביל לחיים טובים יותר באופן מוחלט. בפועל, אדם רק מחליף מגבלות מסוימות במגבלות אחרות. מהו המצב האידיאלי של חיים ללא תנאים? אליעד ... חיצוניים. המשמעות היא להיות מסוגל להרגיש טוב גם בתנאים הקשים ביותר, למשל בשבי של דאעש, בדיוק כפי שאתה יכול להרגיש טוב אם אתה בשבי של החרדים או בכל מצב חיים אחר. המטרה האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האושר לא תלוי בסביבה החיצונית. האושר, לפי הסבריו של אליעד, צריך להגיע מפנימיות האדם ולא מהמצב החברתי או הדתי שלו. באופן אידיאלי, אדם צריך להיות מסוגל לחיות כחרדי ולהיות מאושר בכך, וגם להיות מסוגל לחיות כחילוני ולהיות מאושר באותה מידה. הבחירה להיות דתי או חילוני אינה חשובה, אלא היכולת לחיות בשלום ובאושר עם הבחירה שלך - או עם האילוצים שבהם אתה חי. האם יש הבדל אמיתי בין אושר דתי לאושר חילוני? אליעד מסביר כי אין הבדל מוחלט בין אושר דתי לאושר חילוני, כי בשני המקרים יש חובות וזכויות. האושר אינו תלוי רק ביכולת שלך לעשות מה שבא לך, אלא ביכולת שלך להיות שלם עם עצמך במצב הנוכחי שלך. אם ... כאשר האדם מסוגל למצוא שלמות פנימית, ולא להיות תלוי במצב חיצוני ספציפי. אליעד מסיים בכך שהוא ממליץ לא להרגיש אומללות או צער על היותך חרדי אנוס, כיוון שמצבם אינו בהכרח גרוע יותר מאף אחד אחר. לדעתו, לא בהכרח שלהיות חילוני זה טוב יותר, ולא בהכרח שלחיות באורח חיים
מצידו מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה
מצידו מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה
... מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה מה משמעות הביטוי מצידו ומצידנו לפי היהדות? הביטוי מצידו ומצידנו הוא מושג ביהדות המתאר פרדוקס בין נקודת המבט האנושית לנקודת המבט האלוהית. אליעד כהן מסביר כי היהדות משתמשת בביטוי זה כדי לפתור לכאורה סתירות בין רעיונות דתיים, כמו פרדוקס הכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין הבחירה החופשית של האדם. הדוגמה המרכזית שאליעד מביא היא שאלוהים יודע מראש מה יקרה לאדם, אך האדם עדיין פועל מתוך תחושה שיש לו בחירה חופשית. לטענת הדת, מנקודת המבט של אלוהים אין לאדם בחירה, אך מנקודת המבט האנושית יש בחירה מלאה. מהי הדוגמה שאליעד כהן נותן כדי ... מה יקרה כי הוא יכול לראות זאת. כלומר, מנקודת מבטו של הרואה העתיד ידוע מראש, ומנקודת מבטו של העיוור קיימת אי - ודאות מוחלטת. כך, לפי אליעד, מסבירה היהדות את מושגי מצידו ומצידנו. מהי הבעיה העיקרית בתפיסת מצידו ומצידנו לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהבעיה המרכזית ... הוא באמת חכם ומבין שלפי הפרספקטיבה של אלוהים אין לו באמת בחירה חופשית, עליו לפעול כבר עכשיו מתוך נקודת המבט האלוהית, במקום לחכות לעתיד. הוא מבקר את הדתיים שטוענים שבעתיד יתגלה שאין באמת בחירה, אך כרגע הם ממשיכים להתנהג כאילו הבחירה קיימת. אליעד טוען שזוהי התנהלות טיפשית משום שאם האדם יודע מראש שהאמת המוחלטת היא שאין בחירה, אין היגיון שימשיך לפעול לפי האשליה שיש בחירה. מדוע אליעד כהן רואה במושג מצידו ומצידנו שקר דתי? אליעד כהן טוען שהביטוי מצידו ומצידנו משמש את הדת כתירוץ להתחמקות משאלות קשות. לטענתו, דתיים אומרים מצידו ומצידנו כדי לא להתעמת עם העובדה שיש אמת אחת מוחלטת, וכדי להימנע מהשאלה - אם באמת יש ... מיידי. לפי אליעד, המושג הוא למעשה מנגנון פסיכולוגי של פחד והדחקה, שמטרתו להמשיך לאפשר לבני אדם לחיות בשקר. מהו הפגם המרכזי שאליעד כהן מוצא בהסברי הדתיים על פרדוקסים? הפגם המרכזי שאליעד מזהה הוא שהדתיים מנסים לטעון ששתי נקודות מבט סותרות יכולות להיות נכונות במקביל. לטענתו, זוהי טענה חסרת היגיון. לדבריו, כאשר אדם פוגש בסתירה כמו זו בין הבחירה החופשית לידיעת האל, התשובה האמיתית צריכה להיות ברורה: או שיש בחירה או שאין בחירה. הדתיים, לפי אליעד, בוחרים להימנע מבחירת צד ברור, מה שמוביל את האדם לחיים באשליה ובבלבול מתמיד. כיצד על האדם לחפש את ... מצידו ומצידנו. הוא מסביר כי אם האדם מבין שלפי התפיסה האלוהית אין לו בחירה, עליו להתאים את חייו כבר עכשיו לנקודת המבט הזאת. לפי אליעד, כל התירוצים הדתיים הם שקרים, והאמת האחת נמצאת רק כאשר האדם מפסיק לברוח ומתחייב באופן מוחלט למצוא את נקודת המבט של האמת האולטימטיבית, זו של אלוהים. הכל צפוי והרשות נתונה? פרדוקס הבחירה והידיעה האם יש רצון חופשי? מהי האמת המוחלטת של אלוהים? מצידו ומצידנו ביהדות שקרים של דתיים איך אלוהים יודע הכל מראש? ...
הרב יוסי מזרחי, בחורה לא בתולה, מניפולציות של מחזירים בתשובה, שקרים של מחזירים בתשובה, נשים לא צנועות, המחרטטים בתשובה, אישה לא בתולה, הומואים דתיים, נטייה מינית, גייז דתיים
... יוסי מזרחי, בחורה לא בתולה, מניפולציות של מחזירים בתשובה, שקרים של מחזירים בתשובה, נשים לא צנועות, המחרטטים בתשובה, אישה לא בתולה, הומואים דתיים, נטייה מינית, גייז דתיים מה הבעיה בשיטת ההסברה של הרב יוסי מזרחי? אליעד כהן מנתח בצורה מפורטת את השיטות והמניפולציות שבהן משתמש הרב יוסי מזרחי במסגרת פעילותו כמחזיר בתשובה. הוא מתמקד בטיעונים הנוגעים לנושאים כמו צניעות נשים, נשים לא בתולות, יחסם של רבנים והדת לנטייה מינית (הומואים דתיים) ומציג את הסתירות, המניפולציות והכשלים הלוגיים בתוך השיח הדתי בהקשרים אלו. למה הרב יוסי מזרחי מדבר על בחורה בתולה? אליעד מסביר איך הרב יוסי מזרחי משתמש בדימוי של בקבוק ... השימוש המגמתי של הרב במספרים גדולים כמו 50 גברים או מושגים כמו גויים, בכדי לחזק את תחושת הגועל ולהקצין את ההבדלים בין נשים בתולות ללא בתולות. מה הבעיה בגישה הדתית לנטייה מינית לפי אליעד כהן? אליעד מנתח גם את הגישה של הדת ויוסי מזרחי להומואים דתיים ולנטייה מינית באופן כללי. הוא מסביר שהדת, ובמיוחד הרבנים, לא יכולים להסכים לנטייה מינית מולדת, כי זה ... אחרים וחמורים לא פחות לפי התורה, כמו לשון הרע. אליעד מסביר שדווקא האיסור על לשון הרע מופיע יותר פעמים בתורה, ולמרות זאת הוא כמעט ולא נאכף על ידי הרבנים והחברה הדתית בכלל, פשוט כי הוא פחות פופולרי ופחות עסיסי לעיסוק ציבורי. למה הרבנים נמנעים מלגנות בפומבי חטאים כמו לשון הרע? ... מדוע הטענות שלהם שגויות, ולהפיץ תוכן שמפריך את טיעוניהם ומציג את הסתירות שלהם. הדרך השנייה היא לעזור לאנשים למצוא משמעות בחייהם ולהרגיש טוב גם ללא קשר לאמונה דתית. ככל שאנשים ירגישו טוב יותר עם עצמם וידעו להתמודד טוב יותר עם החיים, יהיה להם פחות צורך לברוח לדת, וכך ניתן יהיה להקטין את השפעתם של הרבנים והמחזירים בתשובה. מדוע הדת מעודדת תפיסות מיושנות על נשים וצניעות? אליעד מסביר שהדת מנסה לכפות נורמות של צניעות בעזרת מניפולציות רגשיות, דוגמת השימוש בטיעונים על סבתא של מישהו או שימוש בזוועות כמו השואה כדי לגרום לנשים להרגיש רע עם עצמן אם הן לא מתלבשות בצורה צנועה לפי הנורמות הדתיות. הוא מסביר את המניפולציה בכך שהרבנים מציגים נשים שאינן מתלבשות לפי הדת כמי שרוצות למשוך אלפי גברים, ובכך מנסים להשפיע עליהן רגשית כדי שיקבלו את התפיסות שלהם. אליעד כהן מדגיש ...
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל / חוסר אושר - למה חרדים / דתיים רע להם יותר?
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל חוסר אושר - למה חרדים דתיים רע להם יותר? האם באמת אנשים דתיים וחרדים מאושרים יותר? ישנה טענה נפוצה שהדתיים מאושרים יותר מהחילוניים, והם אף מציגים לעיתים סקרים המצביעים על כך. אך אליעד כהן מסביר בהרצאה שזוהי אשליה ושהאושר עליו מדברים הדתיים אינו אושר אמיתי אלא אשליה. ההרצאה עוסקת בהפרכת הטענה הרווחת שאנשים דתיים מאושרים יותר, ומציעה מבט מעמיק אל תוך הפסיכולוגיה והפילוסופיה של המאמין הדתי. מדוע אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים יותר? ראשית, אנשים דתיים רבים טוענים שהם מאושרים כי הם מפחדים להודות באמת שהם סובלים. אליעד מסביר שככל שהאדם פשוט יותר, הוא מפחד פחות לחשוף את סבלו, ולכן בקלות אומר שהוא מאושר. כך נוצר מצב בו דתיים מעידים שהם מאושרים, אך האמת היא שהם פשוט מפחדים להודות שהם סובלים. אליעד מביא כדוגמה את רבי יוחנן, גדול הרבנים, שבכה בעת מותו מפחד שהמעשים שלו לא היו מספיקים לאלוהים. ... שאם אפילו גדול הרבנים פחד שהוא לא מספיק טוב, כל אדם דתי וחרדי תמיד נמצא בפחד מתמיד שהוא לא עומד בדרישות של אלוהים, ולכן הוא בעצם סובל תמידית ולא יכול להיות מאושר באמת. למה חרדים ודתיים סובלים למרות אמונתם באלוהים? לפי אליעד, האמונה של הדתיים היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי. מדוע? כי לפי הדת היהודית, אלוהים הוא טוב ורע - הוא מעניש ומתגמל, יש לו דרישות ומצוות, ולפיכך הם כל הזמן נמצאים תחת לחץ מתמיד אם הם עושים טוב או רע. זה מצב תמידי של חרדה ודאגה. כך למעשה הם חיים ... או מחשש להיענש בגיהינום נצחי. אליעד מסביר שלמעשה חרדים נקראים כך משום שהם חיים בחרדה מתמדת. החרדים חיים ביראת שמיים - כלומר, כל הזמן הם יראים ופוחדים מאלוהים, ולכן אי אפשר לומר עליהם שהם באמת מאושרים. מדוע אנשים דתיים וחרדים משתוקקים למשיח ולגאולה? אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים, אך אם הם באמת מאושרים, למה הם כל כך מצפים למשיח? הרי הציפייה למשיח משמעותה שהעולם הנוכחי אינו טוב מספיק עבורם. אליעד מסביר שבדיוק מכאן נובע הסבל: ... שהכל לטובה מתוך ניסיון להקטין את הסבל שלהם. האם אנשים דתיים נהנים מחיי היום - יום שלהם? אליעד מדגיש שברמה הגשמית אנשים דתיים יכולים לטעון שהם מאושרים משום שהם לא עסוקים בבעיות כמו ירידות בבורסה או צרות חומריות אחרות. אבל ברמה הרוחנית הם כל הזמן בודקים את עצמם, כל הזמן מתייסרים בשאלות של טוב ... ולכן נמצאים במעגל תמידי של האשמה עצמית. למעשה, ככל שאדם דתי יותר אמיתי ואדוק באמונתו, הוא יחווה יותר סבל, יותר פחד, ויותר ספק עצמי. מדוע הצדיקים הגדולים של הדת אינם מאושרים באמת? כדוגמה נוספת, אליעד כהן מציין את משה רבנו, שהוגדר כצדיק הגדול ביותר. משה עצמו היה מלא ספקות וייסורים - הוא שאל שאלות קשות את אלוהים כמו מדוע צדיק ורע לו, רשע ... ביותר בהיסטוריה לא היה מאושר לחלוטין, אז קל וחומר שאדם דתי פשוט לא יכול להיות מאושר באמת. האם האושר של הדתיים הוא אשליה בלבד? אליעד מסכם ומחדד את הנקודה בכך שאושרם של הדתיים הוא אשליה או שקר שהם מוכרים לעצמם ולאחרים. הם חיים במערכת של הגבלות ואיסורים, חווים סבל, פחד ואשמה מתמידים. כלפי חוץ הם אולי נראים רגועים יותר או פחות טרודים בדברים חומריים, אך ... של דבר, אליעד כהן מציג את הסתירה הפנימית באמונה הדתית, לפיה ככל שאתה מאמין יותר באלוהים כך אתה יותר סובל וחי בפחד ובחרדה מתמדת. כלפי חוץ נדמה שהם מאושרים, אך למעשה הם רחוקים מכך מאוד. האם דתיים באמת מאושרים? למה דתיים מחכים למשיח? מדוע
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית למה הדתיים שונאים הומואים יותר מעבירות אחרות? הומופוביה דתית היא נושא מורכב שאליעד כהן דן בו לעומק, כאשר הוא מנסה להסביר מדוע דווקא הומוסקסואליות גורמת להתנגדות כל כך חריפה מצד רבנים ואנשים דתיים לעומת עבירות אחרות שמופיעות בתורה. לדוגמה, הוא מציין שדתיים מתנגדים פחות לנשים לא צנועות ברחוב או לעבירות אחרות כמו אכילת חזיר או לשון הרע. הוא מדגים זאת בכך שלא רואים הפגנות ענק נגד מסעדות לא כשרות או נגד אנשים שמדברים לשון הרע, למרות שגם אלה עבירות לפי היהדות. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך נעוצה בפחד של העולם הדתי לאבד שליטה על הקהילה שלו, ובעיקר על צעירי הישיבות. לשיטתו, רבנים רואים בהומואים איום גדול יותר כי הם חוששים ... לא רק מההומוסקסואליות עצמה, אלא מכך שהיא עשויה להוביל להתפרקות התא המשפחתי ולמניעת המשך קיום מצוות פרו ורבו. לדעתו, השמירה על המשפחה וילודה היא ערך עליון בעולם הדתי , ולכן עבירות שפוגעות ישירות בערך זה, כמו משכב זכר, נתפסות כאיום חמור במיוחד. האם פרו ורבו היא באמת מצווה ... או לאחר המבול (סיפור נוח ובניו), מופיעות המילים ויברך אותם אלוהים, מה שמעיד לכאורה כי מדובר בברכה ולא במצווה מפורשת. אליעד טוען שבדת יש צביעות מכוונת, שכן אנשים דתיים מתייחסים לברכה זו כאל מצווה מחייבת, אך פסוקים אחרים, כגון אלו העוסקים בשליטה על בעלי חיים, אינם נחשבים למצוות באותה המידה, על אף שהם מופיעים יחד עם אותה ברכה. למה דווקא עבירת משכב זכר נחשבת חמורה במיוחד? אליעד מציג את הדעה הדתית שלפיה משכב זכר הוא חטא חמור במיוחד בגלל שהוא נתפס כעבירה שמתריסה כנגד האלוהים. ההיגיון הדתי שהוא מתאר אומר כי הומוסקסואליות היא עבירה ייחודית בכך שהיא לא מייצרת שום תועלת לקיום מצוות אחרות, ואף פוגעת בצורה ישירה בערך המשפחתי ובמצוות הפריון. בנוסף, הוא מציין שהדתיים רואים בהומוסקסואליות עבירה שהיא לא טבעית, ולכן מבחינתם היא חמורה יותר מכל עבירה אחרת שנעשית באופן יומיומי על ידי אנשים דתיים, כמו לשון הרע או פגיעה בזולת. למה דתיים לא באמת נאבקים בכל סוגי העבירות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא צביעות דתית בנושא קיום מצוות. הוא מסביר שרוב הציבור הדתי בוחר לעצמו עבירות שהוא מתנגד אליהן בעוצמה, ועבירות אחרות שהוא מעלים מהן עין, וזאת בהתאם לנורמות החברתיות ולא ... שעבירות כמו לשון הרע, פגיעה בזולת, או אפילו הונאת דברים, אינן מעוררות התנגדות ציבורית רחבה, אף על פי שגם הן אסורות על פי התורה. לדעתו, ההסבר לכך הוא פשוט: הציבור הדתי אינו פועל מתוך נאמנות מוחלטת לאלוהים ולמצוות, אלא מתוך שיקולים חברתיים ואישיים, ולכן הוא מפנה את זעמו רק כלפי מה שנתפס כמאתגר את הסדר החברתי והשליטה בקהילה. למה אי אפשר להיות הומו דתי לפי הדתיים? אליעד מתייחס גם לשאלה מדוע הומואים דתיים נתקלים בקושי גדול יותר להתקבל בקהילה הדתית. הוא מסביר כי לפי התפיסה הדתית המקובלת, עבירות הן תמיד עניין של בחירה, בעוד שהומואים דתיים לרוב טוענים שהנטייה שלהם אינה בחירה אלא מצב מולד. ההצהרה שאין בחירה נוגדת באופן יסודי את התפיסה הדתית הבסיסית לפיה לכל אדם יש בחירה חופשית. לדבריו, עצם הטענה של הומואים דתיים שאין להם בחירה בעניין הנטייה המינית, מעוררת את התנגדות הרבנים והקהילה הרבה יותר מכל עבירה אחרת. הוא מדגים זאת בכך שאפילו רוצח דתי יכול לחזור בתשובה ולבחור אחרת בעתיד, אך הומו דתי שמכריז על נטייתו המינית כמצב מולד ובלתי נשלט, נחשב למעשה כמי שמערער את היסוד של חופש הבחירה שהוא מרכזי ...
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות , ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים על נשים, ובו נאמרו דברים כמו שאישה שמתלבשת באופן לא צנוע מגיע לה להירצח, או שאישה ... כוללות טענה שכל הצרות בעולם מגיעות מנשים לא צנועות, או שאישה מטבעה נחותה מהגבר. סביב הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג באופן רשמי אדם שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך שלא ... לדוגמה, לא תחמוד בית רעך... ואשת רעך, כשהאישה מופיעה ליד רכוש כמו בהמות או עבדים. בתקופה התנכית, אישה נחשבה ממש לחלק מהרכוש של הגבר, בדיוק כמו בעלי חיים. לכן לפי היהדות, התפיסה כלפי האישה או הגויים היא נחותה וברורה. האם אמירות הרבנים אכן מייצגות את רוב הציבור הדתי? אליעד כהן מסביר שרוב הציבור הדתי אינו באמת מזדהה ביום - יום עם הטקסטים האלה בצורה ישירה. למרות שהרבנים אומרים דברים שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
... החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילוניים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים דת אחת בדת אחרת, שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, הוא לא יצא מעולם האמונות לחלוטין, אלא פשוט עבר ממערכת אחת של ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות אדם, דמוקרטיה, חירות אישית או כל ערך אחר שמקדש את הדרך בה הם חיים. מה שמציין אליעד הוא שהחילונים בעצם מצאו דת חדשה, דת חילונית. מה קורה כאשר מישהו יוצא נגד הדת החילונית? כאשר אדם מביע דעה שמנוגדת למה שהקונצנזוס החילוני מצפה ממנו, התגובה הרבה פעמים תהיה דומה למה שקורה בעולם הדתי - או שמנדים אותו, או שמציגים אותו כלא שפוי, או אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק במערכת ערכים שאותה הוא לא מעז לערער עליה. גם אדם חילוני שנולד לעולם חילוני לא מרגיש שהוא חי בתוך מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין לו חופש מוחלט. כך, בעוד שלדתי יש חוקים שמסייעים לו להבין את מקומו בעולם, לחילוני יש את המגבלות של הדת החילונית שמכתיבה לו את הדרך בה הוא חי. איך להשתחרר מכל הדתות? ההמלצה של אליעד היא לא להיות דתי - לא בהכרח שמישהו יפסיק להאמין, אלא פשוט להפסיק לקחת את הכל ברצינות. אליעד מציין שכל מערכת אמונה, בין אם היא דתית או חילונית, היא רק משחק. כל האמונות שהוטמעו באדם במהלך החיים הן תוצר של החברה שבה הוא גדל. אם אדם ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על דתיים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: דתיים, איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: דתיים, איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיגמל מהימורים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בראיון עבודה? איך ליצור אהבה? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעריך את עצמך? איך להאמין בעצמך? איך לנהל את הזמן? איך להיות מאושר ושמח? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשתול מחשבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה המשמעות של החיים? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? איך להנות בחיים? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש משמעות לחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע בעולם? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להצלחה, מטפל רוחני, מטפל אישי בתחום דתיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1602 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 11:12:45 - wesi4